חיפוש

ההצלחה הישראלית: מה מושך את החברות הבינ"ל להשקיע במרכזי מו"פ בארץ?

זהו לא סוד שישראל מהווה מוקד משיכה לחברות היי-טק בין-לאומיות רבות, כאשר חלקן אף בוחרות לפתוח מרכזי מחקר ופיתוח בארץ. מהן הסיבות לכך? אילו חברות מחליטות להשקיע דווקא בישראל ובאילו תחומים?

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
משרדי פורסקאוט
משרדי פורסקאוט
משרדי פורסקאוט צילום: יח"צ
משרדי פורסקאוט צילום: יח"צ
יריב בן-יהודה
תוכן שיווקי

שיעור המועסקים בהיי-טק מהווה 10.4% מכלכלת ישראל. בשנת 2021 הועסקו בענף 362 אלף עובדים בממוצע. בנוסף, ב-2021 יצוא ההיי-טק היווה לראשונה יותר מ-50% מסך היצוא הישראלי - כך לפי הדוח השנתי של רשות החדשנות "תמונת ההיי-טק 2022". 18% מן המועסקים בהיי-טק עובדים בחברות הרב-לאומיות, דוגמת מיקרוסופט, אינטל, SAP, סיילספורס, פאלו אלטו, גוגל, פייסבוק, אמזון, אפל, אנבידיה, סיסקו, רד האט, פורטינט, בוקינג.קום ואחרות.

רבות מן החברות הללו הקימו לראשונה פעילות מו"פ בישראל בעקבות רכישת חברת סטארט-אפ ישראלית ואחרי אותה רכישה המשיכו להגדיל את מרכזי הפיתוח אורגנית, או באמצעות מיזוגים ורכישות נוספות. להבדיל מן הסטארט-אפים, החברות הרב-לאומיות משדרות יציבות בתעסוקה ותנאים טובים. זו כנראה הסיבה שחברות אלו נמצאות בראש דירוגי המקומות שהכי טוב לעבוד בהם בישראל. חברות כמו גוגל, אמזון, מיקרוסופט ואינטל כובשות בדרך כלל את פסגת דירוג מקומות העבודה הטובים ביותר.

חדשנות נובעת פעמים רבות משיתוף פורה בין האקדמיה לתעשייה. שיתוף פעולה זה חשוב במיוחד בישראל, בה משוועים לכוח אדם נוסף לענף ההיי-טק, שיכול לזרום מהאקדמיה. ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בתחום שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה על-פי מדד Global Innovation Index. אולם, על-פי נתוני רשות החדשנות, בחינה מעמיקה מלמדת כי נתון מחמיא זה נובע בעיקר מפעילותן של החברות הזרות, המחזיקות מרכזי פיתוח בישראל. כ-85% משיתופי הפעולה בין התעשייה לאקדמיה נעשים על ידי חברות רב-לאומיות.

מי הן החברות הבין-לאומיות שהחליטו להשקיע במרכזי מחקר ופיתוח בישראל ומדוע? אילו מוצרים מפותחים בארץ? ומה מייחד את המפתחים בישראל? לפניכם סקירה קצרה.

רד האט - "הצוותים בישראל הם בעלי יכולות גבוהות, מומחיות וכישרון"
תחום פעילות: רד האט (Red Hat) היא החברה המובילה בעולם למתן פתרונות תוכנה מבוססי קוד פתוח לארגונים גדולים, בדגש על ענן היברידי. היא מבוססת על כוחה של קהילת הקוד הפתוח באספקה ופיתוח טכנולוגיות לינוקס, ענן, קוברנטיס ומיקרו-שירותים, עם אמינות וביצועים גבוהים. משרדי החברה בישראל מונים מעל ל-500 עובדים, כולל מהנדסים ומפתחים מהשורה הראשונה, אשר עובדים על פיתוח הפתרונות הטכנולוגיים של רד האט בתחום תשתיות הענן. הסניף הישראלי כולל גם את צוות המכירות והשירות של אזור ישראל, יוון וקפריסין.
מיקום: רעננה.
מה מפתחים בישראל? הצוותים של רד האט בישראל עובדים על פרויקטים גלובליים עם צוותים מכל רחבי העולם. הצוותים הם חלק מקבוצות שמפתחות את מוצרי החברה, המשמשים את לקוחותיה בכל השווקים בהם החברה פעילה, כולל מערכות הפעלה, תשתיות ענן, אחסון ותקשורת נתונים (לדוגמה, טכנולוגיות כמו קוברנטיס וארכיטקטורות מיקרו-שירותים).

