כבר ב-2014, בפתח כנס סייברטק, עלה שמה של העיר באר שבע כמי שמבקשת להפוך למרכז סייבר עולמי. ואכן, בשנים האחרונות ניכר שעיר המטרופולין הדרומית וקברניטיה פועלים נמרצות למימוש החזון הזה, כשהרעיון המרכזי להפיכתה לעיר הייטק בינלאומית מובילה, בא לידי ביטוי בהקמתו של רובע החדשנות המרשים והמהפכני.
דחיפה משמעותית להובלתו של הרובע קדימה התקבלה בנובמבר 2021, לאחר אימוץ ההמלצות של הצוות הבין-משרדי במשרד ראש הממשלה להעתקת מחנות צה"ל לנגב. ההמלצות הללו הן שהגדירו למעשה את כלי הסיוע הממוקדים לפיתוח באר שבע, כמו גם את התקנות שהקנו לה הטבות לקידום יוזמות טכנולוגיות וגם פירטו את פעולות התכלית למיצובה כ"מוקד משמעותי של הייטק, אקדמיה וחדשנות טכנולוגית".
הבשורה כאמור טמונה בהבנה כי התמיכה הכלכלית בכוחה להוביל להאצת התפתחותו של רובע החדשנות, שהקמתו הוכרזה כבר בתחילת שנת 2020, אך מקורות המימון לא הוגדרו בשעתו. לאחרונה אישרה הממשלה השקעה של למעלה מ-150 מיליון שקלים לקידום האקו-סיסטם בבאר שבע.
אקו-סיסטם של צבא,
אקדמיה ותעשייה
בתוך כך, פארק ההייטק - הלב הפועם של רובע החדשנות - קורם עור וגידים כשתוכניות גג שונות לפיתוחו כבר מיושמות הלכה למעשה.
לרובע החדשנות מספר מטרות אסטרטגיות: להפריח את הנגב בחדשנות, לפתח את האקו-סיסטם הטכנולוגי בעיר, לפעול לעידוד סטארט-אפים בעיר ולהעשיר את המגוון האנושי בה.
הרובע שהוא למעשה יוזמה של משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד השיכון והבינוי, בשיתוף עיריית באר שבע, אוניברסיטת בן גוריון והמרכז הרפואי סורוקה, מתפרס על שטח משמעותי שכולל את האוניברסיטה, את בית החולים ופארק ההייטק גב-ים נגב, שהוקם כדי לרכז חברות הייטק ויחידות צבאיות בעיר. ברובע גם שוכנת תחנת הרכבת ובו גם מוקם חמ"ל הסייבר הלאומי (CERT)ומצויות בו השכונות ג' ו-ד' שבהן ריכוז גבוה של סטודנטים.
במסגרת המתווה שנועד להוביל ליצירת אקו-סיסטם צבא-אקדמיה-תעשייה הצהירה הממשלה על תמיכתה במספר פרויקטי דגל באזור הרובע, רובם ככולם יתמקדו בתחומי מחקר ופיתוח: סייבר ודיגיטל, בריאות דיגיטלית וטכנולוגיות מדבר (חקלאות, מים, אנרגיות מתחדשות, תכנון עירוני מדברי).
בנוסף, במטרה למנף את מעבר מחנות צה"ל לנגב, בדגש על יחידות העילית הטכנולוגיות שמיועדות לעבור לעיר (קריית התקשוב) ולליקית (קריית המודיעין), הצהירה הממשלה כי היא רואה חשיבות עליונה לפעול למיצוב מטרופולין באר שבע כמוקד משמעותי של הייטק, אקדמיה וחדשנות טכנולוגית, ובהתאמה הצהיר הצוות הבין-משרדי מטעמה על "מתווה לחדשנות וצמיחה מכלילה" בקידום רובע החדשנות.
