קשה שלא להתרגש כשעומדים על מרפסת התצפית בגן החיות התנ"כי, כשממול נשקפים 250 דונמים של טבע בעמק היפהפה בדרום מערב ירושלים. אגם, מפלים, שטחי דשא וצמחייה — בית לכ-2,000 בעלי חיים מ-250 מינים שונים, שהוא גם אתר תיירותי וחינוכי מלא בעשייה רחבת היקף למען הטבע הישראלי והעולמי.
"גן החיות התנ"כי הוא פנינה שאין כמוה בכל העולם. גאווה ירושלמית בכל קנה מידה. מאחורי החוויה המהנה למשפחות מסתתרת עבודה מדעית-זואולוגית מקיפה שמטרתה להציל ולשמר את המגוון הביולוגי של ישראל", אומרת סיגלית הרץ, מנכ"לית גן החיות. הרץ החלה את דרכה בגן כמדריכה בשנת 1998 ולאחר מכן שימשה כמנהלת השיווק ודוברת הגן במשך יותר מ-20 שנה, עד שמונתה למנכ"לית.
מוסד שהתחיל בלטאה
גן החיות התנ"כי נוסד ב-1940, כפינת חי קטנה ברחוב הרב קוק על ידי פרופ' אהרון שולוב, מראשוני הזואולוגים באוניברסיטה העברית. במרוצת השנים הפך הגן למוסד בעל שם עולמי. וכך, מלטאת כוח אפור בודדה, שהובאה בידי חיילים בריטים והיתה בעל החיים הראשון בגן, התפתח הגן למוסד המארח כיום קרוב למיליון מבקרים בשנה ומוביל שישה פרויקטים של השבת מינים לטבע.
"בלב פעילות הגן עומדת המשימה המקצועית החשובה של שימור והשבה לטבע של מינים בסכנת הכחדה", אומרת הרץ. "ישראל איבדה מינים רבים במאה האחרונה כתוצאה מציד, מהרס בתי גידול ומפיתוח מואץ. אנחנו פועלים להחזיר לטבע, במידת האפשר, חלק מהמגוון הביולוגי העשיר הזה".
אחד הפרויקטים המרשימים ביותר הוא השבה לטבע של היחמור הפרסי — אייל שנכחד מנופי הארץ בתחילת המאה ה-20, אולם בשנות ה-50 הובא גרעין רבייה קטן מאיראן וממנו התפתחה תוכנית ההשבה. "כחלק מהתוכנית אנו משחררים יחמורים בהרי ירושלים, למעלה מ-20 שנה", מספרת הרץ. "כיום כבר משוטטים בטבע למעלה מ-150 יחמורים. בשטח נצפות כבר אמהות יחמורים שאינן נושאות משדרי מעקב, עם עופרים לצדן — אלו יחמורי בר, ילידי שטח, שהם כבר דור שלישי", היא מציינת.
פרויקט חשוב נוסף הוא הצלת הנשר המקראי. הרץ מסבירה: "אנחנו מגדלים בגן עופות נדירים, ובמיוחד מרבים ומדגירים את הנשר המקראי. בשיתוף עם רשות הטבע והגנים אנחנו משחררים את הנשרים בחזרה לטבע במסגרת המאמצים להצילם מהכחדה. הטיפול בגוזלי הנשרים מצריך מומחיות. בטבע ההורים מקיאים מזון חצי מעוכל לגוזלים. בגידול בשבי הצוות מחקה טכניקה זו אמצעות פוחלץ דמוי נשר להאכלת הגוזלים, כדי למנוע מהם להתרגל לבני אדם".
פרויקט חשוב נוסף הוא הצלת נאווית ים המלח — דג ייחודי הנמצא בסכנת הכחדה, המתקיים רק בנחלים ובמקווי מים באזור ים המלח. בשנים האחרונות צוות אקווריום ישראל שבגן החיות, בשיתוף רשות הטבע והגנים, הציל כמאתיים דגים ממין זה והעביר אותם לתצוגה באקווריום. במקביל קם בשיתוף עם רט"ג גרעין רבייה למין דג נדיר אחר — בינון דור, שחי רק במעיין אחד קטן ויחיד בעמק בית שאן. כעת נבנה גרעין רבייה לדג הנדיר, ובהמשך תיבחן אפשרות להשבתו לטבע.
