המרכז הישראלי לריהוט הוא לא עוד קניון שבו מאוגדות חנויות לריהוט הבית, אלא אימפריית רהיטים הכוללת את הכל מהכל, שהגדיר מאז הקמתו את צריכת הריהוט בישראל, ללקוחות פרטיים, מעצבי פנים ואדריכלים. "עם המרכז לריהוט בראשון לציון, שהוקם בשנת 1994 והוא אחד הוותיקים בארץ, אנחנו הקדמנו את זמננו בכל הקשור לקניונים 'נושאיים', שמאגדים קונספט אחד", אומרת המנכ"לית של המרכז מזה 23 שנה, נילי בוסאני.
למרכז בראשון קם "אח" בשנת 2008, באשדוד, המציע את כל הדרוש לבית, תוך "כיסוי" אזורי מזרח, צפון ודרום בארץ. "מגיעים אלינו מהקריות ועד אילת במטרה לרענן את הבית ולהתחדש בקולקציות עדכניות", היא אומרת בגאווה.
בוסאני מתארת שני מרכזי קניות אדירים, עמוסים בכל טוב, שהמייחד אותם הם הקשרים החזקים בין כולם. מעין מיקרוקוסמוס של שכונה עם יחסי שכנות נהדרים, ו"אבא ואמא" בדמות ההנהלה המחבקת. לא בכדי המרכז שהוקם באשדוד לפני כ-13 שנה נחשב לאח במשפחה החמה. "זה סיפור מופלא, שממחיש עד כמה המרכזים הללו הם הרבה מעבר לעסקים נטו", אומרת בוסאני. "המרכז שנפתח באשדוד מבוסס על הילדים של בעלי החנויות בראשון לציון. 40 מתוך 52 חנויות מנוהלות ע"י ההורים, הדור הוותיק. הילדים, שהכרתי אותם כשהיו עוד קטנים ועזרו לאבא ולאמא בחנות, בגרו ופתחו חנויות באשדוד. היום הם כבר הורים לילדים. זה מרגש אותי מאוד, ומחזק עוד יותר את הקשר. זה לגמרי משפחה".
להתמקח בסטייל
במרכזים הגדולים, כפי שמתארת בוסאני, אפשר למצוא את כל הדרוש לריהוט הבית המושלם: סלונים ומערכות ישיבה, ארונות וסגירת נישות, חדרי ילדים ונוער, חדרי שינה, פינות אוכל, וגם מתחם פרקטים ווילונות. "ממש כמו פעם, כשאפשר היה לצעוד ברחוב ולמצוא חנויות סלונים, להתמקח עם חנות אחת, לעבור ולראות את ההיצע בחנות אחרת, גם כאן, במרכז, אפשר ליהנות מתנאים דומים, רק בלי הצורך לחפש חניה או לסבול מהחום. צועדים במקום ממוזג לחנות ספות, לדוגמה, עם הצעת מחיר שקיבלתם בחנות אחרת, מתמקחים, ואפילו יכולים לאחד את המשלוח ואת עלות ההובלה", היא מסבירה.
תחום ריהוט הבית ידע עליות ומורדות במשך השנים, אך ללא ספק בעשור האחרון המודעות לאסתטיקה ולריהוט הבית התחזקה, כששיאה בשנתיים האחרונות. "ענף הרהיטים הוא ענף בעייתי ולא פשוט. לפעמים, כמו פטריות אחרי הגשם, צצות הרבה חנויות ואז נסגרות, בעלי חנויות קמים והולכים", אומרת בוסאני. "ולמרות זאת אנחנו מצאנו דרך להתמקד רק ברהיטים ולהציע ללקוחות שלנו תנאי תחרות טובים". בוסאני מסבירה כי הקונספט הזה הוכיח את עצמו במרוצת השנים. "אנחנו רואים לקוחות חוזרים, מכירים ויודעים מה הלקוח הישראלי רוצה: הוא צריך לשבת, להרגיש, לחוש את הבד. למרכז הישראלי לריהוט יתרון עצום מול רשתות כמו 'איקאה'. פה אפשר לעשות התאמות, לשנות את הגדלים, לבחור את הגוון הרצוי, להציע ללקוח עוד צ'ופרים, לפנק בעוד כרית ישיבה במתנה", היא מסבירה.
בוסאני מחדדת כי הסחורה במרכזים היא ברובה מתוצרת הארץ, אך חלקה מתוצרת סין, איטליה, תורכיה ומדינות מזרח אירופה. "אנחנו מקפידים על ייבוא מקומי, שילוב של נגריות מקומיות שנותנות 'גב' ללקוח, מכל הבחינות, וכמובן מקפידים על מחירים שווים לכל נפש".
ריהוט בעידן קורונה
ואמנם בשנתיים האחרונות יותר ויותר לקוחות מרעננים ומעצבים את הבית מחדש, ולא זונחים אף פינה, אבל המרכזים לריהוט ספגו מכה כואבת. "חווינו נוקאאוט רציני בשנה האחרונה. עזיבה של 8 חנויות ו-192 יום שבהם נאלצנו להיעדר מהעבודה, בגלל משבר הקורונה והסגרים", מציינת בוסאני בכאב. היא מציינת כי התחרות הקשה עברה לאונליין, שמאיים על החנויות הפיזיות. "הקורונה לימדה את הלקוחות להכיר את עולם הריהוט דרך האינטרנט ולרכוש בצורת מקוונת. זו התחרות העיקרית שלנו היום", היא מסבירה. יחד עם זאת, היא מציינת כי התקופה הזו חידדה את יותר את טקטיקות הניהול שלה ובסופו של דבר עזרה לחשל את כולם עוד יותר. "בתקופת הקורונה לא חייבנו את החנויות שלנו בדמי שכירות וניהול משך שלושה חודשים. הלכנו לקראתם כדי שיוכלו לשרוד את התקופה וספגנו את הדבר הזה במקומם", היא אומרת. "היה לנו חשוב לעזור למי שצעד עם המרכז הזה לאורך כל הדרך. אני חושבת שהעובדה שאני אישה שמנהלת את הפרויקט עשתה את ההבדל הגדול. רוב החנויות מנוהלות על ידי גברים. כשאישה מנהלת יש פחות אגו, אנשים מרגישים יותר בנוח לשתף את הקשיים, לשלב בין עסקי לאישי. להתנהל בגובה העיניים ופחות ממקום של כוח. בעיניי זה יתרון משמעותי", היא מסבירה.
ומה התוכנית להמשך?
"להיות בתאילנד", היא צוחקת. "כרגע אני בקטע של לצוף, להשתקם ולהדגיש את היתרונות שלנו. אמנם חנויות נסגרו, אבל כבר הספיקו להיפתח חדשות במקומן. בעלי עסקים מגלים את הכוח של המקום, של עצמם. מפה אפשר רק לעוף קדימה, בגאווה", היא מסכמת.
סניף ראשל"צ – משה לוי 10, קומות ב' ו-ג'
ניף אשדוד – הבושם 7, אשדוד
