העידן הדיגיטלי הציף את מערכות החינוך בטכנולוגיות למידה והוראה חדשות, והתפרצותה של מגפת הקורונה חייבה מוסדות שונים להיערכות מיידית בהוראה מרחוק. כך גם המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים מנגישה לצוות הלומדים בה את רוב הספקטרום הקיים בתחום שיטות ההוראה החדשניות בעולם החינוך, בין היתר הוראה סינכרונית וא-סינכרונית. במכללה יחידה לטכנולוגיה חדשנית שתפקידה להנגיש לצוות המרצים את מגוון השיטות, מתוך מטרה לטעת בהם את השיטות ולהעביר אותן לבוגרי המכללה כדי שישתמשו בהן בבואם לבתי הספר.
כשגם בתי הספר מתמקדים בשיטות הוראה חדשניות, מגויסת המערכת כולה לעמוד בחזית החדשנות של שיטות ההוראה. "התחום התפתח מאוד ובמרכז לחדשנות שאותו מובילה ד"ר טלי ברגלס שפירא, נחשפים הסטודנטים לכל הספקטרום שאינו הוראה סטנדרטית במסגרתה עומד מורה מול כיתה", מסביר נשיא המכללה, פרופ' יוסף פרוסט. "הוראה חוץ כיתתית, לימודי קיימות בחוץ, חינוך יער לגיל הרך או לימודי חינוך ולדורף, שיטה המתבססת על הפילוסופיה החינוכית של האנתרופוסופיה ומשלבת סדרה רחבה של מקצועות להעשרת התלמידים בתחומי האומנות, המוזיקה ועוד גוונים כדי לייצר דמות בוגר רב גוני".
מסלול חינוך לבעלי מוגבלויות כשליחות חברתית
המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין נוסדה בשנת 1913 על ידי פרופ' דוד ילין, מורה, חוקר העברית וממייסדי ועד הלשון העברית. היא הייתה למוסד הראשון בארץ להכשרת מורים שהלימודים בו התנהלו בעברית, וכיום היא המכללה הממלכתית היחידה להכשרת מורים וגננות בירושלים. יש לה מסורת ארוכת שנים של למעלה מ-100 שנים בהכשרת אנשי חינוך, מורים ומורות, גננים וגננות, מטפלים ומטפלות, ו-90 אחוזים מבוגריה משתלבים בעבודה במערכת החינוך בכל הארץ ובמסגרות טיפוליות.
פרופ' פרוסט, המשמש בתפקידו כנשיא המכללה האקדמית מאז 2019, גאה להיכנס לנעליהם של קודמיו בתפקיד. "המכללה האקדמית החלה כסמינר למורים, בית מדרש עברי שהקים דורות רבים של מורים שהתפזרו ברחבי ישראל והיוו את אחד היסודות המרכזיים של לימודי ההוראה במדינת ישראל", הוא מספר. מאז עברה המכללה תהפוכות ובשנים האחרונות היא נחשבת כמכללה אקדמית המוכרת ע"י המל"ג המאפשרת קבלה של תארים אקדמיים ראשוניים ושניים. נלמדת בה תוכנית להסבת אקדמאים להוראה וכן יש בה מרכז ללימודי תעודה והשתלמויות ומכינות ייעודיות קדם אקדמיות. בלימודי התואר הראשון והשני לומדים כ-2,400 סטודנטים, בלימודי ההמשך לדיפלומה כ-1,600 סטודנטים, ויחד עם תלמידים בלימודי הסבה אקדמית מגיע מספר הסטודנטים לתואר, דיפלומה ו/או להסבות לכ-5,000.
מהם מסלולי הלימוד במכללה ומה ייחודם?
"בתואר הראשון מכשירה המכללה את הסטודנטים לתואר ראשון בכל מקצועות ורמות החינוך, החל מהגיל הרך, עבור בגיל יסודי ועל יסודי ובתחומי החינוך המיוחד או לימודים בשיטות חינוך ייחודיות כמו החינוך האנתרופוסופי ולדורף. זוהי אחת מצורות החינוך האחרות, האלטרנטיביות, ובמכללה אנחנו הגורם המרכזי שמלמד מורים בתחום זה. אנו מובילים מסלולים שונים בתחום החינוך המיוחד הקלאסי, הנלמד ברוב המכללות, אולם יש לנו מסלול חינוך מיוחד לילדים מרובי מוגבלויות (מלמ"ם)".
מדובר בילדים בעלי מוגבלויות פיזיות וקוגניטיביות שונות, לפעמים בדרגות קושי גבוהות במיוחד, והסטודנטים לומדים במסלול שמכשיר אותם להיות מורים במקומות דוגמת מנזר סן וינסנט בירושלים, שמאכלס בתוכו מספר גדול של ילדים עם מוגבלויות. פרופ' פרוסט מציין כי הסטודנטים במכללה מהווים את הדור המחנך במוסדות אלה ברחבי הארץ. "אנו חשים גאווה להוביל מסלול ייחודי זה, שמאגד בתוכו סטודנטים הרואים בעבודה זו שליחות יוצאת דופן".
