הבחירה בלימודי תואר שני אינה ברורה מאליה. אלו לימודים תובעניים, שבמרבית המקרים הלומדים מגיעים אליהם כשהם כבר במסלול קריירה מסוים, ואולי אף בעלי משפחה. לכן מי שכבר בוחרים בלימודי המשך שוקלים שיקולים תכליתיים בעיקר, וחושבים כיצד לימודים אלו יתרמו להמשך הקריירה שלהם ויספקו להם ערך מוסף.
בטכניון, הנחשב למוסד המוביל בישראל בתחומי ההנדסה והמדעים, מרגישים בשנים האחרונות עלייה בביקוש ללימודי התארים המתקדמים. פרופ' אורי פסקין, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים, אומר כי הלימודים לתואר מתקדם בטכניון כוללים לימודי תואר שני ללא תזה ולימודי תואר שני עם תזה ודוקטורט. לדבריו, השנה נרשמה עלייה משמעותית במספר הנרשמים והנרשמות לתואר שני מחקרי – עלייה של 25%. את העלייה הזו הוא מסביר ביוקרה של המוסד ובקשר החזק עם התעשייה. "התארים המתקדמים שלנו נתפסים כמאוד אטרקטיביים כי הם מספקים אופק תעסוקתי. באופן כללי, מהנדס עם תואר ראשון יכול להתקדם עד גבול מסוים. תואר שני פותח אפשרויות רבות בפני הסטודנטים, כולל לתפקידים ניהוליים. תואר שני נותן ערך מוסף חשוב, ובוודאי כשזה תואר שני של הטכניון".
בטכניון יש מגוון רחב של תוכניות לתואר שני. "אנחנו מכסים את כל התארים ההנדסיים", אומר פרופ' פסקין, "יש לנו תואר שני בהנדסת מכונות, הנדסת חשמל ומחשבים, מדעי המחשב, הנדסת חומרים, ביוטכנולוגיה, הנדסה ביו-רפואית, מדעי הנתונים, הנדסת סביבה ועוד. בנוסף יש לנו תארים שניים בתחומי המדעים – כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, מתמטיקה ועוד. כמו כן יש לנו תארים שניים בתחומים נוספים כמו ארכיטקטורה ותכנון ערים, חינוך למדע וטכנולוגיה, מינהל עסקים ועוד".
קשר הדוק עם התעשייה
פרופ' פסקין מציין בנוסף כי יש תוכניות חדשות, בין-תחומיות, שנפתחו בשנים האחרונות בהתאם לצרכים העולים מהשטח - אנרגיה, ננו-מדעים וננו-טכנולוגיה, מערכות אוטונומיות ורובוטיקה ועוד.
לדבריו, הלימודים לתארים מתקדמים בטכניון נחשבים אטרקטיביים כי הבוגרים מקבלים כלים ההופכים אותם למבוקשים בתעשייה. "בתארים המתקדמים, בעיקר בתארים המחקריים, הדגש שלנו הוא הרבה מעבר להצלחה בקורס וציונים טובים – אנחנו שמים דגש על יוזמה, מנהיגות ויצירתיות. כבר בתוכניות התואר השני אנחנו נותנים לסטודנטים להוביל פרויקטים, למצוא נושאים שמעניינים אותם ולהנהיג את התהליכים. אלו דרישות שגורמות להם לרכוש מיומנויות חשובות כמו עצמאות ומובילות, וזה בא לידי ביטוי בהמשך. בנוסף, אנחנו נותנים מלגות נדיבות ופרסי הצטיינות ששמים דגש על הדברים האלו".
בנוסף, לטכניון יש קשר ארוך שנים והדוק עם התעשייה. עדות לקשר עם התעשייה היא העובדה שבטכניון קיים תפקיד של משנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה. בתוכניות רבות הסטודנטים והסטודנטיות מבצעים פרויקטים בשיתוף עם התעשייה, והתוכניות השונות מתעדכנות בהתאם לשינויים בשוק ולצרכים העולים מהשטח. "לדוגמה, עם התרחבות השימוש בכלי AI בתחומים שונים, ובעיקר בתחום הרפואה, השקנו התמחות בפקולטה להנדסה ביו-רפואית עם פוקוס על בינה מלאכותית", אומר פרופ' פסקין. בנוסף, תוכנית הלימודים לתואר שני בהנדסת תעשייה וניהול שינתה את פניה ובהתאם שונה שם הפקולטה, בתהליך שנמשך מספר שנים. "התחום הזה השתנה, צורת המחקר בו השתנתה, והתחלנו לקלוט אנשי סגל עם התמחויות בתחומים נוספים, כמו למשל מדעי הנתונים. בתגובה לשינויים האלו, שם הפקולטה הוא כיום הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות".
סיבה נוספת לבחור בתואר מתקדם בטכניון היא היחס האישי. יחס זה בא לידי ביטוי בצורה בולטת בחודשים האחרונים, כאשר סטודנטים וסטודנטיות רבים בתוכניות התארים המתקדמים גויסו למילואים, בעקבות מלחמת חרבות ברזל. "יצרנו מודל חזרה ללימודים שונה משאר האוניברסיטאות, עם דגש רב על יחס אישי לכל סטודנט וסטודנטית שהיו במילואים וגם לכאלו שבני או בנות הזוג שלהם במילואים", הוא אומר. "נתנו הקלות שונות כמו אפשרות לוותר על קורסים מסוימים, להמיר ציון מספרי בציון עובר ועוד. כל זה לווה בהתעקשות שלנו שכל סטודנט שזכאי להקלות האלו יקבל ייעוץ אקדמי, כדי שיוכל לדעת מה המשמעות של ויתורים מסוימים. כך, לדוגמה, שלא יוותר על קורס מסוים אם הוויתור הזה עלול לפגוע בו בהמשך. בנוסף, גם מבחינת מלגות תמיכה כלכלית השקענו משאבים רבים - נתנו מלגות למילואימניקים, סטודנטים במסלולי התואר השני עם התזה, שיסייעו להם להשלים את המחקרים שלהם, נתנו הארכות ועוד. אנו רואים בזה השקעה – אנחנו רואים שהבעת האמון הזו שלנו מייצרת מחויבות מצד הסטודנטים".
סיבה נוספת לאטרקטיביות של תוכניות התואר השני בטכניון קשורה במאמצים שעושה המוסד כדי להגדיל את מספר הנשים הלומדות בו. באופן מסורתי, שיעור הנשים בתארים הנדסיים נמוך יחסית. בטכניון השקיעו מחשבה רבה ומשאבים רבים על מנת לצמצם את הפער, וכיום כ-40% מהדוקטורנטיות במוסד הן נשים. "אנחנו במגמת גידול מתמדת במספר הנשים בתארים מתקדמים", אומר פרופ' פסקין, "ואני מאמין ומקווה שנגיע ל-50% בשנים הקרובות. עדיין יש חסמים לא מעטים, ואנחנו פועלים להסירם. למשל, כאשר מדובר בנסיעות לכנסים בחו"ל – לאימהות זה יותר קשה. אנחנו בודקים כל הזמן כיצד להגדיל את המימון ולסייע לחוקרות נשים לנסוע לכנסים האלו. בנוסף יש לנו סיוע לנשים שיולדות כך שהמחקרים שלהן לא ייפגעו ועוד. אנחנו פועלים בדרכים רבות על מנת לתת הזדמנות שווה", הוא מסכם.
בשיתוף הטכניון
