משבר האקלים, יחד עם מגפת הקורונה, הצליחו לתפוס בשנים האחרונות את מרבית הכותרות בארץ ובעולם כאירועים מכוננים בקנה מידה עולמי. אין-ספור שעות שידור, דיווחים בכלי התקשורת ומידע התקבלו אודות נושאים אלו. אלא שיש נושא אחד שבשנים האחרונות צובר תאוצה ומהווה מקור לדאגה עבור העולם כולו, וצריך להדיר שינה מעינינו - משבר המזון. זהו משבר אקוטי ומיידי שקשור בעבותות למשבר האקלים (וגם לקורונה) ומשום מה קיבל פחות יחסי ציבור.
על מנת לסבר את האוזן ולהבין את גודל המשבר, כמה עובדות מטלטלות: כמיליארד אנשים בעולם נמצאים כיום במצב של רעב, יחד עם עוד כשני מיליארד איש המוגדרים במצב של היעדר תזונה מספקת. בנוסף, 22% מהילדים בעולם עד גיל חמש לא מגיעים לגובה הטבעי שלהם בגלל מחסור במזון. כך עולה מנתונים שמפרסם ארגון המזון והחקלאות של האו''ם.
מתקרבים בצעדי ענק אל עבר מחסור עולמי במזון
מדובר אפוא במשבר מזון חמור שטרם חווינו כמותו עד היום, כאשר על-פי הערכות מומחי חקלאות מחירי המזון כבר מזנקים בקצב מהיר יותר מהאינפלציה, שגם היא כשלעצמה מגיעה לרמות חדשות. וגם כאן לא חסרות דוגמאות הממחישות את המגמה: מחירי פולי הקפה, מאז פרוץ הקורונה, נסקו ביותר מ-70%; בצרפת הניבו השנה את כמות ענבי היין הקטנה ביותר מאז 1957. ומה לגבי איטליה? שם חוו בקיץ האחרון נזקים בקנה מידה אדיר, לאחר שלמעלה מ-30% מתוצרת גידולי השדה הטריים נהרסה לחלוטין עקב בצורת ומכת ברד היסטורית, אשר החריבו שדות שלמים.
לכך יש להוסיף שורה של תהליכים המתרחשים במקביל ומהווים זרז למציאות העגומה, החל מאירועים גיאו-פוליטיים, ביניהם הלחימה באוקראינה, הנחשבת ל''אסם התבואה של אירופה'' - שנאלצה להפסיק בעל כורחה לייצא באופן גורף תוצרת חקלאית (חיטה, שמן חמניות, דשן) - דרך שרשרת האספקה העולמית שלוקה בחסר בשל השלכות הקורונה, תהליכי עיור המצמצמים את היקף האדמות הפנויות לגידולים חקלאיים, מליחות האדמה, והיעדר חמצן בים ועד למגמות סביב ''בררנות אנושית'' במדינות מפותחות ומתפתחות, כשיותר ויותר אנשים מציבים דרישות קפדניות יותר משוק המזון, לרבות טבעונות וצמחונות, אורגניות, תוצרת ללא חומרים משמרים וגידול "קרוב לבית".
התוצאה: משאבי החקלאות ברחבי העולם מצטמצמים מיום ליום. מדענים רבים מתארים את המגמה ככזו המקרבת אותנו בצעדי ענק אל עבר מחסור עולמי במזון כבר בשנים הקרובות, עליו ניתן יהיה להתגבר אך ורק באמצעות יוזמות טכנולוגיות על טהרת החדשנות והמחקר.
ישראל, שהוכיחה את עצמה במרוצת השנים כסטארט-אפ ניישן וכמרכז מדע עולמי עם שורה של פיתוחים טכנולוגיים משני-מציאות, מנסה לתת מענה גם בזירה זו, בניסיון לנצל את הידע והכישורים של המוחות המקומיים לטובת מציאת פתרונות למשבר.
