על שולחן העבודה של רוביק דנילוביץ', ראש העיר באר שבע, מונחים שני פריטים חשובים ביותר, שאולי מסמלים יותר מכל את מה שמנחה אותו: פעמון ושעון חול, "הפעמון נועד לתת לנו קריאת השכמה, כדי שאנו נבחרי הציבור נתעורר ונעשה מה שצריך, ושעון החול נועד להזכיר לי תמיד שהזמן הולך ואוזל ושכדאי להזדרז ולקבל החלטות".
שעון החול של דנילוביץ', שבינואר ימלאו לו 52 שנה, מתחיל בכל בוקר בחמש וחצי. הוא עושה פעילות גופנית, ובשש וחצי כבר מגיע למשרד, מדליק את מכונת האספרסו וצופה מחלון לשכתו בעירו שמתחילה להתעורר משנתה. כמה דקות לאחר מכן הוא מכניס למצב טורבו ומתחיל לעבוד עד עמוק לתוך הלילה כששעון החול תמיד במחשבותיו.
זו אינה מליצה. דנילוביץ', למי שמכיר, הוא אדם עם אנרגיות בלתי נלאות לפעול ולעבוד למען התושבים והעיר, כאן ועכשיו. הוסיפו לכך את החזון הבלתי מתפשר שלו כיצד באר שבע והנגב צריכים להיראות, ותקבלו את אחד מראשי העיר הפופולריים ביותר בישראל, שבשתי מערכות הבחירות האחרונות זכה ביותר מתשעים אחוזי תמיכה.
החזון של דנילוביץ', שכבר קורם עור וגידים, נשען על שלושה מגה-פרויקטים שעם השלמתם יקפיצו את באר שבע והנגב מדרגה נוספת.
"הפרויקט הראשון הוא רובע החדשנות הראשון מסוגו בישראל שהוקם אצלנו וכבר פורש כנפיים ויוצא לשיתופי פעולה בארץ ובעולם", פותח דנילוביץ'. "ברובע עצמו יש שלושה תחומים מרכזיים שהם גולת הכותרת של הרובע - בריאות דיגיטלית, אבטחת סייבר והדזרט-טק, שלושה תחומים עולמיים. באר שבע יצרה מערך אקו-סיסטם משותף שמטפל בנושאים האלה: עירייה שמחויבת לנושא, משרדי הממשלה הרלוונטיים לתחומים כולל משרד ראש הממשלה, המרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פארק ההייטק והחברות הטכנולוגיות, מערך הסייבר הלאומי ויחידות העלית של צה"ל - השילוב של כל אלה יחד יוצר עוצמה בלתי רגילה".
מבחינתו של דנילוביץ', הנדבך החשוב והמהותי של הרובע הזה הוא שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים שנוטלים בו חלק. "עד היום כל גוף היה מתכנס פנימה ועוסק רק בעצמו, הפעם כולם החליטו להיפתח ולשתף פעולה. זה מביא אותנו לשיתופי פעולה עם ערים ומדינות בעולם. למשל, בשנים האחרונות ישנה סקרנות רבה לנושא האקלים והאקלים המדברי. מאז החתימה על הסכמי אברהם, המדינות שחתומות עליו, כמו איחוד האמירויות, בחריין ומדינות נוספות במפרץ הפרסי, מעוניינות לקיים שיתוף פעולה עם באר שבע בנושא זה. הם כבר ביקרו אצלנו בנגב וזיהו פוטנציאל עצום בתחום של האקלים, ולשמחתי הם רואים ברובע החדשנות שלנו כאחד הפתרונות לנושאים האלה".
