מלחמת חרבות ברזל יצרה עבור מפעלים שונים במשק מציאות חדשה, מאתגרת ומורכבת אשר חייבה רבים מהם לחשב מסלול מחדש.
CBC ישראל (החברה המרכזית לייצור משקאות קלים), היא אחת מהחברות שמיד עם פרוץ המלחמה נערכה בהתאם. החברה, המשווקת בין השאר את קוקה-קולה, נביעות, טרה, פריגת וקרלסברג, מפעילה גם בזמן מלחמה שלושה מפעלים באזורי סיכון: הראשון, מפעל נביעות בקריית שמונה, שממשיך לייצר ולשווק מים בקצב מהיר עבור תושבי מדינת ישראל, גם לנוכח המצב המתוח בצפון. כל עובדי ועובדות המפעל נרתמים למען המטרה המשותפת בגאווה גדולה ובתחושת זכות וחובה. השני הוא מפעל קרלסברג באשקלון שכל עובדיו ועובדותיו מייצרים בירה ואת מוצרי פריגת, בנחישות, בהתמדה ובגאווה – לצד האזעקות, הקושי והאובדן. המפעל השלישי: מחלבת טרה בנתיבות בה חווים העובדים והעובדות טלטלות רבות ומורכבות מאז אותה שבת בשבעה באוקטובר. כמפעל חיוני ששורשיו נטועים חזק בדרום, זוהי זכות גדולה ומטרה נעלה שעומדת לנגד עיני החברה המרכזית לייצור משקאות קלים להמשיך לייצר ולעבוד בכל הכוח - כדי לספק מוצרי חלב לאזרחי מדינת ישראל.
עובד המחלבה שנרצח
העשייה החיונית של המפעלים בימי המלחמה, מקבלת זוויות שונות ומעניינות. כך לדוגמה מספר אופיר וייצמן, מנהל מפעל נביעות בקריית שמונה: "לנו יש את המוצר הנדרש ביותר בכל בית ובכוחות הביטחון. כחלק משגרת החירום, אנחנו נערכים לכל תרחיש ועובדים בקצב מהיר מאוד כדי שנוכל לספק כמה שיותר מים בזמן קצר. כולנו מבינים את השליחות שלנו, ואנחנו ממשיכים בייצור בגאווה ענקית".
מהדרום מספר ז'ונס וייצקין, מנהל מפעל קרלסברג באשקלון, כי למרות האזעקות הרבות והתחושות המורכבות, המוטיבציה של העובדים גבוהה. "חווינו, ואנחנו עדיין חווים, ימים מטלטלים. אחד המנהלים שלנו, אלון קרן, איבד את בנו שנרצח באותה השבת ויש עובדים אחרים שיקיריהם נפצעו. למרות הכל, כולם רוצים להגיע לעבודה ללא יוצא מן הכלל, ההירתמות מדהימה וכולם חדורי מטרה למען מטרה אחת – המשך ייצור למען האזרחים".
גם במחלבת טרה בנתיבות חוו טלטלה רגשית קשה. "אחד העובדים שלנו, שחר קדמן, נרצח במסיבה ברעים ועובדים שלנו איבדו את יקיריהם, ביניהם ויקטור גורין, עובד החברה שאשתו נפצעה באותה שבת ונמצאת בטיפול רפואי. תוך כדי הטיפול המסור בה ויקטור לקה בליבו ונפטר", מספר המנהל אייל דניאלי. "יש לנו עובדים שבתיהם נפגעו, שפונו מבתיהם, ולמעשה אנחנו מנהלים מספר גזרות במקביל: מקיימים שגרת עבודה מהמחלבה או מהבית, מייצרים ללא הפסקה כדי לדאוג שלעם ישראל יהיה מוצרי חלב ועוזרים לכל העובדים, המשפחות והנפגעים. כולם נותנים את המקסימום בתעצומות נפש שאינן ניתנות לתיאור לצד כאב עצום שחווינו והכל למען מדינת ישראל".
