המעטפת של איכילוב / גיא פישקין
שבועת הרופא מחייבת את כלל העוסקים במקצוע הרפואה, להגיש עזרה לאדם חולה באשר הוא חולה – בכל עת ובכל מקום. זהו גם החזון שעומד לנגד עיני "איכילוב AID", ארגון הסיוע הרפואי ההומניטרי של איכילוב ברחבי העולם, אותו מובילה ד"ר רונית אלמוג, רופאת נשים בכירה בחדרי הלידה בבית החולים ליס, איכילוב.
"ב-5 השנים האחרונות הוצאנו משלחות רבות למיאנמר, נפאל, הודו, גוואטמלה, ברזיל ומדינות נוספות, והבאנו את הרפואה הישראלית, לאנשים שטיפול רפואי הולם איננו בהישג ידם", מציינת ד"ר אלמוג.
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" התגייסו ד"ר אלמוג ועמיתיה באיכילוב למשימה: "מספר ימים לאחר השבת הנוראית הוצאנו מבית החולים מספר משלחות רפואיות, בשיתוף עם ארגון 'למענם', למלונות בים המלח, כדי להעניק סיוע רפואי למפוני העוטף. המשלחות כללו אחיות, רופאות פנימית, ילדים ונשים, פסיכיאטריים ופסיכולוגים. פגשנו אנשים שכל עולמם חרב עליהם בשבריר שנייה, כאלה שחוו טראומה קשה מנשוא ונאלצו לברוח מביתם בלי להספיק לקחת תרופות. הענקנו להם סיוע בתרופות, במרשמים ובחבישות ואפילו ביצענו אולטרסאונד לנשים הרות, שעזר להרגיע אותן במעט".
לדברי ד"ר אלמוג, באיכילוב, המלחמה מורגשת בכל פינה, ובכל זאת ניתנת תשומת לב מיוחדת לנשים הרות תחת המיזם "איכילוב עוטף" במסגרתו ניתנים טיפולים רפואיים ונפשיים, לנשים בהריון, שפונו מביתן בעוטף או בצפון הארץ.
***************************************************************
מכבי: פלסטיקאי בגדוד צנחנים / יובל בן משה
כבר למעלה מחודש במילואים, ד"ר עידו לביא, כירורג פלסטי במכבי שירותי בריאות בצפון, מתנדב כפלסטיקאי וכקצין רפואה בגדוד צנחנים בגבול הצפון. ד"ר לביא, תושב שבי ציון, נשוי ואב ל-3 ילדים, הספיק "לפספס" את ימי ההולדת של ילדיו ואת יום הולדתו יחגוג בשטח. אשתו נמצאת בעשייה ממושכת כאורתופדית במכבי שירותי בריאות ובאזור אש, וסבא וסבתא נרתמים לעזרה.
"אלה ימים לא קלים, היה לי חשוב לקחת חלק משמעותי במלחמה, להיות בחזית ולהעניק טיפולי רפואה דחופה בפציעות קרב ואפילו טיפול בכאבי גרון. התפקיד שלי הוא לשמור על החיילים ששומרים עלינו", מספר ד"ר לביא ומוסיף: "אני פה עד מתי שצריך, גם עוד שנה או שנתיים, זה מה שאני אעשה עד שיגידו לנו שאפשר לחזור הביתה בבטחה".
בשגרה, ד"ר לביא מעניק שירותי רפואה בערים בצפון, כולן מטווחות בימים אלה.
"לצד ימים קשים ומציאות מאתגרת, כולנו רואים את ההתגייסות, המחויבות והמסירות של הצוותים של מכבי מדי יום בחזית. ד"ר לביא מייצג את רוח מכבי שעיקרה נתינה, מחויבות ומסירות. כארגון בריאות מוביל אני גאה שאלה הם האנשים שמייצגים אותנו בשעת חירום ובשעת שגרה", מסכם אלון אלפרוביץ, ראש מחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות.
