החיים בגיל השלישי הופכים למורכבים יותר. המצב הבריאותי והקוגניטיבי עלול להיחלש, הצורך בטיפול גדל, והניהול הכלכלי והמשפחתי הופך לרגיש יותר. לצד החלטות על טיפולים, דיור מוגן או עזרה בבית, נכנסים לתמונה גם עניינים הקשורים בחשבונות ונכסים – שדווקא במצבים הפגיעים האלה עלולים ליצור מתחים ומחלוקות בתוך המשפחה. "בגיל השלישי חשוב להסדיר מראש מי ינהל את העניינים וכיצד יתקבלו ההחלטות, כדי שהמשפחה תפעל מתוך ודאות ולא מתוך בלבול ולחץ", אומר עו"ד מתן לנקרי, העוסק בעריכת הסכמים משפחתיים.
המציאות עמה מתמודדים בני הגיל השלישי אינה זרה לעו"ד לנקרי. לצד עבודתו המשפטית הוא מתנדב במד"א כנהג אמבולנס, אשתו אחות במקצועה שהיתה בעבר אחות בתחום הגריאטרי, ושניהם פוגשים מבוגרים ואת בני משפחותיהם ברגעים הכי פגיעים, כאשר לא תמיד הם יודעים כיצד להגן משפטית על עצמם. לדברי עו"ד לנקרי, קיים פער בין הצורך להסדרת נושאים שונים לבין חוסר הידע והיכולת בתחום המשפטי, לצד הקושי של אדם מבוגר להודות בצרכים שהשתנו. "זו אוכלוסייה פגיעה מאוד, ולכן צריך לפעול ברגישות ובאנושיות אבל גם במקצועיות, כדי להסביר שתכנון משפטי נותן לאדם ולמשפחתו את מתנת הוודאות - לדעת מראש מה יקרה איתו ועם רכושו ולפעול מתוך שקט ולא מתוך פחד", הוא משתף.
עו"ד לנקרי, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, הוא שותף-מייסד ובעלים במשרד עורכי הדין לנקרי, קרמר, משרד בוטיק העוסק בדיני מקרקעין, במשפט מסחרי ובתכנון משפחתי, לצד תחומים נוספים כמו ליטיגציה מסחרית, פרטיות והגנת מידע ורגולציה וטכנולוגיה. ניסיונו במשרדים גדולים, שבהם ליווה אנשים מרובי נכסים וצוואות מורכבות וגם משפחות פרטיות, מאפשר לו לבנות עבור לקוחותיו מעטפת משפטית רחבה ומותאמת אישית שתסדיר את ההיבטים המרכיבים את החיים עצמם – האישיים, הרכושיים, הרפואיים והמשפחתיים.
לב המעטפת: ייפוי כוח מתמשך
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך שמאפשר לאדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו אם בעתיד לא יוכל לקבל החלטות ולבצע פעולות בעצמו. "בניגוד לצוואה, המוכרת יותר לציבור, שעוסקת במה שיקרה לרכוש אחרי 120, ייפוי כוח מתמשך מסדיר איך יתנהלו חייו של האדם בעודו בחיים - בשלושה תחומים מרכזיים: אישי, רכושי ובריאותי", מסביר עו"ד לנקרי, "כך הוא מחליף את ההליך המשפטי של מינוי אפוטרופוס ומאפשר לאדם לבחור מראש את מי שהוא סומך עליו ולהגדיר לו כיצד לפעול עבורו".
עו"ד לנקרי מדגיש גם את המשמעות הרגשית של ייפוי כוח מתמשך, שכניסתו לתוקף מייצגת משבר כפול – רגשי ורפואי – שבו האדם כבר לא כשיר לקבל החלטות ומשפחתו נדרשת לבחור עבורו. "לכן המסמך הזה נועד לתת ודאות כפולה: לאדם, לגבי איך יתנהלו חייו כאשר לא יוכל לקבל החלטות בעצמו, ולמשפחה, לגבי איך לפעול עבורו בלי להיגרר לסכסוכים ורגשות אשמה", הוא מסביר. את הרצונות האלה הוא מעודד לנסח באופן אישי מאוד ולהגדיר תחומים שונים, החל ממי יטפל בכם והיכן, ועד להסדרה של דקויות כמו מתנות, ילד נתמך או מנגנוני החלטה בין כמה ממונים – כדי שהמסמך יהיה מותאם למגוון מצבים איתם האדם ומשפחתו עשויים להתמודד.
