אזור העסקים חולון מושך אליו ב-15 השנים האחרונות חברות יזמיות מובילות. כך למשל, קבוצת עזריאלי, עם כ-150 אלף מ"ר משרדים ומסחר, מגדילה את השקעותיה ומקדמת פרויקט חדש וייחודי, שמשלב עירוב שימושים, בנוסף למתחם הענק והמוצלח שלה, וביחד הם כוללים יותר מ-450 אלף מ"ר; גם חברת אמות הקימה קמפוס משרדים מתקדם וחדשני של כ-40 אלף מ"ר; חברת מבנה סיימה באחרונה להקים בניין חדש בשטח 18 אלף מ"ר; חברת גב ים מצויה בעיצומה של הקמת בניין משרדים נוסף בשטח כ-20 אלף מ"ר, שמושכר לדיור הממשלתי וצפוי להיכנס אליו ברבעון הראשון של שנת 2024, זאת, בנוסף לשני הבניינים של גב ים, שקיימים כיום. לצד ענקיות אלה ניתן למנות עוד פרויקטים רבים שהוקמו ויוקמו בשלוש השנים הקרובות. אזור העסקים גם משך אליו שוכרים גדולים כמו בזק, שעזבה לאחר 20 שנה עם אלפי עובדיה את תל-אביב לטובת 20 אלף מ"ר בפרויקט החדש של עזריאלי בחולון, ועוד עשרות חברות הייטק בולטות בתחומן.
שטח אזור העסקים, כולל העתודות, עומד על כ-4,200 דונם, שמהווים לא פחות מ-21% משטח חולון. בחודש שעבר אישרה להפקדה הוועדה המחוזית תל-אביב לתכנון ולבנייה את תוכנית המתאר הכוללנית ח/2040, שקודמה באגף לתכנון ולפיתוח מואץ בעיריית חולון. התוכנית משרטטת את דמותה של העיר לשנת 2040 כעיר רשת רב-מוקדית ומתווה את המדיניות התכנונית גם של המרחבים שבאזור העסקים של חולון: אזור התעסוקה החדשני בדרום, שצמוד לאזורי מגורים, ואזור התעשייה המסורתית בצפון.
"לפני 30-20 שנה אזור העסקים של חולון היה ה'נאות חובב' של גוש דן; היו פה לא מעט מפעלי עיבוד שבבי, צביעת מתכות ומפעלים מזהמים", מציין איתן נייזברג, סמנכ"ל מסחר ותעשייה בעיריית חולון, ומסביר את סוד ההצלחה של אזור העסקים: "ביוזמת העירייה, אזור העסקים שינה את הצביון שלו בעיקר בעשור האחרון עם שחקנים כמו עזריאלי, אמות, גב ים, מבנה ואחרים, שהשקיעו מיליארדי שקלים ועוד ישקיעו בעתיד. העירייה פועלת למענם ועמם - גם מסחרית, שכן חלק גדול מהפרויקטים נבנו על שטחים בבעלות עירונית, שזה די נדיר, וכך העירייה נהנית מהכנסות שוטפות משכירות".
לדברי נייזברג, יש באזור העסקים חולון יותר מ-100 חברות וגופים עסקיים גדולים, החל מחברות ביטחוניות כמו אלביט, דרך חברות תרופות כגון רקח, חברות הייטק ופיננסים: "יש חברות שכבר פועלות פה וכעת רוצות להתרחב בסביבה. לחברת מקורות, לדוגמה, יש בחולון 100 דונם והיא מעבירה את המטה שלה ואת חברות הבת שלה מתל-אביב לכאן. בנוסף, יש שטח גדול של תעשייה מסורתית שאנחנו משמרים, יש חניון לילה לכ-3,000 אוטובוסים, ולכן מדובר באזור עסקים מגוון מאוד ומאתגר".
נגישות היא מילת המפתח
לאזור העסקים חולון כמה יתרונות משמעותיים, שהופכים אותו לנחשק על ידי החברות הגדולות במשק. הבולט שבהם הוא הנגישות. אזור העסקים גובל בכבישים בין-עירוניים ראשיים: כביש 4 בצד המזרחי, שמחובר לכביש 431, לכביש 1 ולנתיבי איילון, וכביש 44 בחלק הצפוני, שמחובר לצומת חולון ולתל-אביב. במחצית השנייה של 2024 תיפתח היציאה ממזרח אזור העסקים לכיוון צפון במחלף חולון מזרח (כיום מתאפשרות היציאה במחלף לכיוון דרום בלבד והכניסה לאזור מתאפשרת משני הכיוונים, דרום וצפון).
הפריסה הארצית של התחבורה הציבורית במטרופולין תל-אביב שיפרה את הנגישות לאזור העסקים בחולון בעיקר מהערים השכנות: תל-אביב, ראשון-לציון, בת-ים, רחובות, פתח תקווה ועוד. בעיר כבר פועלות מספר תחנות של רכבת ישראל, ובנוסף, קיימים תכנונים שנמצאים בשלבי ביצוע: הקו הירוק של הרכבת הקלה, שיאפשר הגעה קלה ומהירה לאזור העסקים, ושתי תחנות המטרו - אחת שתוקם במזרח חולון ותחבר בינה לבין נתב"ג בנסיעה שאורכה שבע דקות, והשנייה שתוקם בשדרות ירושלים, בחיבור עם הקו הירוק של הרכבת הקלה. "אם פעם כלי רכב פרטי היה סמל סטטוס, היום חניה פרטית מהווה סמל סטטוס, כי זה אתגר בצפיפות הגוברת", אומר נייזברג. "למה המיתוס הזה לא קיים באירופה, למשל? הודות למערכת התחבורה הציבורית הענפה שם, וזה מה שנעשה בחולון - מקימים מערכת תחבורה עשירה: רכבת קלה, מטרו, כניסה ויציאה גם ממזרח, סלילת נתיבי תחבורה ציבורית וגם שבילי אופניים".