בתקציב שאישרה הממשלה לטובת העניין מתוכננים בין היתר בנייתם של שלושה מבנים חדשים בקמפוס הצפוני באוניברסיטת בן גוריון, כמו גם תוקצבו פעילות מו"פ לאוניברסיטה ולמערכת הביטחון, וכן פעולות לחיזוק מרכז החדשנות של בית חולים סורוקה, לצד הקמת ה"דזרטק".
הצוות הבין-משרדי במשרד ראש הממשלה הדגיש כי יפעל לקדם את פיתוח המרחב הפיזי של רובע החדשנות ויתמוך בפעילויות המתבצעות בו, זאת כאמור על בסיס ההבנה שהידע שמתפתח בבאר שבע תורם לצמיחת סטארט־אפים וליצירת שיתופי פעולה בין החברות הגדולות לחוקרים מהאקדמיה.
בעניין זה יודגש כי כוח האדם של חברות ההייטק בעיר מבוסס בחלקו הגדול על הבוגרים והסטודנטים של האוניברסיטה ושל מכללת סמי שמעון, שנמצאת אף היא בעיר, ומשום שמדובר במודל אורבני לפיו המוסדות האקדמיים, חברות טכנולוגיות ומיזמי סטארט-אפ שוכנים בסמיכות גיאוגרפית זה לזה, מניחים כולם כי האינטראקציה ביניהם תייצר חדשנות מקורית פורצת דרך.
באר שבע - עיר המחר
"בשנים האחרונות העיר באר שבע נמצאת בתנופת צמיחה במגוון היבטים: כלכליים, חינוכיים ואורבניים, ונערכת אל מול אחד מחלונות ההזדמנויות המרכזיים הניצבים לפתחה והוא מעבר צה"ל לנגב", מציינת ד"ר חפצי זוהר, מ"מ וסגנית ראש העיר באר שבע ומחזיקת תיק החינוך. לדבריה במסגרת מעבר צה"ל לנגב צפויות לעבור לאזור מספר רב של יחידות ובמרכזן יחידות העילית הטכנולוגיות של חיל המודיעין, בית הספר למקצועות המודיעין ואגף התקשוב של צה"ל.
"מיקומן של יחידות אלו בסמיכות לאוניברסיטת בן גוריון בנגב, מוסד אקדמי יוקרתי ומתקדם, בית החולים האוניברסיטאי סורוקה ופארק ההייטק, יוצרים מרחב אקדמי-טכנולוגי-מחקרי-יישומי, שמהווה הזדמנות אמיתית בעבור כלל השותפים", היא אומרת ומוסיפה כי "במקביל ההחלטה של ראש הממשלה להקים בבאר שבע את המרכז הלאומי לסייבר וההחלטה על הקמת רובע החדשנות, ממקמים את באר שבע בעמדת זינוק ייחודית שיכולה לאפשר לה להפוך למובילה בתחום הסייבר בישראל, ולאחת הערים הבולטות בעולם בתחום זה בתוך מספר שנים".
כבר היום מאכלס פארק ההייטק כ-3,000 עובדים בכ-80 חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים שנהנים מתמריצים בתחומי התעסוקה, המו"פ והחדשנות. דל–EMC אומנם הייתה הראשונה להקים כבר בשנת 2010 את מרכז הפיתוח שלה בבאר שבע, אך מאז הצליח הפארק הדרומי למשוך אליו עוד עשרות חברות הייטק ישראליות ובינלאומיות, לספק מקומות עבודה לאלפי מהנדסים ומתכנתים, ליצור שיתופי פעולה ייחודיים עם האוניברסיטה והעירייה ובכך לקדם את האקו-סיסטם המקומי.
בתוך כך הוכרזה באר שבע במחקר של בית הספר הבינלאומי לעסקים של אוניברסיטת ברנדייס וחברת הייעוץ T3, כאחת משבע ערים שנבחרו כערי המחר וההייטק החשובות בעולם, לצד קייפטאון, צ'נגדו, קאמפינאס, איסטנבול, קואלה לומפור וסנטיאגו.