המסמכים שמשלימים את ההגנה
לצד ייפוי הכוח המתמשך, עו"ד לנקרי ממליץ להסדיר גם קבלת החלטות רפואיות במצבים קשים באמצעות הנחיות רפואיות מקדימות וייפוי כוח רפואי. שני המסמכים כוללים את אותן הוראות למצבים רפואיים סופניים שבהם האדם אינו יכול להביע את רצונו, אך ההבדל ביניהם הוא שהנחיות מקדימות מופנות ישירות לצוות הרפואי ונשמרות במערכות בתי החולים, בעוד שייפוי כוח רפואי מסמיך אדם אחר לקבל את ההחלטות עבורו. עו"ד לנקרי מציין כי מומלץ לערוך את שניהם יחד, כך שאם מיופה הכוח אינו זמין, הרופאים יוכלו לפעול לפי ההנחיות שהשאיר האדם מראש.
צוואה, מנגד, מסדירה את חלוקת הרכוש לאחר המוות, אך גם היא נועדה לא רק לקבוע מי יקבל מה, אלא למנוע מראש סכסוכים משפחתיים. עו"ד לנקרי מספר על מקרה שבו שלושה אחים ירשו משק חקלאי, ולאחר מות האב שניים מהם נקלעו לסכסוך קשה סביב שביל הגישה לרכב – סכסוך שפירק משפחה שהיתה מאוחדת קודם לכן. לדבריו, אילו האב היה קובע בצוואה איזה מגרש שייך למי ומהו השימוש המשותף בשביל, ניתן היה למנוע את המחלוקת מראש. "בהיעדר צוואה, הרכוש יחולק לפי החוק, מצב שעלול לערער את שלמות המשפחה ואף לפגוע בחלק מהיורשים, למשל כשמדובר בילדים קטינים או בנישואים שניים", הוא מדגיש.
התהליך, הליווי והטעויות שיש להימנע מהן
עו"ד לנקרי מציין כי את שלושת המסמכים נכון לערוך יחד, כחבילה משפטית אחת, משום שהם אמורים לדבר באותה שפה ולהשלים זה את זה. לדבריו, התהליך מתחיל בשיחה אנושית על יחסים, מצב בריאותי, רצונות ורגישויות, ורק אחר כך מתרגמים את כל אלה למסמכים שמגדירים מי יקבל החלטות, באילו מצבים ואיך יפעל. בין הטעויות הנפוצות שהוא פוגש: דחייה של עריכת המסמכים עד שעולה שאלה על כשירות, מינוי כל הילדים יחד בלי מנגנון הכרעה, או השארת הוראות כלליות מדי לפרשנות. "תכנון נכון מצמצם מראש את הסיכון לסכסוכים, לחששות ולפער בין רצון האדם לבין האופן שבו יפעלו עבורו", הוא מסביר.
"אני רואה שליחות בלייצר עבור האדם מערכת הוראות אישית שמטרתה לשמור עליו ועל משפחתו ברגעים הכי קשים", מסכם עו"ד לנקרי. "אף אחד לא רוצה לחשוב על מצבים של אי כשירות ומוות, אבל דווקא בגלל זה המסמכים המשפטיים האלו הם הכי חשובים – הם ביטוי לאחריות כלפי העתיד והמשפחה, וחשוב להסדיר אותם בשיקול דעת, שיחה פתוחה, ללא לחץ ועם ליווי מקצועי ורגיש".
משרד עו"ד לנקרי, קרמר
טלפון: 055-2557193
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף משרד עו"ד לנקרי, קרמר
