תחום התחבורה השיתופית בעולם מתבסס בשנים האחרונות, מתוך רעיון של שיתוף כלי רכב בין נוסעים וצמצום נסיעות בזבזניות.
את המהפכה התחבורתית השיתופית לא מחמיצים גם בישראל, ואת אחד המהלכים מובילה חברת דן, המפעילה את באבל דן - שירות תחבורה ציבורית שיתופי וגמיש בתל אביב, גבעתיים ורמת גן. השירות מפעיל כ-130 כלי רכב ומבצע בין 6,500 ל-7,000 נסיעות ביום. המטרה, מצהירים בחברה, היא לספק מענה משלים לתחבורה הציבורית הקלאסית, ובכך לתת פתרון שיאפשר לוותר על הרכב הפרטי.
השירות מבוסס טכנולוגיה של חברת via, שפיתחה אלגוריתם חכם שקולט ביקושים בזמן אמת ומקצה אותם לכלי הרכב הזמינים בשירות על בסיס שיקולי יעילות. כך, האלגוריתם מאזן בין חוויית משתמש נוחה של נסיעה חלקה במסלול מיטבי, לבין נסיעה שיתופית במקסימום האפשרי.
"כלי הרכב של באבל נועדו להשלים את התחבורה הציבורי הקלאסית, ולאפשר נסיעות במסלולים שאינם קיימים ברשת הקווים הקשיחים, למשל בשכונות אליהן קשה להכניס אוטובוסים, או שבהן תדירות האוטובוסים נמוכה", מספר איתי רוגטקה, שמנהל מזה כשנתיים וחצי את שירות באבל דן.
"כמשתמש שגר ועובד באזור הפעילות של באבל דן, אני יודע שיש לי מגוון אמצעי התניידות - הליכה ברגל, רכיבה על אופניים, נסיעה בתחבורה ציבורית (אוטובוס וכמובן באבל דן), נסיעה בכלים שיתופיים כגון אוטותל - ורק בסוף הרכב פרטי. באבל הוא אפשרות אחת מבין רבות, שמאפשרות לוותר על הרכב הפרטי – שהוא המתחרה הגדול ביותר שלנו".
ואכן, בסקר הרגלי שימוש שביצעו לאחרונה בבאבל כ-75% מהנוסעים העידו שהפחיתו את הנסיעות ברכב הפרטי ברמה שבועית, ובחלק משמעותי מהמקרים גם ברמה יומיומית. בנוסף, 46% מהמשתמשים הצהירו שהשירות של באבל עדיף מבחינתם על פני תחבורה ציבורית קלאסית, מבחינת משך הנסיעה והנגישות ליעד. "זה בדיוק המקום שבו אנחנו נכנסים לתמונה - גם עבור מי שהבינו שעדיף להימנע מנסיעה ברכב הפרטי, וגם עבור מי שהשירות בקווים בתחבורה הציבורית הקלאסית אינו עונה על צרכיהם ואז באבל מציע להם אלטרנטיבה נגישה ונוחה", מספר רוגטקה.
המיזם, שמסובסד על ידי משרד התחבורה וכפוף לרגולציה שלו, הוקם במקור במטרה לתת מענה לעובדים שצריכים להגיע למקום העבודה במרכז העיר או באזורי התעסוקה באזור. "כבר בתקופת ההרצה היה ברור שהצורך רחב הרבה יותר ויכול לשמש לצרכים שונים ביומיום", מספר רוגטקה. "ככל שעובר הזמן אנחנו צוברים ניסיון והבנה מעמיקה של התועלת בתחבורה גמישה וחכמה. זו התבוננות ארוכת טווח. גדלנו מאוד, ויש עוד לאן להתקדם".
מינוף חוויית המשתמש
בשנים האחרונות קשה להחמיץ את הפקקים ההולכים ומתארכים בכבישי גוש דן ומחוצה לו, והכאוס התחבורתי הולך ומחמיר.
במשרדי הממשלה הרלבנטיים וברשויות המקומיות אמנם מנסים למצוא פתרונות בדמות ייעול התחבורה הציבורית, אך הדרך לשם עוד ארוכה: "ענף התחבורה הציבורית סובל ממחסור בנהגים, ובנוסף אנחנו רואים שהכבישים מאוד עמוסים ושהגודש גובר, ואלו אתגרים שמעסיקים אותנו ביום יום", אומר רוגטקה.
