לנהל ארגון רפואי גדול בישראל: "גם טרם הגעתה של הקורונה, זו היתה משימה מורכבת. המשאבים שמושקעים במדינת ישראל במערכת הרפואית הן פחותים מאשר במדינות מקבילות. הדבר בא לידי ביטוי בחוסר מיטות אשפוז ובחוסר בתקנים. ולכן אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא שיפור תנאי האשפוז והטיפול. אני, כמנהל בית חולים, מצפה שחולה שמגיע לחדר המיון, ייבדק בתוך זמן קצר. אנו מעניקים למטופלים רפואה מצוינת ומקצועית שחלק חשוב ומרכזי בה הוא השירות, החמלה והאנושיות. מבחינתי להיכנס כל בוקר לחדר המיון ולראות שהוא עמוס זו לא תחושה קלה. האחריות היא שלי ואני בהחלט פועל כדי לשפר את העומסים אצלנו".
האתגר הכלכלי: "המרכז הרפואי 'שערי צדק' נמנה על בתי החולים הציבוריים העצמאים והציבוריים שלא זוכים לתקצוב ממשלתי. אנחנו אחראים על הכלכלה שלנו ונאבקים יום-יום כדי לשמור על איתנותנו הפיננסית. כמנכ"ל, אני חייב לחיות מדי יום את הכלכלה של הארגון שלי".
גיוס צוות: "המחויבות היא לגייס את האנשים הנכונים והטובים ביותר, להציב רף גבוה ולטפח את אווירת הצוות הנכונה, הכוללת גאווה ותחושת שליחות שמאפיינת את משפחת שערי צדק".
אתגר ניהולי מורכב
אתגרי הקורונה: "מעבר למחלה עצמה, הקורונה היא אתגר ניהולי מורכב וחדש. ירושלים היא העיר עם ההתפרצות הגדולה ביותר של המגפה מאז פרצה. עובדי שערי צדק נרתמו מיידית ובצורה מעוררת כבוד, תוך היערכות לטיפול במאות חולים. בתוך שבועיים מהיום שהקורונה הגיעה הפכנו להיות בית חולים מספר אחת בארץ מבחינת היקף הטיפול. הבנו שיש פה משימה רפואית, עירונית ולאומית. היה פה אתגר עצום מבחינת אנשי הצוות, שהתמסרו מיידית. אני בוגר מגפת הסארס שהתחוללה בשנת 2000, ובבית החולים שבו עבדתי בטורונטו, 45% מהנפטרים היו אנשי צוות רפואי. לכן, לדעת לרתום את הצוותים, זהו אתגר ניהולי מהמעלה הראשונה. בכל צוות היו אנשים שהתנדבו מעבר למה שנזקקנו וזה היה ממש רגע של גאווה. אומר דבר בזהירות המתבקשת: ברמת הצוותים - המרכז הרפואי 'שערי צדק' התחזק בעידן קורונה. יש כאן תחושה של סולידריות, של התמודדות ארגונית, ולא התמודדות אישית. אלו רגעים של גאווה גדולה".
היערכות למקרה אסון: "ב'שערי צדק' היה לי כובע נוסף ואני חושב שבעת הזו הוא שירת אותי טוב. במשך כ-14 שנה הייתי אחראי על היערכות בית החולים לשעת חירום. בין היתר, הכנו את 'שערי צדק' לאירוע פנדמיה כזה. לרגע לא חשבנו שזה יקרה, אבל פחות משנה לפני הקורונה נעשה כאן תרגיל היערכות לפנדמיה. בנוסף, אני כבר 17 שנה מפקד של בית חולים שדה בצה"ל. בישראל יש בית חולים שדה אחד, שמאומן וערוך למקרי אסון שונים. היחידה הזאת היא היחידה שנותנת סיוע הומניטרי לאזורי אסון בעולם. היכולת שלי להיות בתפקיד פיקודי וניהולי ולארגן צוות רפואי למקרה אסון, משהו שהוא מאוד שונה מהשגרה, אין ספק שסייעה בידי".
