הצורך החיוני בהשקעת מֵרב המשאבים בלחימה בימים אלה בגבולות הארץ, מתחיל לגבות מחיר מהמשק הישראלי באפיקים שונים. מאז תחילתה של מלחמת "חרבות ברזל" מסתמן מחסור חמור בנהגי משאיות, אשר גויסו במסגרת צו 8 לטובת מרכז ההובלה הצה"לי. כמו כן, גויסו משאיות ונעשה שימוש בשירותי חברות ההובלה על ידי משרד הביטחון לצורכי הלחימה. התוצאה היא קושי לשמר את העבודה הסדירה בשוק התובלה, לצד קושי חריף בניהול תקין של שרשראות האספקה, דבר אשר בא כבר לידי ביטוי בביקושים דחופים למשאיות להובלת מזון, חומרי גלם ממפעלים וכן לפריקת אוניות בנמלים.
מנתוני מועצת המובילים והמסיעים בישראל וחברת נמלי ישראל מצטיירת הערכה על פיה הפגיעה בשרשרת האספקה בישראל והביקושים העודפים נאמדים בתקופה זו על כ-30%, לעומת התקופה שקדמה למלחמת "חרבות ברזל". הצפי הוא שמגמת הצמיחה בהיקף הביקושים הדחופים עוד תלך ותתרחב גם בהמשך.
להבטיח המשכיות ורציפותתפקודית של המשק
על הפער העצום בין הצורך הביטחוני הבהול לבין צורכי המשק שנדרש להמשיך ולקיים פעילות חיונית, לא ניתן ככל הנראה לגשר באופן ישיר.
עקב העומס שנוצר, בעיקר בנמל חיפה עקב הפחתת הפעילות בנמל אשדוד, פנה עוזי יצחקי, מנכ"ל חברת נמלי ישראל למועצת המובילים. "נוצר מצב שמחוץ לנמל עמדו למעלה מ-60 אוניות, בעוד הרציפים עמוסים במטענים וחברות ההובלה נאלצות להעמיד למעלה מ-30% מכושר ההובלה לטובת משימות ביטחוניות", מספר יצחקי. "בעקבות כך, ועל מנת ליעל את המשאבים הקיימים ולהגביר את תפוקת הכלים שעמדו לרשותנו, החליט מטה מועצת המובילים בראשו עומדים היו"ר גבי בן הרוש והמנכ"ל דוד כוכבא לאמץ את המערכת הדיגיטלית של טראקנט ולבצע בה התאמות אד הוק למשבר הלוגיסטי שנקלענו אליו".
מכאן נוצר החיבור עם יו"ר ומנכ"ל חברת טראקנט, חנן פרידמן, שחברתו פיתחה את הפלטפורמה הדיגיטלית שלא מכבר הוגדרה בידי רשות החדשנות כ"פורצת דרך בתחומה". הפלטפורמה שפותחה לצורכי שגרה ומשמשת את משרד ראש הממשלה באירועים מיוחדים, הוסבה מתחילת הלחימה לטיפול בצרכים המיידים שנוצרו במשק בעקבות מצב החירום.
הפלטפורמה של חברת טראקנט, שמשרתת בין השאר חצי מיליון משאיות של גופי תובלה ולוגיסטיקה גדולים באירופה, מתבססת על רגולציה מקומית בתחום ההובלה ומציעה זירת מסחר דיגיטלית לחיבור בין הביקושים לבין ספקים וחברות הובלה. בכך היא יוצרת התאמות חכמות ומדויקות בין סוגי המטען, נתיבי הנסיעה וסוג המשאיות, וכן מאפשרת דיגיטציה, אופטימיזציה מלאה, שקיפות וניראות בזמן אמת.
