בחור בשנות ה-20 לחייו מוצא את עצמו יושב בתחנת משטרה באמצע הלילה, לחוץ, מפוחד ומבולבל. ברכבו נמצאו סמים בכמות שמובילה בדרך כלל לכתב אישום חמור ובקשת מעצר עד תום ההליכים. האינסטינקט הראשוני שלו הוא כנראה להסביר, להתנצל, לקחת אחריות ולסיים את האירוע. הוא בטוח שאם יהיה "ילד טוב" וישתף פעולה, המערכת תתחשב בו והוא יחזור לישון במיטה שלו. "הוא לא מבין שברגע שנכנס בשער התחנה, הוא חדל להיות אזרח שנקלע לסיטואציה והפך ליעד בתיק שנבנה נגדו", מסביר עו"ד רן שחם, "מבחינת החוקר שמולו, ההתנצלות היא הודאה וההסבר הוא ראיה מרשיעה".
בפער הזה, שבין תחושת הצדק הסובייקטיבית לבין המכניקה הקרה של ההליך הפלילי, פועל עו"ד שחם, לשעבר תובע בפרקליטות וכיום סניגור פלילי המייצג חשודים ונאשמים. הוא מכיר את הדינמיקה הזו משני צידי המתרס, ופוגש את לקוחותיו בצומת קריטי, לעיתים דקות ספורות לפני שהדלת נסגרת והחקירה מתחילה. שם מתקבלות ההחלטות שיקבעו אם התיק יסתיים בזיכוי, בסגירה שקטה או במאסר ממושך.
מה אנשים לא מבינים כשהם נכנסים לחדר החקירות?
"אנשים חושבים שחקירה היא שיחה פתוחה שבה הם באים לספר את הסיפור שלהם ולשכנע את הצד השני בצדקתם. אבל חקירה היא כלי עבודה של המשטרה שמטרתו לבסס חשד, ולא לנקות את החשד ממנו. כל מילה שנאמרת מתועדת, נרשמת ונבדקת לאחר מכן באמצעים טכנולוגיים ובעדים. יש מי שמגיעים עם פחד אמיתי ממעצר ומהשלכות על המשפחה והעבודה, ויש כאלה שעושים טעויות קריטיות מתוך פחד, רצון לריצוי ולעיתים גם רצון להרשים".
"הסתבכות שלא הייתה צריכה לקרות"
עו"ד שחם מספר על אדם ללא עבר פלילי שרצה "לצאת גבר" מול חבריו והתרברב באמירה על מעשה שלא היה ולא נברא. האמירה הזאת הגיעה למשטרה והפכה למוקד החשד. "הוא לא הבין שמשפט שנאמר כבדרך אגב הופך לגרסה מחייבת שממנה קשה לסגת", אומר עו"ד שחם, "חוסר ההבנה הזה יצר הסתבכות שלא הייתה חייבת לקרות".
הדילמה המרכזית המלווה כל נחקר היא השאלה אם לשמור על זכות השתיקה או לדבר. התשובה, מתברר, אינה נמצאת בספרי החוקים אלא בנסיבות הספציפיות של כל אירוע. המקרה שבו היו מעורבים הצעיר והסמים ממחיש זאת היטב. בבדיקה שערך עו"ד שחם טרם החקירה, התברר כי החיפוש ברכב בוצע באופן לא חוקי. אילו היה הצעיר מודה מיד, הוא היה מכשיר את הראיה הפסולה ומספק למשטרה את מה שהיה חסר לה.
"העצה שלי במקרה ההוא הייתה לשתוק, והשתיקה הזאת הובילה לשחרורו על ידי בית המשפט בשל הפגם בחיפוש, ובסופו של דבר לא הוגש כתב אישום", מדגיש עו"ד שחם. לעומת זאת, בתיק אחר, השתיקה הייתה עלולה להיות הרסנית. "אדם שנחשד בירי ונכח בזירה רצה לשתוק כדי לא להפליל את היורה האמיתי שממנו פחד", הוא נזכר, "הבנתי במהרה ששתיקה תותיר אותו כחשוד המרכזי והיחיד בזירה, והנחיתי אותו למסור גרסה מדודה וממוקדת: 'הייתי שם, לא יריתי'". גרסה זאת, שנבדקה ואומתה, הובילה לשחרורו המהיר.
