ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, מהווה מאז שחרורה במלחמת ששת הימים, סמל ומופת לאחדות. כפועל יוצא של אותו אירוע היסטורי מכונן, אמונה עיריית ירושלים גם על רווחתה של אוכלוסייה המונה נכון להיום כ-350 אלף תושבים במזרח העיר, המחזיקים בזכויות מלאות בדיוק כמו כל אזרח ישראלי.
אלא שלמרות הכל, ניכר כי המרחק בין אותו חזון הדוגל בשילוב אוכלוסייה זו כחלק אינטגרלי מהעיר לבין המציאות בשטח, טרם צומצם לחלוטין. הסיבה לכך, מקורה בהזנחה מזה כעשרות שנים באזור מזרח ירושלים, אשר הובילה לפערים שרק הלכו והתרחבו בין תושביה לשכונות אחרות בעיר ומחוצה לה, כמעט בכל תחומי החיים.
ובכל זאת, בשנים האחרונות ניכר כי רוחות של שינוי נושבות בירושלים. נקודת המפנה התרחשה כאשר ראש העיר, משה ליאון, החליט עוד בשנת 2019 על ביצוע רפורמה משמעותית, כזו שנועדה לצמצם את הפערים הקיימים, תוך חתירה לחיזוק מעמדו של מזרח העיר כאזור אטרקטיבי ובעל אופק חיובי לשנים ארוכות.
עם היבחרו לתפקיד ראש העיר לקדנציה שניה בפברואר האחרון, הדגיש ליאון את מחויבותו, שאינה משתמעת לשתי פנים, למען פיתוח מזרח העיר כמו שטרם ידע האזור מאז ומעולם. במוקד: תוכנית חומש לאומית פורצת דרך הכוללת השקעת משאבים כספיים אדירה בהיקף של 3.2 מיליארד שקלים, שנועדה לשנות את הסטטוס-קוו הקיים ולקחת את מזרח העיר גרם מדרגות קדימה.
"כשאנחנו אומרים ירושלים מאוחדת, לא מדובר בקלישאה מן השפה אל החוץ. פירוש הדבר הוא קבלת אחריות אמיתית על השטחים המוניציפליים של העיר בכל תחומי החיים, קל חומר במזרח ירושלים. אחרי הרבה מאוד שנים של הזנחה במזרח העיר, לרבות בתחומי התכנון והבנייה, החינוך, התשתיות, הרפואה, הפנאי, התחבורה הציבורית ועוד, הגיעה השעה לבצע שינוי אותו נחוש ראש העיר לבצע", אומר אורי יקיר, יועץ ראש עיריית ירושלים למזרח העיר.
השקעה בתשתית החינוך
עבור מי שאינו בקיא בפרטים הגיאוגרפיים, ראוי להציג תחילה את שכונות מזרח העיר. מדובר על שורה של כפרים ושכונות הכוללים את כפר עקב, בית חנינא, שועאפט (כולל מחנה הפליטים שועאפט), עיסאוויה, א-טור, ואדי ג'וז, שייח ג'ראח, אבו-טור, סילוואן, ראס אל עמוד, צור באהר, ג'אבל מוכאבר, אום-ליסון, אום-טובא ובית צפאפא.
לדברי יקיר: "מטרת עיריית ירושלים נועדה לקחת את הכספים המשמעותיים שנצברו במסגרת תוכנית החומש הלאומית ולממש אותם בצורה המיטבית, תוך הקפדה על קריטריונים מדוקדקים ושמירה על סדר עדיפויות מוגדר. המטרה הייתה ונותרה להשפיע על כמות התושבים הגדולה ביותר, ולעשות שינוי מהותי שישנה את המציאות באזור אחת ולתמיד".
המטרה המרכזית אותה הציבו בעיריית ירושלים במסגרת הרפורמה למזרח העיר, מתרכזת תחילה בתחום החינוך, ובדגש על עידוד האוכלוסייה המקומית למעבר משיטת החינוך הפלסטינית (תווגי'הי) לזו הישראלית, לאור הפערים הפדגוגיים המשמעותיים הקיימים בין השתיים.
לשם המחשה, מנתון של כאחוז וחצי בלבד מקרב התלמידים בשכונות מזרח ירושלים, אשר למדו על פי שיטת החינוך הישראלית, תוך חמש שנים עומד הנתון כיום על כ-18 אחוזים, והיד עוד נטויה. בנוסף, בחמש השנים הקרובות ייפתחו מיזמים חינוכיים במזרח העיר בהשקעה של 800 מיליון שקלים ויינתן דגש על קורסים ללימוד השפה העברית.
