קבוצת חיפה, ענקית הדשנים המיוחדים הבין-לאומית, נושאת את שם העיר הצפונית שבה הוקמה לפני כ-60 שנים. החברה, שמרכז הייצור העיקרי שלה בישראל עבר לנגב, לצד שני מתקני ייצור נוספים בצרפת וקנדה, עוסקת בייצור דשנים להזנה מדייקת של הצמח. הדשנים המיוחדים של החברה ניתנים לצמח דרך סביבת השורש או העלווה בשיטת ההדשייה (דישון דרך מערכות ההשקיה).
"השימוש במוצרים של חיפה מצמצם מאוד את השימוש בחומרי דישון ובמים והתוצאה משולשת: בעזרת הדשנים שלנו אפשר להשיג יותר בפחות. החקלאי ממקסם את היבול, משתמש בפחות חומרי דישון והרבה פחות במים, לא משנה את הרכב הקרקע, לא מזהם מקורות מים וכפועל יוצא מצמצם משמעותית את פליטות הגזים, מה שמקטין את אפקט החממה", אומר מוטי לוין, מנכ"ל הקבוצה, בריאיון מיוחד ל"הצלחה ישראלית", בו הוא מציג את התוכניות של החברה לעתיד והחזון שלה לפעילותה הגלובלית והמקומית.
לוין מתאר את המתודולוגיה המיוחדת שזכתה למינוח "הדשייה", שצוין בפתיח ומהווה הלחם של המילים דישון והשקיה. "המונח נולד כשהחברה הוקמה בסוף שנות ה-60' במקביל לחברת נטפים, ולמעשה תחום החקלאות המדייקת פותח במשותף על-ידי שתי החברות. לאורך השנים חיפה צמחה ועימה התפתח גם תחום החקלאות המדייקת. בעולם החקלאי, המונח 'חקלאות מדייקת' מזוהה מאוד עם חיפה. כיום עבור חקלאים רבים בעולם, 'חיפה' זה מותג, מותג מוכר מאוד. אם שואלים חקלאים ברחבי העולם מה זה 'חיפה' הם לא בהכרח יחברו את המושג עם העיר, אבל בוודאות יכירו את המותג. מותג-על בתחום הזנת הצומח שהוא, להבנתי, אחד המותגים הישראלים החזקים שיש. בישראל יש אולי הרבה חברות גלובליות, אבל מותגים מקומיים שהפכו למותגים ברמה העולמית יש מעט מאוד".
מרחיבה את כושר הייצור באמצעות אנרגיות מתחדשות
המוצרים של חיפה מופצים בעולם באמצעות 17 חברות בנות, שכל אחת מהן היא HUB אזורי, ובכך המוצרים נמכרים במעל 100 מדינות בעולם. במקביל לפעילותה הגלובלית הענפה, חיפה מרחיבה בימים אלו את מפעלה בדרום הממוקם במישור רותם. הרחבה זו עתידה להוסיף לאזור מאות משרות בהעסקה ישירה ועקיפה. למעשה, כבר כיום החברה מספקת תעסוקה למאות עובדים בתעסוקה ישירה ועוד אלפים נוספים במעגלים שניים.
ספר על המפעל החדש.
"לצד שורה ארוכה של פרויקטים להרחבת כושר ייצור ופרויקטים בעלי מאפיינים רגולטוריים, אנחנו מקימים מפעל לייצור אמוניה, שייתר את שינוע האמוניה מחו"ל, כפי שנהוג כיום. מהלכים אלו, הטומנים בחובם השקעות נרחבות, יאפשרו לנו להרחיב את כושר הייצור ולספק את הביקוש העולמי ההולך וגובר למוצרים שלנו. כל זה ייעשה תוך שימוש באנרגיות מתחדשות ועמידה בחזון שלנו ליישום התפיסה של 'כלכלה מעגלית' (גישה כלכלית החותרת לכלכלה בת-קיימא ולמניעת בזבוז וזיהום, על-ידי שימוש בצורה מיטבית בחומרי גלם ו/או אנרגיה - ה.ג.) בתהליכי הייצור. אמוניה מוכרת כחומר אנרגטי ירוק והוא מקור גאווה גדול עבורנו. שדה סולארי גדול שאנו מקימים במקביל יאפשר אספקת אנרגיה לייצור 'אמוניה כחולה'. כל זה הינו חלק מהתפיסה הסביבתית המקיימת שמאפיינת אותנו".
אתה מדגיש את ההיבט הסביבתי. איך זה בא לידי ביטוי בפועל?
