במשך 30 שנות עבודתה בבית ההשקעות IBI, אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות ומנהלת אחריות תאגידית, כבר ראתה הכל - מלחמות, מבצעים צבאיים, אסונות ואירועי מקרו גלובליים שטלטלו גם את המשק הישראלי. זה מסביר אולי את גישתה השקולה והלא נחרצת להשפעות מלחמת "חרבות ברזל" על שוק ההון והכלכלה הישראלית. "רוב החברה שלנו עובדת. יש כ10-15% מהאנשים שנקראו למילואים אבל השאר מגוייסים כדי לוודא שהכל עובד. אין ואקום ובית ההשקעות מתנהל היטב. הלקוחות מרגישים שהם מטופלים ואנו פועלים בהתאם להזדמנויות ולסיכונים בשוק".
איך הגיבו הלקוחות שלכם מאז פרצה המלחמה בשבעה באוקטובר?
"אפשר להבחין בין לקוחות ישירים, לקוחות חברת ניהול התיקים, קרנות ההשקעה והנדלן המניב לבין לקוחות של קרנות הנאמנות, שאמנם מחזיקים מוצר של IBI אבל מקבלים את הייעוץ במערכת הבנקאית. לקוחות שאנחנו מעורבים בכל הקצאת הנכסים שלהם, יודעים שההשקעות מנוהלות באופן שוטף. הם בוחרים בשירות של ניהול תיקים בדיוק בכדי לא לדאוג להיבט הזה בחייהם, לא בשוטף ולא בשעת חירום. הם יודעים שאנחנו פועלים בשיטת פיזור השקעות ששומרת עליהם.
"לקוחות של קרנות נאמנות בדרך כלל מקבלים ייעוץ נקודתי – לקנות קרן או למכור קרן בהתאם למדיניות התיק הכללית אבל בלי מעקב ושמירה על הקצאת הנכסים הספציפית שלהם. ככלל, כבר מתחילת השנה, ניתן לראות שהתבצע פדיון של קרנות נאמנות המושקעות בישראל. ככל שהביטחון בעתיד הכלכלי המקומי יורד, כך גוברת המגמה. אנשים מעבירים כסף להשקעות בחו"ל או לקרנות כספיות, שבתקופה הזו מאפשרות למשקיעים ליהנות מהריבית במשק. הן מאוד נזילות ולא מושפעות ממגמות השווקים, אלא רק משעור הריבית".
מהי ההמלצה שלך לציבור שמשקיע בשוק ההון?
"קודם כל לפזר סיכונים. לאף אחד אין יכולת לדעת מה יקרה מחר בבוקר לכן הפיזור שהגיוני תמיד - הגיוני במיוחד עכשיו כשאי הוודאות גדלה. מומלץ לפזר את ההשקעות בין השקעות בארץ לבין השקעות בחו"ל, בין ענפים כלכליים שונים, בין מכשירים פיננסיים שונים ובין שוק סחיר ללא סחיר. בשוטף אנחנו מבצעים התאמות וזה נכון גם עכשיו - מעבר בין ענפים ומגזרים, שינוי מח"מ או מעבר בין אג"חים לפי סוגי הדירוג.
"גם לקוחות קרנות הנאמנות יכולים לבצע התאמות על ידי בחירת תמהיל נכון של קרנות בהתאם למדיניות ההשקעות שלהם.
"נקודה חשובה בתקופות כמו זו שנקלענו אליה בעקבות האסון, היא הנזילות. אם חל שינוי בצרכים השוטפים שלכם בעקבות המלחמה, חשוב לקחת את זה בחשבון בהקצאת הנכסים. כל אדם מודע לצרכים שלו בטווח הקצר והארוך. יש הבדל בין מי שאין לו כרית ביטחון וזקוק לכסף מחר בבוקר לבין מי שיש לה מקורות שוטפים ויכולה להשאיר את הכסף באפיקי ההשקעה הנוכחיים, אולי בהתאמות קלות הנגזרות משווקי המקרו".
מה לגבי השקעות אלטרנטיביות?
"בהקצאת הנכסים והתאמתם לצרכים האישיים נוספו בשנים האחרונות מכשירים פיננסים המאפשרים השקעה בשוק הלא סחיר. לקטגוריית קרנות ההשקעה האלטרנטיביות, בדומה לשוק הנדל"ן, יש יתרון בכך שהקרנות לא סחירות, יש חשיפה לנכסים שונים ולכן קיים מתאם נמוך להשקעות האחרות שלכם.
"גם ברכיב הזה של התיק צריך לבצע התאמות למידת הסיכון סיכוי המאפיינת כל משקיעה או משפחה.
