אם להיות ראש עיר בישראל נחשב לתפקיד מאתגר ומורכב מאין כמוהו, הרי שלעמוד בראשות העיר הרביעית בגודלה בישראל, ובמקביל להיות איש משפחה עם ילדים קטנים, נחשב לשילוב קשה עד כמעט בלתי אפשרי. אבל רז קינסטליך ראש עיריית ראשון לציון, מצא פתרון גם לשילוב המאתגר הזה. מדי בוקר הוא משכים עם ילדיו הקטנים ומבלה איתם שעה תמימה עד לפיזורם במוסדות החינוך. "יש לי ילד בן 3 וחצי שכל בוקר כשאני מסיע אותו אל גן הילדים אני שואל אותו "מה אבא יעשה היום בשבילך ובשביל העיר", הוא מספר בחיוך. "זהו מין טקס חצי הומוריסטי שאנחנו עושים כמעט מדי בוקר. פעם אחת עברנו ליד תחנת מד"א בעיר וכשבני ראה את רכבי האמבולנס הוא אמר לי: 'אבא, כראש עיר אתה צריך לעשות להם חנייה יותר גדולה'. הריטואל המשעשע הזה חוזר על עצמו כמעט מדי יום, והוא זה שנותן לי את הכוח לבצע את התפקיד המשמעותי הזה מדי יום, עבור כל תושבי העיר, ילדים כמבוגרים. אני מתעורר בכל בוקר, בתחושת שליחות להפוך את העיר הזו לעיר הכי טובה בישראל".
אתה רושם בימים אלו למעלה משנתיים וחצי בתפקיד. לא זכית לתקופת חסד ונכנסת היישר לתקופה סוערת של משברים בריאותיים ומבצעים צבאיים. איך מנהלים עיר גדולה כמו ראשון לציון במצבי משבר וחירום?
"בעת כניסתי לתפקיד הפשלתי שרוולים ואמרתי לעצמי: 'הגיע הזמן לעבוד למען העיר הזאת' ואז נקלענו למערכות בחירות ארציות שלא נגמרות, ונכנסנו לסבבי לחימה בעזה ולאחר מכן למשבר הקורונה, ומה לא. ההתמודדות עם המשברים ומצבי החירום התכופים חידדה בקרב כל ראשי הערים במדינה את ההבנה שיש לתת לשלטון המקומי יותר סמכויות. במיוחד הדברים אמורים אצלנו בראשון לציון בה התושבים חיזקו את ידינו ואת החלטותינו לאורך כל התקופות המאתגרות. אם ניקח את משבר הקורונה כדוגמה אז עם היציאה ההדרגתית לשגרה ביצענו סקר שביעות רצון מהעירייה ממנו עלו תוצאות מדהימות, כשלמעלה מ-90 אחוז מתושבי העיר היו מרוצים מאוד מתפקודה של העירייה, עובדיה ומנהליה, במהלך המשבר".
יוזמות מקומיות בימי קורונה
אחד הדברים בהם קינסטליך גאה ביותר הוא התמודדותה המרשימה של העיר עם משבר הקורונה. התמודדות שנבעה מפעולות שהעירייה בראשותו ביצעה כחלוצה לפני כולם, לא אחת עם ביקורת מבית. "צריך להבין שראשון לציון היא העיר הרביעית בגודלה בישראל, וכל שכונה בעיר היא מעין מיני עיר קטנה ביחס לערים אחרות בארץ", הוא מבהיר, "על כן גיבשנו תפיסה קצת אחרת בה התייחסנו לכל שכונה כמיקרו עיר על כל המשתמע מכך. כך אם למשל זיהינו שיש שכונות שהן אדומות סגרנו בהן את מערכת החינוך, למרות שהעיר כולה לא הוגדרה ככזו. במשרד החינוך אמרו לי שאין לנו סמכות לעשות את זה, ובכל זאת עשינו את זה. כמו כן, הקמנו משל"ט של עובדי העירייה והמתנדבים באמצעותו הצלחנו לאתר את שרשראות ההדבקה ולקטוע אותן. כל הפעולות הללו הצילו חיים. קיבלנו החלטות דומות גם במבצעים הצבאיים בהם סגרנו את חוף הים או את מערכת החינוך, למרות שלא קיבלנו הוראה לעשות זאת. חוף הים שלנו ספג פגיעת טיל יום למחרת סגירתו וטילים נפלו בעיר והרגו לצערנו שתי נשים יום לאחר שסגרנו את בתי הספר. כך שלא נרתעתי לקבל החלטות קשות ולא פופוליסטיות ובסופו של דבר, יום אחרי שביקרו אותי – בירכו אותי על ההחלטות הנכונות".