"אתן לכם דוגמה. כאמור אנו מקימים שדה סולארי, שיספק את צורכי האנרגיה של מפעל האמוניה. האמוניה תחזור לפס הייצור של מוצרי חיפה ובמקביל תשמש כנוזל הקירור של המפעלים. כך נוכל להיפרד מגז הפריאון הבעייתי ולהשתמש באמוניה כדי לקרר את המתקנים. בנוסף, נקים מתקן לקליטת 2Co, גז שמשמש בתעשיית המזון ובמתקנים להתפלת מי ים. את אותו 2Co נזרים לחממות הדגמה שנקים בשטח המפעל. החממות ידגימו שימוש נכון בדשנים וב-2Co לטובת שיפור תפוקות בגידולי חממה. זו 'כלכלה מעגלית' במיטבה, כי בסוף גם הפלפלים מהחממה יגיעו למטבח של המפעל. בכלל, התפיסה המקיימת היא אחד ממנועי הצמיחה שלנו כחברה וכיום אנחנו מדורגים בדירוג פלטינה של ארגון מעל"ה, מפרסמים דוח ESG שנתי ובונים אסטרטגיית אימפקט שתתמוך בתוכנית הצמיחה שלנו".
בוא נדבר על מוטיב אחר שאתם מדגישים, מוטיב החדשנות. איך משלבים חדשנות במוצרים?
"ככלל, חיפה רואה עצמה כ'חברת פתרון'. מהותנו למנף את הידע האגרונומי האדיר שחיפה צברה לאורך שנים, כדי לבנות תמהיל מוצרים ושירותים שמעניקים למגדלים כלים להתמודדות עם צרכי ניהול המשק החקלאי. החדשנות שמטמיעה חיפה בתהליכי הייצור שלה באה לידי ביטוי גם במוצרים החדשים, אך גם באפליקציות טכנולוגיות. למשל, חברות רבות משקיעות בפיתוח של סנסורים שמאפשרים למפות את הסביבה והתנאים בהם הצמח גדל. לתפיסתנו, הצמח הוא הסנסור. לשיח הפלפל יש את השפה שלו ועץ השקד יודע לדבר, תפקידנו ללמוד את השפה הזו, לתרגם אותה ולהנגיש את המסקנות למגדל.
"האתגר שלנו הוא להבין את הצרכים של הצמח ולכן ההשקעה שלנו היא בטכנולוגיות אגרונומיות. לפני שנה, למשל, השקענו בסטארט-אפ שנקרא AgriOt.
"אפליקציית Croptune שפיתחנו, מאפשרת לחקלאי לקבל מידע על רמות הנוטריינטים בצמח על-ידי צילום העלה, מעין צילום MRI של העלה דרך הטלפון או רחפן. בעזרת שתי תמונות ובינה מלאכותית מבוססת ביג-דאטה, אנחנו יודעים לזהות את הצרכים הספציפיים של הצמח ולספק המלצות דישון ייחודיות. פעולה זו חוסכת לחקלאי זמן מעבדה וביקורי אגרונומים, שאלו תהליכים שדורשים הרבה זמן ומשאבים.
"מעבר לרכישת טכנולוגיות, מחלקת המחקר והפיתוח שלנו יושבת בסמוך לטכניון, מובילה תהליכי חדשנות ופיתוח מוצרים ותהליכים, אותם היא בוחנת בחוות אהרונסון ההיסטורית, המשמשת כחוות הניסויים של החברה. כחלק מתהליך השיקום של החווה, עתיד לקום בה מרכז מבקרים, שיספר את ההיסטוריה של החווה, ועל החיבור הטבעי של חברה כמו חיפה למקום ייחודי זה".
מעורבות בקהילה ומיזמים חברתיים
הצמיחה של חיפה באזור הדרום לא נעצרת רק בהרחבת המפעל. "חיפה מביאה איתה לדרום הרבה יותר ממקומות עבודה, היא מביאה איתה מסורת של מצוינות בייצור ובשירות, לצד מעורבותה רחבה בקהילה", מספר המנכ"ל. "החל מהקמת בית למשפחות בדימונה עבור משפחות בעלות צרכים מיוחדים, אימוץ עמותת 'גדולים במדים', שמגייסת נוער בעל צרכים מיוחדים לצה"ל, דרך חלוקת דשנים ומתן סיוע מקצועי לחקלאי עוטף עזה ועד אימוץ קבוצות הנוער והילדים של הפועל באר-שבע ומועדון ספורט דימונה".
אחת הדוגמאות המעניינות שמציין לוין היא החווה החקלאית שהקימה החברה בדימונה. חווה חקלאית לימודית, בה עוברים מאות תלמידים בשנה שמבצעים מחקרים וניסויים חקלאיים מגוונים ואף יכולים לגשת לבגרות בתחום. כיום נמצאת החברה בדרך להקמת חווה חקלאית נוספת בבאר-שבע, וחמישה בתי ספר ונוספים פנו לחיפה בבקשה להקים חוות חקלאית-לימודית דומה.
התהליכים של חיפה בדרום והמשך ביסוסה באזור, מביאים עימם רוח חדשה של חדשנות, ציונות ומעורבות בקהילה. אם לצטט את המנכ"ל: "חיפה היא עיר בין תל אביב לבירות, אבל 'חיפה' שלנו, הלב הפועם שלנו, מצוי בנגב".
בשיתוף קבוצת חיפה