"בנוסף, אנו שואפים להוביל עד שנת 2028 לבניית עוד כ-1,200 כיתות לימוד חדשות במזרח העיר, שתספקנה מענה למחסור המשמעותי באזור. מדובר בשינוי בעל חשיבות כבירה, שכן הוא זה שעתיד לאפשר כלים להשתלבות דור הצעירים בשכונות אלו באוניברסיטאות הישראליות ובהמשך בשוק העבודה", אומר יקיר.
האם מדובר בשאיפות ריאליות?
"זהו צו השעה. ההוכחה הטובה ביותר היא העובדה שתושבי מזרח העיר מצביעים ברגליים. הם מבינים את הצורך במערכת חינוך מיטבית לילדיהם. הם מבינים שבמידה וברצונם להבטיח את עתידם, יהיה זה נכון יותר לשלוח את ילדיהם לבתי ספר המחנכים בכפוף לשיטת החינוך הישראלית".
"סיליקון ואדי" במזרח העיר
תחום חשוב נוסף, לו מעניקים בעיריית ירושלים דגש מרכזי בפיתוח מזרח העיר, הינו תחום התעסוקה, תוך שאיפה להעלות את רמתם המקצועית של תושבי מזרח העיר באופן דרמטי ולאפשר להם להתפרנס בכבוד. סיבה זו הובילה את ראש העיר ליאון לקדם תכנון אזור תעסוקת הייטק בשכונת ואדי ג'וז, פרויקט שאפתני שכבר זכה לתואר המחייב - "סיליקון ואדי". התוכנית לאזור כוללת מתן זכויות בנייה בהיקף של 250 אלף מ"ר למשרדי הייטק ותעשייה עתירת ידע, בכוונה לייצר תוך פרק זמן של מספר שנים כעשרת אלפים מקומות תעסוקה איכותיים, הכוללים מענה גם לנשים, שאחוז המועסקות בה במזרח העיר הינו נמוך במיוחד, כולל בהשוואה לאוכלוסיית הנשים הערבית בישראל. יצוין כי התוכנית קיבלה לאחרונה תוקף בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, כשבימים אלה בעלי הקרקע החלו לפעול להוצאת היתרים, לטובת יישום התוכנית הלכה למעשה. דוגמה נוספת להטמעת הרפורמה התעסוקתית כללה זה מכבר את פתיחתו של מרכז EasTech ברחוב צלאח א-דין, המהווה אבן שואבת לחברות הייטק מהשורה הראשונה.
"כולנו מבינים עד כמה תעסוקה היא צורך חיוני לכל חברה באשר היא, קל וחומר כשמדובר באוכלוסייה שגודלה שווה ערך לגודל העיר הרביעית בישראל", אומר יקיר. "יש במזרח העיר פוטנציאל למנוע כלכלי חסר תקדים למדינת ישראל, שהינו מנוף לצמיחה. מצד שני, אוכלוסייה זו סבלה במשך שנים מהיעדר כלים מתאימים, ולא הצליחה להשתלב במקצועות איכותיים שמספקים שכר הולם. על כן, תכנון אזור ההייטק והתעסוקה החדש מהווה בשורה של ממש, שנועדה להעניק לתושבים עתיד טוב הרבה יותר".
עושים סוף לעבירות הבנייה
תמונת הנוף האורבני הנשקפת מזה עשרות שנים לכל עין, והינה גורפת בכל שכונות מזרח ירושלים, כוללת מבנים רבים שהוקמו שלא כחוק. אלה מהווים טעם לפגם לתכנון האדריכלי של האזור כולו, עד לכדי פגיעה במרקם הסביבתי.
בעיריית ירושלים החליטו גם בהיבט זה להיכנס לעובי הקורה. לאחר בחינה יסודית של המצב הנתון, קידם ראש העיר בשנים האחרונות שורה של תוכניות להתחדשות עירונית במזרח העיר. "במזרח ירושלים קיימות עשרות אלפי עבירות בנייה. חלק מהבתים יושבים ממש על צירי תנועה עתידיים, בעוד שחלק אחר יושבים על מגרשים המיועדים לצרכי ציבור, דוגמת פארקים או בתי ספר. זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת שאסור שיימשך", מבהיר יקיר.
