מי שהזדמן לשדרות ירושלים ביפו באחד מימי תחילת החורף, יכול היה לדמיין שהוא נמצא בבולוואר אירופי: קרונות הרכבת הקלה כבר נוסעים לאורך השדרה, בוהקים בלובנם, כחלק מנסיעות המבחן להפעלתם בסוף שנה זו.
ביצוע עבודות הרכבת הקלה ע"י חברת נת"ע הממשלתית סיפק הזדמנות לעירייה לשדרוג כולל גם של השדרה עצמה ושל הרחובות המובילים אלה. וכך נהנים היום תושבי יפו והמבקרים בה מציר ירוק, טובל בצמחייה, עם שבילי אופניים, מדרכות רחבות וריהוט רחוב - באופן שמעביר את השדרה שנשתלה סוף המאה ה-19 היישר למאה ה-21. התושבים, וגם בעלי העסקים, שבמשך כמה שנים סבלו מרעש, לכלוך ופגיעה בניידות, יכולים כעת להרים את הראש.
לצד הפתרון התחבורתי המז'ורי של הרכבת הקלה, העבודות בשנים האחרונות יצרו פטנט נוסף שהתברר כמוצלח: "היפואית". כדי לענות על הצורך של האוכלוסייה המקומית להתנייד בקלות משני צידי השדרה, הפעיל משרד התחבורה שאטלים חינמיים בין שכונות העיר. קווי היפואית היוו פתרון מוצלח בעת העבודות על הרכבת, ולדעת גורמים בעירייה הם מודל שראוי לשמר באזורי עבודות בעתיד.
הרכבת הקלה כמנוף עירוני
הרכבת הקלה מגיעה ליפו אחרי כ-20 שנים של השקעות בכל התחומים: שדרוג כולל של תשתיות העיר, לרבות קווי ביוב, ניקוז, חשמל, כבישים ומדרכות – שבמשך עשורים רבים היו מוזנחים; שדרוג מערכת החינוך היפואית שהוביל לשיפור חסר-תקדים בהישגי התלמידים; הקמת המכללה ביפו - מוסד אקדמי בין המובילים בארץ, עם יותר מ-4,000 סטודנטים; הפיכת אתר הפסולת במדרון יפו לפארק חופי במסגרת פרויקט המיחזור הגדול מסוגו בישראל; שימור הלב ההיסטורי של יפו שהפך לאחד ממוקדי התיירות המובילים בארץ; קידום התרבות ביפו, כולל הקמת מוסדות תרבות חדשים ושדרוג כלל האולמות הקיימים; וטיפול עומק באוכלוסייה על ידי שלל תוכניות.
"יפו היא סוג של מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית ויש בה פערים סוציו אקונומיים בולטים, אתגרים ומשברים משמעותיים בתחומי חינוך, דיור וסדר ציבורי", אומר רפי שושן, מנהל המישלמה ליפו.
שושן עומד בראש הזרוע העירונית המיוחדת האמונה על פיתוח יפו, שייסד ראש העירייה רון חולדאי לפני יותר מ-20 שנה. התפיסה שעמדה לנגד עיני חולדאי היא כי לצד תגבור תקציבי ותיעדוף יפו בעבודת כלל תחומי העשייה העירוניים (חינוך, קהילה, רווחה, תשתיות, סדר ציבורי, קידום עסקים וכדומה), צרכי האוכלוסייה ההטרוגנית ביפו דורשים נוכחות מוגברת בשטח וראייה מתכללת לפעילות העירייה.
אחד מנושאי הליבה של העירייה בשנים האחרונות הוא קידום דיור לאוכלוסייה הערבית של יפו. עליית המחירים הדרמטית שחווה יפו דוחקת צעירים רבים, ונדרשה התערבות עירונית בנושא. לאחרונה פורסם בעיתון "הארץ" על מאמצים מואצים של ממשלת ישראל, בעידוד העירייה, לסייע לזכאי הדיור הציבורי ביפו לרכוש את הדירות בהם הם מתגוררים; בנוסף, העירייה מקדמת בניית תוכניות פינוי-בינוי, התחדשות עירונית, סיוע במלגות דיור ותוכניות רבות נוספות כדי לשמור על המרקם האנושי והקהילתי היפואי.
אחד מפרוייקטי הדגל בתחום הדיור בר ההשגה הוא ברחוב מיכאלנג'לו בעיר, שיזם ראש העירייה רון חולדאי. במסגרת המיזם הוקצו 28 דירות חדשות לאוכלוסייה הערבית, בהנחה ניכרת ממחיר השוק. מאות המשפחות שביקשו להשתתף בהגרלה הן הוכחה לצורך האקוטי בפתרונות נוספים מסוג זה.