***************************************************************
בהלל יפה: שעת חירום מסוג אחר / שרה בדש
עם תחילת הלחימה, בית החולים שלנו נערך לשעת חירום, כמו תמיד. ולמרות שיש לנו ניסיון רב בטיפול בטראומה ובהתנהלות בחירום, הוכנו בהלם מהאירוע וממספר הפצועים וההרוגים עליהם דווח החל מיום שבת ה- 7.10.
כבר באותו היום הועברו אלינו פצועים שנדרשו לעבור ניתוחים והמשך טיפולים. צוותי חדר ניתוח הוזעקו מיידית, ומצאנו עצמנו מהר מאוד, כשכל חדרי הניתוח פעילים ויש בהם מנותחים מהאירועים בדרום. במקביל לפעולות חדר ניתוח, כל המחלקות נערכו לקבלת פצועים ככל שיידרש, להמשך טיפול והשגחה. הצוותים עבדו בשעות לא שגרתיות מתוך הבנה שכולנו יחד במלחמה.
מעבר לעשייה הרפואית והסיעודית, ההתמודדות הייתה לא רק עם הפצועים אלא גם עם המשפחות שלהם. במהלך האשפוז הענקנו, תמיכה וליווי למטופלים ולבני המשפחה, מתוך הבנה שהטראומה היא היקפית, ומעבר לפגיעה הפיזית, כשלעצמה קשה. קטיעות גפיים, פצעי ירי ואחרים. בית החולים נערך למתן מענה לחדרי לינה הצוות שלנו נענה לכל בקשה מיוחדת, כולל ארגון מסיבת יום הולדת לאחד הפצועים, לטיפול קוסמטי, להביא את הכלב לביקור, ואפילו ערכנו הפרשת חלה לאחת הפצועות לפי בקשתה. ההתגייסות הייתה של כולם – צוותי רפואה, סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, בריאות הנפש, עו"ס, חווית השירות. ממש כולם. כולנו עטפנו את הפצועים והמשפחות.
במקביל, הבנו שגם הצוות שלנו נדרש לתמיכה, בעיקר נפשית, לאור סיפורי הזוועה של הפצועים, וגם לאור הפציעות. בבית החולים נפתח מוקד "חוסן" שכל מי שפנה אליו וביקש לקבל מענה מקצועי נפשי – הופנה לגורמים המתאימים. נערכו ביקורים של חברי ההנהלה, לשיחה, תמיכה, והקשבה לצוותים. כמו כן הייתה פנייה יזומה לסיוע נפשי לרופאים שהתנדבו לזהות גופות בבסיס שורה. פתחנו מסגרות לימוד ייעודיות למתן מענה לעובדינו כעובדים חיוניים וזאת בשל ההשבתה הזמנית של מערכת החינוך. עובדי המרכז הרפואי נרתמו לכל דבר: הכנת חבילות לחיילים לוחמים, התנדבות במלונות בהם שוהים מפונים מהדרום ומהצפון, יציאה לקטיף כסיוע לחקלאים, ובשיתוף מד"א ערכנו התרמת דם. הרצון לעשות ולסייע בכל היבט, ולא רק הרפואי והסיעודי, היה ועודנו חזק.
שרה בדש, מפקחת קלינית בהנהלת סיעוד, אחראית על המחלקות המנתחות וטיפול נמרץ, המרכז הרפואי הלל יפה
***************************************************************
חומת מגן רפואית / גיא פישקין
בשעות הראשונות, עם היוודע גודל הזוועות והעובדה כי אלפי משפחות הפכו לפליטות בארצן, החליטה ד"ר אינה בלייכר, רופאת נשים במכבי ובבית החולים בני ציון, כי אין מנוס מחשיבה יצירתית מחוץ לקופסה. בתוך הבהלה ואי הוודאות ששררו ברקע, גייסה ד"ר בלייכר צוות רפואי שהורכב מהמעגל הקרוב אליה, בני משפחה וחברים. המטרה: לשמש ''חומת מגן רפואית'', עבור מאות המפונים מיישובי הדרום שנאלצו לעזוב את בתיהם. הצוות כלל את סבתה, ד"ר לריסה לב - פסיכיאטרית במקצועה, ד"ר שירלי בן עמי - רופאת נשים וקולגה, אירה לימור - אחות וזויאה חיאת - ליצנית רפואית.
