בסיומה של תקופה סוערת, בה אנשים הדירו רגליהם ממקומות סגורים, לא כל שכן ממרפאות קופות חולים, השגרה חוזרת לאיטה כשבצידה חשדנות מה. קופות החולים, שעברו לרפואה היברידית שכללה טיפול מרחוק, חוזרות למסלולי טיפולים בהם חלים שינויים המתבטאים או מקבלים מענה גם באמצעות אדריכלות. "אנשים חוזרים לסניפים, אבל משתדלים לשמור על ריחוק. הדרך שלנו כמתכננים לעזור בכך היא באמצעות חללי המתנה סלוניים עם המתנות מרווחות ומופרדות ובהם כיסאות עם משענות יד היוצרים חייץ בין הממתינים", מסביר האדריכל אבי שטרנפלד, אדריכל רב-תחומי, המתמחה, בין היתר, בתכנון מרפאות. "מצד אחד, הכיסאות שומרים על מרווח בין האנשים, כך שלא יצטרכו לשבת כתף אל כתף ולחשוש משיעול של מישהו אחר; מצד שני, הסידור שלהם במעין סלון מחליף את מסדרון ההמתנה עם שורת הכיסאות שפונים כולם לדלת הרופא. במקום שכל אחד ישמור על תורו מול הדלת, המספר מוכרז ומוצג על מסך ואף אחד לא צריך לחשוש לתור שלו".
למשענות היד יש תפקיד נוסף: להקל על קימה מהכיסא עבור מוגבלי נגישות. שטרנפלד הוא גם מראשוני מורשי הנגישות בישראל החתום על מאות בניינים, והתכנון שלו מיועד לכל מי שזקוק לנגישות, החל מנכים בכיסא גלגלים, דרך הורים עם עגלות תאומים ועד לקשישים ולמתקשים בהליכה. התנועתיות במבנה מחושבת וקלה וכל מי שזקוק לנגישות זוכה לה: אדם מבוגר שצריך לקום מהכיסא וזקוק למשענת יד כאמור; לקוי ראייה שעלול לטעות ולחשוב שריצוף מבריק הוא שלולית מים ולכן ייבחר תמיד ריצוף מט; למי ששדה הראייה שלו מוגבל ומתקשה למצוא את הדלת, ייצבעו משקופי הדלתות בצבע נוגד לצבע הקיר; ולמען ההולכים בעזרת מקלות או הליכונים לא יונחו ספים בדלת הכניסה לחדר הטיפולים.
המעטפת האדריכלית משלימה את התוכן הטיפולי
למשרד האדריכלות שטרנפלד ניסיון מקצועי בן 28 שנים והוא מעסיק 12 מתכננים שהם אדריכלים ומעצבי פנים. המשרד חולש על פעילות רחבה הכוללת פרויקטים של וילות ודירות פנטהאוז יוקרתיות, מאות בתים צמודי קרקע בקיבוצים, ביישובים קהילתיים ובערים, מרכזים מסחריים ומרכזים לוגיסטיים. על לקוחותיו נמנות חברות יזמות ובנייה מהמובילות במשק, ביניהם עזריאלי וחנן מור, קופות החולים מכבי, כללית ומאוחדת, אמפא, ארזים, מרכנתיל, האוניברסיטה הפתוחה, צה"ל ועוד. בנוסף לאלה, הוא ביסס את מעמדו כמוביל במיתוג וחדשנות בכל רבדי המרפאות. המשרד עוסק בתכנונם ועיצובם של מרפאות קהילתיות, בתי רופאים, מרפאות שיניים, בתי מרקחת, מכוני רנטגן וסכרת ואף מחלקות בבית חולים אסותא, כדוגמת מחלקת מיון ילדים, הפריות מבחנה, מרכז השד ועוד. הידע הרב והמצטבר במגוון תחומים אלו הופך את המשרד לרב-תחומי ומערכתי החוצה גבולות ובעל ערך מוסף ללקוחות.