במקביל לתוכנית ייחודית זו נלמדים במסגרת התואר הראשון שלל המקצועות הקלאסיים: הוראה באנגלית, הוראת מקרא, הוראת ספרות וכמובן, הוראת מדעים, מתמטיקה ועוד. מרצי התחום בעלי דוקטורט ופרופסורה הם מהטובים בשדה ההוראה במדינה וממשיכים מסורת ארוכת שנים של מרצים בעלי שיעור קומה, המובילים את הדור הבא של ישראל.
תוכנית תרפיה ייחודית ושירות לקהילה
לצד התואר הראשון מתקיימים לימודי הוראה לתואר שני ומסלול בתחום התרפיות. סטודנטים לתואר השני M.ED מהווים את דור המנהיגים בבתי הספר, והמסלול מנגיש עבורם שיטות הוראה חדשניות, שאליהן הם נחשפים ואותן הם יכולים להוביל במסגרת החינוכית. במסגרת זו מכשירים גם לתואר שני בחינוך וחברה, והסטודנטים הלומדים לתואר בהוראה ולמידה מתמקדים בתחום תומך ההוראה של בתי ספר - חינוך משלים לחינוך בבתי הספר, מתנ"סים ועוד. בוגרים אלה נושאים תעודת עובד חינוך שוות ערך לתעודת הוראה של משרד החינוך. במקביל, מכשירה המכללה סטודנטים בעלי תואר ראשון להסבת מקצועם להוראה או ללימודי תואר שני, כדי להיות מורים מנהיגים בעולם ההוראה.
המכללה מכשירה סטודנטים לתואר שני בוגר מאסטר M.A.A.T גם בתחום התרפיות עם מבחר תוכניות ביניהן טיפול באמצעות אומנות חזותית - עבודה בחדר טיפולים שבו אמצעים אומנותיים מגוונים המותאמים לילדים ולמתבגרים, המסייעים ביצירת תהליכי שינוי בדרך חווייתית ויצירתית; טיפול באמצעות מוזיקה - עבודה בחדר מוזיקה מלא בכלי נגינה ובאמצעי האזנה למוזיקה מכל הסוגים. הילדים והמתבגרים חופשיים לבחור את החוויה המוזיקלית שאליה הם מתחברים ודרכה נוצר תהליך השינוי בהדרגה. טיפול באמצעות תנועה ומחול - ביטוי גופני בדרך משחקית. באמצעות הריקוד החופשי, המשחק והתנועה נוצר מרחב מאפשר לשינוי רגשי; וביבליותרפיה - תהליך התבוננות תוך-נפשי באמצעות כתיבה, קריאת סיפורים ושירים המותאמים לקהל צעיר ומציפים נושאים רגשיים בדרך יצירתית ומאפשרת.
לימודי ההמשך מאגדים מספר רב של סטודנטים בלימודים לדיפלומה, בהם מתקיים מסלול תרפיה בעזרת בעלי חיים - עבודה בפינת חי שבה עומד לרשות הילדים והמתבגרים מגוון בעלי חיים. הקשר עם בעלי החיים הוכח כמעצים ומצליח לחולל שינוי רגשי חיובי. בימים אלה נדונה בקשתה של המכללה להכרה בתוכנית זו כלימודי תואר שני. לדבריו של פרופ' פרוסט, תוכניות התרפיה נחשבות לתוכניות מהטובות שקיימות בארץ, ואי לכך הביקוש אליהן גבוה ותהליך הקבלה מאתגר.
צמוד למרכז התרפיות במכללה הוקם מרכז קליניקות, במסגרתו הסטודנטים והמרצים מעניקים שירות לקהילה ברחבי ירושלים והסביבה בתחום התרפיות השונות הנלמדות בה. פרופ' פרוסט מעיד כי הקליניקה מתפתחת משנה לשנה ומספר המבקרים בה הולך וגדל. "אנו גאים שיש ביכולתנו להנגיש שירות קליני תרפויטי מסוג זה, לא רק לתלמידים אלא גם להורים, שמובאים בחשבון בתהליך זה".
במסגרת לימודי התואר השני קיימים מסלולים ללימודי מידענות וספרנות וכן לימודי תואר שני בקיימות, מקצוע נדרש בבתי הספר ובעולם כולו.
