חזונו של הרצל הולך ומתגשם לנגד עינינו. בדמיונו ראה רכבת חשמלית קלה נוסעת ברחובותיה של ירושלים. בירת ישראל הייתה העיר הראשונה שהפעילה רכבת קלה בארץ, עוד לפני 13 שנה. עד היום פועל בה בהצלחה רבה הקו האדום, ששינה את ההתנהלות בעיר ללא היכר. רשת הקווים הולכת וגדלה, הקו האדום מוארך, הקו הירוק בביצוע מתקדם (הקו האדום והירוק מהווים יחד את רשת ה-JNET), הקו הכחול נמצא כבר בעשייה, וקווים נוספים מתוכננים לביצוע. התושבים והמבקרים בירושלים אמנם ייאלצו לגלות מידה רבה של סבלנות במהלך השנים הקרובות, אבל בסיומן תחל ירושלים עידן תחבורתי חדש וטוב הרבה יותר, ותיכנס לרשימת הערים המובילות בעולם בכל הקשור לתחבורה. "יש פה אלמנט של ציונות, של שליחות", אומרת נועה צור, מנהלת אגף התפעול בצוות תוכנית אב לתחבורה שאמון על הנושא בירושלים. "כל אחד מאיתנו באמת אוהב את מה שהוא עושה".
צוות תוכנית אב לתחבורה הוא הגוף שמתכנן את החזון ואת האסטרטגיה התחבורתית של ירושלים לעשרות השנים הבאות. הצוות מונה 64 עובדים. עם שלושה מתוכם שוחחנו במטרה להבין את התוכנית שגיבש ומיישם, ואת השלכותיה על התושבים והמבקרים – מנהלת אגף התפעול בצוות תוכנית האב לתחבורה, נועה צור; מנהל אגף מערכות רכבתיות, איתי לוי; ומנהל אגף הביצוע, אסף לוינגר.
ירושלים עוברת מהפכה של ממש בכל הקשור לתחבורה בהתאם למדיניות ראש העיר ירושלים, משה ליאון ושרת התחבורה מירי רגב. עד לסוף העשור יפעלו בירושלים 8 קווי רכבת קלה. "המסע שיעבור כל מי שיגור או יבקר בירושלים, על אף הטופוגרפיה המאתגרת של העיר, יהיה נעים, יעיל וקל", אומר אסף לוינגר. פרט להוספת קווי רכבת קלה חדשים, נבנות מערכות מקיפות חדשות שאמורות למשוך את הנוסעים להשתמש בתחבורה ציבורית. בנוסף לשדרוג מערכת האוטובוסים והכנסת הרכבת הבינעירונית עמוק אל תוך העיר, מוקמים גם חניוני "חנה וסע", מסלולי רכיבה על אופניים ושבילי הליכה, משולבי מעליות ודרגנועים, שיקלו על הגישה לתחנות הרכבת הקלה בירידות ובעליות שכמותן יש לרוב בירושלים.
בימים אלה ממש מוקם פרויקט הקו הכחול. מושקעים בו כ-14 מיליארד שקלים, הוא יכלול 31 ק"מ של מסילות, 132 קרונות רכבת, 2.5 ק"מ של מקטעים תת-קרקעיים, 59 תחנות (3 מתוכן יהיו תת-קרקעיות), וצפי של 250 אלף נוסעים ביום.
"האופי האורבני הוא שהכתיב את המקטע התת-קרקעי של הקו הכחול", מסבירה צור. הרכבות יעברו מתחת לאדמה במקומות צפופים ומתחת לריכוזי אוכלוסייה. בשלב הראשון, קווי הרכבת הכחול והתכלת, הכוללים את שכונות גילה ומלחה, יופעלו עד מרכז העיר ובהמשך יוארך הקו מגילה לשכונת רמות, נוסף על הקו התכלת ממלחה דרך המושבה הגרמנית להר הצופים, ועם הקו הסגול מהדסה עין כרם לאזור תלפיות/ארמון הנציב.
הקו הכחול עתיד לפעול בתדירות גבוהה. רכבת תגיע בכל 4 דקות, במפגש עם הקו התכלת בכל 3 דקות ותדירות של הקו הסגול בשעות שיא בוקר תעמוד על 8 דקות.
"הקו הכחול שיוקם ויתופעל ע"י שותפות החברות הישראליות "דניה" ו"דן", הוא חלק מהחזון ליצור מערכת תחבורתית טובה, איכותית ויעילה שתחבר בין כל חלקי העיר", אומר איתי לוי.