"פעילות המשרד חוצה גבולות, משום שתפקידנו אינו 'לצייר קירות' אלא לתכנן לבני אדם, בין אם זהו בית, משרד או מרפאה", מסביר שטרנפלד את עקרון הרב-תחומיות. "בסופו של דבר אנו רוצים להעניק לאדם חוויה בחלל שאליו הוא מגיע. בקופת החולים, מקום שלא בדיוק ששים או ממהרים להגיע אליו, לא צריך להרגיש חולה. לכן, אם כבר המטופל יצא מהבית, למה שלא נעניק לו חווית טיפול קצרה ונעימה, שמפיגה חרדות ועוסקת ב-well being של האדם, עוד לפני שהגיע זמן הטיפול".
ילד שהגיע עם פגיעה, לחוץ ובוכה, לא היה רוצה שהדבר הראשון שיעשו הוא שייגעו לו בראש, נזכר שטרנפלד במקרה שהגיע לפתחו של מיון ילדים שעיצב. לכן הטיפול מתחיל עוד בהמתנה, עם תחושה מרגיעה. "דרך הבנת הטיפול הזה אנו מתכננים את האדריכלות. מנהלת המיון סיפרה שמבחינתה זהו חלק מתהליך הריפוי, ואכן יש קשר בין העיצוב לטיפול, שכן המעטפת האדריכלית משלימה את התוכן הטיפולי".
להלך על חבל דק בין נראות ומעשיות
התחרות הגדולה על הלקוחות בקרב קופות החולים הביאה לתהליך מיתוג מצידן, במטרה למשוך אליהן קהל. שטרנפלד מסביר כי כולן הבינו שמעבר לרפואה טובה, אנשים מעוניינים במקום נוח לישיבה, עם פינת שתייה ועיצוב מודרני, שמתבטא בחיפוי קירות, ריצוף מעניין, גופי תאורה ושאר אלמנטים עיצוביים. לפני כעשור נעשה ניסיון למתג את אחת המרפאות של קופת החולים כסניף חלומות, אולם הוא לא צלח. "אפשרו לנו להתפרע, להכניס היי-טק, מסכים דיגיטליים עם שם הרופא ומידע שימנע את הצורך להתעסק עם מידע ופתקים על הקירות", מספר שטרנפלד. "הסניף נראה מצוין, אבל בשיחת הסיכום הוחלט שהוא יהיה האחרון בצורה הזו".
מדוע בעצם?
"התברר שאנשים לא קיבלו בהבנה את העובדה שאין תקציב לתרופות מסוימות משום שהן אינן בסל התרופות, אבל מנגד ראו את מסכי הפלזמה וההשקעה הכספית בעיצוב. אחרי הכול, מדובר בקופת חולים ולא במקום שמקובל לשפוך בו כסף. כמעצב, אני מהלך כל העת על חבל דק בין הנראות היפה והיוקרתית ובין הפרגמטיות, המעשיות. כדי לשמור על צביון שמתאים לקופת חולים, העיצוב חם ומזמין, סולידי ולא מנקר עיניים", הוא מסביר.
כיצד משיגים את החמימות הזאת?
"אנו דואגים לייצר חללים נעימים עם אזורי המתנה שיש בהם אור יום טבעי, כי כאשר החלל סגור וקלסטרופובי, אנשים הופכים לעצבניים יותר. הצבעוניות רכה ונשתמש בסקאלת צבעים חמה וביתית. התאורה באזור ההמתנה תהיה 3000 קלוין (מדד לאור חם), לעומת תאורה בחדר הרופא, שבו התאורה תהיה קרה יותר ומותאמת לצורך הטיפול".
כמי שאמון על מיתוג מכבי שירותי בריאות, יצר שטרנפלד ספרות הדרכתית לנראות אחידה בכל הסניפים, ששמה קץ לעיצובים לא אחידים בצבעים שונים. "לא משנה מי יתכנן את המרפאות, הוא ייצמד לשפה העיצובית שהגדרתי. בעיני הציבור יש לכך חשיבות, כדי שיבין לאן הוא נכנס, כמו שנכנסים לחנות של 'אפל' ויודעים איפה נמצאים גם בלי שילוט".