היעד: מדעי הרוח בגישה רב תחומית
בתקופה האחרונה, בעת מלחמת "חרבות ברזל", נטלו אנשי המכללה חלק בעזרה ופעילות חברתית באחד מבתי המלון בירושלים שאליו הגיעו תושבים מפונים. "ראינו צורך לעזור לילדים ולנוער ואימצנו את המקום כדי להושיט להם יד ומסגרת לימודית ואף משלימה, למשל בשיעורים פרטיים", אומר פרופ' פרוסט. במקביל עשו במכללה ככל האפשר כדי לעזור לאנשי המילואים ולבני משפחותיהם, שנזקקו לתמיכה בסיום הסמסטר הקודם והסמסטר הנוכחי של לימודיהם, למרות הקשיים הגדולים. "לא פשוט לסטודנטית שבעלה במילואים, ויש להם ארבעה ילדים, להתמודד עם המצב וגם לעבור את הבחינות, העבודות והמטלות שלה כסדרן. לכן מצאנו לנכון לבוא לקראת מי שנזקק לסיוע, ולשמחתנו הובלנו אותם לסיום סמסטר בהצלחה".
פרויקט באחריות המכללה הוא כפר הסטודנטים בקריית מנחם, שבו מקבלים סטודנטים הלומדים במכללה מלגת מגורים בשכונת קריית מנחם, ובתמורה הם לוקחים חלק בקידום והובלת פעילויות חברתיות וקהילתיות בשכונה. "מדובר בקהילה חמה ותומכת שמחזקת את המעורבות החברתית ותורמת באופן משמעותי לשכונה הזקוקה לתמיכה. בכך אנו מעבירים מסר חשוב: ביכולתנו ובכוחנו להתנדב ולהשפיע על החברה הפרטנית ועל החברה בכלל, באמצעות עשייה ודוגמה אישית".
אלו פעילות בינלאומיות מקיימת המכללה?
"במסגרת פעילות בינלאומית סטודנטים שלנו יוצאים לחילופי סטודנטים בארצות כמו פולין, פינלנד, גרמניה ורומניה, מרצים נוסעים ללמד במקומות אחרים, ומרצים משם מגיעים למסדרונותינו כדי ללמוד וללמד".
שורה של חוקרים מטעם המכללה מפרסמים בכתבי עת שפיטים שונים מחקרים שבהם הם מתמקדים. לאחרונה אף קיבלו חלק מהחוקרים הבכירים את תואר הפרופסורה שלהם בזכות הצלחתם בתחומי החקר, למשל פרופ' בועז צבר בתחום הפילוסופיה של החינוך, פרופ' אריאלה פרופר גבעון במחקרים הקשורים בסממני בריאות מגזריים בתחום הסוציולוגיה, פרופ' לילי זמיר בתחום נשים ומגדר בתקופת השואה וכן ד"ר מיכל שמחון, ד"ר מיכל ניסים ועוד רבים וטובים שהיריעה קצרה מלפרטם.
אלו אתגרים צפויים לכם בעתיד על בסיס חזון המכללה?
"חזון המכללה, המתבסס על ההיסטוריה ארוכת השנים שלה, הוא להקים דור של מורים ברחבי המדינה, אשר יהיו בעלי אוריינות מפותחת, בעלי סקרנות מדעית, יכולת וכלים להתמודד עם שיטות הוראה חדשניות ולהוות מודל חינוכי ללומדים באופן כללי. בהתאם היעדים לעתיד קשורים בהקפדה להשתדרג בכל יכולות ההוראה ולפתוח תוכניות חדשות וחדישות שיפותחו ויטופחו ביחד עם המל"ג. הגשנו בקשה למל"ג לפתוח תוכנית בייעוץ חינוכי, לטפח את תחום המנהיגות בחינוך במכללה ומחוצה לה ואת נושא מדעי הרוח בגישה רב תחומית. זהו נושא לא פופולרי היום, שלא מפותח מספיק באוניברסיטאות ובמכללות. ההפך הוא הנכון, המקצועות בו הולכים ומידלדלים. אנחנו רוצים לתת דחיפה למקצועות אלו. שומה עלינו לעשות הכול כדי להגדיל את מספר הלומדים בתחומים אלה, משימה שאיננו מקלים בה ראש".
מגוון תרבותי יוצא דופן
לאחרונה עלתה המכללה לכותרות בעקבות תקרית בין סטודנטים מהמגזר הערבי ובין סטודנטים יהודים בנושא "מפגש דיאלוג" טעון בנושא המלחמה. "קיבלתי לידיי מכללה יוצאת דופן במגוון התרבותי שלה, שעומדת לפעמים בלב סערות תקשורתיות, הנובעות מחיכוך בין יהודים וערבים. אנו עושים ככל שביכולתנו להעמיד את שטחה של המכללה כמקום פתוח ללימודים לכל הזרמים, כמכללה ממלכתית יהודית בה לומדים ערבים, צ'רקסים, נוצרים ועוד. זוהי גאוותנו שברוב רובו של הזמן השיח מתנהל בשלווה ומתוך מקצוענות, והסערות שנוצרות הן תקשורתיות בלבד", אומר פרופ' פרוסט.
בשיתוף מכללת דוד ילין