וזה לא הכול. בימים אלה ממש יוצא דנילוביץ' למינכן כדי לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם עיריית מינכן. הוא ינאם בפני מועצת העיר השלישית בגודלה בגרמניה ויקדם שיתופי פעולה בין העיריות ובין החברות שמשתתפות ברובע החדשנות. "זה אירוע ענק מבחינתי. עיריית מינכן בחרה בנו בגלל כל מה שמתחולל אצלנו בתחום הסייבר וכמובן בזכות האקו-סיסטם המרשים שלנו. זה ממש מרגש לראות שהעבודה הקשה שלנו נותנת את פירותיה. אנחנו פורצים גבולות בינלאומיים כי כולם מבינים את העוצמה והחוזקות שלנו, בעיקר איחוד הכוחות בין הממשלה, העירייה, חברות הטכנלוגיה, הרפואה והאקדמיה סביב רובע החדשנות. באר שבע הופכת להיות לא רק עיר מטרופולין חשובה וחזקה בישראל, אלא עיר בינלאומית. מעבר לשיתופי הפעולה עם מדינות המפרץ ומינכן, יש לנו הסכמים דומים עם ערים נוספות בעולם כמו פילדלפיה ויוסטון, שראש העיר שלה כבר ביקר אצלנו, והכול בגלל רובע החדשנות והפוטנציאל העצום שלו. באר שבע, שפעם הייתה עיר בסוף העולם שמאלה במדבר, פתאום הופכת להיות עיר בינלאומית. באר שבע אינטרנשיונל. זה וואו גדול".
המגה-פרויקט השני שבו מתגאה דנילוביץ' הוא הקריה הטכנולוגית שיוצאת לדרך ותוקם על שטח של 52 אלף דונם. כצעד משמעותי ראשון נחתם הסכם עם ענקית הטכנולוגיה הישראלית אלתא, שתקים בבאר שבע את מפעל הרובוטיקה והסייבר החדש שלה. "הם כבר קיבלו אישורים והולכים לבנות ממש בקרוב. באלתא הבינו שהעתיד שלהם מבחינה עסקית הוא תחום הסייבר והרובוטיקה, והם יישבו אצלנו ליד רובע החדשנות, צמוד לכל המהנדסים והמהנדסות שמסיימים את לימודיהם באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת סמי שמעון. בשלב הראשון המפעל שלהם יעסיק 1,000 מהנדסים, כאשר הצפי הוא שבעשור הקרוב זה יגדל ל-5,000 משרות. אנו הופכים להיות העתיד של אלתא בתחום הזה. זה מכפיל כוח אדיר. כל דבר כזה מספק אלפי מקומות עבודה".
לכך יש להוסיף את כניסתה הצפויה של הענקית אלביט מערכות לאזור התעשייה רמת בקע, בשנת 2023. "ועדת הגבולות המליצה לשרת הפנים להעביר לבקשתנו את נאות חובב ורמת בקע לאחריות המוניציפלית של באר שבע", אומר דנילוביץ', "כך שאנו נדאג לאוויר שאנו נושמים ולמים שאנו שותים. אנו רוצים לדאוג לציבור שלנו, בנוסף לכך כמובן שיש לנו אינטרס להביא לפה עוד ועוד תעסוקה כדי להשאיר את הצעירות והצעירים שלנו בבית. מדובר במגה-פרויקט שבשלב הראשון יעסיק מאות עובדים ובהמשך ייתן תעסוקה ל-5,000 איש, וזו בשורה ענקית לבאר שבע ולאזור כולו".
נראה שכל הביצים מונחות בסל אחד, הייטק, בדיוק כפי שקורה בשאר המדינה. זה לא הימור גדול מדי? אין מקום לתעשיות אחרות?
"אני נשאל כל פעם למה רק הייטק, כי הרי לא כולם בהייטק. גם אני לא. אבל חשוב להבין שעל כל משרת הייטק שאנו מביאים לעיר, נוצרות עוד ארבע משרות במקצועות של נותני השירותים השונים, החל מעורכי דין, מורים, עובדים סוציאליים, רואי חשבון ועוד. ההייטק מייצר משרות גם ללואו-טק ולתעשיות נוספות. זו בשורה מדהימה, בנוסף לעובדה שזה יוצר אופק התפתחותי להמון מוחות יצירתיים, בוגרי האקדמיה שלנו, שיכולים לבנות את עתידם אצלנו".