רשימת בעלי החיים שהגן פועל להצלתם נמשכת עם צב היבשה המדברי, העגולשון, הבז האדום, צוללי הביצות ואף קיפודי הים באקווריום ישראל. "הגן התנ"כי הוא היחיד המוביל שישה פרויקטים שונים של השבה לטבע", מדגישה הרץ.
הרשת הבינלאומית
הגן בירושלים מקיים שיתופי פעולה בינלאומיים לצורך הצלת מינים נדירים. כך, למשל, שני קרנפים רחבי שפה, מפנזי ואינו, הגיעו לישראל כחלק מהתוכנית לשימור המין של ארגון גני החיות האירופי (EAZA). הרץ: "הם נמצאים בסכנת הכחדה, והבאתם ארצה היא חלק מתוכנית שימור המין העולמית. זו דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום. אנחנו חברים בארגון גני החיות האירופי, בארגון גני החיות העולמי (WAZA) ובמערכת הרישום הבינלאומית Species 360. זה מאפשר לנו להשתתף בתוכניות רבייה בינלאומיות המנהלות את בעלי החיים בשבי בצורה מדעית, תוך שמירה על מגוון גנטי".
הגן, שמוביל חלק מהתוכניות, מהווה מרכז ידע בתחומו. אקדמיית הארגון האירופי מעבירה בישראל קורסים מקצועיים ברמה בינלאומית והצוות הווטרינרי של הגן פעיל בארגון האירופי לווטרינרים של גני חיות וחיות בר.
מלבד תוכניות אלה מוביל הגן את "בגרות Zoo" — תוכנית ייחודית המאפשרת לתלמידי תיכון מצטיינים, מכל המגזרים, לכתוב עבודת גמר בהיקף של 5 יחידות לימוד בביולוגיה. הרץ מציינת כי המחקרים שמבצעים התלמידים אינם תיאורטיים בלבד: "ממצאים ייחודיים שהתגלו במחקרים הובילו לפריצות דרך ותרמו באופן משמעותי לעבודה הזואולוגית בגן. למשל, מחקר של תלמיד שעקב אחר תגובת הפיל האסייתי למחזורי הביוץ של פילה נקבה הוביל לשינוי במועד ההזרעה המלאכותית והקל על פעולות שימור".
החינוך לשמירת טבע אינו מוגבל רק לתלמידי תיכון, ובגן החיות מארחים קבוצות של ילדים ובני נוער משורה של מוסדות חינוך בעיר ומחוצה לה. זאת לצד תוכניות למגזר החרדי ולמגזר הערבי וחוגי "חוקרים צעירים" ו"המטפל הצעיר", וכן תנועת הנוער "נח" — נוער חובב חיות — יוזמה ייחודית של גן החיות.
הגן הירוק
כל הצמחים והעצים בגן החיות משמשים גם לגזם ולמאכל לצורכי בעלי החיים השונים. לעתים עובר אותו ענף אצל שני בעלי חיים — הג'ירפה מלחכת את הענפים הדקים יחסית והפיל מסיים את העבודה עם ריסוק ואכילה של הענפים העבים. כך מקבל גם הפיל העשרה, כשהארוחה שלו מלאה בריחות של ג'ירפות... בין העצים חיות ומקננות ציפורי שיר רבות, המוצאות בגן הירוק מקום מסתור ומזון רב ולכן בגן יש אפילו שביל לתצפיות בציפורי השיר.
"גן החיות התנ"כי הוא פנינה של טבע בלב העיר", מסכמת הרץ. "זהו מקום של אהבת אדם וטבע ואין סביבת עבודה יותר משמחת עבורי. ואתם תוכלו להישאר פה יום שלם, ללמוד, להעשיר את עולמכם ולנוח בשלווה. אל תחמיצו".
בשיתוף גן החיות התנ"כי