אחת ההשלכות הקשות של הקורונה נגעה לתחום הרווחה עם משפחות, ילדים ובני נוער, שנקלעו למשבר אישי קשה. כיצד התמודדתם עם זה?
"ראשון לציון נשענת על מערך מתנדבים פעיל ומגויס ותושבי העיר הזו ידועים בסולידריות שלהם ובהתגייסות. במהלך הסגרים, המנהל לשילוב חברתי בעירייה הפעיל מערך מקיף של עובדים ומתנדבים שסייעו לאוכלוסיות במצוקה. פעולות אלו כללו, בין היתר, חלוקת אוכל לקשישים ויצירת קשר איתם ועם כל חולה בעיר, הגעה לכל מרותקי הבית ועוד. הייתה כאן עבודת קודש של 24/7.
"כמובן שבמשבר הגיעו למינהל לשילוב חברתי בעירייה הרבה פניות חדשות, אבל היו גם אלפי תושבים שלוו ע"י העובדים הסוציאליים במשך שנים, עמדו על הרגליים, יצאו לדרך עצמאית חדשה ובבת אחת הקורונה החזירה אותה לטיפול הרווחה, וזה שובר את הלב. כל תיק ברווחה זו משפחה שמתמודדת עם קשיים ואנו הרחבנו את מתן השירותים והגדלנו משמעותית את מערך המתנדבים והכל כדי להגיע לכולם".
מגזר נוסף שחווה מצוקה רבה בקורונה הוא המגזר העסקי. כיצד פעלה ופועלת העירייה לטובת העסקים המקומיים?
"זה לא סוד שבשיא המשבר העסקים בעיר, ובכלל בארץ, נפגעו במיוחד. חלקם לא שרדו ונאלצו לסגור את העסק, וחלקם גורר עד היום הפסדים. הקושי העצום של הרשות המקומית הוא שידיה כבולות ואני כראש עיר לא יכול, לצערי, להעניק פטור או הנחה בארנונה לעסקים כי אנחנו כפופים למשרד הפנים. יחד עם זאת כאבנו את כאבם של בעלי העסקים ובחג העצמאות האחרון הובלנו מהלך ראשון מסוגו בארץ שבסופו הצלחנו להזרים כמיליון שקלים לעסקים הקטנים והבינוניים. לרגל החג חילקנו לעובדי העירייה, במקום תווי הקנייה הרגילים שניתן לממש ברשתות גדולות, כרטיס ייחודי בשיתוף חברת BUYME, שמימושו התאפשר רק בעסקים קטנים ומקומיים בעיר. יתרה מכך יצאנו בקמפיינים פרסומיים בהם קראנו לתושבי העיר לקנות בעסקים המקומיים. גם היוזמה הזאת נחלה הצלחה גדולה".
מתחם האלף: העתיד הוורוד של העיר
בראשון לציון ישנם גם לא מעט בניינים ישנים ובחלקם אין לתושבים ממד"ים או ממ"קים מובנים בתוך הבניין לעת חירום. עובדה זו אינה נעלמת מעיניו של קינסטליך העמל מזה זמן ליצירת שינוי שיוביל להגנה טובה יותר לתושבי עירו.