ימי הפוגה למשפחות מהדרום
העובדים במפעלי הדרום מגיעים מידי יום לעבודה, ממשיכים בייצור ובעשייה מסביב לשעון כאשר בני משפחותיהם חיים בשגרת אזעקות וטילים מתמשכת. CBC ישראל בחרה לארגן עבורם כמה ימי הפוגה והתאווררות במרכז הארץ, כחלק מהדאגה לבריאותם.
איציק אלבז, עובד מחלבת טרה: "אנחנו גרים בנתיבות וכבר כמעט חודשיים צמודים לממ"ד. עבורנו להגיע למרכז לכמה ימים של שקט מבלי לשמוע את ההפגזות זה מעל ומעבר. הילדים יצאו עם אשתי לעיר, נהנו מהים ומהפעילויות בבית המלון, זה עשה טוב לכולנו. אני מודה על כך מאוד".
"ההפוגה הזו נתנה תחושה טובה לילדים, יכולנו לצאת איתם, להסתובב בחוץ, זה נתן לנו תזכורת לחיים האמיתיים, כי באשקלון אנחנו צמודים לממ"ד. בבית המלון היו הפעלות מטעם המלון והעירייה כך שהיה ממש מקסים ומשחרר", מספר אופיר גבאי, עובד מערך טכנולוגיות המידע בחברה.
מתן פתרונות לעובדים המפונים
בקרית שמונה הסיפור דומה אך שונה. ביום שישי ה-20.10 בוצע בהנחיית פיקוד העורף פינוי של תושבי העיר, ביניהם גם עובדי החברה המרכזית לייצור משקאות קלים. בחברה החלו מיד בחיפושים עבור מקום מגורים בו יוכלו העובדים לשהות, וכבר באותו היום דאגה החברה לשכן 28 עובדים ובני משפחותיהם במלון.
"באותו יום שישי בבוקר, כשיצא העדכון על פינוי התושבים מקריית שמונה, התקשרה אלי המנהלת שלי לאחר שעה והודיעה לי שכל עובדי המפעל מפונים למלון 'ורד הגליל' יחד עם משפחותיהם. כבר בשעות הבוקר המוקדמות, סמוך להודעת הפינוי, קיבלנו אישור להגיע למקום ובצהריים הגיעו כל העובדים ומשפחותיהם. התקתוק היה מופתי – חדרים לכולם, ארוחת שישי, הסעות מהמלון למפעל", מספר נועם צרנינסקי, מלגזן מקרית שמונה. "יש לי ארבעה ילדים, אחת חיילת שגם מגיעה אלינו כשהיא מצליחה לצאת הביתה, וקיבלנו אפילו מקום לכלבים. לכל משפחה יש את החופש והעצמאות שלה. אנחנו מרגישים בטוחים והאווירה רגועה וטובה. בכל יום שואלים ובודקים שיש לנו הכל ושאנחנו בסדר, זה באמת לא מובן מאליו. זה מאפשר שקט לבית ואז יש פניות גם לעבודה".
תחושת שליחות דומה קיימת גם במערך המכירות. גם כאן כולם בשיא ההירתמות וחדורי משימה.
"אנחנו משתדלים ככל שניתן לייצר רציפות תפקודית והמשכיות עסקית כדי להמשיך לתת שירות ללקוחות ולספק את המוצרים שלנו, כך שיגיעו לכל בתי האב בישראל", מסביר עמי אביטל, סמנכ"ל המכירות. לדבריו "בשל המחסור בכוח אדם, אנחנו מסייעים במרחבי ההפצה ועוזרים בכל מה שצריך, בין אם זה ללקט סחורה במחסנים או לסייע באספקת הסחורה לנקודות מכירה באמצעות אנשי המכירות וברכבים הפרטיים. תוך כדי אנו קשובים ללקוחות שחווים תקופה כלכלית קשה ומשתדלים לפעול כל הזמן על מנת לייצר ולפתח הזדמנויות עסקיות גם בתקופה זו".
