כל מי שמסתובב בבאר שבע בוודאי מתרשם מהיקף הבנייה המאסיבי בעיר. מכל עבר נראים מיזמי בנייה, רובם של בנייני מגורים וחלקם של מבני ציבור. למרות זאת, בבאר שבע עושים מאמצים כל העת לשמור מקום של כבוד גם לטבע, באמצעות מספר מיזמים חדשניים.
בימים אלה מוקם בעיר פארק בעלי החיים "מדבריום", שמבקש לאפשר מפגש ללא מחיצות בין המבקרים לבעלי החיים.
הפרויקט מוקם הודות לתרומה נדיבה של קרן מנדל (על שמם של ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל), אחת הקרנות הפילנתרופיות הבולטות ביותר בישראל, שתרמה עד היום שני מיליארד שקלים לשורה של פרויקטים, בהם מוזיאון הלונדע בבאר שבע. עוד שותפים בפרויקט עיריית באר שבע ומפעל הפיס.מדובר במגה פרויקט להקמת מרכז חדשני, ראשון מסוגו בארץ, לאינטראקציה חינוכית בין האדם לבעלי החיים.
הפארק, שייקרא על שם האחים ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, משתרע על פני כ-200 דונמים בכניסה הצפון-מערבית לעיר, בסמוך למקום בו שוכן ה"נגב zoo". תכליתו: לאפשר למבקר להיכנס ל"נעלי בעלי החיים" באמצעות כלים התנסותיים, ובכך יאפשר לו להתוודע ולהכיר את בעלי החיים, את תרומתם ליקום, את מערכות הקשר שבין בעלי החיים השונים, כמו גם את התנהלותם המשפחתית, וגם לספק הבנה של המערכות האקולוגיות על פני כדור הארץ. הפארק יהיה ללא מחיצות. המבקרים בו יפגשו את הטבע במקסימום.
הפארק כאמור הוא פלטפורמה חינוכית חדשנית לשינוי חברתי-סביבתי. לא מדובר בגן חיות קונבנציונלי, אלא על מרכז שיקלוט בעלי חיים מדבריים, שנמצאים בסכנת הכחדה, פצועים, או כאלה שנולדו בשבי ואינם יכולים לשוב לסביבתם הטבעית. זהו ביו-פארק שמציע מרחב המשלב בעלי חיים ובני אדם במערכת האקולוגית המקומית.
"מדובר במיזם בינלאומי חדשני, שיהווה פריצת דרך עולמית ביחס של בני האדם לבעלי החיים והאינטראקציה ביניהם", אומר רוביק דנילוביץ', ראש העיר באר שבע, "הפארק ישלב חוויה, ריגוש סקרנות, חדשנות ויצירתיות, תוך לימוד, הנאה והעשרה. הוא מתאים לכלל הגילים ומבטא חלק מרכזי מהמדיניות העירונית ומתפיסת העולם הגלובלית של בירת ההזדמנויות, באר שבע".
בין היתר ניתן יהיה לראות במדבריום צ'יטות, זברות, וג'ירפות והוא יהווה פיסת ג'ונגל בצפון מערב באר שבע. הקמתו היא חוליה נוספת בשרשרת העוגנים הכלכליים שיחזקו את ענף התיירות בבאר שבע ובנגב.
חיים חדשים למחצבה העות'מאנית
פרויקט קיימות נוסף שמקודם בעיר בימים אלו הוא שיקום מחצבת באר שבע והקמת פארק ה"מכתש הגדול" - כינויה של המחצבה הנטושה.
בין שכונה ב', ד' ו־ו' ממוקמת לה מחצבת אבן נטושה שנכרתה בתחילת המאה ה-20, בתקופה שבה האימפריה העות'מאנית בנתה את העיר העתיקה בבאר שבע. המקומיים מכנים את המקום "הבור" וממנה למעשה כרו הטורקים אבנים לבניית העיר העתיקה.
בשנת 2014 בחרה עיריית באר שבע לצאת להליך תכנוני לשיקום המחצבה, תוך שמירה על הערכים ההיסטוריים שקיימים במקום ויצירת מרחב ציבורי חדש שיהווה אקוסיסטם ייחודי בעיר.
והנה זה סופסוף קורה. בתוכנית הפיתוח ניתן דגש על שימוש במי-נגר לשימור עונתי של זרימה והיקוות ויוקמו אלמנטים מבוססי מים נוספים כמו בריכה אקולוגית שיוצרת מיקרו-אקלים. למרגלות קיר החציבה מתוכנן ערוץ ניקוז המדמה וואדי - פיסת טבע עירוני, אזור שיהווה בית גידול עשיר למיני צומח ובעלי חיים. התכנון לשיקום המחצבה, תוך ההתייחסות להיבט הסביבתי, מוכיח כיצד בכוחה של העירייה להפוך מחצבה נטושה שהייתה למפגע סביבתי, לאתר טבע ופנאי.