"בסיום מבצע 'שומר החומות' פנינו לשר הפנים בזמנו, אריה דרעי, בבקשה להעניק לעירייה סמכות לפעול בנושא של בניית מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) ומרחב מוגן קומתי (ממ"ק)", הוא מעיד. "בעיר יש כ-46 אלף יחידות דיור ללא ממ"ד ורבים מהתושבים מסתמכים על מקלט הבניין או מקלט ציבורי בשכונה. ביקשנו ממשרד הפנים שיתקנו את סעיף 249 בפקודת העיריות המוסיף גם את הסמכות על הקמת מרחב מוגן קומתי או דירתי. מדובר למעשה באותה מתכונת של הפרויקט העירוני 'שיפוץ חזיתות', אותה מובילה העירייה בהצלחה בשנים האחרונות. במסגרת הפרויקט הדיירים מקבלים הלוואות לשיפוץ החזית, הלובי וכו' והעירייה סופגת את הריבית וההצמדה. פרויקט זה עודד מאות ועדי בתים לשפר את חזות הבניינים, ואנו סבורים שמדובר בפתרון טוב גם לצורך מיגון התושבים והחזרת הרגשת הביטחון. בינתיים התחלף השר הממונה ואנו פועלים נמרצות מול השרה החדשה. מדובר בהוצאה לא קטנה עבור העירייה ועבור התושבים, אבל ללא ספק מצילה חיים".
רבות מדובר על מתחם האלף ההולך ונבנה במערב העיר. עד כמה הוא חיוני לתפיסתך להתפתחות העיר ולאופציות התעסוקה עבור התושבים?
"אחד הדברים שלקחתי לעצמי כמשימה מיום כניסתי לתפקיד הוא לשנות את הנתון המדאיג לפיו 66 אחוז מתושבי העיר לא עובדים בעיר. הנתון הזה משפיע בצורה דרמטית על גודש התנועה בכבישי העיר ולכן שמתי אותו כיעד אסטרטגי. מתחם האלף, מתחם העסקים של ראשון לציון במערב העיר, הוא ללא ספק העתיד הוורוד של העיר. זהו מתחם שבסופו של דבר ישפיע על כל אחד מתושבי העיר, בין אם באופן ישיר מבחינת תעסוקה ומגורים, הן מבחינת הכנסות לעירייה ומיצובה של ראשון לציון כמטרופולין מרכזי במדינה והן כאמור כמקטין את התנועה בכבישים. חברות גדולות במשק כבר הבטיחו את מקומן במתחם בהן חברת החשמל, קבוצת דיסקונט, רוגובין, ועוד והוא יכלול תעסוקה, מסחר, פארקים וגם מגורים".
ראשון לציון צפויה לקלוט בשנים הקרובות כמאה אלף תושבים חדשים, נתון שיהפוך אותה לעיר השלישית בגודלה בישראל. על רקע העובדה שכבר כיום העיר "מככבת" במדד הפקקים הארצי, מהן תוכניותיך התחבורתיות לעיר?
"ראשית כפי שאמרתי הקטנת מספר תושבי העיר שיוצאים לעבודה מחוץ לעיר, תחולל שינוי דרמטי בנושא הפקקים. מעבר לכך אנו מקדמים היום את תוכנית התחבורה הגדולה והמקיפה ביותר בתולדות העיר, שעל תכנונה אנו שוקדים יחד עם משרד התחבורה ונתיבי איילון. תוכנית זו כוללת טכנולוגיות שונות של מערכת להסעת המונים שישתלבו זה בזה וייצרו למעשה ניידות מקסימלית בזמן מינימלי בתוך העיר וגישה מהירה לערים השכנות וכמובן לתל אביב. היקפם הכספי של הפרויקטים התחבורתיים בעיר עומדים על למעלה מ-15 מיליארד שקלים.
