"לעולם אל תבזבז משבר טוב", אמר ווינסטון צ'רצ'יל לאחר מלחמת העולם השנייה ונדמה שאין זמן טוב יותר לגייס את מערכת החינוך לנקודת המפנה המיוחלת לה מצפים רבים כל כך. ואכן, עם חיבור מפוכח למציאות החדשה ופתיחות להזדמנויות שנקרות בדרך החליטה ראש מינהל חינוך בעיריית ראשון לציון, אטי אדר, לגייס את המשבר שפקד את העולם עם מגפת הקורונה לטובת המערכת בראשה היא עומדת, ולחדד עבור כולם את ההבנה מה חשוב באמת.
אדר, בעלת תואר שני בכימיה, ניהלה במשך שנים בית ספר שש-שנתי על יסודי, ומאחוריה גם ניסיון בניהול אגף החינוך העל יסודי בעיר הרביעית בגודלה בישראל. בתפקידה הנוכחי היא מובילה שיח וחשיבה המכוונים לטיפוח חינוך ציבורי איכותי שמכין את התלמידים לאתגרי המחר. "הקורונה חשפה אין ספור אתגרים בפני התלמידים, ותפקידנו הוא להכין אותם לעתיד שאף אחד לא יודע כיצד ייראה", היא אומרת.
אדר, שלא מוותרת על השאיפה להוציא מהמערכת בוגרים שהינם אנשים ערכיים, רואה חשיבות בלימוד התלמידים להיות לומדים עצמאיים, בחיזוק החוסן האישי שלהם ובהכנתם להתמודד עם מציאות שמשתנה במהירות. "הקורונה חשפה את האמת במלוא מערומיה: תלמידים שלא יודעים ללמוד ותלמידים עם בעיות רגשיות גדולות, שנבעו מישיבה בבית ומחוסר תקשורת עם חברים ועם הסביבה". לדבריה, היה קשה לגייס גם את תלמידי חטיבות הביניים בחזרה לבתי הספר משום הניתוק הארוך שהיה מנת חלקם. "חשוב לנו ללמד את הבוגר להתמודד עם מציאות אחרת, להיות גמישים מחשבתית ולהסתדר עם סיטואציות שהחיים מזמנים להם, כדי שלא יפחידו אותם וידכאו את אישיותם. ילד עלול להילחץ כשהמציאות משתנה, ואנחנו צריכים ללמד אותו להגיב ולהבין שהעולם לא נעלם ושאפשר להתמודד עם זה".
חינוך ציבורי שווה לכולם
בשנים האחרונות מובילה ראשון לציון גישה חדשנית המשלבת עקרונות של חינוך פרטי בתוך המערכת הציבורית, ללא עלות מצד ההורים. כך, זוכה כל ילד לחינוך מצוין שמתאים לצרכיו ולתפיסות עולם חינוכיות של הוריו.
"גישה זו, איננה מובנת מאליה, היא דורשת 'שינוי דיסקט' של כל מערכת החינוך בעיר", אומרת ליאל אבן-זהר, מ"מ וסגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק החינוך. "אנו מפנים משאבים משמעותיים להעשרה ולהדרכת צוותים ולפתיחת מסלולים חדשניים ומגוונים בתוך המערכת הציבורית".
אבן זהר מספרת על הרחבת מסלולי חינוך שבוצעה בעיר בשנתיים האחרונות. "פתחנו שלושה מסלולים בבתי ספר ברוח מונטסורית (אחד מהם חברתי-מונטסורי), בית ספר ברוח רג'יו אמיליה, ביה"ס לטבע, ושני בתי ספר המקדמים לימוד דו לשוני עברית-אנגלית, שהצטרפו לבית ספר אנתרופוסופי וביה"ס משלב ילדים חילוניים ודתיים. במקביל, נפתחו עשרות גני ילדים מיוחדים בשיטות אלו, כולם ללא עלות כלשהי להורים, בניגוד למה שקורה בערים אחרות".
בנוסף, בכל גני החובה ובבתי הספר היסודיים בעיר לומדים שחמט ונגינה, מחזקים אנגלית מדוברת ומקדמים תפיסות חדשניות סנסו-מוטוריות בגני הילדים, שנועדו לאפשר פעלתנות ולימוד בצורות מגוונות".
בבתי הספר העל יסודיים משקיעה העירייה בקורסי בגרות ייעודיים לילדים הזקוקים לתגבור נוסף ובסבסוד אבחונים עבור ילדים שנדרשים לכך.
המענה לצרכים הקיימים בקרב התלמידים התגבש בעקבות הליך שיתוף הציבור שקיימו גורמים בעירייה ובו השתתפו אלפי תושבי העיר, ילדים ובני נוער. "לאחר שעמדנו על הצרכים השונים הכנסנו, לדוגמה, חינוך פיננסי לחטיבות הביניים ובשכונות החדשות הנמצאות בשלבי פיתוח, יתקיים הליך שיתוף ציבור של התושבים לבחירת אופי מוסדות החינוך החדשים", מספרת אבן זהר. "המשאבים אינם מושקעים רק בהצטיידות או בתוכניות אלא גם, ובעיקר, בהכשרת המורים, הגננות והסייעות ובליווי שלהם בשיטות החדשניות".
