אחד האתגרים המרכזיים של מערכת הבריאות בימים שבאו לאחר 7 באוקטובר היה, ועודנו, מתן סיוע נפשי למטופלים רבים יותר מאשר בעבר. מציאות חדשה זו הניעה את כללית "לחשב מסלול מחדש", להוסיף ערוצי טיפול מקרוב ומרחוק ולייסד שירות חדש: "אימון חוסן", שנועד להיות פתרון נוסף מתוך רצף של שירותים בתחום בריאות הנפש.
פרופ' שלמה מנדלוביץ', מנהל המרכז לבריאות הנפש שלוותה מקבוצת כללית, ונורית איתן גוטמן, מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית בכללית, משרטטים את הדרך שעשה תחום בריאות הנפש מאז 7 באוקטובר ועד היום ובעתיד, להנגשת טיפולים בבריאות הנפש.
שבעה חודשים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", כיצד תתאר את התמודדותה של מערכת בריאות הנפש בישראל?
"תגובה לטראומה של יחידים, של תאים משפחתיים, של קהילות ואפילו של כולנו כחברה היא תלוית-זמן. בשלב הראשוני והחריף מערכת הבריאות כולה התגייסה במלוא עוצמתה לתמיכה באזרחים הרבים שנפגעו. חשוב לזכור כי מערכת בריאות הנפש הלאומית היתה במצוקה גדולה בשל מחסור במשאבים ובמטפלים עוד לפני האירועים הקשים של אוקטובר. המצוקה החמירה בתקופת הקורונה והתחדדה עוד יותר בעקבות האירועים הקשים ביישובי הדרום והעוטף והיקף הנפגעים הגדול. האתגר הראשון והמשמעותי היה לטפל באוכלוסיית המפונים מכל קופות החולים: מאות אלפי אזרחים שנעקרו מבתיהם, בדרום ובצפון, בתנאי טראומה מורכבים, ונדרשו להתערבות נפשית. הייתי שותף ביחד עם הצוותים שלנו משלוותה, שחברו למערך בריאות הנפש של כללית באילת, להענקת טיפול למפונים הרבים שהגיעו לעיר ובהמשך לנפגעים במעגלים הרחבים יותר. בהינתן אתגרי הזמן, התקציב ומשאבי כוח האדם שעמדו לרשותנו, מערכת בריאות הנפש ובכלל זה משרד הבריאות, מרכזי החוסן וגופי טיפול וולונטריים, עמדה באתגרי השלב הראשון באופן מרשים ביותר", מסביר פרופ' מנדלוביץ'.
פרופ' מנדלוביץ' מכוון בדבריו בין השאר, לעשייה של כללית, הבעלים של שלוותה, וקופת החולים הגדולה בישראל, אשר מעניקה שירותים רפואיים ליותר מ–51% מאזרחי ישראל ובכללם מרבית המפונים, מדרום ומצפון. מהיום הראשון למלחמה כללית פעלה להרחיב את הטיפול והמענים הניתנים בתחום בריאות הנפש, באמצעות ניוד צוותי בריאות נפש למרכזי הפינוי, הגדלת מערך המטפלים, קליטת כוח אדם למערכת הציבורית, הפעלת מוקד תמיכה נפשי, הפעלת שירות צוותי התערבות במשבר לבני נוער ויצירת מענה מרובד בתחום בריאות נפש בפלטפורמות מגוונות, מקרוב ומרחוק, באופן פרטני ובאופן קבוצתי.
היכן אנחנו עומדים כיום?
"אנחנו מצויים בשלב התגובה השני לאירועי השבעה באוקטובר ולפרוץ המלחמה. בשלב השני המערכת עוברת משלב 'העצמה' ומהסתמכות על 'כוחות החוסן' והריפוי המונגשים לפרטים ולמסגרות החברתיות, לשלב של 'תיווך הטראומה'.בשלב הזה, שלב שהתערבות מדויקת בו תמנע השתרשות של הפרעות נפשיות משמעותיות, אשר ידרוש התערבות מורכבת יותר. אוכלוסיית המטרה של השלב השני היא אלה שלא הצליחו להתגבר על המצוקה בשלב הראשון וזקוקים לעזרה. בהמשך יגיע השלב השלישי, שעלול להתרחש בפרקי זמן משתנים. השלב השלישי עדיין לא דומיננטי בעת הזו, ומוגדר כשלב החולי.הכוונה היא לאותם יחידים, או קבוצות, שלא הצליחו ואינם מצליחים להתגבר על מצוקתם בשלב השני וגולשים להסתמנויות נפשיות משמעותיות שביניהן פוסט-טראומה, דיכאון, חרדה ועוד".
נוכח המחסור הקיים במטפלים בבריאות הנפש, מהם הפתרונות שאתם מציעים?