"אנחנו למודות ניסיון מאוקראינה שם סייענו לפליטים. הרעיון היה להעתיק את המודל הזה גם עבור המפונים. עברנו בין חדרי המפונים במלונות, ופשוט הצענו טיפול רפואי ראשוני במטרה למפות את הצרכים שלהם. עשינו בדיקות דם, בדקנו מדדי סוכר והענקנו מעט מענה נפשי. אלה היו רגעים לא פשוטים, אבל גם כאלה שגרמו לנו להיות מאוד גאות במדינה שלנו", מספרת ד"ר בלייכר, תוך שהיא משתפת באירוע שנחרט בזיכרונה.
"באחד הביקורים במלון, אחת הנשים שטיפלנו בה נכנסה להתקף חרדה חריף. למרות שאני לא עוסקת במענה נפשי, האינסטינקט הראשוני היה פשוט לחבק אותה חזק, כדי לעשות לה 'קרקוע' של המצב. לשמחתי, היא נרגעה והחלה להגיב אליי. זה רגע אחד שאקח איתי הלאה".
ד"ר שירלי בן עמי מוסיפה: "בתוך הסיטואציה המאוד לא פשוטה בלשון המעטה, אנחנו מרגישות שהייתה לנו זכות לעזור. זו בעינינו ההוכחה האמתית למושג 'עורף חזק'. ברגע שכל אחד נותן מעצמו, זהו עולם ומלואו".
***************************************************************
לאתר, להציל ולכבד / מוטי בוקצ'ין, דובר זק"א
מהרגע בו פרצה המלחמה, ועת הובן כי ישנם נרצחים, הוזנקו מתנדבי זק"א לזירות הטבח השונות בעוטף עזה, כדי לכבד את הנרצחים ולדאוג שהם יובאו לקבורה בכבוד הראוי. הארגון שעסוק במהלך השנה בכבוד המת נרתם מיד למשימה, וכך, תחת אש תופת וחשש ממשי מחוליות מחבלים, חתר למגע ונרתם מיד למשימה הקשה.
במשך כ-3 שבועות היו עסוקים מאות מתנדבי זק"א בפינוי מאות גופות הנרצחים מיישובי וקיבוצי העוטף, כמו גם מזירות הטבח השונות בשדרות, באופקים, בחוף זיקים ובמתחם המסיבה ברעים.ללא הפסקה, ותחת אש תופת, דאגו לכל הגופות, עטפו אותן בכבוד הראוי ופינו אותן במשאיות מיוחדות לבסיס שורה, שם סייעו במלאכת הזיהוי והתמיכה במשפחות הכאובות שאיבדו את היקר להן.
במהלך השבועות הקרובים שבים מאות מתנדבי זק"א לזירות הטבח כדי לנקות את שאריות הדם מהבתים, הכבישים והרכבים, כמו גם לאיסוף ממצאים שונים הטעונים קבורה. המשימה קשה ומורכבת, אך היא מתבצעת במסירות נפש, כדי להביא את כולם ועד טיפת הדם האחרונה לקבורה.
במהלך הימים האחרונים אספו מאות מתנדבי זק"א פריטים וחפצים אישיים של הנרצחים מזירות הטבח, ומסרו אותם ליחידת להב 433 לאחר ניקוי הממצאים, לטובת מסירתם לבני המשפחה. מדובר במשימה קשה ומורכבת, אך מתנדבי זק"א לא יהססו, מבחינתם הם שם עד שטיפת הדם האחרונה תובא לקבורה.
המתנדבים היו הראשונים לראות את הזוועות הקשים וסיפרו עליהן בכלי התקשורת שלא האמינו למשמע אזניהם. הם היו הראשונים והיחידים שהורשו לגשת לגופות והיו עדים באופן הכי מוחשי, כואב ומצמרר, למה שביצעו בנרצחים, המחבלים הארורים.מאות המתנדבים החליטו להיות מעטפת מחבקת עבור המשפחות, לסייע להם בשעתן הקשה ולדאוג לרפא מעט את הכאב.
