"תהיה תלמיד טוב ותמיד יצטרכו אותך", את התובנה הזו הפיק בגיל צעיר הילד אלימלך פרייבסקי והיא עזרה לו להימנע מהקנטות ומהיטפלויות לא נעימות. "מאז ומתמיד היתה אנטישמיות והיהודים היו מיעוט נרדף", הוא מספר. "הייתי תלמיד טוב והפכתי את עצמי לגוף נצרך, ואז לא 'חיפשו' אותי". כיום הרב פרייבסקי (49) הוא זה שמחפש. אליו שולחים את מי שצריך להוכיח את יהדותו, אך נתקל בקשיים. כחוקר שורשים בחסות רבני צהר ועבור לקוחותיו הוא מחפש רישומי לידה ונישואין ברחבי העולם, בתקווה לסגירת מעגל.
התייצב בלשכת הגיוס
הרב פרייבסקי (רס"ן במיל'), יליד מערב אוקראינה של ימינו, אז בשטח בריה"מ לשעבר, נשוי ואב לחמישה ממודיעין, שמע בבית שלוש שפות: אוקראינית, רוסית ויידיש, שפת האם של הוריו. מלבדן הוא מתגאה כיום בידיעת שפות רבות, כולל מגוון השפות הסלביות, עברית, אנגלית וצרפתית, אשר מסייעות לו רבות בעבודתו. כתלמיד חרוץ הוא סיים את בית הספר בהצטיינות, למד במקביל בבית הספר למוזיקה והחל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה בגיל 16 בלבד. לימודיו הגבוהים נקטעו בגיל 17, כשמשפחתו החליטה לעלות לארץ הקודש. "כשנפתחו הגבולות, בשנת 1988, רבים היגרו דווקא לארה"ב, אבל המשפחה שלנו ביקשה לעלות לישראל", הוא נזכר.
אל הדילמה הראשונה המשמעותית בחייו נדרש כאשר נרשם ללימודים בארץ, ותהה אם עליו להמשיך ללמוד מתמטיקה במכינה של האוניברסיטה העברית בירושלים, אליה התקבל, או להירשם ללימודי רבנות.
ידעת עברית?
"ידעתי עברית רק מהספרים, אך מעולם לא שמעתי בפועל את השפה הזו. כשהגעתי לארץ שתקתי במשך שבועיים. פחדתי לפתוח את הפה וגם לא הבנתי כלום, אבל אחר כך זה זרם".
ומה בסופו של דבר הכריע את הכף לטובת הרבנות?
"הגענו ממדינה בעלת אופי שונה לגמרי מישראל, ויצא שהצעירים הובילו במקום המבוגרים. אז קיבלתי החלטה אחראית ללמוד רבנות".
החוקים הנוקשים לא הרתיעו את פרייבסקי שיצא ללמוד כשנה בישיבה בבני ברק ואחר כך בירושלים. בין לבין הוא קיבל את צו הגיוס. "שאלו אותי מה אני רוצה, להמשיך ללמוד ולדחות את הגיוס, או להתגייס מייד. אני העדפתי להמשיך", הוא משחזר. בגיל 24 הגיע לכולל בעיר העתיקה, ולאחר כשנתיים קיבל את הסמכת "יורה יורה" לרבנות. "אלה מבחנים קשים וארוכים שנערכים שלוש פעמים בשנה על-ידי הרבנות הראשית. אני עשיתי כמה מבחנים ביחד, כי יש לי זיכרון טוב ויכולת לימודית טובה", הוא מסביר. "אמנם העברית שלי לא היתה טובה, אבל לא ויתרתי, וכולם נדהמו שהצלחתי". פרייבסקי הדהים גם את אנשי הצבא, כשהתייצב בגיל 27 בלשכת הגיוס. "הבטחתי וקיימתי. הם כנראה לא היו מורגלים בזה", הוא נזכר בחיוך. "לא חיפשתי להשתמט. מכיוון שגם לא הייתי נשוי אז, הייתי צריך לשרת שירות מלא בלי קיצורי דרך".