במערך שרשרת אספקה רואים את טובת האזרחים מול העיניים יום יום, נוסעים ברחבי הארץ גם תחת אש ואזעקות בקווי העימות ועובדים במחויבות אדירה ובכוחות משותפים במרכזים הלוגיסטיים. גיא רופא, מנהל המערך, מסביר כי מהיום הראשון נעשה תעדוף משימות מול המכירות, כדי להבין מה הכי חשוב מבחינת האזרחים ולסייע ככל הניתן. "מהר מאוד כל העובדות והעובדים הבינו את צו השעה, והתחושה היא שזה הצו 8 שלנו. עם ישראל זקוק לנו, ולמוצרים שלנו, וכולנו כאן למען המשימה הזו. מתגברים איפה שצריך, מעלים את המורל אחד לשנייה, ועושים מעל ומעבר", הוא מספר.
לב מלא דאגה וגאווה
כאות הוקרת ותודה על חוסנם של העובדים, העניק דודי ורטהיים, הבעלים ויו"ר החברה מענק חוסן לכלל עובדי החברה בסך 4,000 כל אחד. בפניה אישית לכל עובד ציין כי "בתקופה קשה זו, אתם מגלים מחויבות ומסירות שאין למעלה מהן. אתם ממשיכים לייצר תחת אזעקות רבות מנתיבות ואשקלון בדרום ועד קריית שמונה בצפון, מספקים תחת אש מוצרים לקמעונאים, לכוחות הביטחון, ההצלה והרפואה ומבטיחים לכל אזרחי ישראל את מוצרי החלב והמשקאות החיוניים. לנו כחברה מובילה יש אחריות לחיזוק התעשייה הישראלית והמשכיות עסקית איתנה. אני מאוד גאה ברוח ההתנדבות ובחמ"ל הסיוע והתרומות שעובד 24/7. בתקופה של חוסר ודאות גדולה, עם מאות עובדים מגויסים בצווי 8, משפחות שפונו מביתן ומשפחות רבות ללא מוסדות חינוך, המאמץ והקושי האישי גדולים וראויים להערכה. אני נרגש מהעשייה העצומה שלכם ורואה זכות גדולה להעניק לכם מענק חוסן בהוקרה והערכה".
גם מנכ"ל החברה ניר לוינגר, יצא במסר מעודד לעובדים. "לצערנו הרב, לא מעט עובדים איבדו את היקר להם מכל, חלקם פצועים וחלקם נעדרים. אין כאב גדול מזה ואנו משתתפים בצער העמוק ונמשיך ללוות ולהיות יחד איתם. בימים אלה ברמה המקצועית יש לנו סדרי עדיפויות ומטרות מאוד ברורות: לשרת את עם ישראל ואת כוחות הביטחון במוצרים הקריטיים הנדרשים עבורם, בעיקר נביעות ומוצרי חלב", אמר לוינגר. "אנחנו נמשיך לייצר בכל הכוח ומסביב לשעון על מנת להבטיח לאזרחים ולכוחות הביטחון את המשקאות הנדרשים. החברה שלנו מראה את החוסן שלה, את הערכים שלה, את המחויבות והלב הענק של העובדות והעובדים, שממשיכים לפעול תחת אזעקות ואש בלתי פוסקת, ממלאים תפקידים בהם חסרות ידיים עובדות, יוזמים בלי סוף, מתנדבים בכל מקום ובעיקר נענים ברצון ובמהירות לכל פעילות. הלב מלא דאגה ומלא גאווה".
ארגון עוטף בחום
האתגר של החברה המרכזית לייצור משקאות קלים אינו פשוט. איך תומכים ב-5,000 עובדות ועובדים, ומייצרים מעטפת שתסייע להם להתמודד עם אי ודאות? "מספקים מענה בכל החזיתות - נפשית, כלכלית ורגשית", אומרת שרון רטני-ברעם, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברה. "מהרגע הראשון עברתי לנוהל חירום. דאגתי להסיר את כל רעשי הרקע בשביל הצוות, לוותר על שגרות ולבטל פעילויות - כדי שנוכל להתמקד כל כולנו במענה לעובדים. ומשם, בעזרת הצוות המיומן שאיתי, התחלנו לשלוח זרועות תמנון לכל עבר, כדי לעטוף את העובדים מכל הכיוונים. וידאנו שאנחנו מגיעים לכל אחת ואחד מהם ומספקים מענה לצרכים. שמרנו על קשר רציף וכמה שיותר עדכונים - שיידעו בכל רגע שהם לא לבד. דאגנו לעדכונים שוטפים להנהלת החברה, למנהלים ולעובדים. במקביל, הקפדנו על שיח רגשי ותמיכה לצוות, שעובד קשה ובמרץ, מתוך תחושת שליחות וכדי להכניס חמצן ולהיטען. מדובר בריצת מרתון אותה התחלנו בספרינט אבל חייבים גם לדעת לעצור לנשום ולהמשיך".
