"התקווה" נולדה בראשון לציון
המשורר נפתלי הרץ אימבר התגורר בראשון לציון במשך כשלושה חודשים במהלך שנת 1883. אימבר התגורר במרתף ביתו של המייסד שרגא פייבל הייסמן. בשנת 1886 יצא לאור בירושלים, קובץ שיריו "ברקאי". בקובץ התפרסמו בין היתר שלושה שירים שכתב אודות ראשון לציון וגם השיר "תקוותינו", הנקרא כיום "התקווה". מילות השיר נכתבו ע"י אימבר עוד בטרם עלותו ארצה, עת שהה ברומניה אצל הברון היהודי ולדברג (1878). בשנת 1887 הגיע למושבה שמואל כהן, שעוד בטרם עלה ארצה קיבל את ספר השירים של אימבר והתאים ל"תקוותינו" לחן עממי רומני. בהגיעו לראשון-לציון לימד את בני המושבה לשיר את "התקווה" לפי המנגינה הרומנית. ב-1888 שרו לראשונה את ה"תקווה" שהפך לפזמון חוזר על ידי מורי בית הספר בראשון לציון.
במוקד העניינים
המוקד העירוני של ראשון לציון מהווה מוקד עלייה לרגל של גופי הביטחון ואף משמש
כלוקיישן ביטחוני לסדרות וסרטים, כמו בור המוסד בסדרה "טהרן". המוקד, שנבחר על ידי משרד החוץ כמוביל בתחומו בארץ, הפך ליעד ביקור חובה לבכירים מגופי ביטחון מכל העולם שמגיעים להתרשם מיכולות השליטה על עיר גדולה ובד בבד, מגיעים כדי ללמוד על ההתנהלות בשעת חירום. המוקד ממוקם בקומה מינוס שלוש בבניין העירייה ומתפרס על שטח של 400 מ"ר. הוא כולל שני קירות מסכים, 20 עמדות מוקדנים ושתי עמדות לסיירי מצלמות השולטים על כ-1,500 מצלמות הפרוסות ברחבי העיר. בשנים האחרונות ביקרו במוקד העירוני מאות משלחות מהארץ ומהעולם שמבקשות ללמוד מהטכנולוגיה והתפיסה המבצעית בראשון לציון, וזאת בניסיון ליישמם.
חדשנות פורצת אלף
מתחם האלף, עיר חדשה של עסקים, מגורים, בילוי ופנאי, מוקם בימים אלה באזור המערבי של ראשון לציון. המתחם, הכולל כ-1.7 מיליון מ"ר לתעסוקה ומסחר, ובו ייבנו כ-5,600 יחידות דיור וכ-110 דונם של פארק, ממוקם על מחלף משה דיין ונגיש לכביש 431, נתיבי איילון, רכבת ישראל ובעתיד גם לקו האדום של הרכבת הקלה. בין הגופים הגדולים שכבר שריינו את מקומם במתחם: קבוצת דיסקונט, הפניקס, קרן JTLV, קבוצת פרשקובסקי ועוד.
הסלב של העיר
בעיר מתגוררים לא מעט ידוענים, כמו עדן בן זקן, סטפן, מאור בוזגלו, סקאזי, וכמובן האלופים האולימפיים והמדליסטים לינוי אשרם, ארטיום דולגופיאט ופיטר פלצ'יק. אגב, שני האלופים האולימפיים גרים באותה שכונה.
פני השטח
לראשון לציון שטח השיפוט הגדול ביותר במרכז המדינה. כמעט 59 קמ"ר, כשבמקום השני מערי המרכז נמצאת תל אביב עם כ-52 קמ"ר. בעשור הקרוב צפויה העיר לקלוט למעלה ממאה אלף תושבים חדשים בשכונות החדשות המוקמות ברחבי העיר, ובכך להפוך לעיר השלישית בגודלה בישראל.
שירת היין
אחד מסמליה הבולטים של המושבה ראשון לציון הוא יקב כרמל שהוקם בשנת 1889 ע"י הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד. בשנת 1885, השקיעו מייסדי המושבה את מירב מאמציהם בחקלאות. הברון דה-רוטשילד נרתם לעזרתם ושלח מטעמו גנן שבדק את הקרקע והמליץ בין היתר על גידול גפנים. בעקבות ביקורו בארץ והמלצות מומחים, גיבש הברון רוטשילד מדיניות חקלאית כוללת, במסגרתה הוחלט על גידול ענבי יין מזנים מובחרים ועל הקמת יקב ראשון לציון. בעשורים האחרונים היקב לא ייצר יין, אלא עסק בבִקבוק יין המיוצר ביקב שבזיכרון יעקב. לפני שמונה שנים מכרו בעלי היקב, אגודת הכורמים, את הקרקע עליה עמד היקב לקבוצת יזמים שתפתח את המקום למגורים, לצד שימור מלא של מבנה היקב המרכזי.
ערים תאומות בעולם
ראשון לציון מתפארת בקשרי החוץ שלה, בעיקר מול הערים התאומות ברחבי העולם. לעיר 11 ערים תאומות ברחבי העולם. לא פעם היוו הקשרים האלו אמירה בינלאומית התומכת בחוסנה ובזכותה של ישראל לביטחון. כך היה כאשר במבצע "שומר החומות", קיבלה עיריית ראשון לציון מכתבי תמיכה וסולידריות מהעיר פרשוב בסלובקיה, חארקוב באוקראינה ומינסטר בגרמניה, שם הגדילו לעשות ותלו את דגל ראשון לציון על בניין העירייה בעיצומו של המבצע ומשטרת מינסטר אף פינתה ועצרה מתפרעים פרו פלסטינים.
בראשון לציון הונף לראשונה דגל ישראל
דגל כחול לבן עם מגן דוד, הראשון בעולם, הונף בראשון לציון בט"ו באב תרמ"ה, 1885, במלאת שלוש שנים למושבה. הדגל נוצר על ידי ישראל בלקינד, ממייסדי תנועת הבילו"ים, ופאני מאירוביץ' לבית אברמוביץ'. וכך כתב בלקינד: "ואני ופני מאירוביץ היינו טרוחים בינתיים בעשיית דגל. וזו דמות הדגל אשר עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים-שתים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע".
קרן קימת הראשונה לציון
אגודת ״קרן קימת״ היא קרן קימת הראשונה לציון למען רעיון גאולת האדמה, הוקמה בראשון לציון בשנת 1889 (שתים-עשרה שנים לפני הקמת קרן קימת לישראל ע"י ההסתדרות הציונית). מטרת האגודה הייתה לרכוש אדמות עבור מתיישבים חדשים בכספי תרומות חברי האגודה. במשך שלוש שנים נאספו כ-3,000 פרנק, אשר הופקדו ע"י ליאון בינשטוק, בא-כוח חובבי ציון בארץ ישראל בבנק "קרדי ליאונה" ביפו. למרבה הצער בינשטוק נפטר בשנת 1904 והכסף ירד לטמיון, כיוון שלא היה לו יורש רשמי.
סיפור הצלה
מי שיבקש ליהנות בימים אלה משחייה בטוחה בשעות בין הערביים מוזמן להגיע לאחד מחופי הרחצה בראשון לציון. העיר היא היחידה בישראל, בה פועלים בעונת הקיץ שירותי ההצלה עד שעות החשיכה. מזה שבע שנים שהעיר מפעילה שירותי הצלה עד שמונה בערב או עד שעות החשיכה, המוקדם מבניהם.