נלי כרדי
נלי כרדי
נלי כרדי צילום: נירי גתמון
נלי כרדיצילום: נירי גתמון

נלי כרדי, דירקטורית גלובלית לתחום Quality Engineering ברד האט: "בישראל יש כוח עבודה מוכשר ומקצועי – ובפרט אצלנו ברד האט. כמו כן, באתר הישראלי ישנם בכירים גלובליים רבים וזוהי הוכחה נוספת ליכולות הגבוהות, המומחיות והכישרון שקיימים אצל העובדים המקומיים. כל קוד שאנחנו כותבים פתוח וזמין לכל אחד ואחת ברחבי העולם. עבודת הפיתוח שלנו מתבצעת בתוך קהילות הקוד הפתוח ואנחנו עובדים לפי הכלל של 'קהילה קודם לכן', שמשמעותו כי כל שורת קוד או תיקון מבוצעים ראשית בקהילת הפיתוח ורק לאחר מכן נכלל במוצרים של החברה".

פורטינט - "מתפעלים מהסקרנות התרבותית המובנית, השקיפות והאקו-סיסטם החזק של פיתוח שקיים בישראל"
תחום פעילות: פורטינט (Fortinet) היא מובילה עולמית בפתרונות אבטחת סייבר מקיפים, משולבים ואוטומטיים. היא מחזיקה ביותר מ-1,260 פטנטים והיא בעלת הפורטפוליו המקיף ביותר של טכנולוגיות אבטחת רשת. פורטינט מדורגת במקום הראשון במספר התקני האבטחה שסיפקה ברחבי העולם, עם מעל ל-595,000 לקוחות ברחבי העולם הבוטחים בה כדי לאבטח את העסקים שלהם. רשת מרכזי המחקר והפיתוח העולמית של פורטינט כוללת משרדים בארה"ב, קנדה, צרפת, הודו, בריטניה, ישראל וברזיל.
מיקום: הרצליה.
מה מפתחים בישראל? מרכז המחקר והפיתוח בישראל מספק מחקר וטכנולוגיות חדשניות ומתקדמות לאבטחת נקודות קצה עבור לקוחות בכל ברחבי העולם. חבילת יכולות האיתור והתגובה המלאה והמורחבת לנקודות קצה (EDR ו-XDR) המתקדמת של פורטינט, המפותחת בישראל, תוכננה כדי לספק הגנה אוטומטית נגד איומים מתקדמים בזמן אמת בכל מקום שבו נמצאים המשתמשים וההתקנים, לעצור איומים בזמן המתקפה וכך לאפשר לארגונים לעמוד בקצב הטרנספורמציה הדיגיטלית המהירה של ימינו, תוך שהם נמצאים צעד אחד לפני נוף האיומים המשתנה במהירות.

רועי קתמור
רועי קתמור
רועי קתמור צילום: יח"צ
רועי קתמורצילום: יח"צ

רועי קתמור, מנהל פעילות פתרונות לנקודות קצה בפורטינט: "לצד המומחיות הטכנולוגית שישראל ידועה בזכותה בתחומים של סייבר, ביג דאטה ולמידת מכונה, מו"פ ישראלי מספק נקודת מבט הנדסית ייחודית, הנגזרת מהסקרנות התרבותית המובנית, השקיפות ואקו-סיסטם חזק של פיתוח. כל אלו מתובלים בתעוזה הישראלית. השילוב בין ההיבטים הטכניים והתרבותיים הייחודיים הללו יוצרים סביבה מתאימה לחדשנות ולניסוי של שיטות מגוונות לפתרון בעיות".

פורסקאוט - "המרכז בישראל הוא חוד החנית לחדשנות טכנולוגית פורצת דרך"
תחום פעילות: פורסקאוט (Forescout) מספקת פתרונות אבטחת סייבר אוטומטיים לארגונים, במטרה לעזור להם להתמודד עם ריבוי איומי הסייבר על המרחב הדיגיטלי של הארגון, המורכב מרכיבי OT, IT, IoT ו-IoMT וכך, לשפר את חוסן הסייבר של הארגון.
מיקום: תל-אביב.
מה מפתחים בישראל? פיתוח פתרונות מבוססי ענן ודאטה בסקייל לזיהוי והגנה מפני חשיפה, סיכונים ואיומים ברשתות מודרניות – מכשירים, משתמשים ואפליקציות. לפורסקאוט ישראל יש משימה רבת חשיבות לפתח מערכות הגנה מתקדמות לבתי חולים, מכשור רפואי ותשתיות קריטיות אחרות (גז, נפט, קווי ייצור ועוד), אשר לפגיעה בהן יש השלכות על טיפול רפואי, שירותים בסיסיים ופגיעה פיזית. פורסקאוט ישראל רואה ערך עליון במניעת התקפות אלו וצמצום החשיפה אליהן וגאה לתת מענה לאלפי לקוחות מהגדולים והמובילים בעולם.

