עולם העבודה שהכרנו השתנה בשנים האחרונות והיום פועלים בו עצמאים, שכירים ואנשים שעובדים גם מהבית וגם מהמשרד. בנוסף, פגישות עבודה יכולות להתקיים כמעט בכל מקום, וכתוצאה מכך תאונות עבודה יכולות לקרות מחוץ למשרד, לא בשעות העבודה הרגילות ובנסיבות שיכולות להקשות על ההכרה בהן כתאונות עבודה.
זאת הסיבה לכך שחשוב במקרה של תאונת עבודה להתייעץ עם עורך דין. "גם בעידן הנוכחי תאונות עבודה מתרחשות לעתים תכופות, אך בשל השינויים שחלו בעולם העבודה לא כולם מכירים את הזכויות שמגיעות להם — שיכולות להיות שוות הרבה כסף", אומרות עורכות הדין יוליה ולצמן ומיכל לביטמן, בעלות משרד בוטיק שמתמחה במימוש זכויות של נפגעי תאונות ומחלות בעבודה.
עו"ד ולצמן, בעלת ניסיון של מעל עשור בעריכת דין, ניהלה בעבר מחלקה לפניות הציבור במערכת בריאות גדולה. את המשרד הקימה ביחד עם עורכת הדין לביטמן, שעוסקת בתחום זה 23 שנים. ביחד הן מייצגות נפגעי תאונות עבודה ורשלנות רפואית. בכל בעיה משפטית, מאתגרת ככל שתהיה, רותמות השתיים את הידע והניסיון המשפטי הנרחב שלהן, לרבות בייצוג מול המוסד לביטוח לאומי ובתי הדין לעבודה, לטובת הלקוחות.
מהי תאונת עבודה?
עו"ד לביטמן: "לפי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, גם אם התרחשה בדרך לעבודה וממנה, לדוגמה בהשתלמות או ביום גיבוש. גם שכירים וגם עצמאים שמשלמים דמי ביטוח לאומי זכאים להכרה של הביטוח הלאומי בתאונת עבודה, אך בניגוד לשכירים שעובדים בדרך כלל במסגרת ברורה, אצל עצמאים הגדרת הזיקה למקום העבודה היא רחבה יותר. כך גם לגבי אנשים שעובדים מהבית".
"חשיבות לליווי משפטי"
עו"ד לביטמן מספרת על תיק שהמשרד טיפל בו, שבו הצליחו עורכות הדין להוביל להכרה של הביטוח הלאומי בלקוחה בעלת עסק עצמאי, ששלחה מיילים מביתה ללקוחותיה בשבת ונפגעה מדלת ארון בחדר העבודה. הודות לליווי המקצועי של המשרד הלקוחה קיבלה פיצוי בסך 200 אלף שקלים בגין נכויות זמניות ומענק חד־פעמי מהביטוח הלאומי, אף על פי שלא הפסידה ימי עבודה. "מאחר שיותר קשה להוכיח זיקה בין תאונה לעבודה במקרה של עצמאי או עבודה מהבית, יש חשיבות רבה יותר לליווי משפטי מקצועי כבר בסמוך לתאונה, והקפדה על תיעוד מתאים", מוסיפה עו"ד לביטמן.
האם יש סוגים שונים של תאונות עבודה?
"כן. חוץ מהמובן הקלאסי שמתייחס לאירוע תאונתי שנגרם לאדם כמו נפילה, גם תקיפה מינית תיחשב כפגיעה בעבודה אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי, כך גם מצב של סטרס שמוביל לאירוע לבבי או מוחי. מעבר לכך החוק מונה רשימה סגורה של מחלות מקצוע שהלוקה בהן יוכל להיות מוכר כנפגע עבודה, אבל רק אם יוכח קשר בין תנאי העבודה למחלה. למשל, עובד במפעל שלקה במחלת ריאות יצטרך להוכיח שהוא חלה בגלל חשיפה לחומרים במפעל שבו עבד", אומרת עו"ד ולצמן.