מרכז חדשנות לחקלאות מתקדמת
אחד המיזמים מעוררי ההשראה המתמקדים בפתרון משבר המזון הינו ''חממת שדרות''. על המיזם פורץ הדרך על טהרת הכחול-לבן אמונים 65 אנשי עסקים ומדענים ישראליים וזרים מעולמות החקלאות, האקדמיה, הממשל, היזמות, המימון והרגולציה. אלה חברו יחד לכדי הקמה של מודל שאפתני, שתכליתו הענקת מעטפת מלאה להקמת 80 חברות מובילות בתחום החקלאות המתקדמת עד 2030. קבוצה זו גייסה מבין חבריה ומעיריית שדרות סכום של כשני מיליון דולר להקמת מרכז חדשנות המציג תנאים אופטימליים לטובת מחקר ופיתוח, מתוך מטרה לבסס אותו כקרקע פורייה עבור חברות שונות העוסקות בחקלאות המתקדמת, כדי שאלה תוכלנה לפתח ביתר שאת פתרונות שוברי שוויון עבור האנושות כולה בתחומים השונים. את עיקר הכספים המיועדים להמשך ההשקעה במיזמים השונים, בסך 40 מיליון דולר, מגייסים היזמים בימים אלה מחברות החקלאות והמזון הגדולות בעולם.
את רעיון הקמת החממה הטכנולוגית בתחום הקיימות הגה אורן היימן, עורך דין ואיש עסקים, שהצליח להגשים את החזון ולהפוך אותו למציאות בשטח, הקורמת עור וגידים בעיר שדרות, שהחליטה מצידה לחבק את הפרויקט ולאפשר לו להתפתח בתחומה.
''המודל העסקי של החממה דגל מלכתחילה בקידום מרכז חדשנות באזור עוטף עזה על רקע ציוני, יחד עם העובדה שהנגב המערבי הוא האזור בעל ריכוז התוצרת החקלאית הגדול ביותר בארץ", מספר היימן את הרקע שהוביל לשיתוף הפעולה עם שדרות כעיר שבה יוקם המרכז. "תרמו לכך מאוד המענקים המוגברים המוענקים באזורים אלו על-ידי רשות החדשנות''.
ואכן, ב-19 בספטמבר השנה, השיקה עיריית שדרות את השלב הראשון בפרויקט מרכז הטכנולוגיה והחדשנות שבנגב, בטקס הנחת אבן פינה שהתקיים במעמד ראש העיר, אלון דוידי. תוכנית המרכז, כפי שהוצגה בכנס, מתעתדת להוביל עד שנת 2030, להקמתן של 80 חברות ישראליות אשר תשמשנה כנושאות הדגל בתחום החקלאות המתקדמת (אגרוטק) בעולם.
לספק פתרונות אמיתיים ברמה הגלובלית
המרכז שצפוי לפתוח את שעריו עד לסיום השנה, יכלול בניין משרדים מפואר עם מעבדות מתקדמות, משרדים ושירותים נלווים, כשהוא נועד לשמש כ-ONE STOP SHOP עבור טכנולוגיות ומיזמים בחמישה תחומים עיקריים: ביולוגיה וגנטיקה של הצומח (כולל מדבירים ודשנים למיניהם), חקלאות חממה (לרבות מערכות בקרה, חיישנים, בינה מלאכותית, מערכות תוכנה ורובוטיקה), מערכות גידול חכמות (חממות, הידרופוניקה, מערכות השקיה ואנרגיה לחקלאות לרבות חקלאות מדברית), בעלי חיים (הזנה, בריאות, גידול מתועש ועוד) וטכנולוגיות "לאחר קטיף" (שינוע, הארכת חיי מדף).
כיצד מתכוונת קבוצת היזמים לבחור את הטכנולוגיות שיאיישו את המרכז?
