בשנים האחרונות קורם עור וגידים אחד מפרויקטי התשתיות הגדול ביותר שנעשה אי פעם במדינת ישראל - פרויקט מעבר צה"ל לנגב. המעבר המהפכני משקף שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים על ידי כך שהוא מייצר באזור הנגב אטרקטיביות. המהלך יתרום לא רק לבניית עוצמתו של צה"ל, אלא עתיד לתרום גם להתפתחות אזורית: קווי רכבת וכבישים ייסללו ותשתיות האזור כולו בתחומי החינוך, התעשייה והתעסוקה הבריאות, והאקדמיה יתפתחו.
"במסגרת מדיניותה לחיזוק ולפיתוח כלכלי של הנגב, החליטה הממשלה כי מעבר בסיסי צה"ל דרומה יהווה מרכיב חשוב בתוכנית הלאומית לפיתוח הנגב, מתוך כוונה להאיץ מפנה משמעותי בכלכלה ובתעסוקה ולעודד מעבר תושבים לאזור", מסבירה יונת מרטון-רזון, ראש היחידה לתכנון ותיאום מערכות אזרחיות במינהל מעבר דרומה במשרד הביטחון.
לדבריה, "צה"ל עומד להעתיק במהלך השנים הקרובות מספר נכסים אסטרטגיים ממרכז הארץ, דרומה אל הנגב. מהלך זה ראשיתו בפרויקט קרית ההדרכה, המכונה עיר הבה"דים, אשר נבנה בצומת הנגב. קריה זו פעילה משנת 2015 עם כ-8,000 משרתים בכל רגע נתון, מרביתם חיילים בהכשרות השונות בעולמות תומכי הלחימה, לתקופות משתנות, ובהם גם אנשי קבע שמשרתים במקום. בימים אלו מתקיימות עבודות הקמה של פרויקט נוסף והוא מפקדת פיקוד דרום וקרית התקשוב הדיגיטלית, בסיס שנבנה בתוך העיר באר שבע, בסמיכות לפארק ההייטק גב ים נגב. הבסיס יאכלס למעלה מ-6,000 משרתים ומשרתות מתוכם למעלה מ-2,000 אנשי קבע. מרבית המשרתים בבסיס זה מגיעים מהעולמות הטכנולוגיים ואחוז ניכר ממשרתי הקבע בבסיס מהנדסים ומהנדסות".
בשנת 2026-2028 אנו צפויים לאכלס את קרית המודיעין החדשה שתקום בקרבת היישוב עומר, בסמוך לצומת שוקת. קריית המודיעין תכיל את היחידות הגדולות של אגף המודיעין, המתפנות ממרכז הארץ וישרתו בה למעלה מ-12 אלף משרתים, הכוללים למעלה מ-4,000 משרתי קבע (ממש עיר). זוהי קריה שמייצרת סביבה פיזית וטכנולוגית מתקדמת"
התפיסה היא שמעבר הבסיסים דרומה יאפשר לצה"ל מחד תשתיות מודרניות התומכות באתגרים המבצעיים, ישפרו את הסינרגיה בין הגופים העוברים דרומה, ובמקביל יביא לשיתופי פעולה וסינרגיה גם עם האקדמיה ועם תעשיות וחברות טכנולוגיות באזור.
הקריה צמודה לפארק ההייטק האזרחי. המטרה היא לייצר מרחב הייטק וחדשנות הוליסטי שמחבר בין צה"ל לעולם האזרחי?
"בהחלט. בית התוכנה ויחידות טכנולוגיות של צה"ל יפעלו בסמוך לחברות הייטק וסייבר מובילות, במה שמייצר סוג של אקו-סיסטם אזורי. בגב ים נגב, בפארק עומר הסמוך ובמרחב עובדים למעלה מ-3,000 מהנדסים ומהנדסות ולצידם ישרתו במרחב, ביחידות הטכנולוגיות עוד כ-7,000 משרתי קבע מרביתם טכנולוגים, רבים מהם מהנדסים ומהנדסות מעולמות תוכן דומים.
מהי מידת השפעתן של היחידות הטכנולוגיות על מרכז הארץ?
"במרכז פועלות כיום יחידות אגף המודיעין ויחידות התקשוב וחיל האוויר העתידות לעבור דרומה. הן מהוות גורם מאוד משמעותי ביותר בתעשיית ההייטק במרכז. בוגרים רבים ביחידות האלו הופכים בהמשך לגורמי מפתח בחברות ההייטק ובסטארט-אפים הבולטים בישראל, במרכז הארץ מתקיימים שיתופי פעולה בעולמות המחקר והפיתוח בין יחידות אלו לתעשייה. ההון האנושי הזה עובר דרומה לבאר שבע וסביבתה. זוהי הזדמנות גדולה, אך גם אתגר גדול לא פחות".
עוגן תעסוקתי וחינוכי
במסגרת מעבר צה"ל לנגב ישנם מספר פרויקטי חלוץ שמקדימים את אכלוסם של קריות התקשוב והמודיעין ועליהם ניתן למנות את קמפוס הטרצ"ים (הכשרה טרום צבאית) שהוקם עבור אגף המודיעין בשכונת רמות בבאר שבע, ובית הספר למקצועות המחשב שעתיד להתחיל ולפעול כבר בקיץ הקרוב בעיר באר שבע.
