על האבטלה הגואה: "הנושא המרכזי והחשוב ביותר כיום מבחינה כלכלית וחברתית הוא ההתמודדות עם אחוז האבטלה חסר התקדים במשק. בכדי להצליח בכך, על מקבלי ההחלטות לקבל תמונת מצב ברורה על המתחולל במשק ורק כך לגזור תוכנית פעולה בהתאם. נכון להיום, נתוני האבטלה המתפרסמים חדשות לבקרים ממוסדות שונים הם חסרי משמעות. מדוע? כיוון שמצרפים את המגזר הציבורי עם אפס אבטלה יחד עם נתוני האבטלה במגזר העסקי. זהו ממוצע מטעה שאינו מעניק תמונת מצב אמיתית. מצב האבטלה במגזר העסקי הפרטי עומד כיום על 30% וזהו מוקד הבעיה; וגם אם המשק יחזור למצבו טרם המשבר לא יהיו אותם מקומות עבודה לכל המובטלים, או יוצאי החל"ת. המגזר העסקי כולו עבר תהליך התייעלות חסר תקדים וכך נוצרה אבטלה מבנית חדשה של בערך 150 אלף עובדים ועובדות שצריך יהיה לייצר עבורם מקומות תעסוקה חדשים".
הזרמת כספים אינה מייצרת מקומות עבודה: "המדינה צריכה לרדת מהחשיבה שהדרך היחידה לחידוש הצמיחה היא בהזרמת כספים. המענק על סך 7,500 שקל, שניתן למעסיקים כנגד קליטת עובדים, היה חשוב מאוד כי הוא הביא לשיפור תזרים המזומנים של העסקים, אבל לא זה מה שמייצר מקומות עבודה. על המדינה לבצע פעולות שתאפשרנה למעסיקים למצות את היכולות שלהם ולהתפנות להקדיש את כל זמנם, נוכח הקשיים הרבים, בפיתוח העסק במקביל להזרמת הכספים".
הצעדים הנכונים: "לשכת המסחר גיבשה תוכנית מפורטת להתמודדות עם האבטלה הגואה ויצירת מקומות תעסוקה חדשים. חלק חשוב בתוכנית אינו מחייב הזרמת כספים מתקציב המדינה. התוכנית כוללת ארבעה מהלכים מרכזיים, אשר מימושם יאפשר להתמודד עם בעיית האבטלה בצורה מיטבית. ניתן אף לומר שזו הזדמנות היסטורית נדירה, מאחר וניתן יהיה לייצר באותה רמת כוח אדם, ולעלות את התוצר לנפש מ- 42 אלף דולר כיום, לרמה של 50 אלף דולר בעתיד. ראשית, שיפור תזרים המזומנים. יש להעביר את כל המשק למע"מ על בסיס מזומן כך שעסק לא יצטרך לשלם מע"מ שהוא טרם גבה בפועל; לדחות את תשלומי המע"מ ביבוא מתשלום בשער הנמל לתשלום לאחר המכירה; לאחד את שנות המס 2019 ו-2020 לשנת מס אחת, כך עסקים יוכלו לקזז את הפסדי 2020 מול רווחי 2019. ולבסוף, לצרף את מערכת הבריאות לחוק מוסר התשלומים הקובע כי מוסדות המדינה ישלמו לספקים תוך 45 יום מהגשת החשבון".
הגדלת כוח הקנייה המוזרם אל העסקים
הקפאת הרגולציה והפחתתה: "משנת 2000 גברו החקיקה והרגולציה המכוונות נגד המגזר העסקי. 190 חוקי העבודה, 6 חוקי הגנת הסביבה, 41 חוקים של הגנת הצרכן ומאות עבירות פליליות חדשות. לכן קידמנו בברכה את החלטת הממשלה 2118, מאוקטובר 2014. זוהי החלטת מפתח חשובה השואפת ליצור שינוי דרמטי ואמיתי בכל פעילות המגזר העסקי ועל פיה, תוך חמש שנים, נטל הרגולציה אמור היה לפחות ב- 25%. אולם, מאז התקבלה החלטה זו לא רק שהיא לא בוצעה אלא שהרגולציה התעצמה. נוכח המשבר הנוכחי, על הממשלה להקפיא כל רגולציה חדשה המכבידה על המגזר העסקי ולבצע את החלטתה שלה. כמו כן, עליה להימנע מחקיקת חוקי עבודה חדשים במשך תקופת המשבר".
