"בסוף, כל תושבי הערים רוצים את אותו הדבר: שעירם תהיה איכותית לתושביה, מזמינה ומקיימת. כדי שראשון לציון תממש את ההבטחה הזאת אנחנו, בעירייה, ובמיוחד באגף תכנון עיר, מנסים כל הזמן לחשוב קצת אחרת. אנחנו מבינים שזו עיר צפופה ומתפתחת וגם העיר עם השטח המוניציפלי כמעט הגדול בישראל - נתונים שניתן למנף. אנחנו פועלים מתוך ראייה אסטרטגית, עם חזון שמכתיב קווים מנחים ותוכניות מפורטות המקודמות על בסיסו. יש לנו את היכולת לחשוב גם על הכאן והעכשיו וגם על העתיד. זו הזדמנות נהדרת שלא תמיד קורית, אבל מתממשת כשאת בתפקיד אדריכלית עיר, אז זכיתי". את הדברים האלה אומרת שרון שפר, אדריכלית העיר ראשון לציון.
פיתוח עירוני ופרטי ברחבי העיר
"תוכנית המתאר הכוללת לעיר אושרה ב-2017 ובעקבותיה אושרו מסמכי מדיניות אזוריים על מנת לייצר ודאות וקווים מנחים לתכנון ברחבי העיר. התוצאה: עשרות תוכניות של פינוי-בינוי שמטופלות אצלנו ומקודמות בהתאם לתיעדוף העירוני. במקביל אנחנו נערכים להתחדשות עירונית בכל התחומים: מחידוש חזיתות, שימור, חיזוק מבנים קיימים ע"פ תמ"א 38 ועד פיתוח שטחים פנויים. ראשל"צ היא אחת מחמש הערים היחידות שזכו בקול הקורא של משרד הבינוי והשיכון לקידום תוכנית של התחדשות בניינית, תוכנית ליום שאחרי תמ"א 38, והמשמעות היא פוטנציאל להתחדשות של כאלפיים מבנים העומדים בקריטריונים אלה. חלקם יעברו התחדשות פרטנית וחלקם יתחדשו כחלק ממתחם לפינוי-בינוי. במקביל יש עוד כל מיני מתחמים שאותם אנחנו מקדמים – יצירת חגורה ירוקה מסביב לעיר ופיתוח מרחבים פתוחים לרווחת תושבי העיר והסביבה, למשל, אגם הנקיק במערב העיר- מקום מדהים שאנו פועלים להרחבתו ולהנגשתו לציבור הרחב. מתוכנן גם פארק צריפין שישתרע על פני 700 דונם - שטח עצום גם בקנה מידה ארצי. שם אנו דואגים לשמר את המבנים ההיסטוריים מתקופת המנדט הבריטי ואת עצי האקליפטוס והצמחייה המקומית, פיתוח פארק טבע עירוני מבלי לפגוע בקיים. גם אתר בית אבו ג'בן, מתחם היסטורי בסמוך לצומת בית דגן, יונגש לציבור. יופי של מקום אליו יכולים לצאת התושבים כדי להיות בטבע, קרוב לעיר".
מהו אותו חזון ואותם קווים מנחים בעבודת הפיתוח?
"יצירת שכונות ומרחבים מזמינים, נגישים, קרובים לכל צורך של תושב, מועסק או מבלה בעיר. פיתוח המרחב הציבורי כמוביל באיכות החיים של התושבים - אנחנו רוצים יותר גינות קהילתיות ויותר שטחים פתוחים איכותיים. אנחנו פועלים ע"פ מדיניות של בנייה מגוונת ומעודדים גם את הקמתן של יחידות דיור קטנות, בגודל של עד 50, 60 מטר במיוחד למטרות השכרה בכל רחבי העיר".
כיצד אתם מעודדים את זה?
"על ידי מספר מהלכים: עידוד הסדרת פיצול יחידות דיור, קידום בניית דירות חדשות להשכרה, בפרויקטים פרטיים ובפרויקטים ע"י חכ"ר על קרקע עירונית וקביעת תמהיל מגוון מאוד של יחידות דיור במתחמים חדשים. בדקנו ומצאנו שיש יוצאי ראשל"צ שמעוניינים לחזור לעיר ולהקים פה את ביתם כי הם מבינים שזו עיר מצוינת לחיות בה ולגדל בה ילדים. אנחנו רוצים לתת להם את התמיכה לה הם זקוקים בתחילת הדרך. זה יבוא לידי ביטוי בהגדלת היצע הדירות להשכרה ולהשכרה במחיר מוזל לדירות שתציע העירייה. בנוסף, במזרח העיר נבנות אלפי יחידות דיור במחיר למשתכן שיתנו מענה לכך".
יש פרויקט אותו אתם רואים כפרויקט דגל?