מפריחים את הנגב
בבסיס תכנית פיתוח רובע החדשנות עומד פיתוחו של מרכז החדשנות של בית החולים סורוקה לקידום בריאות דיגיטלית ומחקר. פרויקט זה אף ייהנה מתמיכה כלכלית.
"חדשנות היא ערך אסטרטגי עבור סורוקה, שמוביל תהליכי חדשנות ומחקר מהמתקדמים בישראל", אומר פרופ׳ ויקטור נובק, מנהל רשות המחקר והפיתוח במרכז רפואי-אוניברסיטאי סורוקה, "אנו רואים חשיבות רבה בשילוב של אקדמיה ותעשייה בעשייה הקלינית והמחקרית שלנו. השילוב הזה הוא המודל המושלם לפיתוח מהיר ומשמעותי בעולם הרפואה. לרובע החדשנות בבאר שבע יש חשיבות מכרעת לפיתוח כלים של רפואת העתיד. שילוב של סביבה עשירת נתונים בריאותיים, אוכלוסייה מגוונת ומיוחדת ואקלים חם שמדמה את העתיד של האנושות, מציב את הנגב כאזור שממנו יצאו פתרונות בריאותיים של מאה 21".
גם המשרד להגנת הסביבה מעורב בתוכנית מימוש רובע החדשנות ופועל להקמת מרכז בינלאומי לשינוי אקלים, בדגש על סביבה מדברית (Desert Tech). מטרותיו של המרכז רבות הן, החל מקידום טכנולוגיות מדבר וחדשנות ישראלית, דרך מיצוב ישראל כגורם בינלאומי ואזורי מוביל בהתמודדות עם אתגרי שינוי אקלים, בדגש על סביבה מדברית, ועד לפיתוח שדה המחקר והיישום הייחודי של בריאות ואקלים, תוך פיתוח ידע בתחום שינוי אקלים וחיים בסביבה מדברית ברמה המקומית, האזורית והבין לאומית.
"בעוד שתופעת המדבור הולכת וגוברת ברחבי העולם, למדינת ישראל יש יתרון הנובע מניסיון רב שנים בפיתוח פתרונות חדשניים להתמודדות עם אתגרים של חיים בסביבה מדברית", אומרת רותם שמאי, מנהלת תחום אסטרטגיה וחדשנות, מהמשרד להגנת הסביבה. "DeserTech יחבר בין בעלי עניין באופן חוצה מגזרים, תחומים וגבולות, ויתרום ליצירת אקו-סיסטם של חדשנות ולקידום פתרונות יעילים חיוניים וישימים ברמה המקומית והגלובלית".
תוכנית נוספת שממחישה את נחיצותו של רובע החדשנות כרוכה באימוץ המלצות הצוות הבין-משרדי במשרד ראש הממשלה בהיבטי חינוך פורמלי ובלתי פורמלי.
בתוך כך, התבקש משרד החינוך לפעול לחיזוק החינוך הטכנולוגי ומקצועות ה-STEM ביישובי הנגב כולו במטרה להעלות את שיעור פוטנציאל המועמדים לשירות לביטחון, שיעמדו בתנאי הסף לקבלה לשירות ביחידות צה"ל העוברות דרומה. לשם כך, תומך משרד החינוך ומפקח על פעולות להרחבת היקף התלמידים במקצועות ה-STEM בחטיבות הביניים והעלאת ההישגים בתחומים אלו, בין היתר על ידי חיזוק תשתיות הוראה והגדלת המוכוונות של תלמידים ביישובי הנגב לשירות צבאי טכנולוגי.
בנוסף, משרד החינוך ועיריית באר שבע, בשיתוף משרד ראש הממשלה, פועלים להקמת בית ספר אזורי על-יסודי שש שנתי לסייבר, למדעים ולאומנויות המוקם בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון. בית הספר הזה הוא חלק אינטגרלי מרובע החדשנות והאקו-סיסטם האזורי בעיר וככזה ייועד לשירות כלל תושבי האזור על פי מתווה שגובש על ידי משרד החינוך.