לדברי צור, מדובר במערך תחבורתי שישנה את אופן הניידות בירושלים בצורה שלא תתואר, ובמהפכה שתנגיש את כל חלקי העיר ותטיב עם כל סוגי האוכלוסיות המגוונות בבירה. הרשת הרכבתית המסועפת תאפשר לאוכלוסייה הרב-גונית של העיר ליהנות מגישה נוחה ויעילה לכל שכונה ואזור, כולל כל מרכזי העסקים, אזורי הבילוי, אזורי התעשייה וההייטק, בתי החולים והאוניברסיטאות, ותספק פתרונות גם למבקרים מחוץ לעיר ולתיירים, שייהנו מחניוני "חנה וסע" רבים ונגישים.
"כל אחת ואחד יעברו את המסע שלהם בירושלים עם מערכת תומכת שתאפשר לכולם להגיע בקלות, בנוחות ובמהירות למחוז חפצם", מסביר לוינגר שמספר כי לאורך הקו ישולבו צמתי ממשק רכבתיים שיאפשרו מעברים נוחים בין קווי הרכבת השונים ובין תחנות מקבילות. "באופן אישי בחרתי לגור בסמוך לרכבת הקלה, כדי ליהנות מתחבורה יעילה ומזמן נסיעה קצר לעבודה, למתחמי הקניות והפנאי, ואף לוותר על כלי הרכב השני במשפחה".
איתי לוי מבקש להדגיש כי כל הקווים, התחנות והקרונות, בדומה לכל מערכת התחבורה בעיר, יהיו נגישים על פי ההמלצות של יועצי נגישות שנותנים מענה לאורך כל הדרך ואשר מלווים את כל שלבי הפרויקט. ההנגשה, לדבריו, כוללת הוספת מערכות ייעודיות לעיוורים שמזהה באופן אוטומטי באמצעות אפליקציה ייעודית כל עיוור שנמצא על הרציף, במטרה להכווינו ליעדו, לפתיחת דלתות הרכבת וכדומה.
"הצרכים של אנשים עם מוגבלויות עומדים לנגד עינינו בכל הפרויקטים שאנו מובילים, ולא רק בגלל חוק הנגישות והתקינה. זהו חלק מהדנ"א של הצוות", מדגישה צור. ולוי מוסיף: "באותו אופן אנו גם מוודאים שמערכת התחבורה בירושלים תאפשר נגישות לכל חלקי האוכלוסייה. דוגמה לכך היא קו הרכבת הקלה האדום, שמחבר את מזרח העיר למרכזה. גם במקרה הזה מדובר במהפכה שבאה לידי ביטוי בנסיעה משכונת פסגת זאב למרכז העיר שהתקצרה משעה ל-20 דקות בלבד".
שילוב טכנולוגיות חדשות בצביון העיר
צור: "החזות של כל אחד מ-132 הקרונות החדשים של הקו הכחול, תותאם לתפיסה ולבנייה הירושלמית, החל מבחירת הגוונים ועד למראה הכולל שמשקף את הצביון של העיר ושל שאר הקרונות הקיימים. לצד התחבורה המודרנית ישולב גם ריהוט רחוב מזמין, תוך שמירה על מוטיב האבן הירושלמית, המראה העתיק שמאפיין העיר ושבא לידי ביטוי בשכונות ובאזורים מסוימים, והנוף הירושלמי המיוחד והקסום".
"בקרוב תשודרג כל מערכת הקו האדום שכבר פועל, דבר שיאפשר התממשקות עם הקו הכחול ויכלול הטמעת טכנולוגיות חדשות ומתקדמות דוגמת מערכת בטיחותית המסייעת לנהג, שאמורה לצמצם את מספר התאונות, ומערכת הגנה אוטומטית לרכבת שמגבילה את הנהג מבחינת המהירות המותרת ועוד", מספר לוי.
לוי מתייחס גם לחדשנות בכל קרון ומספר כי נוספו מפות קו דינמיות בתוך הקרונות עצמם, המאפשרות לנוסעים לדעת במדויק מהו המסלול הצפוי ומהי התחנה הקרובה הבאה. מערכת זו מתממשקת עם האוטובוסים וכוללת אייקונים שמציגים את המרכזים והאטרקציות שבדרך, דוגמת אצטדיון כדורגל או העיר העתיקה. ברציפים עצמם יוצבו מסכים דינמיים שיתריעו לקראת הגעת הרכבת ועל קרונות צפופים שעלולים להיות עמוסים במיוחד. "מתוך התחשבות בסביבה והתאמה למגמה הירוקה ולתקינה, אנחנו עושים שימוש באנרגיה חוזרת המתועלת למערכות הפנימיות, דוגמת מיזוג אוויר, שילוט אלקטרוני ואלמנטים נוספים שיכולים למנוע בזבוז אנרגיה, נושא שעומד לנגד עינינו לאורך כל הדרך", מדגיש לוי.