"שכונת רמת אליהו. זה יהיה אחד מפרויקטי הפינוי-בינוי מהגדולים בארץ ואנחנו גאים בו מאוד. בשכונה מבוצע תהליך שבמסגרתו חלק מהדיירים מקבלים דירות בשכונות אחרות, הקרקע בשכונה מתפנה וניתן לשווק אותה. מתוך 2,600 היחידות לפינוי, 1,000 מקבלות את המענה בשכונות אחרות כמו צריפין, נחלת ומתחם האלף בקרקע משלימה שהעירייה עצמה הקצתה במהלך חסר תקדים שיכול להוות מודל ארצי. זה מאוד מרגש לראות אנשים שבחרו דירות, רואים את הבית שלהם נבנה, ומלווים ע"י הצוות במינהלת התחדשות רמת אליהו. באותה נשימה אנחנו מפתחים גם שכונות נוספות באזורים אחרים בעיר - חלקן בהיקפים של ערים שלמות במקומות אחרים. פינוי מחנות צריפין, לאורך החלק המזרחי של העיר, כולל הקמת 11,000 יחידות דיור. כמובן שזה דורש גם היערכות גדולה בנושא התשתיות: מבני ציבור וקהילה, מוסדות חינוך, בתי כנסת, מרפאות, פארקים וגינות, מסחר מקומי, תעסוקה ועוד. הכל ייבנה במטרה לאפשר לתושבים לקבל את כל השירותים קרוב לבית".
כשמדברים כיום על תשתיות מדברים לא מעט על תחבורה. יותר ויותר ערים כבר הבינו שבלי תחבורה ציבורית אפקטיבית העיר הופכת ל"עיר שינה" שכולם בה משתמשים ברכב, לרוב כדי לצאת ממנה.
"נכון, ואנחנו אכן נערכים למהפכה התחבורתית בעיר שתביא עמה פרויקטים אדירים. בנושא מערך האוטובוסים - אושרה תוכנית אב לקווי אוטובוסים על מנת לתת שירות מיטבי בעיר ומחוצה לה. בנוסף, הסעת המונים - רכבת קלה ואוטובוסים רבי קיבולת - הקווים הירוק, הכחול והחום יחברו את כל חלקי העיר והערים הסמוכות אלינו. חלק בביצוע לקראת הפעלה, וחלק בתכנון לביצוע בשנים הקרובות. גם הקו האדום יוארך ויחבר את העיר לתל אביב עד לפתח תקווה. במעויין שורק מוקמת תחנת רכבת חדשה, כחלק מחיבור קו הרכבת עד לירושלים. תחנת ראשונים תחזור לפעילות מלאה. עוד אנחנו שואפים להתאים את העיר לרכב דו גלגלי ובהתאם עושים עבודה אינטנסיבית על פיתוח שבילי אופניים. אנחנו מקדמים פתרונות עבור מיקרו-מוביליטי. רכב דו גלגלי לא מנועי הוא פתרון נפלא בעיר כמו ראשל"צ, שהיא בסך הכל מישורית. בימים אלה אנחנו מתחילים במהלך של פיזור קורקינטים בעיר למשל".
כולם גם מדברים היום על עירוב שימושים. מה העמדה שלכם בנושא?
"אנחנו בעד הקונספט של לחיות, לעבוד, לבלות ולקנות באותו האזור ומעוניינים לאפשר זאת אבל צריך לדעת את מי ואת מה מערבים ובאיזה היקף. יש בעיר מנעד רחב מאוד של אזורים - ממתחמים המיועדים לחלוטין לתעסוקה עד אזורים המיועדים לחלוטין למגורים. בטווח הזה יש מקום למנעד בעירוב השימושים, שאותו צריך לעשות נכון. לא כל מקום צריך להיות מעורב שימושים באינטנסיביות. יש אזורי תעסוקה ובילוי ליליים שצריכים להישאר כאלה כי יש חיכוך גדול בין מגורים לבין תעסוקה ובילוי. יכולה גם להיות שכונה עם בנייני מגורים רגילים עם אזורים סמוכים שמביאים את התעסוקה והמסחר קרוב לבית. אנחנו מסתכלים היום על כל האזורים, בוחרים ומגדירים במסמכי מדיניות מה ואיך לערב. חשוב להתייחס גם להיבט הסביבתי: זה לא בהכרח ראוי ונכון להכניס אנשים לגור ליד מפעל בטון. אנחנו כל הזמן בוחנים את הנושא ונערכים לתת את מגוון האפשרויות לתושב ולעסק למצוא את עצמו במרחב. יש כאלה שמאוד אוהבים לגור בבניין מעורב, שהכל קרוב לבית, ויש כאלו שיעדיפו לחיות באזור פחות מעורב. כמובן שגם העסקים הקטנים נעזרים בעירוב השימושים כי הם צריכים את תושבי הרחוב ואת ההולכים בו לפעילותם המסחרית. מתחם האלף במערב העיר יהיה דוגמה טובה לרובע עירוני חדש שנבנה תוך עירוב שימושים אזורי. הוא יכלול 5,500 יחידות דיור, מעונות סטודנטים ודיור מוגן לקשישים. זה גם המקום בו הוצאנו לשיווק הכי הרבה מטרים לתעסוקה בשנה האחרונה - מוקמים בו מגדלי משרדים וחברות שונות שעוברות מתל אביב וגוש דן כבר בונות בו קמפוסים כמו דיסקונט, הפניקס ועוד, וזו רק ההתחלה, יש עוד הרבה מה לעשות".