המגה-פרויקט השלישי הוא הקמת הקריה הרפואית שתכלול הקמת בתי חולים חדשים, מרכז ביוטק ותעסוקה ושירותים נוספים. "אחרי מאבקים רבים מצידנו, בית החולים השני בנגב, שייקרא על שם שמעון פרס, יוצא להליך מכרזי ויוקם בכניסה הדרום-מזרחית על שטח של 350 דונם. זה יהיה קומפלקס ענק של חמישה בתי חולים, כולל בית חולים לילדים, בית חולים לנשים ויולדות, מרכז גריאטרי, מרכז שיקומי ועוד. 650 דונם נוספים החלטנו להקצות לקרית הביוטק כדי שייתן מענה שלם ועגול לתחום הרפואה, החל ממרכזים לפיתוח ומחקר, מפעלים לתרופות, מזון בריא, בית ספר לאחיות וכל מה שמתכתב עם רפואה. זו בעצם תעשייה נוספת שתיווצר כאן. עוד עוגן תעסוקתי. כמו שעשינו עם פארק הייטק נעשה גם עם קרית הביוטק. התוכניות כבר אושרו והופקדו. לכל זה יש להוסיף את המרכז הרפואי הקטן של אסותא שכבר מוקם בבאר שבע ושבנייתנו אמורה להסתיים בסוף שנת 2023 או בתחילת 2024. בנושא הבריאות אנחנו משלימים פערים גדולים מאוד כפי שניכרו בדוחות מבקר המדינה לאורך השנים. כל דבר כזה מבחינתו הוא מכפיל כוח שמביא תעסוקה ותעשייה".
לדאוג לשכונות הוותיקות
דנילוביץ' מדבר בשטף ופורש את משנתו באופן קולח. הוא יודע מה הוא רוצה ויודע כיצד להשיג זאת. כפי שניתן להבין, חלק רב מהתוכניות שעליהן חלם מאז כניסתו לתפקיד בשנת 2008 כבר יצאו לפועל וניכרות בכל פינה בעיר, אחרות נמצאות בשלבי תכנון או ביצוע שונים, ויש עוד לא מעט שיושבות אצלו בראש ומחכות לרגע המתאים כדי לצאת לאוויר העולם.
באר שבע מונה כיום כ-224 אלף תושבים וצפויה להגדיל את אוכלוסייתה עד לשנת 2030 לכ-280 אלף תושבים, זאת במסגרת הסכם הגג שחתמה העירייה בשנת 2015. "היינו מהרשויות הראשונות שעשו זאת", אומר דנילוביץ', "אבל עדכנו את הסכם הגג בשנת 2019, כי רצינו שהמדינה תהיה מחויבת גם להתחדשות עירונית. עם כל הכבוד והרצון לבניית שכונות חדשות, פארקים, מוסדות ציבור ותשתיות, היה חשוב לי לדאוג גם לשכונות הוותיקות. אני לא מעוניין שבאר שבע תחולק לשתי ערים - עיר חדשה ומתפתחת ולצידה עיר ותיקה שנשארת מאחור. לכן הקפאנו את הסכם הגג למשך כשנתיים ולשמחתי המדינה הבינה שאנו נחושים בעניין זה ושדרגה את ההסכם, שכולל עתה גם התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות, בנוסף לקרקע משלימה שהמדינה מקצה לנו עבור כל מיני פרויקטים בשכונות הללו. זה שינוי דרמטי וחשוב מבחינתנו".
כחלק מההיערכות לגידול הצפוי באוכלוסייה, העירייה נערכה לכך גם מבחינת התשתיות, בעיקר בתחום התחבורה. "כמעט עשר שנים אני לוחץ את משרד התחבורה לקדם את פרויקט הרכבת הקלה בבאר שבע", אומר דנילוביץ', "כשרק התחלתי לפעול בנושא, אנשים הסתכלו עליי כמו משוגע ולא הבינו מה לנו ולרכבת קלה. 'מה אנחנו צריכים את זה? הרי אין לנו פקקים כמו בתל אביב', הם אמרו. עניתי שמי שלא מתכנן היום ימצא עצמו מחר בקטסטרופה תחבורתית ואז ישאלו איפה היו הטיפשים אלה שלא תכננו בזמן. לשמחתי הנושא הזה מופיע בהסכם הגג וחלק מהחלטת ממשלה".
לדברי דנילוביץ', הקו הראשון של הרכבת הקלה לא יעבור בתוך העיר. "כעיר מרכזית בנגב, החלטנו שהקו הראשון שנוציא לפועל יהיה קו שינוע על כביש 60 וייתן מענה לעומר ותל שבע, לקרית המודיעין וללקייה, למיתר, לכרמית לקיבוץ כרמים ולדרום הר חברון, כדי שהרכבת תהיה מנוע צמיחה כלכלי, לא רק אמצעי תחבורתי".
