השנה החולפת הייתה שנה מאתגרת. הכלכלות בארץ ובעולם נמצאות בשינוי מתמיד המושפע משילוב גורמים גיאו-פוליטיים, טכנולוגיים וחברתיים. בשנה זו הושפענו מעלייה ניכרת באינפלציה, שהגיעה לשיא באמצע השנה (כ- 5.5% בראייה שנתית) ומשינוי בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי, אשר ירדו בכ-70% בהיקפם ביחס לשנה שעברה, ירידה המשליכה על עתידה של כלכלת ישראל. ההייטק הישראלי היווה, כזכור, כ- 40% מסך הייצוא הישראלי בשנת 2022. עליית הריבית בעולם ובישראל השפיעה על הפעילות העסקית בדגש על ענף הנדל"ן, כאשר בנוסף, אירועי המהפכה המשפטית הוסיפו עוד שמן רב למדורה.
עבור תעשיית ההייטק הישראלית, חשוב לזכור כי אנו חלק מאקו-סיסטם רחב הרבה יותר, וכי אירועים המתרחשים בעולם משפיעים עלינו בצורה ישירה ולפעמים אף יותר מאירועים המתרחשים פנימה.
ההתאוששות של שוק ההון האמריקאי
בשנה זו, ארה"ב הצליחה כמעט להיכנס ולחמוק ממיתון אשר היה מערער את מעמדה ככלכלה החזקה בעולם. קבלת ההחלטה של הפד (הבנק המרכזי בארה"ב) להעלאה נרחבת של הריבית השפיעה על כלל מדינות העולם, אך הצליחה לעצור את האינפלציה בזמן שבאירופה נמשכת המערכה. בישראל חווינו את האירועים בצורה אמביוולנטית. בעקבות אירועי המהפכה המשפטית ערך השקל נחלש (ונושק לארבעה שקלים לדולר) ובכך משפיע לרעה על המגזר העסקי, בדגש על תעשיית הייבוא שנפגעה מעלויות נוספות. היחלשות השקל עתידה ליצור לחץ אינפלציוני משמעותי, וזאת בתקופה בה הפעילות העסקית נחלשה בצורה כה משמעותית. עלייה נוספת של הריבית עלולה להביא למיתון בארץ וזאת בעוד בעולם נראה כי עברו מהמורה זו.
שוק ההון האמריקאי הציג התאוששות וחוזק רב בשנה האחרונה. הנאסד"ק עלה מתחילת 2023 בלמעלה מ-30%, ה-S&P500 עלה בכ-16% ואילו בישראל מדד ת"א-125 עלה רק בכ-2.5%. הסיבות העיקריות להבדלים בשוק ההון הן המצב הביטחוני והפוליטי בארץ. אך ההבדל העיקרי נובע מכך ששוק ההון הישראלי מורכב בעיקרו מחברות נדל"ן ופיננסים בזמן שאת העלייה בשוק האמריקאי הובילו חברות הטכנולוגיה. העובדה שהשוק הישראלי מציג תשואות נמוכות בצורה משמעותית ביחס לשווקים שונים משפיעה על הקושי בגיוסי כספים ומייצרת נדבך נוסף של אי ודאות.
הצמיחה האיטית של הכלכלה הסינית
סין, אשר יצאה ממשבר הקורונה במהלך השנה החולפת, ממשיכה להציג נתוני מאקרו חלשים וצמיחה איטית בכלכלה. מנגד, בהיבטים גיאו-פוליטיים, נראה כי מעמדה מתחזק. סין מציבה את עצמה כגורם מרכזי בעל השפעה גלובלית, שאף קידמה הסכמים בין ערב הסעודית ואיראן.
את ההצלחה הגדולה ביותר השנה, רשמה סין בחודש האחרון בעת ועידת ה- BRICS שהתקיימה הקיץ בדרום אפריקה. ארגון ה־BRICS, הכולל את חמש הכלכלות המתעוררות: ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, מאתגר את ההגמוניה האמריקאית ובעתיד אף עלול לאתגר את מעמדו של הדולר.
סין מראה השנה מגמה מעורבת, עם מדיניות כלכלית שמעודדת יותר השקעות בסין עצמה ופחות מחוץ לגבולותיה. אם בעשור האחרון ההשקעות הסיניות בישראל הגיעו ליותר מ- 15 מיליארד דולר, הרי שכיום השקעות אלו נמוכות בהרבה. עבור ההייטק זהו אירוע משמעותי, מכיוון שבעבר הלא רחוק רבים מהגיוסים של קרנות ההון סיכון בארץ היו ממקור סיני. סין נמצאת כעת במשבר צמיחה פנימי המלווה במשבר בענף הנדל"ן המקומי וזאת עם נפילתה של ענקית הנדלן הסינית Evergrande.