"חובה להרחיב את בסיס המטפלים, לגייס עוד ועוד אנשי בריאות נפש למערכי בריאות הנפש הציבוריים, כפי שאנו עושים כעת, וגם לייצר רובדי-התערבות חדשים. כחלק מהמאמץ להתמודד עם משבר בריאות הנפש, כללית מובילה פתרון חדשני באמצעות שירות של מאמני חוסן. מדובר בתוכנית ייחודית, שמבוססת על מודלים קיימים בחו"ל, של הכשרת בוגרי תואר ראשון בעבודה סוציאלית ובפסיכולוגיה לסייע לאנשים להתמודד עם קשיים רגשיים בעזרת כלים של העצמה וחוסן. מאמני החוסן מעניקים 'שכבת התערבות' חדשה וראשונית לתסמינים שונים. מחזור הבוגרים הראשון השתלב כבר במרפאות של כללית ברחבי הארץ וזוכה להדים מצוינים. בימים אלה אנחנו פועלים לפתיחת המחזור השני של מאמני החוסן", מדגיש פרופ' מנדלוביץ'.
כיצד נוכחותם של מאמני החוסן תשפיע על השירות בתחום בריאות הנפש?
"מאמני החוסן נועדו לתת מענה ישים ופשוט למטופלים המתמודדים עם אירועי התקופה האחרונה ומוצאים עצמם ללא עוגנים, מודאגים וחרדים יותר. אם כל אחד מאיתנו ישאל את עצמו אם הוא עונה לקריטריונים האלה, קרוב לוודאי שהתשובה תהיה 'כן'. לא כל אדם אשר חווה מצוקה נפשית צריך טיפול נפשי. יש מטופלים עם דרגות חוסן ורמות מצוקה שונות ויכולות מגוונות להתמודד עם האתגרים בתחום בריאות הנפש. אם נמתח סקלה שתחילתה באותם אנשים שלא יצטרכו התערבות מקצועית בכלל, וסופה במטופלים שיצטרכו טיפול שלם של בריאות הנפש, הכולל טיפול תרופתי, מעקב פסיכיאטרי וטיפול בשיחות, הרי שהיום אין הרבה מענים על הרצף הזה", משיבה נורית איתן גוטמן, מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית בכללית.
מאמני החוסן נותנים מענה נוסף עבור מטופלים שצריכים התערבות קצרה, בעיקר לצורך קבלת כלים להתמודדות עצמית שתאפשר להם "לעלות על דרך המלך". "האפשרות של רופא המשפחה להציע למטופלים מענה זמין, שנמצא במרפאה הראשונית, דלת לידו, מפחיתה חסמים מקבלת סיוע ותאפשר למטופלים לקבל את המענה המתאים להם. מאמני החוסן יודעים להעריך מי אכן יכול להיעזר באימון חוסן ומי זקוק ליותר מכך, ויודעים להסביר זאת למטופלים ולסייע להם לקבל את הטיפול המתאים להם".
ספרי על משוב שקיבלתם בעקבות פעילותו של מאמן חוסן.
"אחת המטופלות סיפרה לנו שהיא מרגישה הרבה יותר טוב, עם קבלת הכלים להתמודדות. לדבריה, עצם העובדה שהגיעה למפגש במהלך ההכנות לקראת חג הפסח מעידה עד כמה המפגשים חשובים לה. רופא משפחה שיתף אותנו כי מטופלים שהופנו על ידו למאמן חוסן, שבים אליו ומספרים לו כמה התהליך עוזר להם".
היא מוסיפה כי "לצד השירות החדש כללית פתחה בתחילת השנה גם מוקד בריאות נפש, המאויש על ידי עובדים סוציאליים ופסיכולוגים מהמערך הטיפולי של הכללית. המוקד מעניק עזרה ראשונה נפשית במצבים של מצוקה נפשית וכן סיוע למטופלים בניתוב לטיפול המתאים ביותר. כל מטופל, בן משפחה או איש צוות שיש לו שאלות בתחום בריאות הנפש יכול לפנות למוקד בטלפון 8703*. אלה הן מעט מהדוגמאות למעטפת השירותים והכלים השונים שאנו מציעים למטופלים שלנו", מדגישה איתן גוטמן.
מהם האתגרים הבאים בתחום בריאות הנפש?
"האתגר המרכזי הוא לשמר את המיקוד העכשווי בבריאות הנפש, ובכל הרמות: קשב ניהולי, משאבי תקציב ומשאבי כוח אדם. באופן מוזר, 7 באוקטובר 2023 איפשר למערכת בריאות הנפש, לראשונה זה עשרות שנים, לצאת מאפלוליותה לקדמת הבמה ולתפוס את המקום הראוי לה. חשוב מאוד שהמומנטום הזה יישמר", אומר פרופ' מנדלוביץ'.
מה למדתם על חוסנם של הישראלים?
"למדנו את מה שאנחנו כבר יודעים: בעתות חירום אנחנו מצוינים. נוכחנו שהתגייסות מהירה היא חלק מה-DNA החברתי שלנו. למדנו גם שקשב מתמשך לתחומים קשים מורכב לנו, ושוב, נוכחנו לדעת כמה מערכת הבריאות היא עוצמתית", מסכם פרופ' מנדלוביץ'.
לאתר כללית
בשיתוף כללית