היימן: ''לצורך תהליך הבחירה, הקמנו ועדת השקעות מקצועית עם מדענים בעלי תארים מתקדמים בכל תחומי החקלאות הרלוונטיים, בצירוף אנשי עסקים שהקימו וניהלו חברות בתחום האגרוטק ואף מומחים למענקים, קניין רוחני ומסחור ידע. יחד אנחנו בוחנים באופן מעמיק, ועל-פי קריטריונים ברורים, את סיכויי ההצלחה של כל מיזם מבחינה מדעית ועסקית, כמו גם את רמת ההבשלה שלו. אנחנו מחפשים אחר מיזמים שבמידה ויעברו בהצלחה את שלב הפיתוח, יצדיקו ערכים בשווי של לפחות 200 מיליון דולר ושתספיק להם תקופת הבשלה של עד שנתיים. זה אולי נשמע יומרני, אך אנחנו מאוד מאמינים ביכולות של מדענים ויזמים ישראליים לספק פתרונות אמיתיים ברמה הגלובלית, שיבשילו לכדי מוצרים של ממש בטווח של שנים בודדות''.
אחד מ-65 היזמים, שמתפקד כחבר הנהלה הוא אליעד ג'וזפסון, המתגורר בארה"ב ומשמש כיועץ לחברות שונות בתחומי הקיימות והטכנולוגיה בנושאי אסטרטגיה ומימון, לרבות עבודה עם הצוות של פרופ' קשי מהטכניון בפיתוח גנטי של שמרים לתעשיית המזון והחקלאות. אליעד מתאר כי ועדת ההשקעות כבר החלה לפעול בחודש יוני האחרון. "עד כה פנו אלינו יותר מ-60 טכנולוגיות, רובן מרשת של אוניברסיטאות ומוסדות מחקר עימם יצרנו קשרי עבודה. מתוך כל אלו ייבחרו שלוש חברות שיוכרזו עד ה-15 באוקטובר כחברות הראשונות שתאיישנה את המרכז כבר בחורף הקרוב''. חבר הנהלה נוסף בחממה הוא תומאס טייכמן, המייצג קבוצה חקלאית מברזיל אשר נמנית על המשקיעים הגלובליים של החממה.
להקטין את הנזק הסביבתי שנגרם ע"י החקלאות
ניכר שמנהלי החממה מגובשים מאוד לקראת השקת המרכז. היימן מאשר זאת: "בחודשים האחרונים שקדמו עד לרגע הזה נעשתה עבודה יוצאת דופן על-ידי אנשים עם חזון סביבתי, ובעיקר אמונה בטכנולוגיה הישראלית. אנו רואים בחממה פרויקט גלובלי, כלומר כזה שבו רוב המימון, למעלה מ-75% ממנו, יגיע מכספי משקיעים זרים. בימים אלו אנו בדיונים עם שותפים ומשקיעים מדרום-אמריקה, צפון-אמריקה, אירופה, דרום-אפריקה ומדינות המפרץ (בזכות הסכמי אברהם) ואנחנו מתעתדים להגיע גם להודו, סינגפור ואוסטרליה עד סוף השנה. בסופו של יום צריך להבין שהפתרונות שאנחנו מכוונים אליהם נוגעים בבעיות גלובליות, שמטרידות את החקלאות בכל העולם, כך שהחברות שתצאנה מתוך החממה יפנו לשווק את המוצרים והפתרונות שלהן בכל מקום בו תהיה להם דרישה. בכך החממה תבסס עוד יותר את מעמדה של ישראל כמדינה מרכזית, אשר העולם זקוק לשירותיה.
"בנוסף, אנחנו רואים בהקמת המרכז שליחות שתתבטא במספר רבדים, כאשר הטכנולוגיות שיתפתחו בתוכו יבקשו לפתור באופן כזה או אחר את משבר החקלאות העולמי. ענף החקלאות ידוע כאחד מהענפים המזהמים ביותר בכדור הארץ הפוגעים באקלים שלנו (כ-25% מהפחמן שמקורו בתעשייה מקורו בענף החקלאות). המטרה שלנו תהיה לפתח לא רק טכנולוגיות לגידול מזון בתנאי האקלים החדשים, אלא גם כאלה שביכולתן להקטין את הנזק הסביבתי שנגרם על-ידי החקלאות. אנחנו חייבים היום למצוא את הדרך בה ניתן יהיה להמשיך לספק מזון לבני האדם, תוך פגיעה מינימלית בהמשך מגמת ההתחממות של כדור הארץ''.