"למעשה אנו בונים בנגב למעלה ממיליון מ"ר על פני עשור אחד, כל אלו, לצד תשתיות לאומיות נרחבות הנבנות במרחב. הבנייה העצומה הזו מהווה הזדמנות פז עבור חברות ועסקים להשתלב בבנייה וגם שנים קדימה בתפעול", מציינת מרטון-רזון. "הזכיינים שבונים את הבסיסים השונים אמורים על פי תנאי המכרז להפעיל אותם למשך כ-25 השנים הבאות, כך שכל השירותים המקיפים לרבות תפעול הבסיס ייעשו על ידי חברות ועל ידי עובדים אזרחים מטעם הזכיין. בקרית ההדרכה מועסקים כ-600 עובדים אזרחים ואני מעריכה שבקרית התקשוב, מרכז ההספקה הדרומי ובקריית המודיעין יהיו יחד למעלה מ-1,500 עובדים. כך שמעבר צה"ל לדרום יוצר עוגן תעסוקתי לאזור".
לדברי מרטון-רזון, השלכה מבורכת נוספת על האזור נוגעת לחברות אזרחיות שיספקו לצה"ל שירותים שוטפים בעיקר בעולמות הטכנולוגיה. "הרבה מאוד מהספקים הקיימים היום, בוחנים כעת מעבר לדרום או פתיחת מרכזים בדרום על מנת להיות קרובים ללקוח המרכזי שלהם".
לדברי מרטון הפיכתו של מטרופולין באר שבע למרכז חדש משפיעה גם על תחומי מעטפת בעיר, שאחד העיקריים שבהם הוא החינוך. "שר הביטחון והרמטכ"ל הציבו לאחרונה יעד לפיו כ-30 אחוז מהמשרתים ביחידות הטכנולוגיות יגיעו מהפריפריה. כחלק מחזון זה משולבים כבר היום כ-5,000 תלמידים מיישובי הדרום בתוכניות העשרה טכנולוגיות המאפשרות להן להיכנס לתהליכי האיתור ליחידות הטכנולוגיות של חיל האוויר, התקשוב והמודיעין.
מייצרים סיפור אחר לבירת הנגב
הוספה של מאסה כה גדולה של עובדים ומשרתים, טומנת בחובה גם אתגר תחבורתי לא קטן. תוכניות קיימות, אך נדרש לוודא כי הן יצאו לפועל בלוחות הזמנים הנדרשים.
"כחלק ממעבר צה"ל לדרום התקבלו על ידי הממשלה מספר תוכניות תחבורתיות רחבות היקף", מסבירה מרטון-רזון. "ראשית, קידומן כפרויקט בעל חשיבות לאומית של המסילות המהירות לבאר שבע. כיום הרכבות לבאר שבע נוסעות במסילות של 160 קמ"ש. על פי התוכנית, בשנת 2033 תהיינה רכבות מהירות שינועו במהירות של 250 קמ"ש ויקצרו את הנסיעה מתל אביב לבאר שבע ל 35 דקות בלבד. משרד התחבורה מקדם בנוסף את בנייתה של רכבת קלה במטרופולין באר שבע. הקו הראשון ייסע משדרות רגר, דרך תחנת רכבת האוניברסיטה ומשם על כביש 60 לשער קרית המודיעין והלאה לכיוון מיתר. כמו גם קידום מסילת הדרום שתוציא את המטענים מהעיר באר שבע. אנו שמחים על הקשב הממשלתי הגבוה בתחום התחבורה, אבל חשוב להדגיש כי רק בתקצוב ומימוש כל התכניות הללו, במועד הנדרש, נביא להצלחת המהלך, זהו אתגר שכולם נדרשים לו".
כיצד היית מסכמת את השינוי שמעבר צה"ל לדרום ייצור בבאר שבע וסביבתה?
"אנו מקווים שהשינוי ייצר נרטיב חדש במטרופולין באר שבע: ילד או ילדה שלומדים כיום בבית ספר תיכון, יכולים להשתלב בתוכנית מצוינות טכנולוגית כחלק מלימודיהם להתגייס לאחת היחידות הטכנולוגיות של צה"ל שעברה לדרום, ללמוד באקדמיה תחומים אלו ובתום השירות הצבאי להשתלב באחת מחברות ההייטק הישראליות או הבינלאומיות שפועלות במרחב. חלקם יבחרו גם לגור בבאר שבע או באחד מיישובי הסביבה, בשכירות או לרכוש את ביתם בנגב כבחירה באיכות החיים שהדרום מציע. זהו מאמץ לאומי לבנות נכון את האקו-סיסטם של חברה, צבא, אקדמיה תעשייה, חברה אזרחית. זה לא קורה ביום אחד, אנו מתמודדים כבר היום עם החששות והאתגרים, ואנו נדרשים בשנים הקרובות למאמץ מרוכז. המעבר של היחידות דרומה מייצר הזדמנות גדולה, ואנו נדרשים לוודא שההזדמנות הזו תתורגם לצמיחה כלכלית וחברתית בנגב והפיכתו למרכז חדש ומשמעותי בישראל".
בשיתוף עיריית באר שבע