ניתוב כוח הקנייה למגזר העסקי: "מה שמייצר מקומות עבודה הוא כוח הקנייה המוזרם אל העסקים. על-פי נתוני 2019, היקף הצריכה הפרטית, שהיא מנוע הצמיחה המרכזי בישראל, עמד על 760 מיליארד שקל, רכישות ממשלה אזרחיות 250 מיליארד שקל ורכישות מערכת הביטחון 70 מיליארד שקל. יש לתעל כוח קנייה זה, ככל שניתן ובתנאי תחרות שווים, למגזר העסקי בישראל ולא לספקים זרים בחו"ל. כיום קיימת מדיניות הפוכה המעודדת רכישת מוצרים מספקים זרים באמצעות פטור מתשלום מע"מ בייבוא אישי ופטור מבדיקות מכון התקנים".
לעודד השקעות המייצרות מקומות עבודה חדשים
הסבת והכשרת עובדים: "עד היום הממשלה לא הצליחה לייצר גוף אחיד בעל סמכות אופרטיבית, אשר יקדם ממשית נושא זה. זוהי העת להקים מוקד לאומי מבצעי המורכב מנציגי משרדי האוצר, הכלכלה, העבודה והמגזר העסקי, אליו יוזרמו כל הביקושים. המוקד ימפה את דרישות המעסיקים ויתכלל את פעילות ההכשרה וההסבה למוסדות המדינה ולעסקים פרטיים, תוך דירוג משכי הזמן הנחוצים".
יצירת מקומות עבודה חדשים: "המדינה צריכה לפעול בנושא זה במשולב, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. במגזר הפרטי עליה לעודד השקעות המייצרות מקומות עבודה חדשים באמצעות הון פרטי בתחומי התשתיות ובשיטות ה- PPP או ה-BOT, תוך יישום תכניות מגירה רבות בתחום התשתיות. במקביל, עליה להגדיל את מספר מקומות העבודה במגזר הציבורי בסקטורים חיוניים, כמו עובדות ועובדים סוציאליים, אחים ואחיות בבתי חולים, מתמחים ברפואה ועוד, וכן השקעות בהון אנושי דרך מערכת החינוך. יחד עם זאת, על מנת לא לייצר 'שומן' מכביד במגזר הציבורי בטווח הארוך, יש להימנע במקביל מגיוס עובדים חדשים כנגד עובדים הפורשים לגמלאות".
במה אישית: אוריאל לין
השכלה: תואר מוסמך במשפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים; תואר מוסמך במשפטים (LLM) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
תפקיד: נשיא לשכת המסחר ת"א והמרכז ונשיא איגוד לשכות המסחר. מכהן כבורר בבוררויות מקומיות ובינ"ל. בעלים של חברת השקעות משפחתית.
לשכת המסחר תל-אביב והמרכז: הוקמה ב-1919 והיא מהווה כיום את ארגון העסקים והמעסיקים הגדול בישראל. הלשכה מייצגת את עיקר מגזר המסחר והשירותים, בתוכו 240 ענפי משק מרכזיים, תתי ענפים וענפי משנה, המהווים יחד 69% מהתוצר העסקי ו- 73% מהתעסוקה במגזר העסקי. מעל ל- 90 החטיבות הענפיות הפועלות בלשכה יוצרות מסגרת רבת השפעה מול גורמים ממסדיים, רשויות המדינה וגופים שונים בשורה של נושאים ענפיים, בקידום האינטרסים של כלכלת המדינה וחבריה.
תפקידים קודמים: מנהל רשות ההשקעות של ישראל לצפון אמריקה; הממונה על הכנסות המדינה; מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות; יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים; חבר הכנסת ה-11 והכנסת ה-12, בה כיהן יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. בתפקיד זה הנהיג רפורמה מקיפה בשיטה הפוליטית והעביר חוקי יסוד המגדירים את זכויות היסוד של פרט, ובנוסף ייעול מערכת המשפט ושינוי הנורמות בעולם העסקים. בסך הכל קידם לא פחות מ- 95 חוקים חדשים.
מוטו ניהולי: יצירת מנהיגות שלא מכוח סמכות פורמאלית, אלא מכוח דוגמה אישית, עבודה ויצירתיות.
