מאז הקמתה של המדינה, עמד היצוא במוקד התעניינותם של קברניטי הכלכלה וראשי המשק. הייתה הבנה גורפת בקרב מקבלי ההחלטות, כי תרומת היצוא למשק הישראלי היא קריטית, בעיקר בכל מה שקשור לשיפור כושר התחרות וקידום החדשנות והיזמות. מכון היצוא הוקם בדיוק עשור לאחר הקמת המדינה מתוך הבנה שכדי להצמיח את הכלכלה הצעירה במדינה זעירה בממדיה, מתחייבת השקעה במחקר ופיתוח טכנולוגיים, שהיוו את התשתית למה שהפך לימים ל"אומת הסטארט-אפ". ואכן, החדשנות הטכנולוגית מבטאת היום את היתרון היחסי של היצוא הישראלי בזירה הגלובלית.
ייחודו של המכון הוא בשיתוף הפעולה החי והדינמי בין הממשלה - באמצעות משרד הכלכלה והתעשייה, לבין המגזר העסקי - התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, שיתוף פעולה המכונה בעולם PPP - Public Private Partnership.
"מאז הקמתו, המכון מלווה את התעשייה הישראלית בכל הסקטורים, מסטארט-אפים ועד חברות בשלות, ושוקד יחד עם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ליצור הזדמנויות עסקיות בחו"ל, גם באמצעות פעילות בין ממשלות וגם ישירות מול חברות וארגוני מגזר עסקי", אומרת איילת נחמיאס ורבין, יו"ר מכון היצוא.
"שיתוף הפעולה האינטנסיבי עם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מצד אחד והעבודה הקרובה והיום-יומית שלנו עם התעשייה מצד שני, הפכו את המכון לציר ייחודי בתהליך היציאה של החברות לחו״ל - עבור חלקן אנחנו חלק ממסלול ההמראה ועבור אחרות אנחנו ממשק חיוני בפתיחת שווקים חדשים ולא מוכרים".
"ביום העצמאות הקרוב, יציג המכון 65 סיפורי הצלחה של חברות ישראליות, כמניין שנותיו", מוסיפה נילי שלו, מנכ"לית המכון. "זאת מתוך אלפי סיפורים המייצגים את תרומתו של המכון לתשתית המפוארת של היצוא מישראל, נבחרו כאלה המייצגים קשת רחבה של חברות שמסלולן הושפע באופן משמעותי מפעילויות המכון לאורך השנים".
לחוברת 65 סיפורי הצלחה של חברות ישראליות ברחבי העולם
שלושה מהסיפורים הללו מובאים כאן.
הפגישות עם בכירים תורגמו לחוזים עסקיים
איתור וזיהוי סיכונים הוא תחום צומח כיום בעולם, בפרט על רקע התעצמות הדיגיטליזציה. כחלק מכך מתפתח כיום תת-התחום של אימות מסמכי זהות וביומטריה. אחת השחקניות הבולטות בתחום זה היא חברת אותנטיקס, שהוקמה לפני כ-25 שנה כחברה-בת של ICTS International, תאגיד מוביל בעולם בתחומי אבטחת שדות תעופה ומעברי גבול. ואכן, החברה החלה דרכה בהטמעת הסטנדרט המקובל כיום בעולם לאימות וסינון נוסעים, זה שהחליף את הבדיקה הידנית של בקרי גבול בעמדות בידוק וקיוסקים אוטומטיים. אך כבר בשלב מוקדם היא זיהתה את התפתחות תחום הפינטק ומתן שירותים פיננסיים ללקוח שאינו נוכח פיזית, לרבות את התפתחות הרגולציה למניעת הונאות (KYC). הזיהוי הזה הוביל אותה תוך זמן קצר יחסית לעמדת מובילות בתחום של אוטומציה של אימות מסמכי זהות, ביומטריה וניטור התקפות מאורגנות שאינן ניתנות לגילוי באמצעים קונבנציונליים.
"אנחנו תרגמנו את הדנ"א הטכנולוגי שנוצר במקור עבור סביבות קריטיות, כמו שדות תעופה ומעברי גבול, ליכולות איתור וזיהוי סיכונים, עם רמת אוטומציה גבוהה", אומר עופר פרידמן, סמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברה, המציין שהודות ליכולת אלה זוכה אותנטיקס לשיתופי פעולה עם חברות בולטות כמו גוגל, פייפאל, אובר, מיקרוסופט ועוד.
"עצם החבירה של מכון היצוא מעניקה מקדם רצינות לכל פעילות שיווקית ועסקית בחו"ל", הוא מדגיש. "כך למשל, הפגישות שארגן לנו המכון עם בכירים בחברות בינ"ל תורגמו לחוזים עסקיים. אני חייב לציין לטובה את היוזמות של המכון להשתתפות מאורגנת בכנסים. פעילויות כאלה עובו בהפעלת נספחויות מסחריות, פגישות מאורגנות ופעילויות סביב האירועים עצמם (כמו קוקטייל, ארוחות ערב וכדומה). אירועים אלה שימשו לפגישות עם בכירים בחברות גדולות שהיינו מתקשים לייצר בעצמנו, מה שאפשר לפתוח בתהליכים עסקיים יעילים. לא מעט חוזים נחתמו על-ידי אותנטיקס כאשר פעילויות אלה משמשות זרז לתהליך מוצלח".