"העיר באר שבע רואה בפיתוח הזדמנויות למידה איכותיות ומגוונות לילדי העיר והמטרופולין יעד חשוב ומרכזי, המאפשר, שוויון הזדמנויות מלא במגוון מסלולי החיים", מוסיפה ד"ר חפצי זוהר.
פרופ’ דניאל בלומברג, סגן הנשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן־גוריון ויו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אומר כי "רובע שכזה יעניק תקווה לדור של צעירים שאינם מבינים כיצד יגיעו לבעלות או שכירות של דיור איכותי, בטח לא בקרבת מקום עבודתם. חלק ניכר מן הסטודנטים באוניברסיטה מבין את היתרונות של החיים באזור באר שבע, אך הם גם מבינים שאין בה כיום מספיק מקומות תעסוקה איכותיים בתחומי ההייטק והביו-טק ולכן ישנה חשיבות גבוהה להמשיך ולקדם את אזור הדרום ובאר שבע בפרט, כדי לייצר מרחב משגשג שישמש מרכז מטרופוליני דרומי שכה נחוץ למדינת ישראל".
מחויבות אמיתית לשינוי
המאמצים שמשקיעים בעיריית באר שבע, בראשותו של רוביק דנילוביץ', לבסס את העיר כמטרופולין, תוך הקמה של פרויקטים מחוללי שינוי והפיכתה של בירת הנגב למרכז כלכלי-תעסוקתי, ממתגים את באר שבע כעיר אטרקטיבית ויוצאת דופן. הנתון זה משליך כמובן גם על העובדה שקברניטי חברות הייטק בינלאומיות כוללים בביקורם בארץ גם סיורי תכלית בבאר שבע ופוגשים את הגופים שפועלים במתחם.
גם לעובדה שרובע החדשנות שוכן בתוך אזור עירוני ייחודי בלב העיר, שבו משתלבים יחדיו תעסוקה איכותית ומתקדמת, מוסדות חינוך מובילים, מסחר ומגורים לצד מרחב עירוני משגשג ונגיש, יש השפעה רבה. די לציין את העובדה שבאר שבע, על שלל מוסדותיה האקדמיים, אחראית ל"ייצור" כמחצית מהמהנדסים בארץ.
ויש כמובן דוגמאות נוספות: אשתקד נבחרה אלתא מערכות, קבוצה בהובלת חברת הבת של התעשייה האווירית, כזכיין להקים ולתפעל את מרכז התשתיות הלאומי לסייבר לתחבורה חכמה בבאר שבע.
גם חברת אלביט מערכות כבר זיהתה את הפוטנציאל הגלום בעיר, ובטקס הנחת אבן הפינה שקיימה לפני שישה חודשים להקמת מפעל ברמת בקע, מדרום לבאר שבע, ציינו מובילי החברה כי בכוונתם לבנות 150 מבנים בשטח של 25 אלף מ"ר, שישמשו לייצור חימוש וראשי ביות, ויכללו מעבדות ושטחי ניסוי.
לאחרונה אף יצאה לדרך תוכנית אסטרטגית נוספת - הקמת מרלו"ג (מרכז לוגסטי) בשטחי המועצה האזורית בני שמעון, על שטח של 2,400 דונם ובהיקף בינוי של כ-1,365,000 מ"ר, לצורכי הפצה אחסנה ושימושים נלווים. מיקומו יאפשר מתן שירותים לאזורי התעשייה והמסחר עמק שרה, צומת שוקת, עידן הנגב, נאות חובב, פארק ההייטק ב"ש, פארק תעשיות עומר, ועשרות מפעלים באזור.
"רובע החדשנות הוא עוגן חשוב שיחולל שינוי של ממש ויביא לקידומו, פיתוחו וביסוסו של איזור הנגב", מסכם דנילוביץ', "הרובע הוא בבחינת נקודת ציון משמעותית בהיסטוריה המתהווה של מדינת ישראל בכלל ושל הנגב בפרט".
בשיתוף עיריית באר שבע