עבודת הקודש של מתנדבי זק"א, המגיעים מרחבי הארץ, לאחר שעזבו בית, משפחה וילדים, מתבצעת בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת הביטחון והגופים המוסמכים. קשה שלא להתפעל מהיקף הפעילות שלהם, חשוב לחזק ולעודד אותם, לבל ישברו מהמראות.
לתרומות: zaka.org.il
***************************************************************
רופאים במיל' / גיא פישקין
הגיוס לשירות מילואים לא פסח על מערך הרופאים, חלקם נקראו להחליף את המדים הלבנים במדי צה"ל. אחד מהם הוא ד"ר אסף דותן, מנהל שירות כירורגיה של הרשתית במרכז הרפואי בילינסון וסרן במילואים, המשמש רופא גדודי בחיל התותחנים. שעות ספורות לאחר המטחים הראשונים של ה-7 באוקטובר, ירד עם חבריו לשטחי הכינוס, התארגן על ציוד ונע לחזית הדרום, כשהוא משאיר בבית אישה ו-3 ילדים.
"אנחנו כבר למעלה מחודש בשטח, על כל מה שמשתמע מכך. עם מורל גבוה ואחוות יחידה", מספר ד"ר דותן. במסגרת מחלקת הרפואה של הגדוד, הוא אחראי על 23 חיילים ועוד 2 רופאים, בחטיבה המספקת סיוע ארטילרי לחטיבות רבות של צה"ל המתמרנות בתוך שטח רצועת עזה.
"התרומה שלנו כרופאים משמעותית, החל מטיפול שגרתי בחיילים, ועד חלילה לסיוע לפצועים כחלק מהפעילות המבצעית. כולנו רוצים לחזור לשגרה, אבל מבינים כמה המשימה כאן חשובה".
עמיתו, ד"ר יגאל קושניר, מאייש את הגזרה הצפונית כרופא גדודי. בשגרה הוא מנהל היחידה לגידולי מערכת השתן והמין במכון האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר.
"כרופא גדודי אני אחראי על כל מערך הרפואה של היחידה שלנו. עלי לוודא שישנם חובשים מתאימים, ציוד רפואי הולם, לבצע ריענון לחובשים ועוד משימות שוטפות. אמנם היה לא פשוט לעזוב בן זוג וילדה אהובים, אבל מרגע ההתגייסות והמפגש עם החבר'ה, משנים דיסקט. כולנו מרגישים את האהבה הגדולה והעזרה האזרחית, גם בית החולים מעניק תמיכה וחיבוק לבני המשפחה שנשארו בעורף".
***************************************************************
ברזילי: דואגים לדור הבא / ד"ר טל ברגמן
חיילת צעירה נכנסה בשערי חמ"ל בית החולים וביקשה חתימה של מנהל בית החולים. נואשת שלא מצאה אותו, החלה לבכות. ניגשתי אליה, הבנתי מהר מאוד שמדובר בטפסים שמאפשרים שאיבת זרע מהמת. כמוני הבינו זאת כל יושבי החמ"ל. העוזרת של מנהל בית החולים, נתנה בי מבט, כזה שלא שוכחים, היא דמעה, גם אני.
מנהל בית החולים חתם על הטפסים. 48 שעות לאחר שמדינת ישראל חוותה לראשונה בחייה טבח, יצאנו לחדר המתים של בית החולים, חיילת צעירה מיחידת הצבא המסונפת לבית החולים ואני. פנינו לפגוש את אנשי יחידת ה- IVF, רופאים מסורים שעוסקים במאבק להבאת ילדים לעולם. הם נכנסו בשקט לחדר המתים ונהגו בחלל בעדינות, מתוך כבוד אינסופי. אותם אנשים שמורגלים ביומיום בעבודה כל כך אחרת, עם תקווה לחיי הורות שלמים ומאושרים, נאלצים להתמודד כאן ולגייס את מומחיותם בתוך מצב של אסון, אובדן, וכאב. הערצתי אותם.