למזער טעויות בתיק ההשקעות
התפיסה של פיזור וניהול מושכל של סיכוי/סיכון מאפיין לדברי אלקלעי את תפיסת ההפעלה של מנהלי התיקים. "אצלנו ב-IBI מנהלי התיקים יודעים איך להסתכל על כלל ההשקעות של הלקוח אל מול סל המוצרים הפיננסיים האפשריים ולבצע את הקצאת הנכסים באופן שמבטיח איזון אופטימלי בין סיכון לסיכוי, בין צרכים לבין טווח השקעה - תוך שמירה על פיזור שמקטין את סך הסיכון. כמי שמכירים את כל הצרכים של הלקוחות ויודעים כיצד התיק שלהם בנוי, מנהלי התיקים שלנו יודעים לתווך את המציאות ללקוחות, למנוע מהם לעשות טעויות בנקודות קיצון כמו זו שחווינו. העבודה היא במהות התאמה של תמהיל השקעות מתאים, לכלל הצרכים הפיננסים של כל לקוח ולקוחה, תוך ניצול הזדמנויות בשוק".
המשק ישתקם בהדרגה
בית ההשקעות IBI הוא מהוותיקים והמובילים בשוק ההון הישראלי ופועל למעלה מ-50 שנה.IBI עוסק בניהול מוצרים פיננסיים - קרנות נאמנות, ניהול תיקים וקרנות השקעה - ובייעוץ פיננסי. מרכיב מרכזי נוסף של בית ההשקעות הוא שירותים פיננסיים. בית ההשקעות הוא חבר בורסה עם עשרות אלפי לקוחות ומחזיק גם בחברתIBI קפיטל, שנחשבת כיום לגוף המוביל בארץ בתפעול ונאמנות של תוכניות אופציות והטבה לעובדים, תחום שתפס תאוצה בשנים האחרונות בעיקר בקרב חברות הייטק.
נשמעה טענה שהחברות הציבוריות עלולות להיקלע למשבר מימון בעקבות המלחמה. איך את רואה את המצב?
"כרגע מרבית החברות במצב טוב. אין בעיית מימון במשק. מרבית החברות הציבוריות הגיעו למלחמה במצב די בריא, אבל כמובן שהכל תלוי גם במשך הלחימה וגם בדרך שבה הממשלה תנהל את היציאה מהמשבר. נראה שהציבור סומך על שוק ההון ולא רץ לפדות קופת גמל ופנסיה".
מה לגבי ההייטק שהוא מנוע הצמיחה הכי חשוב של ישראל?
"ההייטק הישראלי פחות תלוי במה שקורה כאן והרבה יותר במה שקורה בחו"ל ובמיוחד בארה"ב. ההייטק בעולם מתאושש וזה מקרין גם עלינו. חזרנו לזרימה של כסף מבחוץ פנימה ורואים יותר עסקאות של מיזוגים ורכישות. ככל שהחברה בוגרת יותר ומבוססת יותר ההשפעה של המלחמה עליה פחותה יותר. כל עוד ההייטק בעולם יהיה במגמת התאוששות וכל עוד התחומים שבהם ישראל מובילה - סייבר, בינה מלאכותית, אגריטק ופודטק - יעמדו במוקד הצמיחה העולמי, אין סיבה שהייטק הישראלי לא יתאושש. לצד זאת, חשוב לשים לב למגמה שהתחילה עם ניסיונות ההפיכה המשפטית והמשטרית. חברות היי טק רבות העדיפו להעתיק את מושבן מישראל למדינות אחרות בהן אין חשיפה לסיכון משפטי או משטרי. אני מקווה שמגמה זו תשתנה בעקבות המלחמה".
מהי התחזית שלך לעתיד המשק לאור המצב הנוכחי?
"קודם כל, שוק ההון חייב לעבוד כדי שהמשק יתאושש. אם שוק ההון לא יעבוד חברות לא יוכלו להתממן, אז סייקל הירידה יהיה יותר דרמטי וכך תפגע יכולת השיקום של המשק. ככל שהקרבות יסתיימו, יסולק האיום החיצוני והמשקיעים מבית ומחו"ל ירגישו שהממשלה מתנהלת באופן שקול ואחראי, כך שוק ההון יקפוץ גבוה יותר מהר יותר. בדרך כלל, שוק ההון מקדים את הכלכלה וקיימת סבירות שייווצרו הזדמנויות פיננסיות מעניינות בחודשים הקרובים".
>>> לאתר החברה
בשיתוף IBI