לתכנן מסלול מחדש
בהיבט של ההייטק הישראלי, נשאלת השאלה על היקף השפעתה של המהפכה המשפטית על התעשייה. ירידה חדה וממושכת בהשקעות המגיעות מחו"ל, עלולה להקשות בצורה משמעותית על תעשיית ההייטק המקומית. יש לזכור, כי עיקר התחמושת של הקרנות הישראליות מבוסס על כספים המגיעים מעבר לים. ירידה בהשקעות משמעותה גם ירידה בפתיחתן של קרנות חדשות אשר לא יוכלו להשקיע בטכנולוגיה ישראלית, וכתוצאה מכך, פחות חברות טכנולוגיה יחזקו את היקף הייצוא הישראלי.
כאשר אנו בוחנים את המצב הגלובלי, יש לקחת בחשבון שאלה נוספת: חברות ההייטק הישראליות יאלצו כעת לתכנן מסלול מחדש ולבחון כיצד ועם מי הן רוצות לעשות עסקים. בעתיד הקרוב יהיה קשה להישאר ניטרליים וחברות אשר ידועות בקשר עסקי משמעותי עם ארה"ב או סין לא יוכלו לעבוד ולנהל עסקים משמעותיים במדינה השנייה. דבר זה מקבל ממד נוסף ומשמעותי ביותר כאשר מדובר בבינה מלאכותית. עבור סין, ישנו ביקוש אדיר ביכולת להפיק תובנות ומוצרים מבוססי בינה מלאכותית, ועל מנת לספק שירות זה יש צורך במעבדים חזקים ומתקדמים שבתקופה זו מוגבלים במכירתם. שיפורים בטכנולוגיה ובכוח המחשוב בשתי המדינות עלולים לשנות את יחסי הכוחות והמודלים העסקיים הקיימים שהפכו לנורמה.
לכוון לשווקים הגלובליים
השנה, אשר מאופיינת ותיזכר כשנה שבה הבינה המלאכותית עלתה לקדמת הבמה, מביאה עימה גם מחשבות לגבי המשך הדרך. הבינה המלאכותית עתידה לשנות את כלל הדרכים בהן אנו מבצעים פעולות, בין אם עסקיות, אקדמיות, צבאיות או פרסונליות. למעלה מ-40% מחברות ה- S&P500 הכריזו בגאווה כי ישלבו בינה מלאכותית בפעילותן העסקית אך בפועל רק שש מתוך אותן חברות הזכירו פעילות זאת בדוחות הכספיים שפורסמו בחודש שעבר. על מנת שההייטק הישראלי ימקם את עצמו בחזית המהפכה הטכנולוגית, עלינו ליצור מודלים עסקיים מבוססים אשר יוכלו להתקיים לאורך זמן וליצור צמיחה מתמדת בתזרימי מזומנים.
הצורך שאנו מאמינים כי יש לקדם בשנה הקרובה הוא ההבחנה בין רעיון "נחמד" לבין מוצר שהוא "must have". קטליסט פועלת בשוק ההון הישראלי עוד משנת 1999, וכפי שראינו בלא מעט משברים קודמים, השוק הציבורי מגיב תמיד מהר יותר מהשוק הפרטי. במקרה זה, רק עכשיו אנו מתחילים לחוות את משבר השווי בחברות הפרטיות, כאשר הכוונה לאלו שלא הצליחו ליצור מודלים עסקיים מבוססים ואין להן תזרים מזומנים חיובי, מה שמייצר אצלן צורך נואש בגיוס כספים בעת משבר כלכלי.
על מנת לצלוח משבר כזה, על החברות להבין את יחסי הכוחות בנקודת הזמן הנוכחית, ולקחת בחשבון את המהפכות המתרחשות במישור הכלכלי, הצבאי, הגיאו-פוליטי והעסקי. אנו מאמינים כי בשנה הקרובה נזהה מי הן אותן חברות אשר יצליחו למנף את כלל האירועים האחרונים לטובתן ובכך ללמוד, לגדול ולהפוך לחברות רווחיות וגלובליות. אם יש דבר שהשנה הזו לימדה אותנו יותר מכל הוא שעל מנת להצליח, חברות ההייטק צריכות לכוון לשווקים הגלובליים, תוך ראייה אסטרטגית באילו שווקים עליהן לפעול, וזאת לאור השינויים הבולטים בגלובליזציה המתרחשים בתקופה זו. כמו כן, עליהן לבנות לעצמן מודלים משמעותיים ומבוססים לצורך יצירת ערך משמעותית, הן לחברה והן ללקוחותיה.
אדוארד קוקירמן הוא שותף-מנהל בקרן קטליסט ואריאל ענתי הוא שותף בקרן
