השילוב בין המגזרים, הכוללים כ-300 אלף תלמידים מגני הילדים ועד כיתות י"ב, הופך את תחום החינוך בירושלים למורכב במיוחד. עבור ראש מינהל החינוך, אריק וירצבורגר, לא מדובר רק באתגר עצום של ניהול המערכת המורכבת כולה, אלא גם בהזדמנות להוביל ולהשפיע על עיצוב העיר דרך דור העתיד.
"עבורי, נושא החינוך מבטא את החיבור לירושלים הבירה, המהווה חלק מהמורשת היהודית ומהתודעה הישראלית", הוא אומר. "מסיפורה של העיר והשינוי שעוברת ירושלים, שנמצאת בתנופת בנייה ומתפתחת בהיבטים רבים, נגזר הסיפור החינוכי".
גיוון, תשתיות והיסטוריה
"ירושלים היא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, גם כשמדובר בחינוך. לכן, בנוסף לתרומתו לדור הצעיר, חינוך טוב מעלה את רמת העיר, מביא אוכלוסייה איכותית ומשפיע לטובה גם על שוק התעסוקה", מתייחס וירצבורגר לאופן שבו הוא רואה את מערכת החינוך הירושלמית.
וירצבורגר הוא אב לחמישה וסב לשמונה, שנולד, גדל והתחנך בעיר שבה הוא מתגורר עד היום. המסלול החינוכי שעבר כלל את הקמת בית ספר תיכון לבנים "אור תורה סטון" ברמות וניהולו, וכהונה כראש תחום מורים ומנחה פדגוגי למנהלי בתי ספר ברשת אמי"ת.
בנוסף, ב-15 השנים האחרונות שימש כסמנכ"ל חינוך במוסד הממלכתי למחקר, תרבות וחינוך "יד יצחק בן צבי". "הנשיא לשעבר יצחק בן צבי היה מאחד האומה ודמות שהבינה את מורכבות הסיפור של החברה הישראלית ואת החיבור לירושלים. עם הסיפור הזה הגעתי לתפקידי כראש מינהל החינוך העירוני", הוא אומר.
לתפקיד ראש מינהל החינוך נכנס וירצבורגר לפני כחצי שנה, וכבר הספיק לגבש חזון שמורכב משלושה עוגנים. העוגן הראשון הוא תרבות של מצוינות ושדרוג מערכת החינוך הקיימת, בעיקר על ידי ביסוס חשיבה טכנולוגית ושימוש בכלים מתקדמים, כדוגמת בינה מלאכותית. בנוסף לתמיכה בבתי הספר הבינוניים, בכוונתו להעמיק את התוצרים של למידה המבוססת על פרמטרים שמובילים להישגים, תרומה לחברה, תרבות, התפתחות אישית ועוד.
עוגן נוסף שעליו מבוסס חזונו הוא החינוך הירושלמי, שלדבריו מביא לידי ביטוי את הייחוד והבידול של העיר, שכוללים גיוון, תשתיות היסטוריות וגאווה. העוגן השלישי מתמקד בחיזוק החוסן של התלמידים והמורים, ולדברי וירצבורגר הכרחי שיזכו למעטפת מקסימלית, המבוססת על שילוב זרועות של גורמי טיפול ומקצוע.
כיצד יוצרים, בעיר בעלת פסיפס אנושי כל כך מגוון, מדיניות חינוך שמותאמת לכולם?
"בראש ובראשונה מוודאים שכל המערכות עובדות יחד ובמקביל. זה אומר שמנסים לדבר באותה שפה, ובו זמנית למקד את המענה והיעדים של כל מגזר, בהתאם לצרכיו. דוגמה לכך היא המגזר הערבי במזרח ירושלים, הכולל כשליש מתלמידי העיר. במקרה הזה, האתגר המרכזי הוא קיומה של תוכנית לימוד פלסטינית לצד תוכניות הלימוד הישראליות, דבר שמונע את היכולת לעקוב מקרוב אחר עולם התכנים. זאת בנוסף לאתגר השפה העברית, שלטעמנו הכרחי שגם התלמידים הערבים יכירו וידברו בה, כדי לעודד השתלבות בחברה הישראלית, במוסדות האקדמיים ובשוק התעסוקה.
"פרויקטים נוספים שאנו מקדמים לכלל אוכלוסיית התלמידים נועדו לסייע בקידום הנוער. זאת באמצעות התערבות השירות הפסיכולוגי והשקעה בתשתיות, תוך הגדרת משאבים למציאת פתרונות לכלל מוסדות החינוך, כדוגמת בניית מגרשי משחקים, הצבת שולחנות פינג פונג ומיזמים נוספים שמסייעים לתלמידים ולצוות החינוכי להרגיש טוב. בנוסף אנחנו משקיעים מאוד ביצירת רצף חינוכי, הכולל שילוב של החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובפרויקטים שנועדו לצמצום ומניעה של נשירת תלמידים".