כיצד את רואה את תפקידה של מערכת החינוך העירונית?
"אני סבורה שמערכת ציבורית צריכה ללמד את ילדיה לתת בחזרה לקהילה בה הם חיים, ולכן בתי הספר נדרשים במקביל גם להישגים ערכיים, לבגרות חברתית מצטיינת בשיעורים גבוהים ולמעורבות קהילתית. השנה הגענו במקיפים כמעט ל- 100% בגרות חברתית ולכ-50% בגרות חברתית מצטיינת, הרבה מעבר לממוצע הארצי. אני מאמינה בחינוך ורואה בהקמת חברת מופת שליחות אישית ועירונית, ובעניין זה ראשון לציון מהווה דוגמה ליצירת חינוך ציבורי ממדרגה ראשונה. זאת בזכות שותפות מעולה בין ראש העיר, המחויב להשקעה בחינוך, הנהלת ומועצת העיר המבינות את חשיבות החינוך לעיר, מינהל חינוך מקצועני, ושותפים עם ראש פתוח ממשרד החינוך, כמו גם קהילת הורים הרואה בחינוך את העיקר. כל אלו, מאפשרים לנו מדי יום להגשים חלומות חינוכיים ולקדם חברה ישראלית טובה יותר באמצעות חינוכם של אזרחים מעורבים, עצמאים ומשכילים, במסגרת חינוך ציבורי שווה לכל נפש".
שינוי שיטות וסביבת הלימוד
קשיים של תלמידים הם לא נושא חדש במערכת החינוך, ובראשון לציון מושקעים משאבים רבים כדי לתפור לכל ילד את החליפה המתאימה לו כדי שיסיים את לימודיו עם בגרות מלאה. עוד מימיה כמנהלת בית ספר לא ויתרה אדר על אף תלמיד וחתרה לגרום להם להאמין בעצמם.
"יש ילדים שלא זקוקים לנו, כמערכת, הם לומדים עצמאים או מגיעים מבתים עם יכולות שעוזרות לקדם אותם", מסבירה אדר, "אבל יש ילדים עם קשיים אובייקטיביים, ומטרתנו היא לאתר אותם ולתת להם מענה כדי לגרום להם להאמין בעצמם ובמסוגלותם".
זו לא קלישאה, היא מדגישה, ובבתי הספר בראשל"צ נעשתה עבודה מצוינת ע"י המנהלים וצוותי המורים, שזיכתה את תלמידי המקיפים בשנת תש"פ בממוצע זכאות לבגרות העומד על 95 אחוזים. "כשנעשית עבודה אישית עם תלמיד בפן הרגשי, הוא פנוי ללמידה, וכשהוא מאמין בעצמו ומצליח בבחינה אחת, הוא יכול להצליח גם בבחינות אחרות והכול פתוח בפניו. מניסיון, עם עבודה נכונה כל ילד מסוגל. לא לחינם הגענו לממוצע כזה", היא מבהירה.
יחד עם זאת, שואפת אדר לצמצם את מספר בחינות הבגרות לחמש סך הכול ותומכת בכך בגישה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. בחינות בגרות שאליהן צריך ללמוד עם שינון מוציאות אותה משלוותה. "משרד החינוך מתחיל להכניס בחינות בגרות שכוללות ניתוח סיטואציות ומאמרים, והתלמיד נדרש להביא את המיומנויות שרכש ולא רק את הידע שאותו ניתן לקבל מהאינטרנט. בהתאם, גם מורה חייב לשנות את התפקיד שלו - ממורה שעומד מול כיתה ושופך ידע, למורה מנחה ומלווה", היא מסבירה ורואה בתקופת הקורונה הזדמנות לשינוי פני המערכת ואימוץ היתרונות שהיא הביאה איתה למען השדרוג.
מה צריך לכלול השינוי בשיטות הלימוד?
"כבר אי אפשר ללמד פרונטלית 40 דקות. הקורונה חייבה את המורה לשנות את שיטת הלימוד. הלמידה צריכה להיות רלוונטית, דינמית, והתלמיד צריך להיות אקטיבי ולא פסיבי. אני מאמינה בלימוד דרך שיטות משחק, בהן הילד שותף לתהליך והחומר מוטמע בצורה זכירה יותר, ללא שינון, ובשיעורים אינטראקטיביים ודינמיים. מורים, לא רק הבינו במהלך השנה וחצי האחרונות שהדינמיקה חייבת להשתנות, אלא גם התחילו לבנות מערכי שיעור שמפעילים את התלמידים, מרתקים אותם וגורמים להם לרצות להישאר ולהיות נוכחים. המורה הבין שאם לא יעשה את זה, הוא פאסה".