למקום הצטרפה חברת משפחה שהגיעה ללוות את התהליך, גנטיקאית מבית החולים ובועז המקסים שאחראי על השינוע, שראה כבר כל כך הרבה סיפורים קשים מתחילת האירוע. כך עמדנו בחוץ, מלווים בדממה את התהליך, כואבים מבפנים וחייבים להיות חזקים מבחוץ. סיטואציה קשה: אבל, שכול ויגון, אך גם פריון ותקווה להמשכיות, אהבה של בת זוג, של הורים. רגע של תקווה.
ד"ר טל ברגמן, סגנית מנהל בית החולים ברזילי
**************************************************************
סורוקה: האישי והמקצועי חיים בערבוביה / ד"ר אורי גלנטה
סופי השבוע הכי זכורים לי כילד שגדל באשקלון, היו אצל דודי ודודתי סעיד ועדינה בקיבוץ ניר עוז. סעיד היה מושיב אותי על בירכיו ויחד נסענו בטרקטור לשדות, עדינה הייתה מפנקת אותי בשוקולד לבן. בין שבילי ניר עוז, למדתי לרכוב על אופניים. ניר עוז היה ונשאר עבורי גן עדן של ילדות, לכן לא פלא שבבגרותי בחרתי לעבור עם משפחתי לגור בקיבוץ ליד באר שבע. לפני כחודש חזרתי לניר עוז. הפעם כדי לקבור את סעיד דודי האהוב שנרצח בביתו על ידי מפלצות החמאס. סעיד היה הראשון שנקבר בניר עוז אחרי מתקפת הטרור.
מאז ה-7.10.23, רוב עיסוקי כרופא טיפול נמרץ הוא טיפול בפצועים. במאות הפצועים שהגיעו לסורוקה וגם בפצועים מהקרבות בעוטף ובעזה. אני מורגל בטיפול בחולים הקשים שבקשים, בתקשורת עם משפחות שעולמן חרב עליהן, אך לימים כאלה לא הייתי מוכן. ילדים בני 18—20 עם פציעות קשות, הורים מודאגים ומשפחות שבורות. עשרות בני משפחה, מצוידים בתמונות על מסכי הטלפון, מחפשים את יקיריהם האבודים: "האם ראית?", "האם ישנם עדיין פצועים אלמונים?".
אני מנסה להיות חזק, להוות משענת למשפחות, ובפנים הלב שבור. בשבוע הראשון למלחמה, בקושי חזרתי הביתה, הדאגה לבת זוגי וילדיי עצומה. יש לי שתי בנות קטנות אותן אני מחבק ומנשק ללא הפסקה. עכשיו כשאני חוזר הביתה אני מרגיש שאני לא יכול להסתכל בפניהן, כי מיד עולות תמונות זוועה של הילדים מהקיבוצים שבמרחק 15 ק"מ מביתי. הימים נוקפים, כמעט את כל הפצועים שהגיעו ליחידה הצלחנו להציל, חלקם כבר בשיקום, ובמקומם פצועים חדשים. הרבה חולים מחוברים לאקמו. הזמן עובר ואנחנו מתרגלים להכול. חזרתי לחבק את הבנות. מתרגל למחשבה שלא אראה את דודי סעיד לעולם. מחכה לעדינה שחוזרת משבי החמאס ישירות אליי לסורוקה, מדמיין את החיבוק ואת הלחישה באוזנה: "עמוס והילדים בסדר, הם חיים. סעיד מת, קברנו אותו בניר עוז".
ד"ר אורי גלנטה, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ פנימי ומנהל השירות לאקמו וכשל נשימתי בסורוקה
**************************************************
ברזילי: תחת ירי טילים / צחי כהן
חשבתם שניהול ותפעול בית חולים בשגרה מורכב? מה לגבי ניהולו בעתות מלחמה במהלכה בית החולים הופך ליעד לירי טילים? מלחמת "חרבות הברזל" החלה בירי טילים על העיר אשקלון והעוטף. בפרק זמן קצר הגיעו מאות פצועים ומטופלים מזירות שונות באזור, חלקם במצבים קשים מאד, חלקם ללא רוח חיים.