החיבור לאמזון נולד בתערוכה
בעולמות המסחר הווירטואלי והמטאוורס, חברות שמפעילות אתרי מכר באינטרנט מעוניינות להעמיק את הקשר עם הלקוחות ולרכוש את אמונם על מנת שיקנו את המוצרים המוצגים באתרים. הקסה (Hexa) היא חברת סטארט-אפ ישראלית העוסקת בייצור תאומים דיגיטליים והפיכתם לדאטה סינתטית המיושמת לתוך תוצרי תוכן לשימוש אותן חברות.
מדובר בסוגי תוכן שונים הכוללים מודל תלת-ממדי, חוויות מציאות רבודה, סרטוני וידיאו, מבט של 360 ותמונות מוצר ולייף-סטייל. כולם נשענים על התאום הדיגיטלי של המוצר, אותו הקסה מייצרת בעזרת טכנולוגיית AI.
"הפלטפורמה מאגדת בתוכה מספר כלים וביניהם מערכת לניהול התוכן, מערכת ניתוח דאטה ומכירות, יכולות הפצה אוטומטיות ונגן תלת-ממד מתוחכם", מפרט יחיאל אטיאס, מנכ"ל ומייסד-שותף.
הקשר של הקסה למכון היצוא התפתח לאורך כמה שנים. "בתחילת הדרך, כחברת סטארט-אפ קטנה וצעירה, נעזרנו רבות בקשרים ובהזדמנויות שהמכון יצר עבורה, בין אם בלקיחת חלק בביתנים הישראליים בתערוכות שונות ובין אם באירוח משלחות ובפגישות, שהניבו לחברה לקוחות משמעותיים", מספר אטיאס.
אחד הקשרים היותר משמעותיים שנוצר בסיוע מכון היצוא התרחש ב- 2018 בכנס החדשנות הבין-לאומי CES בלאס ווגאס. ביומה האחרון של התערוכה, הגיע אל הביתן הישראלי דויד רנדל, אז ראש מחלקת החדשנות והאסטרטגיה של Dassault Systèmes. הוא פגש את מנכ"ל החברה ובמהלך הזמן הקשר התחזק. רנדל גויס מאוחר יותר לאמזון, לטובת הקמת מחלקת המחשוב המרחבי שלה (spatial computing) והפך לאחד מהאנשים החשובים ביותר בתעשייה. ההיכרות שלו עם הקסה הובילה לעשייה משותפת על פרויקטים שונים הנעזרים בטכנולוגיה של הקסה.
"אותה פגישה עם רנדל הולידה את העסקה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הקסה", מדגיש אטיאס.
חיבור למשקיעים רלוונטיים
תהליך האבחון המוקדם של חולים אוטואימוניים אורך כיום שנים רבות וגורם לסבל רב של מטופלים ההולכים מרופא לרופא עד שנמצאת האבחנה הנכונה. פרדיקטה מד הוקמה ב- 2020 כדי לשנות תהליך זה. היא פיתחה מערכת תומכת החלטה, מבוססת בינה מלאכותית, לאבחון מוקדם והמלצת התערבות במחלות אוטואימוניות. המערכת נבנתה תחילה על הדאטה של מכבי שירותי בריאות וכיום עובדים בחברה עם בתי חולים מובילים בארה"ב, ובהם Mayo Clinic, Stanford, Hoag.
שלומית שטיינברג קוך, מייסדת-שותפה ומנכ"לית החברה, יודעת לספר כי קהל היעד של המערכת הינם רופאי המשפחה, אשר מהווים את החוליה הראשונה בתהליך האבחוני. המערכת רצה ברקע של התיקים הרפואיים וכאשר היא מזהה חולים עם מחלה אוטואימונית לא מאובחנת, היא מתריעה על כך לרופא המשפחה עוד במהלך הביקור של המטופל. היא מספקת לרופא מידע רלוונטי מתוך התיק הרפואי של החולה, כשהיא ממליצה על הצעדים הבאים ומנמקת מה עומד מאחורי הצעת האלגוריתם. בעזרת הפלטפורמה האבחון נעשה חודשים ואף שנים קודם לאבחנה ללא המערכת.
"אנחנו בקשר עם מכון היצוא מאז שהוקמה החברה", מציינת שטיינברג קוך. "דרך המכון הכרנו לא מעט גורמים רלוונטיים, כולל משקיעים ויועצים רפואיים בארה"ב. הפעילות המשמעותית ביותר הייתה חיבור לזרוע ההשקעות של חברת הפארמה נוברטיס. מכון היצוא עושה עבודה מדהימה ביצירת הזדמנויות לחשיפת חברות הזנק כמונו".
לחוברת 65 סיפורי הצלחה של חברות ישראליות ברחבי העולם
בשיתוף מכון היצוא