מי שצופה בשינויים מקרוב כבר שנים רבות הוא עבד אבו שחאדה, חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו, פעיל פוליטי ובעל תואר שני במדעי המדינה ופילוסופיה פוליטית: "לראייתי, צריך לשים דגש על היחסים בין שתי הקהילות, ברמה היום-יומית, לאתגר מבנים חברתיים שנראים כיום מובנים מאליהם", הוא מסביר. לדעתו, בידול יוצר מתחים, אי הבנות וקשיים בין שתי הקהילות. זו מבחינתו המהות של חיי קהילה משותפים, שנועדו לגשר על המתחים המבניים האלה.
העוצמה של מערכת החינוך
אתגר הקיום המשותף והמציאות היומיומית הביאו ליצירת תוכניות שאין להן אח ורע בעיר או במקומות אחרים בארץ. ההשקעה העירונית העצומה בחינוך ביפו מתבטאת בכל הנדבכים: בניית בתי ספר חדשים ושדרוג המוסדות הקיימים; גיוס מורים ומנהלים חדשים למערכת; הצגת תוכניות לימוד חדשות ועוד.
הישגי התלמידים ביפו עלו בחמש השנים האחרונות באופן עקבי מדי שנה בכל הפרמטרים: בזכאות לבגרות, בציוני הבגרות, בצמצום נשירה ועוד. בנוסף העירייה מעצימה מאוד גם את החינוך הא-פורמלי, בו לוקחים חלק פעיל שכבות הילדים ובני הנוער, בדגש על אלו בקהילה הערבית.
קידום הקהילה היפואית בכל התחומים
לצד קידום התשתיות, בעירייה שמים דגש רב על תוכניות לקידום האוכלוסייה היפואית. כך למשל נחנך לאחרונה מסלול המעניק תואר ראשון לנשים ערביות יחד עם האוניברסיטה הפתוחה, הפועל במרכזים קהילתיים ביפו. באופן דומה נפתח מסלול שילוב של צעירים ערבים מיפו לתעסוקה בעירייה; כחלק מכך יצרה העירייה מסגרות ומסלולים שונים לקידום בנות ובני נוער יפואים, באמצעות המרכזים הקהילתיים ביפו ושותפויות עם גופים עירוניים שונים.
אחד מפרוייקטי-הדגל הוא קמפוס הנוער, בו נהנים בני נוער ערבים ויהודים מתכנים איכותיים ויצירתיים כמו רובוטיקה, גרפיטי, גישור, פיתוח אפליקציות, ימאות ועוד. במרכז הנוער לב יפו פועל בית הספר לרוקנרול של יפו, שמעניק השכלה מוזיקלית לכל ילד ללא תלות כלכלית ונתמך ע"י אמנים וטובי המוזיקאים בארץ שמגיעים ללמד ולהעביר כיתות אמן.
עבור קהילת יוצאי אתיופיה מתקיימות תוכניות לקידום הזדמנות שווה לבני הנוער. בנוסף, מתקיימים תוכניות מצטיינים וחוגים ברמה גבוהה, ורק השנה יצא מהמקום ספורטאי מצטיין ומצטיין נשיא. לצד ההשקעות האלה מקדמת העירייה באמצעות המישלמה ליפו רישות קהילתי כדי לערב את התושבים בפעילות. "חשובה לנו דעתם לפני שאנחנו מבצעים, כדי לדייק את ההשקעות ביפו ולוודא שהן מגיעות למקומות נדרשים", אומר מיכאל וולה, מנהל אגף קהילה ביפו.
סדר ציבורי
גם תחום הסדר הציבורי נמצא בראש סדר העדיפויות בקרב הקהל היפואי. בתחום זה פועלת העירייה לצד המשטרה - האמונה על הנושא - בתוכנית הכוללת מרכיבים קהילתיים כדי לשפר את הביטחון האישי, לטפל בהפרעות ולאכוף סדר בצורה מושכלת לרבות בהקמת כוח חדש ביפו המורכב משוטרים וסיירים שיגבירו נוכחות בשטח ובקרוב יאיישו נקודות משטרה נוספות ביפו. לצד זה, "אכיפה בלבד לא מספיקה ביפו", מציין שושן.
"אנו בעירייה מספקים מענים משלימים בתוכניות לנוער, אפיקי תעסוקה לצעירים ושיפורים תשתיתיים מסייעים, ולשמחתנו, רואים את התוצאות בשטח".
בשיתוף עיריית ת"א-יפו