צוותי בית החולים נדרשו לצד הטיפול המאסיבי בפצועים הרבים ולבצע פעולת פינוי מחלקות בית החולים למקומות ממוגנים. בשעה 02:20 (בין שבת לראשון) נפגע בית החולים בצורה משמעותית מירי טיל לעברו. הצוותים נדרשו לפעול בדחיפות לבינוי ולשיפוץ המחלקות שנפגעו ויצירת נתיבי תעבורה השונים למטופלים, מזון, לוגיסטיקה ובכלל. בהמשך השבוע בית החולים נפגע שוב מטיל, פגיעה משמעותית והרסנית.
בימי המלחמה הראשונים נדרשת עבודה רחבה ומקיפה של צוותי "תומכי לחימה" רבים כמו: מערכת רכש בינלאומי, מערך מחשוב הפורס מערכות רבות בו זמנית לצד איומי סייבר ותקיפות, לוגיסטיקה, אבטחה ובטחון, מערך מזון, מערך היסעים ותחבורה ועוד. כמו כן, מחלקות רבות המבצעות עבודת קודש בעורף, הון אנושי ורווחה עוטף ומלווה לכ-3,500 עובדי בית החולים.
מערך גיוס תרומות ומשאבים, פועל ללא ליאות לנוכח היכולת והרצון של נדיבי העם בארץ ובעיקר בחו"ל לפתוח את ליבם וכיסם. פיתוחו וצמיחתו של ברזילי כמרכז רפואי מוביל בשנים האחרונות הינם פועל יוצא של פעילות חשובה זו. תודתנו והערכתנו ללא גבול לפועלם ומסירותם בשגרה ובוודאי בחירום.
צחי כהן, המנהל האדמיניסטרטיבי, ברזילי
***************************************************************
ברזילי: מילים של דוברת / איילת קדר
בבוקר 07/10 התעוררתי לגל אזעקות בכל הארץ. למודת ניסיון מאירועים קודמים אני יוצאת לדרך, עדיין לא מודעת לממדי האירוע והזוועות. נהיגה תחת טילים ואזעקות. הניידים מצלצלים ללא הפסקה, תקשורת, כתבים ארציים ובינלאומיים והמון אזרחים מבוהלים. הניידים קרסו והנסיעה הייתה נצח. מרגע ההגעה לבית החולים אני מתחילה להבין את גודל האסון הנורא. לבית החולים מגיעים נרצחים, פצועים ומשפחות שמחפשות את יקיריהן. חדר ההלם הפך לשדה קרב, אחד יוצא אחד נכנס, דם על הרצפה, צוות ניקיון מנקה ללא הפסקה, המכנסיים והנעליים של כולם ספוגים בדם הנרצחים והפצועים. אנחנו ממשיכים לעבוד ובעיקר לבכות לנוכח המראות הקשים. מעל הכל ריחף הקושי לנסות להבין למה? למה להתעלל ולרצוח בצורה כל כך אכזרית? אני עונה למאות שיחות של משפחות אבודות, בתוך כל הכאוס, הבן שלי מתקשר ומספר בבכי שחברו הטוב, כמו ילד שלי נרצח במסיבה. מנתקת את השיחה ומנסה להבין האם אני בחלום בלהות או שזהו אירוע אמתי.
שעות לאחר מכן, 4 משאיות קירור עם מאות גופות. חברה קדישא, זק"א ועובדי בית החולים עומדים ואומרים קדיש על אלה שנרצחו וקיפחו את חייהם במתקפת הפתע האכזרית של החמאס. תמונות קשות שלעולם לא ייעלמו מהזיכרון. אני מבינה שלעולם לא אחזור להיות איילת של לפני 07/10.
איילת קדר, דוברת המרכז הרפואי ברזילי
***************************************************************
רפואת נשים / גיא פישקין
ד"ר שירין שיראזיאן-ברכה, רופאת נשים, בעלת מרפאת לליב בנס-ציונה, מציגה לצד פעילותה הרפואית השוטפת, גם מעורבות משמעותית ברשתות החברתיות.
