בשעות הערב בשבת השבעה באוקטובר, לאחר מתקפת הפתע בדרום, התכנסה הנהלת "לקט ישראל" כדי לחשב מסלול מחדש, גם אם זמני.מהר מאוד הבינו בארגון שלא מדובר בעוד אירוע נקודתי. זה אירוע רחב יותר שהצריך לקבל החלטות משמעותיות, לשנות את המודל העסקי ולעסוק לא רק בהצלת כל עודפי המזון הראויים והמזינים בישראל למען אלה הזקוקים להם, אלא ברכישתם. 6 מיליון דולרים שגויסו לצורך כך כסכום התחלתי, נועדו להפעלת מערך של רכש פירות וירקות מחקלאים, וכן מזון מבושל מיצרני מזון, בכדי לענות על הצרכים החדשים שנוצרו עקב מלחמת "חרבות ברזל".
את המזון רוכש הארגון מיצרנים וספקים שתורמים בשגרה ובחירום, ומספק אותו ליעדים שונים באמצעות התארגנויות שונות ובסיוע רח"ל (רשות חירום לאומית) ומרס"ל (מרכז הסיוע לאזרח של פיקוד העורף). "בשעת חירום נועד המודל העסקי הזה לספק כמה שיותר מזון בדגש על תוצרת חקלאית", מסביר מנכ"ל לקט ישראל, גידי כרוך. "עד היום קנינו 1,500 טונות של תוצרת חקלאית ו-250 אלף ארוחות של מזון מבושל מיצרנים וספקים שאנו עובדים איתם בשוטף, בכדי לספק אותם לנזקקים המקבלים מאיתנו גם בימי בשגרה לצד מפונים, מרותקי בית ונזקקים חדשים".
גיוס מתנדבים לסיוע לחקלאים
כארגון הלאומי להצלת מזון, שאחראי לאיסוף וקטיף עודפי מזון וחלוקתם לנתמכים בארץ, הבינו ב"לקט ישראל" כי החקלאות ספגה מכה קשה. אזורים בצפון ובדרום במרחק של קילומטרים ספורים מהגבול הוגדרו כשטח צבאי סגור שאליו החקלאים אינם מורשים להיכנס, ובמקומות שהם יכולים לעבוד אין עובדים זרים ופועלים מהגדה שכן הזרים שבו לתאילנד. "ענף החקלאות נשאר ללא ידיים עבודות, וכאן ראינו צורך להתארגן ולסייע בגיוס מתנדבים עבור חקלאים", מסביר כרוך. "הקמנו מערך התנדבות, כולל הסעות, הדרכות ואפילו חלוקת מים לשתייה, דברים פשוטים שנועדו לעזור ברצף העבודה החקלאית, ויצרנו קשר עם חקלאים שמעוניינים בכך הממשיכים כל הזמן לפנות אלינו בבקשה לעזרה בידיים עובדות".
עוד מוסיף כרוך: "הפעלנו את היכולות והניסיון שלנו בעבודה עם מתנדבים ואנחנו מתמקדים בחיבור בין המתנדבים לחקלאים. תוך שלושה שבועות סייענו עם למעלה מ-9,000 מתנדבים ליותר מ-500 חקלאים. כדי שהמומנטום לא יגווע, הוקם מערך שידאג לגיוס מתנדבים נוספים".
במקביל פועלים בארגון לגייס קבוצות של פליטים אריתראים וסודנים, כדי לעזור בקטיף מה שמהווה עבורם גם פתרון תעסוקתי. כבר היום 50 פליטים מתנדבים בקטיף, אבל אין להם ביטוח לאומי והם הרי צריכים לחיות ממשהו", אומר כרוך. "אני מקווה שנוכל להרחיב את הפרויקט בתוך כשבוע עד עשרה ימים".
עבור חקלאים במרכז הארץ גייס הארגון 600 מתנדבים, ולחקלאי שכמעט ויתר על מטע הפקאנים שלו גייס 160 מתנדבים. "אי אפשר להתכחש לעבודה המדהימה של המתנדבים מכל הארץ, קבוצות, יחידים וכל מי שאכפת לו, ועכשיו גם מתחילים להגיע מתנדבים מארצות הברית", הוא מספר. במסגרת פעילות הארגון מתקיים שיתוף פעולה עם משרד החינוך, שמעוניין להוציא לקטיף תלמידים מכיתות י' עד י"ב. התאחדות הסטודנטים נרתמה גם היא לשיתוף פעולה, במסגרתו בנק לאומי תורם 1,000 מלגות שנתיות מלאות לסטודנטים תמורת 160 שעות עבודה בחקלאות. גם עם משרד החקלאות מתנהל שיתוף פעולה בנושא מימון פעילות המתנדבים וכן עם "אחים לנשק" ועם ארגון "צו 8", שמספקים מתנדבים ועוד שיתופי פעולה רבים נוספים.