עו"ד ולצמן מוסיפה כי מקרים נוספים שמוכרים כתאונות עבודה כוללים פגיעות שמקורן במיקרו טראומות. פגיעות אלה נובעות מחשיפה ממושכת לתנאי עבודה מזיקים, למשל צרידות אצל מורים ומרצים ופגיעות ברכיים אצל רצפים.
ואם אני אשם בתאונה?
עו"ד לביטמן: "בתאונות עבודה אין רלוונטיות לשאלת האשמה והביטוח הלאומי מכסה את המבוטחים שנפגעו בתאונות עבודה, גם אם לא נקטו אמצעי זהירות. בנוסף, חשוב לא לחשוש לפנות לביטוח הלאומי בגלל המעסיק או מתוך מחשבה כי פנייה כזאת פוגעת בו, מכיוון שלמעסיק יש דווקא אינטרס שהעובד יקבל את המגיע לו מהביטוח הלאומי".
איזה פיצוי מקבלים?
עו"ד ולצמן: "בשלב הראשון הביטוח הלאומי מפצה על הפסד הכנסה שנגרם לעובד בפועל בתקופה שבה הוא לא יכול לעבוד, וזאת עד 91 יום. מעבר לשלושה חודשים ראשונים יוכל העובד הנפגע לקבל תשלום על הנכות הזמנית שלו ועל הנכות הקבועה שתיקבע לו. חשוב לציין כי גם עובד שלא הפסיד ולו יום עבודה אחד יוכל בתנאים מסוימים להיות זכאי לתשלומים בגין נכות, זמנית או קבועה — לעתים מדובר בסכומים לא מבוטלים. חשוב לדעת כי עצם ההכרה בתאונה חשובה, שכן במקרה שבעתיד תחול החמרה ניתן יהיה לפנות לביטוח הלאומי לקבלת זכויות. בנוסף, ככל שתובעים סמוך יותר לתאונה, כך קל יותר לקבל הכרה ולהימנע מהתיישנות".
למה צריך ליווי משפטי?
עו"ד ולצמן: "אף על פי שזה נראה פשוט, אדם מהשורה לא תמיד יודע על מה ניתן לתבוע ואיך לתאר נכון את הקשר בין הפגיעה לעבודה. הוא לא דואג לתיעוד מתאים ולא תמיד מזהה תופעות שמתפתחות רק אחרי התאונה. לכן, לעתים, ללא ליווי משפטי מקצועי לא כל הפגיעות מוכרות וגם הנכויות שנקבעות אינן משקפות את כלל הפגיעות.
"כדאי לדעת כי רק עו"ד יכול לייצג את הלקוח בוועדה הרפואית שקובעת את הזכויות — הליך שבו הלקוח הכי חשוף ולחוץ. במידה שהמוסד לביטוח לאומי דוחה את התביעה או מכיר רק בחלק מהפגיעות, ניתן להמשיך ולתבוע את הזכויות בבית הדין לעבודה — תחום שיש לנו בו המון ניסיון".
עו"ד לביטמן מציינת כי כאשר מדובר על תאונת דרכים במהלך העבודה, חשוב במיוחד להתייעץ עם עו"ד, מאחר שההכרה של הביטוח הלאומי משפיעה על הפיצוי מביטוח החובה.
"חשוב לדעת כי שכר הטרחה עבור הטיפול בתביעות מול הביטוח הלאומי מוסדר בחוק, כך שללקוח נותר לבחור רק את עורכי הדין הטובים ביותר", אומרות השתיים ומסכמות: "הניסיון והידע הרב שצברנו בתחום של תביעות נזקי גוף, במיוחד בטיפול בתאונות עבודה, מאפשר לנו להעניק ללקוחותינו מענה מקצועי רחב ולייצג אותם בצורה הטובה ביותר, שתוביל להכרה מקסימלית בזכויותיהם".
ולצמן לביטמן משרד עורכי דין
למעבר למייל >>
בשיתוף ולצמן לביטמן משרד עורכי דין