"בין היתר מדובר על ארבעה קווים של רכבת קלה שיכנסו לעיר, ביניהם הקו האדום והקו הירוק. לאלו יצטרף קו מטרו M1, שיחצה את העיר מצפון לדרום, ובסך הכל יחצו את העיר שמונה עורקים עיקריים שישתלבו אחד בשני וניתן יהיה לעבור ממסלול אחד לשני בתיאום זמנים. כמו כן יתווספו קווי אוטובוס ויורחבו שעות הפעילות וכן יוקמו חניונים ענקיים ליותר מ-4,000 כלי רכב בסמוך למחלף מבוא איילון, כדי שניתן יהיה לחנות ולהמשיך לגוש דן".
אנחנו נמצאים בעידן של "ערים חכמות" ודיגיטליות. מהן הפעולות העירוניות בתחום זה?
"מיד עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את העירייה לקחת את ראשון לציון לשלב הבא שלה כעיר חכמה. התחלנו להוביל תהליכים של דיגיטציה, כלומר שירותים עירוניים שניתן לעשות דרך האינטרנט בלי להגיע לעירייה, המשכנו את פריסת הסיבים האופטיים שנתנו לנו שליטה מהירה ואינטרנט מהיר לכל מוסדות החינוך וחנכנו את 'ראשון פלוס' שהוא למעשה שירות שסובב סביב התושב והעדפותיו.
"מי ידע ששנה וחצי לאחר כניסתי לתפקיד, האנושות תמצא את עצמה במשבר בריאותי עצום והמדיניות הזו תתברר כאחת ההחלטות הטובות שקיבלנו. בעוד ערים אחרות בארץ ובעולם נאלצו, תחת הגבלות התנועה והסגרים, למצוא פתרונות טכנולוגיים מידיים כדי להמשיך ולתת שירות לתושב, התשתיות אצלנו היו מוכנות. יותר מ-3,500 נקודות WIFI חכמות במוסדות חינוך וחלוקה של 12,000 מחשבים ניידים, נייחים וטאבלטים אפשרו לנו לתת מענה, שירות ותמיכה לעשרות אלפי תלמידי העיר שלמדו דרך הזום. על כך גם קיבלנו פרס בינלאומי מחברת הענק Juniper על התשתית והתמיכה במהלך משבר הקורונה".
במהלך האולימפיאדה נוכחנו לגלות שראשון לציון היא לא רק עיר של ספורט, אלא יותר מכך עיר שמייצרת ספורטאים זוכי מדליות. על אלו נמנים המתעמלים לינוי אשרם וארטיום דולגופיאט והג'ודוקא פיטר פלצ'יק. מה אתם עושים נכון בתחום הספורט שמביא להישגים המכובדים האלו?
"אנחנו משקיעים בעיר בכל ענפי הספורט שאפשר רק להעלות על הדעת. החל מפטאנק - שאף אחד כמעט לא מכיר ועד ג'ודו, אתלטיקה, כדור יד, התעמלות אמנותית, כדורסל, כדורגל ועוד. ההשקעה מתבטאת גם בתקציבים ישירים לעמותות שפועלות בעיר וגם בבניית מתקני ספורט ותחזוקתם. הספורט בראשון לציון הוא דרך חיים ואני שמח שבסוף, אחרי כל ההשקעה, קיבלנו מתנה כזאת גדולה שמציבה את ראשון לציון על מפת הספורט העולמית".
מהו החזון שלך לעתיד העיר?
"אני שואף להפוך את ראשון לציון לעיר מובילה בחינוך ובין היתר להביא לעיר אוניברסיטה נוספת, (נוסף למכללה למנהל שכבר פועלת אצלנו), לתת פתרונות תחבורה אופטימאליים לתושבים, להגדיל את מספר התושבים המועסקים בעיר, לקדם את ראשון לציון כאחת הערים הדיגיטליות ה'חכמות' במדינה, להמשיך להשקיע בספורט ולהישאר בטופ האולימפי של ישראל, ולבסוף למקסם את השקיפות והנגישות של העירייה לתושביה והכי חשוב – להמשיך ולעבוד יום יום עבור תושבי ותושבות העיר המדהימה הזו – אין דבר שממלא אותי בסיפוק יותר מזה".