איך מכריעים בזמן אמת בין שתיקה לבין מסירת גרסה?
"אין נוסחת קסם ואין כלל ברזל שתקף לכולם. שתיקה היא זכות בסיסית, אבל היא לא פתרון אוטומטי. יש מצבים שבהם אם החשוד לא מגיב, נשארת בתיק רק הגרסה של המתלונן, וזה מצב מסוכן. במקרים אחרים, כל מילה מיותרת רק מסבכת את החשוד. ההכרעה חייבת להיגזר מניתוח מהיר של הראיות הקיימות ושל הסיכון מול הסיכוי.
"בתיק הסמים השתיקה הייתה כלי אסטרטגי שאיפשר לנו לתקוף את חוקיות החיפוש. בתיק הירי, הדיבור היה הכרחי כדי להרחיק את החשוד מהביצוע. אותה מערכת, אותם חוקים, אבל דרך פעולה הפוכה לחלוטין".
אלא שלא תמיד הנחקרים מצליחים לגייס את המשמעת העצמית הנדרשת כדי לפעול בקור רוח. הלחץ הנפשי, השהות בתא המעצר והניסיונות של המשטרה לדובב את החשודים מובילים לא פעם לטעויות שאי אפשר לתקן. עו"ד שחם מתאר מקרים שבהם נחקרים קיבלו ייעוץ מדויק, אך בחרו להתעלם ממנו ברגע האמת, מתוך מחשבה מוטעית שהם יכולים "לסדר את העניינים" בכוחות עצמם.
מה קורה כשנחקר בוחר להתעלם מהייעוץ?
"זה אחד האתגרים המתסכלים ביותר. למשל, לקוח שלי בתיק הצתה התעקש למסור גרסה מפורטת ולספר איפה היה ועם מי דיבר, אף על פי שהמלצתי לו לשתוק כי לא היו נגדו ראיות חזקות. ברגע שאתה מוסר גרסה, המשטרה חייבת לבדוק אותה. במקרה שלו, התגלו סתירות בגרסה – הוא לא היה איפה שאמר ולא דיבר עם מי שטען. השקר הזה הפך לראיה נגדו והוביל להארכת מעצר מיותרת רק כדי שהמשטרה תוכל להפריך את דבריו".
בסופו של דבר התברר שהוא באמת לא היה מעורב בהצתה, אבל הוא ישב במעצר רק כי ניסה לצאת חכם. "לו היה שותק", אומר עו"ד שחם, "היה כנראה משתחרר מיד. חקירה אינה מקום לאלתורים ומי שמנסה לתחמן את המערכת בדרך כלל מגלה שהיא הרבה יותר חזקה ומתוחכמת ממנו".
החקירה, מדגיש עו"ד שחם, אינה מסתיימת ברגע שהנחקר יוצא מהחדר או משתחרר למעצר בית. זהו תהליך מתגלגל שבו כל פרט נבדק: איכונים סלולריים, מצלמות אבטחה, עדויות של אנשים אחרים ופורנזיקה דיגיטלית. רגע אחד של חוסר תשומת לב, משפט אחד שנאמר למדובב בתא או שיחת טלפון מיותרת, יכולים להפוך תיק שדינו להיסגר לתיק שנגמר בהרשעה.
"אנשים בטוחים שאם הם לא אשמים זה יספיק", מסכם עו"ד שחם, "אבל החקירה היא תהליך שיכולה להכריע את גורל התיק, וברגע שגרסה נמסרה – אי אפשר למחוק אותה. לכן הייעוץ לפני חקירה אינו פריבילגיה, אלא שלב קריטי שמונע טעויות שאי אפשר לתקן".
עו"ד רן שחם
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף עו"ד רן שחם