אחד מהמאפיינים שמייחדים את אזור העסקים של חולון טמון בעובדה, שלמרות גודלו והיקף התעשיות שהוא מאכלס, הוא נמצא בסמיכות לאזורי מגורים. נייזברג מסביר: "בעוד שרוב אזורי התעשייה בארץ די מנותקים מהעיר עצמה - בחולון אזור העסקים מהווה ממש מובלעת. הקרבה לאזורי מגורים היא פקטור משמעותי עבור כל הצדדים, שכן כך ניתנות לתושבי האזור אפשרויות תעסוקה רבות ומגוונות, עם נגישות נוחה במיוחד". בהתאם למדיניות זו, ייבנו בתוך אזור העסקים מאות יחידות דיור. לדברי אדר' יעל קאופמן-פרידמן, סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף תכנון ופיתוח מואץ, בדופן רחוב המלאכה ייבנו "מגורים מיוחדים" - דירות קטנות בהישג יד ודירות קטנות להשכרה או ללא חנייה. "אצבעות כאלה כמו מגורים, תרבות ופנאי, שייכנסו לתוך אזור העסקים, יגרמו להחייאה של האזור עם פעילות שתימשך 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע", אומרת קאופמן-פרידמן.
"חברות הנדל"ן מבינות"
נייזברג מרחיב על פעילויות התרבות והפנאי שהזכירה קאופמן-פרידמן: "בפרויקטים החדשים באזור העסקים יושם דגש על תרבות, על פנאי, על פעילויות לילדים וכדומה, שהיום משולבים יותר באזורי המגורים. הקרבה של אזור העסקים לשכונות המגורים היא יתרון משמעותי, כאמור, ואנחנו יודעים לתת מענה לבעלי עסקים בתחום הפנאי שצריכים שטחים גדולים. גם קבוצת עזריאלי זיהתה את המגמה, ובפרויקט שלה יוקמו לא רק משרדים ומסחר, אלא יוקצו גם שטחים נרחבים לתרבות ולפנאי. העירייה רואה גם את טובת הקהילה ולא מסתכלת רק על שורת הרווח, לכן דאגנו שחולון תהיה עיר מרושתת וגם עיר משרתת".
התוכניות שמקודמות היום במינהל ההנדסה העירוני כוללות כמיליון מ"ר, שבהם ישקיעו יזמים יותר מ-8 מיליארדי שקלים בחמש השנים הקרובות. "היזמים שיושבים היום פה בוחרים להשקיע בחולון; יש פה סטייטמנט של חברות הנדל"ן המובילות", מדגיש נייזברג; "עוד שבע שנים מהיום, עם המטרו, הכול יהיה כל כך נגיש, מחולון ועד קריית הממשלה בתל-אביב בתוך שבע דקות. חברות הנדל"ן מבינות את זה".
שומרים על התעשיות המסורתיות
בחולון פועלים כיום כ-10,000 עסקים, מתוכם כ-4,000 באזור העסקים. מדובר בחברות עסקיות, ציבוריות, חברות הייטק, וגם מפעלי ייצור, מאפיות, חדרי כושר, בתי דפוס ובתי קירור: "חשוב לעירייה לא לאבד את העסקים הללו", מדגיש נייזברג, "ולכן, המדיניות העירונית נותנת מקום גם לתעשייה המסורתית, לבתי המלאכה ולמוסכים, שמספקים מענה גם לתושבי חולון. בשנים האחרונות, בעיקר מאז הקורונה, אנחנו מזהים את הזליגה מתל-אביב לאזור העסקים חולון; הרבה בתי מלאכה, הרבה עסקים קטנים; יש המון בקשות לרישיונות עסק חדשים.
"אם בענף הנדל"ן למגורים היזמים הם הקטר שדוחף את תחום ההתחדשות העירונית, באזור העסקים מדובר על תחום ההתחדשות התעשייתית, כלומר, מנוע צמיחה, שנדחף על ידי הרשות המקומית, שיודעת איך לנהל ולשלב בין דרישות התעשיינים ובעלי העסקים לבין המרחב הציבורי, תוך ראייה של סביבה ירוקה. העירייה פועלת עם תוכנית סדורה ועם יעדים ברורים מאוד, שיהיו מנועי הצמיחה של העיר לשנים הבאות".
"לעירייה יש אמירה ברורה והיא רוצה שכל החולונים יגורו בחולון, יעבדו בחולון, יצרכו שירותים בחולון ויבלו בחולון", נייזברג מסכם. "היא בונה תשתית כלכלה סגורה לעיר, שמשדרת חוסן עירוני, ולכן, היא רואה חשיבות בכך שהמוסכים, בתי המלאכה וחניוני האוטובוסים יישארו בתחומה, אך יותאמו לעידן חדש, יעיל, שקט וירוק יותר".
בשיתוף עיריית חולון