יצוין, כי בשל העובדה שהמחצבה שוכנת בין שכונות דלילות, כבישים ורחובות לא מוצלים, האתגר הגדול שעומד בפני העירייה הוא להתחבר למרקם הקיים וליצור מקום שהתושבים ירצו לבקר בו. כדי למשוך קהל ולהתחבר לעיר, מתוכננות רצועות גינון נמוכות וצמחייה עבותה בהיקף הפארק.
התכנון והעיצוב שמים דגש על תהליכי החציבה וחשיפת השכבות ההיסטורית במקום, תוך שימור הערך ההיסטורי של המחצבה כאתר מרכזי בסיפור ההתפתחות של העיר.
בפארק שיוקם מתכוננים שלושה אזורים מרכזיים: הראשון הוא "הטבעת הירוקה" שנמצאת במפלס העליון של המחצבה, כלומר בקו הרחוב, והירידה לעומק המחצבה נעשית במערכת שבילים דרך ארבע טרסות פעילות שימוקמו בהיקף הפארק אל מול קיר החציבה רחב הידיים. האזור השני - גני המחצבה הפנימיים, שיחולקו אף הם לכמה אזורים: ונווה מדבר עירוני, אזור המחצבה הביזנטית, שישמש כמוקד היסטורי וטיילת לאורך קיר החציבה.
במקום גם מתוכננת לפעול בריכה אקולוגית ולצידה רחבת יוגה, ומכאן שזו אמורה להיות הפינה השקטה ביותר בפארק. המבקרים יגיעו אליה באמצעות שבילים, שיעברו בין בוסתנים שיישתלו.
"מדובר בפרויקט בעל משמעות היסטורית, גיאולוגית, חברתית ותיירותית לעיר באר שבע", מציין ראש העיר רוביק דנילוביץ' ומחדד שהמחצבה, ששימשה במאות הקודמות לייצור האבנים שמהם בנו העות'מנים את העיר העתיקה, תהפוך לעוגן קהילתי חשוב בליבה של שכונה ד' הוותיקה, נתון שימשוך לדבריו מבקרים רבים למרכז אטרקטיבי מעניין ומקורי.
"אני מודה לקרן לשיקום המחצבות על השותפות והתמיכה בפרויקט והחשיבות הרבה שהם רואים בחיבור בין הטבע לקהילה וחיזוק באר שבע כמטרופולין של איכות במדינת ישראל".
מנהל הקרן לשיקום מחצבות, מיכאל חרל"פ מסכם: "שיקום מחצבת באר שבע הוא אחד מהפרויקטים הגדולים והמרכזיים היום של הקרן לשיקום מחצבות, שעוסקת בתכנון וביצוע של כ-30 פרויקטים בכל רחבי הארץ. במסגרת הפרויקט, אנו הופכים את המחצבה שהייתה נטושה בלב העיר במשך עשרות שנים לפארק עירוני רחב היקף, שיונגש לרווחת תושבי השכונה והעיר כולה. שיקום המחצבה יכלול טיילת היקפית, שבילים, אזורי ספורט ומשחק, גינון ובריכת נוי שיתפרשו על פני 48 דונם".
הפיכת שכונה קיימת לשכונה מקיימת
פרויקט קיימות חשוב נוסף שמובילה העירייה הוא הקמתה של שכונה "חכמה ומקיימת" ראשונה מסוגה בישראל. את הפרויקט המיוחד מלווים מלבד העירייה גם חברת החשמל, משרד האנרגיה וחברות אקדמיה.
מטרתו: לכלול שימוש במרב הטכנולוגיות הסביבתיות שקיימות ושתכליתן לחסוך באנרגיה ולהתייעל אנרגטית על ידי מונה חכם שיותקן בכל בית, תוך עידוד רכישת רכב חשמלי והצבת רשת טעינה זמינה, P.V התקנת פנלים סולריים, עידוד אגירת חשמל באמצעות הכנת תשתית אגירה ברשת החשמל ובית חכם.
מדובר כאמור במגה פרויקט ייחודי וחלוצי המתחבר לעשייה העירונית בנושא קיימות ואקלים תוך התמודדות עם ההיערכות למשבר האקלים, וכמו כן הינו פרויקט משלים לרובע החדשנות החדש שמוקם בעיר, הכולל את תחום הדזרטק ברמה הארצית והבינלאומית.
הצלחת הפרויקט תצעיד את באר שבע קדימה ותהווה מודל ארצי ועולמי בתחום. האתגר הגדול של הצלחת הפרויקט, הדורש שינוי הרגלים ו"נכנס לבתי התושבים," הוא לבצע אותו תוך שיתוף הציבור והסברה, החל משלב התכנון, עבור בשלב הביצוע והיישום בשטח, ועד לשימור התועלות בהמשך - וכל זאת בשקיפות מלאה ושילוב של חוכמת ההמונים.
בשיתוף עיריית באר שבע