עוד פרויקט משלים בהיבט התחבורתי שנמצא בתוכניות, הוא הקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף למדינת ישראל בנבטים, סמוך לבאר שבע, שיעניק עוגן כלכלי, תיירותי ומסחרי נוסף לבאר שבע ולנגב. "בהחלטה אחת של ממשלת ישראל ניתן יהיה לחולל שינוי אדיר לטובת הנגב ולטובת מדינת ישראל כולה", משוכנע דנילוביץ'.
צעד נוסף לפיתוח התעסוקה והתעשייה בנגב הוא הקמתו של מרכז לוגיסטי (מרלו"ג) מהגדולים והמתקדמים במדינה. המרכז, המשותף למועצה אזורית בני שמעון, שגב שלום ועיריית באר שבע, יוקם בהיקף בינוי של למעלה מ-1.3 מיליון מ"ר וישלב בתוכו מסוף מטענים רכבתי, שלוחות רכבת שנכנסות לרציפי המרלו"ג, שטחי תעסוקה, תפעול ומסחר שישרתו את המרכז הלוגיסטי, וחניונים לרכב כבד ועוד.
להיות בן גוריון
אם מסכמים את הגורם העיקרי של דנילוביץ' להצלחה, מעבר לתכונות כמו אמביציה עזה וכישרון ליצור שיתופי פעולה, מגיעים למילה חזון. בדומה לדוד בן גוריון, גם דנילוביץ' רואה בנגב את המבחן הגדול ביותר להצלחתה של מדינת ישראל. "בן גוריון הוא לטעמי גדול המנהיגים במאה העשרים", הוא אומר. "היה לו חזון וגם יכולת לממש את החזון. הוא ראה כבר אז מה שרבים לא רואים גם היום. הוא הבין את החשיבות הדרמטית של הנגב לביסוסה של המדינה. אז זה לא היה כלכלי ליישב מקומות כמו באר שבע, מצפה רמון, דימונה וירוחם, אבל זה היה נכון אסטרטגית. זה רלוונטי גם היום. אני אומר למדינת ישראל, אל תסתכלו רק דרך החור של הגרוש, הכי קל לעשות את כל המיזמים במרכז הארץ, אבל זה לא נכון למדינה. אני לא מסתכל מה נכון רק לבאר שבע אלא מה נכון לישראל. אני חרד מה יקרה כאן בעתיד. לא ייתכן שהנגב הוא 60 אחוז משטחה של מדינת ישראל, אבל חיים בו פחות מעשרה אחוזים מהאוכלוסייה. זו הסכנה הקיומית הכי גדולה לקיום המדינה. אני מאתגר את המדינה לשנות מייד כיוון וליצור מגמה חדשה. בואו ניצור בנגב את אזור הביקוש הבא של מדינת ישראל. זה דורש מאמץ משותף, חזון משותף וקבלת החלטות אמיצה, עם סדרי עדיפות ברורים בכל התחומים, אבל זה כדאי לא רק לנו בנגב, אלא לכלל המדינה.
"הנגב הוא השטח הכי חשוב לביסוסה של מדינת ישראל", ממשיך דנילוביץ'. "הנגב הוא הפתרון לבעיות של המדינה. מדינת ישראל יכולה לפתור את משבר הדיור אם רק תסכים להוביל תוכנית של 15-10 שנים ולהגדיר את החלום הישראלי החדש כאן בנגב. שלחתי תוכנית כזו לראש הממשלה, לנשיא ולכולם, אמרתי להם בואו נציב יעד אסטרטגי עד שנת 2050, בואו ננסה בעבודה משותפת להגדיר את החלום הישראלי החדש כאן בנגב, להגדיר שבאר שבע והנגב הם אזור הביקוש הבא. אנו צריכים להביא לכאן שני מיליון צעירות וצעירים, לתת להם מענקים והטבות ותמריצים וכך נציל את המדינה. אפשר לעשות את זה. בואו נחלום את החלום הישראלי החדש כאן בנגב. זה החזון שאני מנסה להוביל".
אז הנה שאלה שאתה נשאל רבות: אז למה שלא תעזוב את באר שבע ותקפוץ לזירה הארצית? כשיושבים בירושלים ניתן להשפיע על הדברים האלה יותר מאשר מהכיסא שלך.