"לכן בכל יום מחדש אנחנו חושבים איך ניתן להתמודד בצורה טובה יותר עם הפקקים, ובנוסף לגייס ולשמר נהגים איכותיים, שיעניקו שירות מצוין ללקוחות".
בתקופת הקורונה התמודדו בבאבל דן עם שאלות הקשורות בחוויית המשתמש, ונאלצו לחשב מסלול מחדש בהיבטים רבים.
על תקופת השינויים, שכללה גם סגרים ובידודים, מעיד רוגטקה כי הגמישות שמאפיינת את באבל דן אפשרה לנתב את הקשיים ליצירת פתרונות ולמינוף חוויית המשתמש ברכבי באבל: "ראשית שמנו דגש על תחושת הביטחון - כמות נוסעים המצומצמת בכל כלי רכב וגם היכולת של הנהג לבצע אכיפה על עטיית מסכה. השירות האישי במובן הזה מסייע ליצירת תחושת ביטחון גם בתקופות של אי ודאות", אומר רוגטקה, ומוסיף: "הכבישים הפנויים בשני הסגרים הראשונים אפשרו לנו להתרחב לערים נוספות, ולספק מענה לירידה בהיקפי השירות של האוטובוסים. בהנחיית משרד התחבורה התרחבנו בסגרים אלו גם לחולון, בת־ים ופתח־תקווה - והכל בלחיצת כפתור".
ביקוש במגמת עלייה
קבוצת דן מקדמת חדשנות בפעילותה מזה כמה שנים, ומשקיעה בפרויקטים חדשניים בתחבורה הציבורית. עם יותר מ-350 אלף הורדות אפליקציה בבאבל דן מעידים על ביקוש גדול במיוחד, מה שמוביל את דן לחשיבה על התפתחות, גדילה ויצירת שיתופי פעולה שיסייעו במימוש חזון החדשנות.
"החדשנות היא נושא מרכזי בקבוצת דן", מעיד רוגטקה. "חשמול אמצעי תחבורה, השקעה בטכנולוגיות חדשות ובמיזמים כמו באבל דן – הכל נועד בכדי לספק שירות ברמה גבוהה וביעילות מרבית. אנחנו רואים כיום ביקוש גבוה יותר ממה שאנחנו מסוגלים לספק אפילו באזור הפעילות הקיים, אבל גם באזורים אליהם התרחבנו בתקופת הסגרים. מכאן, המטרה היא להוסיף כלי רכב חשמליים לצי הקיים, ובסופו של דבר להשלים את המעבר המלא לצי מבוסס כלי רכב חשמליים בלבד".
היבט נוסף של חדשנות מצוי בטרנד העולמי למיקוד פתרונות תחבורה ב"קילומטר האחרון". לפי המודל בכל עיר גדולה רמת הקישוריות והחיבוריות צריכה להביא כל נוסע ממפתן ביתו אל יעדו המדויק.
באזור גוש דן קיים אמנם מענה במרכז תל אביב, אך ככל שמתרחקים ממרכז העיר יש קושי למצוא תחנות העונות על המודל. כיום רכבי באבל מונחים לעצור בתחנות אוטובוס מורשות בלבד, ובאזורים בהם תחנות האוטובוס רחוקות האחת מהשנייה קיים פער ניידות. במצב כזה הגעה מאזורים פריפריאליים בעיר אל מרכז העיר – אפילו מצפון תל אביב למרכזה - עשויה להיות מורכבת.
לשני היבטים אלו מתכננים בקבוצת דן לתת מענה: "ההיגיון בעצירה בתחנות מורשות הוא בעיקר מסיבות של ביטחון, בטיחות והפרעה מינימלית לתנועה. אנחנו יודעים שהרכבים של באבל יכולים לעצור בבטיחות ובלי להפריע גם במקומות נוספים, ולכן איתרנו למעלה מ-20 נקודות עצירה באזורים בהם אין תחנות אך יש ביקוש לכאלה", מספר רוגטקה.
לבסוף עיריית תל אביב-יפו השיקה לקהל הרחב חניון חנה-וסע ברידינג, שם יוכלו נוסעים מהעיר ומחוצה לה להחנות ומשם לנסוע בתחבורה שיתופית וציבורית - גם באבל - לנסיעות לעבודה, לקניות, לבילויים או ללימודים, כפתרון נוח וגמיש – עד הקילומטר האחרון.
בשיתוף באבל דן