בעירייה מצהירים כי במסגרת התוכניות להתחדשות עירונית במזרח העיר, המאפשרות הגדלת זכויות בנייה, כולל היתר בשטחים המיועדים למגורים - לצד הקמה של בתי ספר וגנים ציבוריים בשכונות, יבצעו התושבים הליך "הריסה מרצון" של המבנים הבלתי חוקיים. על פי ההערכות, מדובר באלפי יחידות דיור חדשות שייבנו במתכונת זו, מהלך שצפוי להכניס גם לקופת העירייה הכנסות של היטלי השבחה שלא שולמו עד היום, ויאפשרו לעירייה להמשיך בפיתוח מאסיבי של שכונות מזרח העיר.
מהפכה נוספת, שכבר קורמת עור וגידים במזרח העיר, נוגעת לתחום התחבורה. בשנים האחרונות נסללו 20 כבישים חדשים מבית חנינא בצפון ועד אום טובא בדרום בהשקעה כוללת של כחצי מיליארד שקלים. לכך מתווספים עשרות תחנות וקווי אוטובוס חדשים שהחלו לפעול באזור, כולל הכנסת שירות "רב-קו" למזרח העיר, המאפשר חיסכון של מאות שקלים בחודש למשתמשי הדרך. המהפכה התחבורתית צפויה להתעצם במסגרת תוכנית החומש הקרובה, באמצעות שלוש תוכניות ענק בעלות של כ-400 מיליון שקלים, הכוללות הקמה של מחלף עיסאוויה, מחלף עטרות וסלילת כביש "הטבעת המזרחי". אלה יצטרפו לפרויקטים רבים של שדרוג דרכים בכבישים שכבר נסללו מאז תחילת העשור, דוגמת כביש 201 בבית חנינא.
וזה עוד לא הכל. כחלק מהתוכנית המקיפה לפיתוח מזרח העיר, אמונה העירייה על עבודות שדרוג נרחבות של השטחים הציבוריים. גולת הכותרת כללה את חניכתו לפני כשנה של פארק פתחת קדרון בשכונת ואדי אל-ג'וז, ריאה ירוקה המשתרעת על פני עשרות דונמים של מרחבים פתוחים המשולבים עם מתקנים ומגרשי ספורט איכותיים ומהווים מוקד משיכה אטרקטיבי לתושבים - גן סאקר של מזרח העיר. בימים אלה משלימה העירייה את העבודות להקמת פארק נוסף בשכונת אבו-טור שישרת את תושבי דרום מזרח העיר, כמו גם את הקמת בריכת השחייה הראשונה אי פעם במזרח ירושלים, שתוקם בבית חנינא בהשקעה כוללת של כ-60 מיליון שקלים, לצד בריכות נוספות שנמצאות בשלבי תכנון בשכונות נוספות במזרח העיר.
בתחום הספורט והפנאי בוצעו מתחילת העשור שיפוצים ושדרוגים עמוקים של אולמות ומגרשים ברחבי כלל שכונות מזרח העיר, החל מהקמת מגרש קט-רגל ועשרות מתקני כושר וכלה בקיום אליפויות בית-ספריות וטורנירי כדורגל מידי שנה, בהשתתפות כ-30 קבוצות משכונות מזרח העיר.
עדות נוספת לתהליך החיובי שעובר אזור מזרח העיר, מתבטא גם ברפורמה היסטורית שהובילה העירייה בשירותי הניקיון בתחומה, אף היא חלק מתוכנית החומש המקצה למאמצי הניקיון סכום כולל של כ-350 מיליון שקלים. במסגרת הרפורמה הוגדל היקף פינוי האשפה במזרח העיר בשיעור של למעלה מ-30 אחוזים, הוכפלו מספר עובדי הניקיון, בתוספת למאות כלי אצירה ורכבי פינוי אשפה חדשים.
ובכל זאת, סוגיה שעדיין מטרידה רבים בכל הקשור למזרח העיר, מקורה בהיעדר תחושת הביטחון האישי וסוגיות ביטחוניות כאלו ואחרות, אליהן מבקש יקיר להתייחס. "צריך להבין שמדובר בתהליך. אנחנו מאמינים שבמצב בו תהיה משילות רבה יותר, לצד אפשרויות תעסוקה וחינוך איכותי, בשיטה שאינה מסיתה כנגד מדינת ישראל ונותנת באמת ובתמים אופק וכלים משמעותיים לעתיד, הדבר יוביל באופן טבעי למציאות חיובית יותר. אנחנו לא מתיימרים להחליף את גופי הביטחון והמשטרה. כרשות מקומית, מתפקידנו לספק מעטפת מלאה של שירותים עירוניים לתושבים, יחד עם אכיפה חד משמעית וברורה מול עבירות כאלו ואחרות. מה שבטוח, תנופת הפיתוח במזרח ירושלים תימשך. הטוב יותר עוד לפנינו".
בשיתוף עיריית ירושלים