"שואלים אותי כבר שנים מתי אני עובר לפוליטיקה הארצית. זה מחמיא לי מאוד, אבל התשובה שלי לא השתנתה. התפקיד שלי כאן הוא הרבה מעבר לראש עיריית באר שבע. אני מסתכל על הנגב כולו. אני אומר לכל ממשלה שקמה, אני שלכם, נצלו את האנרגיות שלי, את היכולת שלי, את הדרייב שלי, תשתמשו בי כדי לקדם את זה. אני לא מסתפק בסיסמאות, אני מעדיף לעשות את זה בשטח. הנה, אני פה. באר שבע בשבילי זו לא מקפצה לתפקיד הבא. באר שבע והנגב הם מפעל חיי - גולת הכותרת של שירותי הציבורי. אני לא מחפש מעמד בכיר יותר או כבוד, אני רוצה לעסוק במהות ולהשפיע. אני תמיד שואל את עצמי מאיזה תפקיד אני יכול לתרום יותר למדינה שאני כה אוהב, והתשובה שלי היא ראש עיריית באר שבע. ההימצאות שלי פה תורמת לאינטרס הלאומי, יחד עם כל ראשי הרשויות בנגב. היא תורמת למפעל הציוני. זו השליחות שלי. נולדתי בנגב, אני חי בנגב וגם אמות כאן".
אז למה זה לא קורה? למה המדינה לא רואה את מה שאתה רואה, בגלל כדאיות כלכלית לבנות ולפתח את המרכז?
"אין שום כדאיות כלכלית בלפתח את המרכז על חשבון הנגב. ההפך הוא הנכון. אני אומר לחבריי בגוש דן, זה גם האינטרס שלכם. אני מייצג גם אתכם, כי אם אתם חושבים שהיום פקוק לכם ועמוס לכם ויקר לכם, תחשבו מה יהיה פה עוד שלושים שנה, אם המגמה תימשך, תל אביב וגוש דן יהיו מהאזורים הצפופים ביותר בעולם".
מה יש בבאר שבע ובנגב שעשוי להציל את המדינה? למה דווקא כאן?
"כי יש כאן שטחים עצומים שרק מחכים שיפריחו אותם, יש כאן הון אנושי איכותי ומשובח, יש כאן מוסדות מובילים, ויש כאן ראש עירייה שמוכן להיות השליח, הפרויקטור, של התוכנית הלאומית הזו. כשאני מניף את דגל הנגב, מבחינתי אני מניף את דגל מדינת ישראל. נגב חזק זו מדינת ישראל חזקה".
מה ההבדל העיקרי בן באר שבע של ילדותך לבאר שבע של היום?
"ההבדל העיקרי הוא היותה של באר שבע לא רק למטרופולין גדול וחשוב במדינת ישראל, אלא לעיר בינלאומית, זאת בזכות העידן הטכנולוגי שבו אנו חיים. העולם הוא באמת כפר גלובלי קטן, וככזה יש לנו יכולת לנצל את היתרונות שלנו. אנו כבר לא עיר מדבר בסוף העולם, אנחנו הלב הפועם והעתיד של מדינת ישראל. אם המדינה תחליט שהיא לוקחת על עצמה את האתגר, השמיים הם הגבול.
כבר עכשיו באר שבע נראית אחרת ממה שאנשים זוכרים אותה. מי שלא היו כאן עשרים שנה מגיעים אלינו ולא מאמינים למה שהם רואים. הם נכנסים לעיר, רואים את קו הרקיע שלה, את פארק נחל באר שבע, את פארק הייטק וקרית הספורט, את השכונות החדשות, את האגם, ופוערים את פיהם בתדהמה. אומרים לי 'וואו, איזה שינוי, זו באר שבע?'. כן, זו באר שבע. אנחנו יעד תיירותי חזק ומושך, ובזכות עובדה זו באר שבע נחשפת לעוד ועוד אנשים. וכל זה לא בזכותי, אלא בזכותנו. יש כאן אנשים נפלאים, יצירתיים, מלאי תחושת שליחות - וכל אלה הפכו את באר שבע למה שהיא היום".
איך תיראה באר שבע בעוד 30 שנה?
"זה תלוי בחלום שמדינת ישראל תציב לעצמה. באר שבע חייבת להיות החלום הישראלי החדש. אבל בלי הכוח של המדינה ושל הממסד, בלי שינוי תפיסתי וחשיבתי, יהיה קשה לעשות את זה. אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות הזו".
