הדיאלוג שמתקיים כבר עשרות שנים בין אוניברסיטת בן-גוריון לבין באר שבע וסביבותיה אינו דומה בשום צורה למתקיים במקומות אחרים בארץ. "האוניברסיטה היא הלב הפועם של האקו-סיסטם הבאר שבעי והנגב", מסביר נשיא האוניברסיטה, פרופסור דניאל חיימוביץ. "האוניברסיטה היא אחת הסיבות המרכזיות לצמיחתו של הדרום".
בדבריו הוא מתייחס למהלכים שנעשו כבר בעיר ועתידים עוד להתרחש, כמו פארק ההייטק שהוקם בסמיכות לאוניברסיטה, ההכרזה המהותית והחשובה על הקמת רובע חדשנות, כשהאוניברסיטה מהווה שיקול מכריע בהבאתו דווקא לדרום, וכן ההחלטה להעביר את בסיס אמ"ן ו-8200 למיקום הקרוב לאוניברסיטה ואת חיל התקשוב בצמוד לקמפוס הצפוני החדש של האוניברסיטה ולקמפוס הקיים, שמונה כיום למעלה מ־20,000 סטודנטים ומעל ל־4,000 אנשי סגל.
כדי להבין את הרוח הנושבת בקמפוס של האוניברסיטה הדרומית, מתבקש כנראה להיזכר בדבריו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, שלפני למעלה משישים שנה נשמעו מופרכים: "אני חולם על מעין אוקספורד עברי בנגב". לדבריו של פרופסור חיימוביץ, החלטת הממשלה אינה מסתכמת בהקמת אוניברסיטה כמו שקורה בכל מקום אחר בארץ. "האוניברסיטה הוקמה במטרה לפתח את הנגב. מדובר במחויבות, באתגר, בהזדמנות ובייעוד שהופכים כל מהלך בעשייה שלנו למשימה לאומית מדרגה ראשונה".
אחד הביטויים הבולטים לכך שהאוניברסיטה מקיימת את הבטחתה לפתח את הנגב הוא פארק ההייטק שנחנך בספטמבר 2013, והוא פרי יוזמה משותפת של עיריית באר שבע ואוניברסיטת בן-גוריון. בפארק שוכנות כיום עשרות חברות, חממות וחברות הזנק. במקרה הזה מזכיר פרופסור חיימוביץ את חזונו של פרופסור אבישי ברוורמן, נשיא האוניברסיטה בעבר, שהציע להקים מרכז הייטק בבאר שבע. "גם אז חשבו שאין כיסוי לחזון הזה. אבל מעטים ידעו שהיה ביסוס עובדתי לדבריו - כשליש מהמהנדסים במדינת ישראל הם בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון; העניין הוא שבעבר, אחרי שסיימו את לימודיהם, הם הצפינו מכיוון שלא הייתה תעשייה שתגרום להם להישאר בדרום. הקמת פארק הייטק בצמוד לאוניברסיטה שינתה לגמרי את מפת התעסוקה בבאר שבע ובנגב".
הפארק יוצר רצף גיאוגרפי בין חברות הייטק שקבעו את משכנן בפארק, מערך התקשוב ויחידות המודיעין (לרבות יחידת 8200) שעתידים להעתיק את מיקומם לאזור, המרכז הרפואי-אוניברסיטאי סורוקה; וכאמור אוניברסיטת בן-גוריון. "בלעדינו זה לא היה קורה. למהלך הזה יש השפעה מתגלגלת שהביאה עוד ועוד גופיים משמעותיים לבחור להתמקם בנגב - כמו מרכז הסייבר הלאומי, מרכז האקלים, המרכז לבריאות דיגיטלית, מרכז האוטיזם הלאומי ועוד".
האוניברסיטה היוותה שיקול מכריע בהחלטה להעביר את קרית התקשוב ואת בסיס אמ"ן לנגב בסמיכות לקמפוס האוניברסיטה. במסמך ההחלטה מטעם אגף פנים, תכנון ופיתוח מצוין כי אוניברסיטת בן-גוריון קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר: "הן בגין גידול הסטודנטים הצפוי בתחום ההייטק כתוצאה ממעבר צה"ל דרומה (עתודאים, חיילים וכיו"ב), והן בגין חיזוק אזור פריפריאלי. על כן, החליטה הוועדה לתכנון ותקצוב כי אוניברסיטת בן-גוריון היא המוסד המתאים ביותר להקצאת המשאבים ליישום ההחלטה".
שותפים מרכזיים
במהפכת ההייטק
בפברואר 2020 הוכרזה באופן רשמי ההחלטה להקים את רובע החדשנות הראשון של מדינת ישראל בבאר שבע. הרובע ישכון במרחב שבין סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון, בשכונות ג' ו־ד'. פרופסור חיימוביץ נזכר בספקנים: "התגובות היו: 'מה פתאום שיקום רובע חדשנות בבאר שבע?!' חשבו שהשתגענו. אבל בדומה למסורת ארוכת שנים, כשם שההכרזות הקודמות התמששו, גם זו הולכת וקורמת עור וגידים; ואני מניח שבעוד עשר שנים יהיה אפשר לסמן אותה כמהפכה שהתממשה".