פורסקאוט: "מרכז הפיתוח של פורסקאוט בישראל מהווה את חוד החנית לחדשנות טכנולוגית פורצת דרך. במרכז הישראלי מועסקים חוקרי סייבר ומומחים המתווים את פיתוח מוצרי העתיד של החברה. באתר נשמרת תרבות העבודה הישראלית הייחודית, המאופיינת בגמישות מחשבתית ואג'יליות. לצד זה, נהנים העובדים מחשיפה לטכנולוגיות הסייבר המתקדמות ביותר, להתפתחות אישית ונטילת חלק בהזדמנויות עסקיות של ארגון גלובלי. כל אלו יוצרים את בית הספר הטוב ביותר למפתחים צעירים".

קומוולט - "הישראלים מצטיינים ברמה גבוהה של יצירתיות, פרואקטיביות וחשיבה מחוץ לקופסה"
תחום פעילות: קומוולט (Commvault) מספקת פתרונות גיבוי, שחזור, ניהול והגנת נתונים. החברה מעסיקה למעלה מ-2,700 עובדים ברחבי העולם. סניף המכירות הישראלי של קומוולט פעיל למעלה מעשור, אליו הצטרף לאחרונה גם מרכז המחקר והפיתוח. מרכז זה מבוסס על רכישת TrapX - סטארט-אפ ישראלי שפיתח טכנולוגיה מתקדמת של הטעיית סייבר.
מיקום: תל-אביב.
מה מפותח בישראל? Metallic Threatwise - פתרון הגנת סייבר, המבצע זיהוי מתקפות סייבר באמצעות הטעיית התוקפים. ThreatWise מסייע לזהות ולתפוס איומים סמויים ושקטים בסביבות מחשוב שונות ומונע את המתקפה בטרם היא מתרחשת.

גיא וייזל
גיא וייזל
גיא וייזל צילום: יח"צ
גיא וייזלצילום: יח"צ

גיא וייזל, דירקטור תפעול עסקי גלובלי ותפעול ישראל ומנהל אתר הפיתוח בישראל של ThreatWise: "ישראל ידועה בכל העולם כמרכז חדשנות. מדינה שיש בה מפתחים מיומנים ומומחי אבטחת סייבר עם רמה גבוהה של יצירתיות, פרואקטיביות וחשיבה מחוץ לקופסה. בנוסף, צה"ל משמש בישראל כמקור למומחים שבגיל צעיר צוברים ניסיון רב בטכנולוגיה ובאבטחת סייבר. צוות מרכז המו"פ המקומי של Metallic נהנה כעת להיות חלק מחברה גדולה שיש לה משאבים, חלק מצוות מו"פ גלובלי גדול המקיים אינטראקציה באופן סינרגטי ויש לו גישה לצוות מכירות גדול ברחבי העולם ולשותפים שיכולים לקדם את הפתרונות שפותחו כאן בעולם".

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    בורסת סיאול, היום. לאיראן יש דרך לשבש את המכונה הכלכלית העולמית

    הזינוק בנפט והמפולת בשווקים הם הניצחון של איראן על טראמפ

    דפנה מאור
    יהודה הלוי 123, לאחר פגיעות ההדף. הבניין אוכלס מחדש ב-2019 - אבל ההליך המשפטי עדיין מתנהל

    הבניין עבר התחדשות ללא תוספת ממ"דים עקב מגבלות השימור – ואז פגע הטיל

    שלומית צור
    תרגיל מערכת נגד טילים

    מערכות ההגנה האווירית שלנו יחידות במינן? המלחמה חשפה את המתחרה הגדולה

    חגי עמית
    Iran Strait of Hormuz What to Know

    השווקים במלחמה: הדפוס ההיסטורי מצביע על הזדמנות קנייה, אך הסיכון אמיתי

    יגאל נוימן
    עו"ד אודי ברזלי

    הסכסוך עם סוחר הנשים חשף את "הבנק המחתרתי" של עורך הדין הבכיר

    גור מגידו
    בורסה לניירות ערך בתל אביב

    הבורסה בתל אביב התנתקה מהעולם: "זה לא יימשך עוד הרבה"