מהן היוזמות שבהן אתם מתמקדים, ושאף עתידות לשנות את פני החינוך בעיר?
"בראש ובראשונה אנחנו שמים דגש על מנהלי בתי הספר, שמבחינתנו הם חוד החנית, ועל חיזוק עתודות הניהול. זאת כדי שמערכת החינוך תעלה קומה ותגייס מורים טובים, למרות המשבר בהוראה. לשם כך, לדוגמה, הקמנו את 'ביתא מחנכים' — יחידת החדשנות של מינהלת החינוך, שמשמשת בית למורים בירושלים, בנוסף לֿמרכזי חדשנות שונים הממוקמים ברחבי העיר. פרויקטים משמעותיים נוספים הם תקצוב המחשוב בכל בתי הספר העירוניים, עם יעד של מחשב נייד מתקדם לכל מנהל וכחמישה מחשבים לכל כיתה; השקעה בטכנו-פדגוגיה עם מהלך שכולל ליווי והדרכה ייעודיים, תוך העצמת הצוות החינוכי גם בהיבט הזה ותוכנית לימוד חדשנית שיצרנו בשיתוף עמותת 'מחשבה טובה' וקרן ירושלים, העוסקת בבינה מלאכותית ומציאות מדומה, במטרה לעודד חוסן רגשי וחשיפה לטכנולוגיות חדשות וכלים מתקדמים.
"אחת מתוכניות הדגל של מערכת החינוך הירושלמית היא תוכנית 'המרחב השלם', שכוללת 50 בתי ספר. בפועל, לצדו של מנהל בית הספר נמצא מנהל מרחב, ויחד הם אחראים על שילוב בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, מהלך שכולל גם תרומה לקהילה. דוגמה לתוצר עדכני של המיזם היא שוק ירקות ופירות שמקיימים תלמידי תיכון 'גבעת קדומים' פעם בשבוע. הם מגדלים את התוצרת ומוכרים אותה לקהילה. תוכנית ייעודית נוספת כוללות הכנה לשירות צבאי משמעותי".
בעיר ירושלים פועל מגוון רחב של מוסדות אקדמיים. כיצד אתם מעודדים שיתופי פעולה?
"באמצעות יעד ברור של הקמת בית ספר ליד כל מוסד אקדמי. דוגמה לכך היא 'המרכז האקדמי לב', שמאכלס בקמפוס את 'הישיבה התיכונית תורה ומדע'. מהלך מקביל מכונה 'פרויקט קולג' ירושלמי', שבמסגרתו מוסדות אקדמיים רבים כדוגמת 'בצלאל' מאפשרים לתלמידי תיכון להשתתף ללא עלות בקורסים השונים, כולל קבלת נקודות זכות. זו בדיוק התרבות למצוינות שהזכרתי קודם לכן".
איזה תלמיד היית אתה, ומה היית רוצה שתלמיד בירושלים ירגיש כשהוא קם בבוקר?
"הייתי תלמיד בינוני שאוהב ללמוד ומאוד סקרן, תכונה שאני מקפיד לטפח גם כיום בקרב תלמידי העיר. בנוסף לרצון לחקור ולהתפתח, חשוב לי שכל תלמיד ירגיש את החיבור לירושלים ושיאהב את העיר. הייתי שמח שהתלמיד יהיה מחובר למורה, שלטעמי הופך לדמות משמעותית הרבה יותר כיום. את הידע ניתן לקבל בכלים מתקדמים, אבל המורה הוא זה שנותן תיווך למידע, ליווי אישי ותמיכה".
שבוע אחד — 60 אירועים
במהלך חודש מאי התקיים בירושלים שבוע החינוך, שכולל 60 אירועים שונים בתחום, בהם: אירוע ייעודי למגזר החרדי; פעילות בשכונת בית הכרם, בהובלת תלמידי בית הספר הישראלי בשכונה; כנס בינה מלאכותית שהתקיים במזרח העיר וערב הוקרה בבריכת הסולטן לכל צוותי החינוך, שכולל הופעה של הזמר עידן עמדי שגדל והתחנך בירושלים. שבוע החינוך התקיים לזכרו של רב סמל מתקדם יוסף חיים (יוסי) הרשקוביץ, שהיה מנהל תיכון פלך לבנים ונפל בקרב בנובמבר 2023. "יוסי היה דמות חינוכית משמעותית ונערצת בבית הספר", מספר וירצבורגר בכאב ומוסיף: "כנגן כינור הוא עשה שימוש במוזיקה ליצירת חיבורים, ולנו הנחיל את המסורת של המצוינות".
בשיתוף עיריית ירושלים