פרופסור חיימוביץ חוזר ומדגיש את משקלה של האוניברסיטה כשיקול מרכזי בקבלת ההחלטה המשמעותית כל כך עבור העיר. "האוניברסיטה אחראית לטיפוח בוגרים ומהנדסים שעובדים כיום במרכז הסייבר הלאומי, במרכז האקלים ב־ DeserTech (טכנולוגיות המדבר), במרכז הבריאות הדיגיטלית ועוד. בנוסף, יש לא מעט חברות ההייטק שהעתיקו את משכנן, כשבראש שיקוליהן נמצאות הטכנולוגיות שיוצאות מהאוניברסיטה והאפשרות להיות קרובים לבוגרי האוניברסיטה, ולמשוך אותם אליהם ראשונים. האוניברסיטה היא מגנט שמושך תעשיות עתירות ידע לבאר שבע. יחד עם המרכז הרפואי-אוניברסיטאי סורוקה, אנחנו המעסיק הגדול ביותר בדרום".
רובע החדשנות עתיד להשתרע על שטח של מעל ל־2,600 דונמים, וישען על מספר עוגנים: אוניברסיטת בן-גוריון, סורוקה, מרכז הסייבר הלאומי ופארק ההייטק שבבעלות משותפת של האוניברסיטה והעירייה; בחודשים הקרובים הרובע יוכל להישען על קרית התקשוב, פארק הייטק גב-ים ובסיס אמ"ן של צה"ל שעתידים לאכלס חיילים בשירות סדיר, אנשי קבע ובעלי הכשרה מיוחדת בהנדסת הסייבר והמחשבים. לדברי פרופסור חיימוביץ, "הסמיכות הגיאוגרפית תעודד שיתופי פעולה, ותוביל למחקרים ולתגליות פורצות דרך".
העיר האוניברסיטאית
אין זה מקרה שלעיר הדרומית הוצמד הכינוי "העיר האוניברסיטאית". את מערך הקשר הייחודי בין השתיים מסביר פרופסור חיימוביץ. "בכל מקום אחר בארץ אם יישלפו את האוניברסיטה מהעיר, סביר להניח שהדבר לא ישפיע עליה. אבל זה לא המקרה בבאר שבע. באר שבע ללא האוניברסיטה לא תוכל להמשיך בתהליכי הפיתוח שבהם היא נמצאת. ההשפעה של האוניברסיטה על העיר עצומה. גם העובדים וגם המרצים ובמיוחד הסטודנטים מרגישים שייכות ייחודית לאוניברסיטה. יש פה אווירה שלא ניתן למצוא בקמפוסים אחרים. כל אחד ואחת גאים להיות בן-גוריונים".
פרופסור חיימוביץ מתייחס לערך נוסף שמסתמן מעצם העובדה שהמוסד האקדמאי נבנה בסמוך לשכונות ג' ו־ד', דבר שמושך לאזור סטודנטים ששוכרים דירות באזור; כשבאופק עוד מסתמנת הקמת רובע החדשנות בשכונה ג'. "בשונה מאוניברסיטאות אחרות במרכז הארץ, אנחנו לא יושבים בלב שכונת יוקרה, אלא בלב השכונות המאתגרות, משפיעים עליהן ומהווים קטליזטור לשיקום שלהן. כל זאת מבלי להזכיר את ההשפעה שלנו על המעגל השני של הצעירות והצעירים מהמגזר הבדואי שבנגב".
הוא מציין שלפני 15 שנים למדו באוניברסיטה כ־70 סטודנטים בדואים בלבד, וכיום מספרם כבר הגיע לכ־600 סטודנטים. "כבר מהיום הראשון אנחנו כאן כדי להשפיע ולשנות מציאות. אנשים מגיעים לכאן ומשנים פרספקטיבה בזכותנו".
מימוש החזון הציוני בנגב בא לידי ביטוי בכל צעד והחלטה שמתקבלת באוניברסיטה. לפני כשנה הקימה האוניברסיטה את ביה"ס לקיימות ולשינוי אקלים. "מדובר בביה"ס הראשון והגדול ביותר מסוגו בארץ, שכולל יותר מ-150 חברי סגל. הסיבה שהוא הוקם אצלנו היא שמזה 52 שנה אנחנו לומדים איך להתקיים ולגרום לשגשוג במדבר שלנו, הנגב. עשינו זאת מתוך שליחות לאומית; כעת, הבנו שמה שהחשבנו לבעיה מקומית, התגלתה כבעיה גלובלית. כיום מגיעים אלינו מכל העולם ללמוד איך לחיות במדבר, כמו למשל ההסכמים שחתמנו עם אוניברסיטאות במרוקו, UAE ובהודו. המפגש של שרי החוץ ממדינות ערב, בחריין, אבו דאבי ומרוקו, לא במקרה התקיים כאן בנגב - ניתן למצוא אצלנו פתרונות גם לבעיות שלהם".