"במקביל לעבודתי במרפאות, אני מנגישה את עמוד האינסטגרם שלי למטופלות. מעבירה תכנים בנושאים רפואיים ומקבלת מהן לא מעט פניות, ומשתדלת להשיב לשאלותיהן".
בשבת ה-7 באוקטובר, החל משעות אחר הצהריים, החלה לקבל הרבה מאוד שאלות מנשים מבוהלות שביקשו מענה מיידי לבעיותיהן. "היו מגוון שאלות כמו: 'מה עושים עם כאבים שהתחילו ברחם?', 'מה לעשות אם פספסתי גלולה?'.
נשים שפונו ולא לקחו את התרופות שלהן או התקשו להמשיך בביצוע מעקב הריון מסודר. מצאתי את עצמי עונה לשאלות. במקביל, פרסמתי פוסט, בו הצעתי ייעוץ רפואי מרחוק לכל מי שזקוקה למענה. המענה היה מסביב לשעון".
לדבריה, היא לא חושבת שהיא עושה משהו מיוחד, פשוט, הרגישה צורך עז להיות שם בשביל כל מי שזקוקה לרופאת נשים. "פתחתי את המרפאה שלי למטופלות שהגיעו מהעוטף או חיילות שיצאו הביתה, או כל מטופלת שנזקקה למענה דחוף. "אני לא חושבת שאפשר לנהוג אחרת. עשיתי זאת מרצון טוב וכחלק מצו השעה. מאחלת שנצא מחוזקים מהתקופה הזו".
***************************************************************
טבע: החברה והעובדים בשביל המפונים / יואל צפריר
טבע החליטה להעניק סיוע לאלה שנאלצו להתפנות מיישובי קו העימות, בדרום ובצפון. "הגיעו אלינו הרבה פניות של מפונים בבקשה לסייע בנושא תחליפי חלב לתינוקות. באמצעות עמותת 'פתחון לב', העברנו כמויות גדולות של 'נוטרילון' לכל הארץ", מספר יוסי אופק, מנכ"ל טבע ישראל, ומוסיף: "במקביל זיהינו שקיים מחסור בתרופות למגוון מחלות, ובאמצעות עמותת 'חברים לרפואה' הגענו, בין היתר, למפונים שחסרו את אותן התרופות".
החברה גם תרמה סכומים משמעותיים לחיזוק מערך התמיכה של נט"ל עבור נפגעי טראומה, ולמיגון צוותי מד"א, וכן מחשבים אישיים למפונים דרך עמותת "מתחשבים" ו"שינוע חברתי", שהגיעו למשפחות ולילדי המפונים במלונות השונים. מכיוון שתחלופת המחשבים בארגון היא גבוהה, מדובר במחשבים איכותיים וחזקים.
עובדי טבע תרמו כ-2 טונות של ציוד (ביגוד, טואלטיקה, היגיינה אישית ומוצרי חשמל), למפונים ולחיילים. זאת בנוסף לעובדים שמתנדבים לסייע בקטיף ובחקלאות. החברה סייעה למגדלים וגייסה את משאיות החלוקה של סלא לשינוע התוצרת החקלאית מהדרום למרכז ולירושלים.
***************************************************************
מרפואה לחקלאות / גיא פישקין
כחלק ממיזם התנדבותי מעורר השראה, הצטרף ד"ר מתן אלעמי סוזין, מנהל חדר לידה בבית החולים לניאדו ויו"ר החברה הישראלית לגינקולוגיה-ילדות ומתבגרות, לעבודת כפיים בחקלאות. לצד המשמרות המפרכות בבית החולים, הוא מגיע בסופי שבוע יחד עם אשתו, רופאת משפחה, לקטיף הסמוך למושב כרמיה שבעוטף, במטרה לסייע לחקלאים לאסוף את היבול, רגע לפני שיירקב או ייפגם. "התגייסנו באמצעות הרשתות החברתיות, ואנו חווים שיעור מדהים בציונות ובהבנת האתגר הגדול של החקלאים בארץ".