מעטפת מלאה ליזמים, תשואה גבוהה על ההשקעה
כאמור, על-פי התכנון חממת שדרות תפעל במשך שמונה שנים, עד סוף שנת 2030. בפרק זמן זה תתקבל מידי חודש טכנולוגיה חדשה שתחל את פעילותה בין כתליו של המרכז. סל השירותים הרחב שיוצע עבור הטכנולוגיות השונות יכלול, בין היתר, תקציבי פיתוח, תשתיות פיזיות בסטנדרטים הגבוהים ביותר, מצבת עובדים ייעודית, ליווי משפטי ופיננסי על-ידי סוללת בעלי מקצוע מהשורה הראשונה בארץ והיד עוד נטויה.
"למדענים וליזמים אנחנו מציעים חממה שהיא State of the art, עם מעבדות הכוללות בין היתר, נגישות לכלים חישוביים מתקדמים בביולוגיה, כימיה וגנטיקה (דוגמת אלו של חברת אבוג'ן מרחובות), ותמיכה כספית בשיעורים שלא מוכרים בישראל", מפרט היימן.
''למעשה, התפקיד של החממה הוא לספק ליזמים את המעטפת המלאה, כך שיוכלו להתרכז בתהליכי פיתוח ומחקר ולגבש בסופו של דבר מוצר או רעיון מתקדם מספיק, כך שהחברה תוכל בשלב הסופי לגייס כסף בעצמה ולהפוך לחברה עצמאית לכל דבר'', הוא מוסיף.
כמה חברות מתוך ה-80 צפויות להצליח להערכתכם?
''זו כמובן שאלה מורכבת שתלויה בהרבה מאוד גורמים, שרק חלקם תלוי באופן שבו ננהל את החממה. לפי המודל הפיננסי שגיבשנו, ובהינתן שיעור המענקים המוגבר הניתן לחברות הקמות באזור עוטף עזה (בשיעור של עד 75%), גם אם חלק קטן מחברות החממה יצליח להגיע למימדים גלובליים וערכים גבוהים, למשקיעים שלנו תהיה תשואה גבוהה על ההשקעה שלהם. עצם המנגנון המקצועי שיצרנו לבחינה וקבלה של הטכנולוגיות, מהווה מרכיב משמעותי שלהערכתנו צפוי להוביל לאחוזי הצלחה ניכרים''.
כיצד תגדירו ''הצלחה'' במונחים הללו?
''מה שחשוב בעינינו הוא פתרונות מדעיים ומעשיים לבעיות חקלאות גלובליות וקידום נושאי הקיימות הבוערים בעולם. אלה יבואו לידי ביטוי הן בהקטנת השפעת החקלאות על משבר האקלים והן בהיערכות לגידול מזון טרי ומזין בתנאי האקלים החדשים, והם שעתידים להפוך את החממה למיזם בעל חשיבות היסטורית''.
חיזוק הדרום והעיר שדרות
"כל הפרויקט הזה יוביל גם לחיזוק הדרום בכלל והעיר שדרות בפרט, עם כ-400 מקומות עבודה איכותיים שיספק מרכז החדשנות במהלך שמונה השנים הקרובות", מדגיש אורן היימן. "זה המקום לציין את מחויבותנו כלפי עיריית שדרות, הכוללת גיוס אחוז מסוים של עובדים מהסביבה ומערך חינוכי לקידום יזמות בקרב תושבי הסביבה. זוהי הדרך שלנו להוקיר את האמון שרחשו כלפינו ולסייע לתושבי הסביבה לממש את הפוטנציאל הטמון בהם ולבטא בו את כישוריהם''.
בשיתוף חממת שדרות (Nature Growth Incubator)