ומה לגבי סביבת הלימודים?
"גם כיתות ההוראה חייבות להשתנות. אם בעבר מורה בכיתה נאלץ להתמודד עם מחשב שנתקע והשיעור היה יורד לטמיון, היום מרושתים בתי הספר אצלנו, והרשות כולה, בסיבים אופטיים המאפשרים תקשורת איכותית וטובה. נושא התקשוב בעיר שודרג לבלי היכר וראשון לציון נחשבת ל'עיר חכמה'. לכל המורים יש מחשבים בכיתה, הם עוברים השתלמויות ומשתמשים באין ספור עזרים – החל מסרטונים והעלאת שאלות שמפעילות את הילדים ועד לימוד אקטיבי במרחבים חיצוניים. אם מורה יוצא עם תלמידים ללמד פיזיקה בסופרלנד, או לנתח את הצמחייה והמים באגמון בעזרת שאלות חקר, זה הופך אותם לחוקרי שטח, מסקרן אותם ומפתח אצלם חשיבה מתקדמת ומיומנויות חשובות רבות כמו לשאול שאלות והאומץ לשאול בלי להתבייש".
תוכנית פדגוגית בתפיסה ייחודית
בתחומי בית הספר היא מאמינה בשיטה רב גילית, כלומר חיבור של ילדים משכבות שונות, ולימוד של מקצועות רב תחומיים, למשל מקצועות רבי מלל או אשכולות. "במקום לקרוא לשיעור היסטוריה, תנ"ך או ספרות, נכניס למערכת רצועות זמן שעוסקות בסקרנות וביצירתיות - מיומנויות שאנחנו רוצים לפתח אצל התלמיד, ודרכן נשלב את תחומי הידע. ניקח קטע בהיסטוריה ונחשוב איך אפשר לפתח את הסקרנות אצל התלמיד סביב הנושא. הילדים חייבים ללמוד בדרך חדשה".
מינהל החינוך פנה לכלל מנהלי בתי הספר היסודיים ולגנים, בבקשה לבנות תוכנית פדגוגית בהתאם לתפיסה הייחודית של כל אחד מהם, בין אם מדובר בגן מונטסורי, בבית ספר לאומנויות או במדענים צעירים, והציע עזרה בתכנון. כל מוסד בנה מרחב לימודי חדשני שמתאים לתפיסתו, בין אם בפנים ובין אם בחצרות. "מדובר במרחבים שבנויים אחרת, ללא השולחן והכיסא המוכרים, שהמורה מוציא אליהם את הילדים. יש מרחב עם פופים ובמה לדיבור, יש מרחב עם משקפי מציאות מדומה, חדר עם ריבוי מסכים או מקרן שמקרין על הרצפה פעילות במתמטיקה ובמקצועות אחרים. זה מהיר וזריז, מפעיל את הילדים גופנית ומעניין אותם". בעשרת הגנים המונטסוריים שייפתחו בשנת הלימודים הבאה הילדים יישבו על שטיחים ויחקרו נושאים שייבחרו ממדפים הממוקמים בפינות החדר".
גם מיומנויות חברתיות ורגשיות יודגשו בתחילת השנה הבאה בגנים ובכל בתי הספר, כולל העל יסודיים, בעקבות פערים שנוצרו בתקופת הקורונה. אחד הדברים שחשפה הקורונה הוא קושי רגשי בקרב הילדים וכדי שזה לא ילך ויתעצם, גובשו תוכניות ייחודיות ומורים עברו השתלמויות בנושאי חוסן. "מספיק שהמורה יראה את הילד ויזהה את הקושי, ואז כבר נדע לתפור לו את החליפה שהוא זקוק לה – אם זו תרפיסטית, פסיכולוגית או מנתחת התנהגות. לא היינו יכולים להגיע לכאלה הישגים ללא התמיכה והרוח הגבית של ראש העירייה, רז קינסטליך ומחזיקת תיק החינוך, ליאל אבן זהר, אשר עושים לילות כימים למען החינוך בעיר, תוך כדי הקצאת תקציבים רבים למען פתרונות רגשיים וחינוכיים לילדי העיר, במיוחד בתקופה מאתגרת זו. גם השירות הפסיכולוגי החל להפעיל קו חם לילדים ולהורים שמרגישים כי הם זקוקים לעזרה".
אדר היא חלק מהמערכת כבר 30 שנה ומעידה כי שינוי הלמידה הוא נושא שמדובר כל השנים אך מתקדם מעט. "קיבלנו בעיטה בעל כורחנו וזה עשה טוב למערכת. ננצל את המשבר, כמו שאמר צ'רצ'יל, וניקח אותו למקומות שמצמיחים את התלמידים תוך מתן דגש על החוסן הרגשי והחברתי".