התושבים שותפים לתכנון
"אנחנו רואים חשיבות בשיתוף הציבור בשלבי ההקמה של הפרויקט, והתכנון מבוסס על קשרי קהילה הדוקים עם הציבור הירושלמי שמחובר למתכננים השכונתיים", מספר לוינגר. "השותפות עם אוכלוסיות העיר הרבות והשונות באה לידי ביטוי בהקשבה לתושבים ולצרכיהם באמצעות מפגשים בין צוות קשרי הקהילה בתוכנית אב לתחבורה, מנהלי הפרויקט, אנשי ציבור וראשי קהילות. אנו קשובים ומנסים לקבל החלטות בהתאם לצרכי הציבור. בנוסף, מקבלים התושבים מידע לגבי הסדרי תנועה זמניים ומועדי העבודות. אנחנו ממפים את הצרכים של כל שכונה ואזור, ומשתדלים ככל האפשר להטמיע את אותן בקשות עוד בשלבי התכנון ובתהליכי הבנייה".
צור מגלה כי "סקרי שביעות הרצון, המאפשרים שיפור ולמידה מתמידים, עולים על כל הציפיות ומעידים כי הציבור הירושלמי מאמין בפרויקט". בנוסף, היא מציינת כי ירושלים הפכה למודל השראה, כשגורמים מהארץ ומחו"ל מגיעים לכאן כדי להתייעץ ולקבל מידע על הפרויקט המסקרן והמתקדם.
הפעילות של הצוות זוכה גם לתמיכה רחבה של שרת התחבורה מירי רגב ושל הנציגים הבכירים במשרד התחבורה, המתווה מדיניות ארצית ומתקצב את הפרויקט, ושל עיריית ירושלים ובראשה ראש העיר, משה ליאון, אשר מקדם בכל דרך את הפרויקטים לפיתוח העיר. מעורבותם של מנהלי העירייה מאפשרת עבודה במרץ להשלמת הפרויקט במועד ולהטמעת דרישות המטיבות עם הציבור. לוינגר: "להוצאת הפרויקטים לפועל יש שותפים נוספים - חברת מוריה, החברה העירונית לפיתוח, המבצעת את העבודות המקדימות (אינפרה 1) הכוללות העתקת תשתיות, פיתוח הרחובות וביצוע הכנות שונות, החברות הזכייניות כפיר ("JNET" – הקווים האדום והירוק) ו-J-train(הקו הכחול) מבצעות עבודות להנחת המסילות והמערכות (אינפרה 2) ולהפעלת הרכבת".
שלושת ראשי האגפים שעמם דיברנו הם חלק משדרת הניהול של 4 חטיבות בצוות תוכנית אב לתחבורה, שתפקידן לוודא שהחזון של עיריית ירושלים ומשרד התחבורה אכן מתממש. "לכל חטיבה יש ראייה מערכתית ורוחבית לצד הסתכלות ממוקדת, כשלנגד עינינו נמצא כל הזמן הלקוח שהוא הציבור, בין אם מדובר בנוסעים או בהולכי הרגל", מסבירה צור שנותנת כדוגמה את ההיבט התפעולי שמשתלב כבר בשלבי התכנון וההקמה.
ארבע החטיבות כוללות את חטיבת תכנון אסטרטגי ומודלים, שאחראית על התכנון התחבורתי ארוך הטווח ומחולקת לאגף תכנון אסטרטגי, לאגף מודלים ולאגף מידע, את חטיבת ההנדסה העוסקת בתכנון ובקידום רשת הסעת ההמונים במטרופולין ירושלים, כולל פרויקטים בתחום הרכבת הקלה ומגוון של פרויקטים תחבורתיים נוספים – החטיבה הזו מורכבת מחמישה אגפים: תכנון, ביצוע, מערכות בקרה וזכיינות. חטיבת התחבורה הציבורית אחראית על קידום מערך התחבורה הציבורית בעיר, כולל קידום הקמת מסופים וקידום מערך התחבורה הציבורית גם במזרח העיר - החטיבה המורכבת מאגף תכנון ואגף תפעול. חטיבת הכספים והמשאבים מספקת שירות רוחבי לכל פעילות צוות תוכנית אב לתחבורה בתחומי התקציבים, החשבות, כוח האדם והמכרזים.
מהפכת התחבורה של ירושלים בעיצומה. לא מדובר רק ברעיונות שישנו לטובה את התחבורה בירושלים. הרעיונות כבר יושמו לתוכניות, התוכניות כבר מיושמות בשטח. אחרי תקופה של הקמה, תיכנס ירושלים לעידן חדש וטוב הרבה יותר.
בשיתוף תוכנית אב לתחבורה