פרופסור חיימוביץ מזכיר שאחד המקומות הראשונים בעולם שבו נעשתה התפלת מים היה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשנות ה־60. "ההתפלה במתקני ענק (בשיטת האוסמוזה ההפוכה), כפי שמיושמת בארץ ובעזרתה מתפילים כ-80% מהמים המותפלים וכמובן מיושמת ברחבי העולם, היא פיתוח מחקרי של חבר הסגל שלנו פרופ' סידני לואב ז"ל".
הקמת הקמפוס הצפוני
על מנת לממש את התוכניות הנרחבות שהוגים מנהיגי האוניברסיטה נדרשת הרחבה פיזית של הקמפוס הקיים. בשנים הקרובות עתידה האוניברסיטה להכפיל את שטחה בצורה מדורגת באמצעות הקמת הקמפוס הצפוני. המתחם החדש ישתרע על שטח של כ־230 דונמים. מתוך תפיסת עולם המדגישה את חשיבות המחקר, יכלול הקמפוס בנייני מחקר המכילים מעבדות מתקדמות ביותר (cutting edge technologies), מרכז כנסים גדול, בנייני כיתות משוכללות, מרכז אנרגיה; וכן מעונות סטודנטים שכבר נחנכו. כל זה יאפשר לקלוט את אוכלוסיית הסטודנטים הגדלה שעתידה ללמוד באוניברסיטה בשנים הבאות. "מהלך התרחבות זה חשוב כל כך לעתיד הנגב, ולהצלחת מעבר צה"ל דרומה, שמשרד הביטחון משתתף בחלק מעלויות הפיתוח לטובת הסטודנטים החיילים שיעברו דרומה לקרית התקשוב ובסיס המודיעין וילמדו אצלנו באוניברסיטה", מדגיש פרופסור חיימוביץ.
התוספת של הקמפוס הצפוני בסיום כלל שלבי ההקמה תביא לקליטתם בסופו של דבר של עוד כ־10,000 סטודנטים באוניברסיטה; ובסך הכול כ־30 אלף סטודנטים יזכו ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון. "הדגש הוא לא רק כמותי. הערך הנוסף והמהותי הוא שכיתות המחקר והמעבדות ישדרגו בצורה משמעותית את האוניברסיטה, ויאפשרו לקיים מחקרים באיכות גבוהה בהרבה; כשלצד זה קיים יתרון של קשרי המחקר ושיתופי הפעולה שיש לאוניברסיטה עם גופים נוספים בסביבה".
לאורך השנים הוכיחה האוניברסיטה שיש ביכולתה להיענות לכל אתגר שניצב לא רק בפניה, אלא בפני הסביבה הדרומית כולה. על בסיס זו הושתתה בין היתר תוכנית "אילנות למנהיגות רפואית בנגב". לפני כשנה, בכנס שנערך בנוכחות שר הבריאות ניצן הורביץ, עלה שוב הנושא הכואב המצביע על המחסור בכוח אדם רפואי בנגב. כמענה לאתגר יזמה האוניברסיטה את התוכנית להנגשת לימודי רפואה לתושבי הדרום. "המטרה היא לעודד סטודנטים שלומדים אצלנו בפקולטה למדעי הבריאות להישאר בדרום. רק כך נוכל לשדרג את מערכת הבריאות בדרום. בעוד שנה יפתח מסלול ללימודי ריפוי בעיסוק, וזה כתוספת למסלולים רבים שקיימים אצלנו בתחום הרפואה. למעשה, אנחנו מכשירים את כוח האדם של מערכת הבריאות בדרום, ועלינו לוודא שמשרדי הממשלה יאפשרו לנו להמשיך בפיתוח חשוב זה".
לסיכום מציין פרופסור חיימוביץ: "במשך 50 שנה היינו המנוע החשוב ביותר לפיתוח אזור הדרום; וככל שהאזור יתפתח כך תמשיך האוניברסיטה להיות שותפה ומחויבת לפיתוח העיר באר שבע והנגב. מחויבות זו טמונה בדנ"א שלנו. אנחנו לא שואפים להיות ככל האוניברסיטאות, אלא שואפים להגשים את חלומו של הזקן, ולבנות את עתידה של המדינה מהנגב, דרך אוניברסיטת בן-גוריון".
אם בן גוריון היה מביט היום על האוניברסיטה, מה הוא היה אומר?
"הוא היה אומר - 'אמרתי לכם'. אבל הוא לא היה מפסיק לחלום, ואנחנו ממשיכים בדרכו - יש לנו עוד הרבה תוכניות לדרום".
בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