כירורג שעוסק בטראומה: "אני יודע מהי עבודה בלחץ, מה זה לעבוד ב02:00- בלילה, לטפל בעשרה פצועים, לעמוד 36 שעות רצוף על הרגליים. אני חוזר הביתה מפורק, מתקלח, ישן כמה שעות ומתחיל יום מחדש. זהו תפקיד שמצריך אורך נשימה והמון סבלנות ונתינה".
רגעים שהיית רוצה לשכוח: "כמנהל יחידת הטראומה, אתה נצרב מכל חולה שהתוצאה הסופית היא לא טובה. צריך לדעת למצוא את האיזון בין לקחת אחריות מלאה על מה שקרה ולא להגיד: 'גורלו נגזר ועשיתי הכי טוב'. צריך לדעת לקחת אחריות ולקבל אחריות ולעבור את תהליך הקתרזיס המורכב הזה, שרק מנתחים מכירים אותו כשהגורל של אותו חולה שטיפלת בו הוא לא כמו שהיית רוצה. האם כל חולה כזה הוא תחושה של כישלון? התשובה היא שבתחושה האישית אכן מרגישים כך".
מסירות אין קץ כאירוע יום-יומי
לומד מהעובדים: "את משמעותה של מסירות. העבודה הרפואית היא עבודה קשה, הכוללת טיפול במבוגרים ובצעירים חולים ברגעים הכי קשים שלהם. להגיע מידי יום לעבודה עם האנרגיה הנכונה ולהחזיק לחולים את היד, ללוות אותם, לשמור על החמלה ולא להפוך את המקצוע לטכני, זה הדבר העיקרי שמפעים אותי לראות. מסירות אין קץ כאירוע יום-יומי".
חזון לארגון: "להמשיך לתת מענה רפואי מיטבי שכולל את הכשרת הדור הבא וגיוס אנשי המקצוע הטובים ביותר, במסירות ובחמלה. אם אגיד שהיעד שלי כמותי-מספרי, אחטא לאמת. הייתי רוצה שהאיש ברכבת הקלה, למשל, יספר בשיחת חולין לחבר שיושב לידו, שקיבל ב'שערי צדק' טיפול רפואי מצוין. זה מה שהייתי רוצה. בנוסף, אחד היעדים המאוד ברורים שלי הוא ליצור איזון כלכלי ל'שערי צדק' השנה. זהו יעד מורכב שאני משקיע שעות רבות כדי להגיע אליו".
איחולים לשנה החדשה: "אני מתקרב לגיל 60, ומחצית מחיי- 27 שנים אני בשערי צדק. אני מרגיש זהות מוחלטת בין הארגון לשאיפות האישיות שלי. המטרה שלי השנה היא להגיע ליציבות כלכלית ולרוץ קדימה יחד עם הצוותים החזקים שלנו. לצאת מתוך המורכבות של היום יום, ולהתחיל להוציא לפועל את החזון שלנו לשנים הבאות. אני מסתכל קדימה ורואה את התכניות הגדולות שלנו מתחילות להתממש. לשם אני מכוון".
במה אישית: פרופ' עופר מרין
גיל ומצב משפחתי: 59, נשוי+4 וסב טרי לנכד.
תפקיד: מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק.
השכלה: לימודי רפואה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. לימודי תואר שני במינהל רפואי.
ניסיון מקצועי וניהולי קודם: סמנכ"ל רפואה, מנהל יחידת הטראומה ומנתח לב-חזה בשערי צדק. משרת במילואים כמפקד בית חולים שדה של צה"ל. שימש כמנהל הרפואי של בית החולים הצבאי באזורים מוכי אסונות טבע שאירעו ברחבי העולם.
עוד משהו: מתנדב בארגון הבריאות העולמי ומשמש כמנטור מטעמם לבתי חולים שדה ברחבי העולם. בין היתר הוא משמש כחבר בצוות בינ"ל מצומצם האחראי לכתיבת הקווים המנחים של צוותי חירום רפואיים באזורי אסון. חבר פעיל באיגוד הישראלי לטראומה ובוועדות טראומה בינ"ל".
אם לא היית בוחר במקצוע הרפואה: "הייתי עוסק באדריכלות".