בימים אלו שוקד הארגון עם חברות שותפות על תוכנית ארוכת טווח שתיתן מעטפת רחבה ויציבה עבור החקלאים שנפגעו ונפגעים מהמצב.
הקפדה על ערך תזונתי
"לקט ישראל" הוא הארגון היחיד בישראל העוסק בהצלת מזון בלבד. הוא עוסק בקטיף עודפי תוצרת חקלאית ואיסוף ארוחות מבושלות, מיונם וחלוקתם באמצעות עמותות למאות אלפי נתמכים בארץ. הוא גם מקיים בקרה על איכות המזון המוצל תוך וידוא שהינו בעל ערך תזונתי גבוה ונשמר בתנאים מיטביים. הארגון הוקם לפני 20 שנה כעמותה שדואגת למזון בישראל, אולם במהלך השנים שינה את הפוקוס הארגוני ואת פעילותו הוא מקדיש להצלת המזון. כרוך הצטרף בשנת 2007 והפעילות התרחבה מאוד בכל הפרויקטים העיקריים שלו: איסוף מזון מבושל ועודפי תוצרת מחקלאים. היום עובדים בו כ-150 עובדים, ומתנדבים במסגרתו קרוב ל-70 אלף איש בשנה. במסגרת הפעילות בתקופת השגרה נאספות כ-2 מיליון ארוחות מבושלות בשנה, ובלקט החקלאי נאספים כ-30 אלף טונות ירקות ופירות בשנה. אנשי הארגון מגיעים לחקלאי וליצרן המזון בצומת שבו הם אמורים להחליט אם להיפטר או להשמיד תוצרת תקינה או לתרום אותה.
לדברי כרוך, יש בארץ מספיק מזון, רק צריך לדעת כיצד לחלק אותו. "235 עמותות חברות לקט השותפות שלנו מצפון ועד דרום ומכל גווני האוכלוסייה בישראל עוברות הדרכה וחתומות על הסכמים לטיפול במזון ובאנשים, והן אלה שמחלקות את המזון לנזקקים, זוהי פרופסיה בפני עצמה". בארגון מאמינים גם כי תזונה בריאה ונכונה מקדמת אנשים, ולכן דואגים שכל מי שסמוך על שולחנם לא יסבול מבעיות תזונה.
"אין בתהליך הצלת המזון העברות כספיות, לא קונים מזון וגם לא עודפים", מדגיש כרוך. חברות קייטרינג, חברות הסעדה גדולות ובתי מלון שמאכילים מאות ואלפי אנשים תורמים את עודפי המזון המבושל שנותרו בתנורים, וכך מכילות המנות את כל אבות המזון ונשלחות לבתי תמחוי ולמקומות אחרים, מקריית שמונה ועד אילת.
התורמים הגדולים ביותר הם החקלאים עם עודפי תוצרת של 30 אלף טונות בשנה, כאמור, שנאספת כבדרך שגרה. העודפים נאספים מתוצרת משובחת בלבד, זאת משום שחקלאים מגדלים יותר ממה שנצרך בפועל, וזאת בשל אי הוודאות בענף כתוצאה מהשפעות מזג האוויר. "חקלאי יודע מה הוא זורע ומתי, אבל לא יודע מתי יקצור ומה יקצור. הוא לא יודע באיזה מצב תהיה העגבנייה כשתיקטף בשל פגעי מזג אוויר, או אם הגידול לא יצליח והקמעונאים לא ירצו לקנות אותו. זמן הקציר מושפע ממזג האוויר, מגשם, משמש, מברד ועוד, ולכן אי הוודאות קיימת".
מה צפוי לקרות בתחום הרווחה והחקלאות ביום שאחרי?
"בתחום המזון המבושל אני צופה התאוששות מהירה, שכן חברות הסעדה שמתפקדות היום חלקית יחזרו לבישול כמויות לעובדים, שחלקם במילואים, ויגבר הצורך למנות מבושלות. בחקלאות הנגב המערבי, לעומת זאת, שמספקת 75 אחוז מהירקות בארץ, ההתנעה עשויה לקחת שנה אם לא יותר. למען החקלאות, שחשובה מאוד לכולנו, כדאי שנעזור לחקלאים לשקם את עצמם כמה שיותר מהר. הרבה מזה תלוי ביכולת הממשלה להגיב לאירועים הנוכחיים".
>>> לאתר להחברה
בשיתוף עמותת לקט ישראל
