הרפואה המודרנית שינתה את תוחלת החיים העולמית באופן דרמטי. החל מסניטציה וחיסונים, שעצרו את תמותת התינוקות, ועד האפשרות של,כל מי שחי כיום, לחיות שנים ארוכות ופעילות. על פי ההערכות, הצפי הוא שעד שנת 2050 יחצו 2.1 מיליארד בני אדם את גיל 30 (אלה שהם בני 30 ומעלה כיום). אוכלוסיית בני ה-80 פלוס, אלו שכיום הינם בני 50+, תשלש את עצמה ותמנה כמעט חצי מיליארד.
אלא שעם כל הישגי הרפואה המודרנית, עם הגיל מגיעות בעיות בריאות. אחת מבעיות הבריאות הקשות המאפיינות בעיקר גילאים מבוגרים היא שורה של מחלות ניווניות של מערכת העצבים, כמו ALS (ניוון שרירים), אלצהיימר ופרקינסון. על-פי ההערכות, עד 2050 יחלו עוד 14 מיליון בני אדם במחלות קשות אלה, שכיום הן חשוכות מרפא.
תפקיד הטלמוראז במניעת הזדקנות
לצורך הברור והאקוטי הזה בפיתוח תרופות ושיפור איכות החיים לטיפול במחלות ניווניות, נכנסת חברת ההזנק נוירומגן פארמה. החברה הוקמה לפני כשנתיים על ידי פרופ' אסתר פריאל, על בסיס מחקריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והשתתפותה בתוכנית המאיץ הטכנולוגי "אואזיס" של ב.ג.נגב ואוניברסיטת בן-גוריון.
החברה מתמקדת כיום בפיתוח קונספציה רוקחית חדשה שעשויה לסייע בהתמודדות עם מחלת ALS, מחלה ניוונית קשה הפוגעת במערכת העצבים המוטורית. אחד החולים הידועים ביותר שסבלו מהמחלה הוא הפיזיקאי סטיבן הוקינג, שהצליח לחיות שנים ארוכות עם המחלה מעבר לתוחלת החיים המקובלת ללוקים בה. הגורם ל-ALS אינו ידוע, וכיום אין בנמצא שום תרופה יעילה המסוגלת לעכב את מהלך המחלה, כל שכן לרפא.
בעוד מרבית התרופות הקיימות מנסות לעכב חלבונים, אנזימים או תהליכים טבעיים בגוף האדם, נוירומגן פארמה פיתחה מולקולות קטנות, ייחודיות מסוגן בעולם, שעשויות להגביר את ביטויו של האנזים החשוב טלמוראז בתאים. לטלומראז תפקיד מרכזי במניעת הזדקנות התאים וביכולתם להתגונן מפני נזקים, מאחר והוא אחראי על הארכתו של הטלומר, הנמצא בקצוות הכרומוזומים ומגן עליהם (ניתן להשוותו למגן שרוכים מפלסטיק הנמצא בקצה השרוך), אך מתקצר בכל פעם שהתא משכפל את עצמו. באופן טבעי אנזים הטלומראז מתבטא ברמה נמוכה, או שאינו מתבטא כלל, במרבית תאי גוף האדם, דבר הגורר הזדקנות של התאים ואובדן היכולת להתגונן מפני נזקים.
ערוצי מחקר ופיתוח
בנוירומגן פארמה טוענים, כי הגברה מבוקרת של האנזים טלומראז בגוף על-ידי מולקולות כימיות קטנות יכולה להאט את תהליכי ההזדקנות של התאים ואף להגביר את יכולתם להתגונן מפני נזקים שונים. החוקרת הצליחה להראות במחקרים מהשנים 2012-2020, שתוצאותיהם פורסמו ועברו ביקורת עמיתים בעיתונים המדעיים (כמו למשל, EMBO Molecular Medicine), כי הטיפול באמצעות המולקולות הקטנות בעכברים שפיתחו ALS הצליח להאט משמעותית את התפתחות המחלה, להגביר את כמות תאי העצב הבריאים ולהעלות את תוחלת החיים שלהם.
החברה, שהוקמה על בסיס מחקרים אלה, גייסה עוד בשלב ה-SEED כמה מיליוני דולרים ממשקיעים פרטיים וזכתה למענק השקעה של רשות החדשנות במשרד הכלכלה. גיוס ההון וקצב הפיתוח המהירים משקפים הישג עצום של החברה. מה שלוקח לחברות תרופות שנים ארוכות, היא הצליחה לעשות בשנים ספורות בלבד.
בהתאם לפרסומי החברה, מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הודיע לה בחודש מרץ) 2022 כי תרופה המפותחת על ידיה תסווג כ"תרופה יתומה" (Orphan drug designation). סיווג זה, המיועד לתרופות המשמשות לטיפול במחלות נדירות, נושא בחובו הטבות ייחודיות (המיועדות לעודד חברות לפתח תרופות כאלה), כמו למשל הארכה בשבע שנים של תקופת הבלעדיות בשיווק התרופה מרגע השקתה המסחרית בשוק האמריקני.
התהליך אותו עוברת נוירומגן פארמה, של פיתוח תרופה מהמסד ועד לאישור שיווקה לבני אדם, הוא תהליך ארוך ויקר. לחברה ערוצי מחקר ופיתוח נוספים, הכוללים פיתוח מולקולות כימיות חדשות לטיפול בתחומים הנוגעים לפוריות האישה והגבר, מחלות של הלב וכלי הדם, סוכרת ואף בתחומים הנוגעים לקוסמטיקה או צמיחת שיער.
הטכנולוגיות החדשניות של נוירומגן פארמה מוגנות בתיק פטנטים רחב מאוד בשווקים רחבים בעולם, והחברה ממשיכה בפעילות מחקרית ענפה ובכוונתה להוסיף ולהגדיל אותו. בעזרת שיתוף פעולה עם NCK יצרן מאירופה, השלימה החברה את היכולת לייצר תרופות מסדר גודל מזערי של גרמים בודדים, לכדי ייצור תעשייתי בהיקף נרחב יותר.
בחירת טיפול אפשרי היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. המידע נכון לחודש ספטמבר 2023. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם רופא.
ליווי וייעוץ רגולטורי מול ה-FDA מוענק לחברה על-ידי חברת פסיפיק לינק, בראשות ריצ'ארד לוונטל. הייעוץ המשפטי הקבוע ניתן על-ידי הפירמה המשפטית "שיבולת" ועורכי פטנטים מחברת וולף ברגמן וגולר.
לנוירומגן פארמה דירקטוריון פעיל, בעלי מניות ומועצה מדעית מלווה המורכבת ממומחים בתחומם: פרופ' גל איפרגן, רופא נוירולוג מומחה, מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי סורוקה ומייסד מרפאת כאבי ראש ופנים במרכז רפואי סורוקה; פרופ' דויד סטפנסקי - רוקח ופארמקולוג מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויפתח סרי - מנכ"ל חברת התרופות כצט.
>>> לאתר החברה
בשיתוף נוירומגן פארמה