ואכן לא היו קיצורי דרך בכל הקשור לשירותו הצבאי. משך תשע שנים הוא שירת בצה"ל: שנה כחייל בחטיבת מנשה בשומרון, שלוש שנים נוספות בחטיבת אפרים, וארבע שנים וחצי כקצין בתפקידי רבנות ושלישות במשטרה הצבאית וכמ"מ של מ"פ המפקדה. בשנת 2001, עת שירת בחטיבת מנשה ועוד בטרם החל מבצע "חומת מגן", הוא השכיל להכין ערכות חללים, למלחמה שאיש לא צפה בגזרה. תושייתו זיכתה אותו בתואר מצטיין קצין שלישות פיקודי (קשל"פ). לאחר מכן ביקש לצאת לקורס רבנים צבאיים והתקבל, לפנים משורת הדין. "עברתי ראיונות בכמה חטיבות והתקבלתי לחטיבת אפרים. אני זוכר שבטקס בסיום, כשחשפו לכולם דרגות, כולם קיבלו דרגת סגן ואני סג"מ. זה היה מחזה נדיר. בודדים הרבנים ששירתו בשירות חובה".
מלאכה לא פשוטה
את רעייתו, ילידת צרפת, הכיר כאשר למדה בגזרה, באלקנה. "היא הגיעה ממשפחה דתית ולא גדלה בארץ. היה לה קשה להבין איך היא מסתדרת לצידו של רב צבאי, ובחרתי להביא אותה להתגורר קרוב לחטיבה בקדומים", הוא מספר. לאחר מכן עברה המשפחה הצעירה לצפון בקעת הירדן, כאשר שירת פרייבסקי כרב חטיבת הבקעה והעמקים. בגיל 32 קיבל את התואר השלישי בדירוג רבנים, לאחר שהגיש ספרים שכתב בנושאים הלכתיים. "ומאז היה אישור, גם על התלוש הצבאי שלי, שאני 'ד"ר הרב אלימלך פרייבסקי'", הוא מציין בגאווה.
כשהחל לשרת כרב במשטרה צבאית, עם אחריות על כל יחידות המטכ"ל המשטרתיות, לרבות כלא 4 וכלא 400 (כלא בנות), החליט להשתקע עם משפחתו המורחבת בעיר מודיעין. בסוף 2010 פרש מהצבא בדרגת סרן, במטרה "לעשות לביתו".
בחופשת הפרישה חיפש לו קריירה שתאפשר לו לעמוד לרשות משפחתו, ושוב עמד בפני החלטה קשה. "ניגשתי למכרז של הרבנות הראשית באגף כשרות. בערך באותו הזמן התקשר אלי ראש מערך נתיב גיור שהציע לי להגיע לקורס השתלמות מעניין, שם הכרתי את המנהל המקצועי של אגף שורשים בארגון רבני צהר". וכך יצא שהוא קיבל תשובה חיובית גם מצהר וגם מאגף הכשרות.
איך הצלחת להכריע הפעם?
"היה לי מאוד קשה להחליט, אבל בסופו של דבר אמרתי לעצמי שבענייני כשרות יש הרבה שיכולים להתאים, אבל דווקא כאן דרוש משהו אחר".
בשנת 2011 הפך הרב למברר ובינואר 2022 מונה למנכ"ל "צהר לשורשים", אגף של ארגון רבני צהר. "אגף שורשים נוסד לפני 17 שנים, כמיזם משותף בין צהר למשרד רוה"מ במטרה לסייע למי שמבקש להתחתן ברבנות ולהוכיח את יהדותו. זו מלאכה לא פשוטה, שלפעמים כוללת בירורים במקומות שונים ומשונים בעולם. נכון שאפשר לפנות לעו"ד, אבל זה כרוך בהרבה משאבים, ואנחנו עומדים לרשות המבקשים בחינם. זה דבר שדורש יכולות מיוחדות וידע בשפות, תקשורת בין-אישית, הבנה כמעט-בלשית במסמכים. לבחון, למשל, האם הגיוני שמסמך כזה הוצא בשנה כזו, ועוד. בשורה התחתונה, אנחנו עומדים לרשות אנשים, בהרבה מקרים גם לרשות בית הדין שפונה אלינו, ויודעים שחוות הדעת שניתן תאושר על-ידו. עוד לא קרה שהמלצנו ובית הדין לא אישר".
עצה מהרב לסיום.
"משנת 1989 ועד היום עלו לארץ כמיליון וחצי עולים מכל העולם. חלקם וידאו את יהדותם, אבל יש עוד כ-250-300 אלף אנשים שצריכים לעשות זאת. אני ממליץ שלא לחכות 'לדקה התשעים', רגע לפני שמתחתנים או שהילדים מתחתנים. כיום מצב הארכיונים קשה מתמיד, אבל אנחנו זוכים לתמיכה ממשלתית, כך שכל אזרח ישראלי, גם מי שנולד בארץ או שעלה בגיל צעיר, יכול לבקש מאיתנו סיוע בחינם".
>>> לאתר החברה
בשיתוף "צהר לשורשים"
