נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים מסוכנת ביותר לנהג ולמשתמשי הדרך, והסיכוי למעורבות בתאונת דרכים בנהיגה בשכרות, הוא גבוה משמעותית מאשר אצל נהג מפוקח וערני, מכיוון שהאלכוהול עלול לגרום לעליה בביטחון העצמי של הנהג, לירידה בתשומת לבו ולשיבוש בשיקול הדעת בנוגע לזמן ולמרחק.
לאור ריבוי העבירות של נהיגה בשכרות, נוקטים כיום בתי המשפט בגישה מחמירה, ונהג שנתפס תחת השפעת אלכוהול צפוי לפסילת רישיון נהיגה למשך שנתיים, ואולם בית המשפט רשאי לסטות מהעונש בהתקיים נסיבות מיוחדות.
כאשר מדובר בעבירה שנייה של נהיגה בשכרות, או אם הנהג היה מעורב בתאונת דרכים הוא צפוי לסנקציות חמורות, כמו פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה, החרמת הרכב לשלושים יום, פסילה ממושכת ועונש מאסר על תנאי או בעבודות שירות.
ייתכן שבתום תקופת השלילה הנהג יידרש להוציא רישיון חדש ולעבור טסט ותיאוריה ומבחני כשירות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. במקרה של תאונת דרכים עם נפגעים, רישיונו של הנהג עלול להיפסל לצמיתות והוא עשוי לרצות עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
זיכוי נהג מאשמה בזכות עורך דין טוב
בכל מקרה רצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום התעבורה כדי לקבל סיוע ולנסות להפחית את העונש ולקצר את תקופת השלילה. בזכות ייצוג טוב של עורכי דין מנוסים, מספר רב של נאשמים זוכו מאשמה בגין נהיגה בשכרות, ואחרים סיימו בעונשים מקלים, הפחותים בהרבה מעונש המינימום הקבוע בחוק, לאור בעיות בפרטים טכניים קטנים ונסיבות אישיות ומיוחדות.
על פי פקודת התעבורה, נהג שיכור הוא מי שנוהג כשבדמו מצויה דגימה של לפחות 50 מ"ג אלכוהול ביחס ל-100 מ"ל דם, או אם בבדיקת נשיפה נמצא מעל 240 מק"ג אלכוהול ביחס לליטר אוויר נשוף. כאשר מדובר בנהגים חדשים, נהגים צעירים, נהגי רכב כבד ונהגי רכב ציבורי, הם יואשמו בנהיגה בשכרות אם ריכוז האלכוהול בדם שלהם הוא מעל 0.01% או 50 מיקרוגרם בנשיפה בבדיקת הינשוף.
נהיגה בשכרות מוגדרת בפקודת התעבורה בשלושה מצבים: אם הנהג שתה משקה משכר בעת נהיגה או בשעה שהיה ממונה על הרכב. 2. אם נמצא בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן. 3. אם נמצא בגופו אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שנקבע בחוק.
המחוקק קבע כי על בתי המשפט לגזור פסילה מינימלית של שנתיים, ולכאורה אין זה משנה מי ניצב בפני השופט. ואף נסיבותיו האישיות ועברו התעבורתי אינן מהוות שיקול לקולא. עם זאת, בית המשפט מתייחס לנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה ומתחשב בהליכי השיקום שעבר הנאשם מאז ביצוע העבירה, כמו השתתפות בתכנית גמילה במסגרת המלצה של תסקיר שירות המבחן או ביוזמה אישית.
החוק קובע כי מותר לשתות עד שתי מנות משקה, כאשר מנה אחת שווה לשליש כוס בירה, שוט של ויסקי או ודקה. הדרך הבטוחה ביותר להימנע משלילת רישיון הנהיגה היא לציית להוראות החוק, לנהוג בזהירות, לא לעבור את הרף המותר ואף להימנע מלנהוג לאחר שתיית אלכוהול.
האם הבדיקות נערכו תוך הקפדה על נהלים ברורים?
אולם אם בכל זאת, הנהג עלה לכביש לאחר שתיית אלכוהול, חשוב ביותר להסכים לעבור בדיקת שכרות, מכיוון שהמשטרה יכולה לייחס לנהג שמסרב לשתף פעולה בבדיקת ינשוף או בבדיקת דם, עבירה של נהיגה בשכרות, כאילו נבדק ונמצא שיכור והענישה הצפויה היא פסילת רישיון לשנתיים. חשוב לשקול היטב את המילים בזמן הבדיקה, מכיוון שכל מילה שתאמר יכולה לשמש כנגד הנהג בבית משפט, ואף יש לקרוא היטב על מה השוטרים מחתימים את הנהג ולהבין את המשמעות.
במסגרת הדיון המשפטי, יוכל עורך הדין לטעון כי מכשיר הינשוף המשטרתי לא היה אמין, או שהינשוף לא כויל כהלכה ועל כן תוצאותיו שגויות ועלולות להחשיד נהג בנהיגה בשכרות גם אם כלל לא שתה. כמו כן, יוכל עורך הדין לטעון כי בדיקת הדם לא נערכה תוך הקפדה על נהלים ברורים, כך למשל בעת בדיקת דם, חיטוי אזור נטילת בדיקה אמור להתבצע בחומר חיטוי ללא אלכוהול, אך לא תמיד הבדיקה מבוצעת על פי הנהלים.