במסגרת עבודת המיתוג, נעשתה הבחנה כי לא כל מי שמגיע למרפאה הוא אכן אדם חולה. למעשה, אובחנו שלושה סוגי מטופלים שאינם חולים: נשים המגיעות לטיפולי רפואת נשים, ילדים שמגיעים למרכזי ההתפתחות לילד ומטופלי הפיזיותרפיה. "אין סיבה שאלה יימצאו עם אנשים חולים או משתעלים. הם זקוקים לטיפול אחר, ולכן באזורי הטיפול שלהם יהיו אלמנטים שאינם קיימים בהמתנה רפואית, למשל ריצוף דמוי פרקט, כיסאות מרופדים ושולחן צד", מסביר שטרנפלד.
להשפיע על הרגשות והתחושות בעזרת תכנון
אני שואלת את שטרנפלד כיצד באות לידי ביטוי מגמות אדריכליות בעבודתו? "מקצוע האדריכלות שואב השראתו מאופנות ומחידושי חומרים", הוא משיב. "כשמתבוננים על מבנים שונים, ניתן לדעת באיזו שנה הם נבנו. היו תקופות של שימוש מובהק באבן מצפה רמון, או קרמיקה בצורת אבן זו. אחרי שסיימנו להשתמש בה, עברנו לאבן אפורה. כך גם בעולם הנגרות - בשנות ה-90' של המאה הקודמת הנגרות הנפוצה הייתה מעץ דובדבן, אחר כך הייתה תקופה של עץ מייפל, משם עברנו לוונגה ועכשיו לעץ אלון. יש אופנות ואי אפשר להתעלם מכך. אנו חשופים למה שקורה סביבנו ולמה שקורה בתערוכות ובעולם, וזה תחום אופנתי במידה מסוימת, כמו עיצוב הסמארטפון שאנו מחזיקים ביד. אם מתגלה חומר או מוצר חדש ונתקלים בו בתערוכה או בכנס, הוא ייכנס בהתחלה לפרויקטים יוקרתיים ונחשבים, אחר כך ימשיך לבתים של האלפיון העליון, משם יעבור לדירות ואחר כך למרפאות. כך בעולם החלונות או גופי התאורה, כפי שעברנו מליבון ללד. יחד עם זאת, האדריכלות, תנועה של אדם בחלל, אינה משתנה".
דוגמה מהמרפאה?
"במגזר הדתי, למשל, אסור לראות את רגליו של נותן השירות מפאת צניעות. אם נסגור את הסינר בשולחן עד סופו, נכה על כיסא גלגלים לא יוכל להיכנס ולהתייצב מולו. כאן באה האדריכלות, ובעזרת פתרונות יצירתיים גם מסתירה את רגלי המטפל וגם מאפשרת לנכה להתיישב בנוחות. צריך לזכור שאנו עוסקים באנשים. האדריכלות והצרכים, ביניהם גם הצורך בשמירה על צניעות, אינם משתנים. מה שמשתנה הם חומרי הגמר, המאפשרים משחקים עיצוביים טובים ומעניינים יותר".
דוגמה נוספת לתמורות שחלו בתחום, ומסעירה חלק מהעולם הרפואי בשנה האחרונה, היא תחום הרפואה האסתטית, אליה נכנסו קופות החולים. כדי לקבל טיפול אסתטי אין צורך לבקר במרפאה. לכן ניתן למצוא מרכזי טיפול שעיצבנו בתוך קניונים ובהם ניתנים שירותי הלבנת השיניים ובוטוקס, כאילו מדובר בחנות למניקור-פדיקור. העיצוב מושך וחשוף לעוברים ולשבים.
העיסוק הרב-תחומי, המומחיות בנגישות והירידה לפרטים הקטנים מעניקה לעבודתו של שטרנפלד בסופו של דבר רובד נוסף - "להיות אדריכל טוב יותר ואדם טוב יותר", הוא מסכם. "ארכיטקט רב-אמן אינו מונע רק מהצורך לעצב יפה, אלא גם מהבנה של המערכות הטכניות של המבנה, הבנת חוקי התכנון והתקנים והבנה בתחומים נושקים כגון שיווק ותדמית. לכן, אדריכל טוב יודע לתכנן גם גן ילדים, גם מרפאה, גם וילה וגם קניון. ברגע שאתה מפענח את הצרכים אתה יודע להשפיע על הרגשות והתחושות בעזרת התכנון".
בשיתוף אבי שטרנפלד אדריכלים