בנוסף לפעילויות שיזמתם למען העובדים בצפון ובדרום, מה עוד עשיתם לטובת העובדים כדי לסייע בהתמודדות עם המצב?
רטני-ברעם: "פתחנו קו לליווי רגשי פסיכולוגי, שזמין 24/7 לעובדים שלנו. הפצנו נוהל עבודה לשעת חירום כדי ליצור ודאות, עד כמה שאפשר. האובדן פגש אותנו ברמה הכי אישית וכואבת, עם עובד שנרצח, ילדי עובדים שנרצחו, בעל, אחים, ובן זוג של עובדת שנחטף, הרגשנו שאנחנו חייבים מקום לשיח רגשי, אז פתחנו אזור באפליקציה הפנים ארגונית, ושמרנו על קשר ישיר בכל הערוצים. קראנו לעובדים לדווח על פגיעות רכוש וגוף, וריכזנו את כל הפניות כדי שנוכל לספק מענה מידי. דאגנו לשלם לכולם שכר עבור השבוע הראשון ובימים לאחר מכן דאגנו לתת מענה פרטני, כדי להפיג את החששות שמא לא יקבלו תשלום. יצרנו שגרות של עשייה וחילקנו משימות נקודתיות שיאפשרו לכולם להרגיש משמעותיים ובשליטה. לעובדים שיכולים אפשרנו עבודה מהבית ואנחנו ממשיכים להיות גמישים בנושא זה. הזמנו את העובדים להשתתף בהתנדבויות מכוונות כולל התגייסות למען החקלאות בקטיף של פירות הדר, יצרנו קיט למנהלים למתן כלים וטיפים לניהול במשבר ונפגשנו איתם לסדנאות חוסן ותמיכה רגשית. אנחנו נמצאים בקשר ישיר עם משפחות העובדות והעובדים שגויסו, שלחנו להן פינוקים להעלאת המורל וגם לעובדים שבני הזוג שלהם גויסו. לעובדים המגיעים למפעלים ולמרכזים הלוגיסטיים דאגנו לפינוקים, ארוחות בהפתעה ואירועים שוברי שגרה כדי להרים להם את המורל. קנינו לעובדים שפונו מבתיהם ציוד חיוני שיעזור להם בתקופה הזו, וסייענו להם במציאת בית מארח. סייענו במעטפת כוללת, מתורגמן, אירוח וליווי לעובדת אלה חיימי, שנסעה לרומניה כחלק מהמאמצים להשיב את בעלה החטוף ועוד מגוון יוזמות ותרומות שבעיקר מהוות אור בחושך הגדול".
לרטני-ברעם חשוב להדגיש כי: "על אף שעובדי החברה עובדים במשרה מלאה במפעל חיוני, הם גם עוסקים ביוזמות התנדבותיות רבות למען הקהילה, כמו למשל: כריכים וארוחות חמות לחיילים ולתושבי הדרום, איסוף ציוד ומזון לחיילים ובתי חולים, מציאת מבנים לאכלוס, איסוף כספים וציוד לתושבי הדרום, תרומות משחקים ובובות לתושבי הדרום, הכנת ערכות להכנת עוגה לילדים החוגגים יום הולדת בשכונה, תרומה של זכאות השתייה האישית ועוד ועוד מעשים טובים רבים אחרים".
לאתר >>> החברה המרכזית לייצור משקאות קלים
בשיתוף החברה המרכזית לייצור משקאות קלים