הפלטפורמה פועלת בהלימה מלאה לתקני ISO9001 (תקן לניהול האיכות) ו-ISO27001 (תקן לאבטחת מידע וסייבר). החברה פועלת על פי תקני האיחוד האירופאי GDPR בתחום הגנת הפרטיות. משמעות העמידה בתקנים אלה היא מחויבות לפעול באופן מתמיד למצוינות, מחויבות להתקנה ולעדכון תוכנות להגנה בפני התקפות סייבר, הסתייעות באופן רצוף ביועצים מקצועיים ובגופים חיצוניים, ואף שימוש במערכות טכנולוגיות נוספות לטובת אבטחת תהליכים אלה בפלטפורמה.
גם עדי דישון, מנכ"לית המרכז להתייעלות במשאבים, מתייחסת לצורך בשינוי לאור התקופה: "בשגרה המרכז מסייע לתעשייה הישראלית להתייעל כלכלית וסביבתית. על אחת כמה וכמה בימי חירום, כאשר משאבים רבים - כמו כוח אדם, חומרי גלם, משאיות ונהגים – נמצאים במחסור. המשק חייב להתייעל. אנו ממליצים למפעלים לנצל את מצב החירום ולעשות את קפיצת המדרגה הטכנולוגית ולבחון את פלטפורמת טראקנט. אנו מודים לחברה שפתחה בעת חירום את הפלטפורמה לשימוש חינם לטובת התעשייה והחקלאיים. אנו תומכים במהלך לצד משרדי הממשלה מייסדי המרכז: מנהל תעשיות במשרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה. התייעלות היא צו השעה".
לשמור על שרשרת לוגיסטית מתפקדת
הפתרון להתייעלות הלוגיסטית בזמן המלחמה זכה להדים חיוביים והתגלגל לכדי שיתוף פעולה יוצא דופן בין משרד הכלכלה, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, מכון היצוא, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, המרכז להתייעלות במשאבים ומועצת המובילים והמסיעים בישראל. בעקבות זאת החליטו השותפים לרעיון על הקמת חמ"ל טכנולוגי-לוגיסטי ללא עלויות למשתמשים, שיעשה שימוש בטכנולוגיה של חברת טראקנט למתן פתרון מידי לבעיית שרשראות האספקה שנוצרה.
אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות, מברך על האפשרות לתת מענה לענף שנפגע באופן חמור במישורים רבים: "זיהינו שאחד הקשיים הוא בתחום שינוע התוצרת החקלאית הטרייה לחנויות, ולכן קידמנו פתרון מיידי. הטכנולוגיה החדשנית שבה נעשה שימוש מאפשרת לחקלאים לבחור בקלות וביעילות נהגי משאיות, שיוכלו לאסוף את התוצרת ולהעבירה לנקודת המכירה, ובכך למלא את החלל החסר. רק כך נשמור על החקלאות, על החקלאים שלנו, על הרציפות התפקודית ועל ביטחון המזון".
נאור מורג, ראש אגף מודיעין עסקי במכון הייצוא, התייחס גם הוא לפתרון החמ"ל: "יצואנים הנתקלים בחסמים בשרשרת האספקה פונים אלינו לקבלת סיוע. המערכת של טראקנט נותנת פתרון לחולייה בתוך ישראל, מהיצואן אל הנמל. אנו מסייעים בעת הזו ליצואנים בכל הנדרש להמשכיות עסקית, תובלה ולוגיסטיקה אשר מהווים אחד מהאתגרים המהותיים בעת הזו. מטרתנו היא להסיר כל חסם שהיצואנים נתקלים בו - בין לוגיסטי, בירוקרטי או בתחום של פיתוח עסקי ויצירת לידים. מכון היצוא ימשיך להוות קטר למשק, הן לתעשייה המסורתית והן להייטק".
כאמור, המערכת של טראקנט עתידה לתכלל בין הביקושים של המפעלים לבין חברות הובלה ברחבי הארץ. על תועלת הטכנולוגיה למשק הישראלי מתייחס מנכ"ל מועצת המובילים והמסיעים בישראל, דוד כוכבא: "באמצעות המערכת הדיגיטלית של טראקנט הוקמה זירת מסחר דיגיטלית, שמחברת בין הביקושים לבין ספקים וחברות הובלה ויוצרת התאמה מדויקת בין סוגי המטען, נתיבי הנסיעה וסוג המשאית. מדובר בטכנולוגיה אשר פותחה לצרכי המשק השגרתיים, ומתחילת המלחמה הוסבה והותאמה לטיפול בצרכים המיידים שנוצרו במשק בעקבות מצב החירום".
לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית
חנן פרידמן, מנכ"ל חברת טראקנט ומומחה בעל שם עולמי, צבר ניסיון של למעלה משני עשורים בתחומי הלוגיסטיקה. בעברו ניהל את הפרויקט הלוגיסטי להפרטת המזון של צה"ל במשרד הביטחון וכן פרויקטים לוגיסטיים גדולים נוספים וכיום הוא משמש כחבר בבורד של ארגון ה־ITF (ארגון התחבורה והלוגיסטיקה העולמי במסגרת OECD). במהלך פרויקט הדגל של מדינת ישראל להקמת תחנות סולאריות בערבה, המוגדרת כאזור מאתגר מבחינה לוגיסטית, הבין פרידמן את הפוטנציאל העצום הטמון בחיבור בין השותפים בתעשיות הלוגיסטיקה (אקו־סיסטמה) על פי עקרונות הכלכלה השיתופית.
על בסיס אותם עקרונות הוקמה חברת טראקנט בשנת 2016 והונפקה בבורסת תל אביב בשנת 2021. נכון לימים אלה מנהלת החברה את פעילותה דרך ארבעה מוקדי פעילות באילת, תל אביב, צרפת ורומניה, ופועלת כיום באירופה, ארה"ב והמפרץ הפרסי. "נתוני ה־OCD המצביעים על נסיעות ריקות של משאיות בכבישי העולם בשגרה, בין 30 ל-45 אחוזים בממוצע הביאו אותי להבנה שחייבת להיות התייעלות", מספר פרידמן. "ההבנה הזו הובילה לפתרון שפותח - פלטפורמה דיגיטלית שעובדת על בסיס הכלכלה השיתופית, ובונה 'צי צף' של משאיות מחברות שונות, ביקושים ממפעלים שונים, מחברת ביניהם ומייעלת באופן משמעותי את ענף התובלה ומשפיעה על כל שרשרת האספקה".
כיצד נוצרה היוזמה המשותפת להקמת חמ"ל חירום לוגיסטי בתקופה זו?
פרידמן: "מייד עם היוודע היקף האירוע והשלכותיו המיידיות על המשק, יצר איתי קשר מנכ"ל התאחדות המובילים בישראל, עימם אנו נמצאים בעיצומו של פיילוט במימון המשרד להגנת הסביבה. הסבת המערכת של טראקנט לאור המצב לצורכי חירום הייתה מתבקשת. כבר בעת משבר הקורונה הראינו כיצד שימוש במערכת החכמה שלנו, המקטינה את הנסועה הריקה (Empty mile) באירופה, ומייצרת שקיפות ודיגיטליות מלאה, מהווה פתרון מיידי לבעיית שרשראות האספקה שנוצרה אז. כך גם כרגע מצוקת כוח האדם בענף התובלה בארץ והמחסור במשאיות שגויסו בצו 8, מחייב פתרון זמין שיאפשר לייעל את מערכי התובלה במשק. צוות המפתחים של החברה עוסק כרגע בווליום גבוה מול ההתאחדות ובעלי חברות התובלה וכלל השותפים המשקיים, להפעלה מהירה של זירת המסחר החדשה ולהזרמת ביקושים".
גם ארז רובינשטיין, יו"ר ועדת הלוגיסטיקה בהתאחדות התעשיינים, מברך על המהלך: "התעשייה הישראלית עושה כל שביכולתה על מנת להמשיך ברציפות של ייצור להמשך אספקת המוצרים והשירותים למשק. בהמשך להכרזת שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף, נוכח האתגרים והסיכונים עימם מתמודד המשק הישראלי ועל רקע החשיבות לשמירה על שרשרת לוגיסטית מתפקדת לאור גיוס הנהגים והמחסור בכוח אדם – יש למיזם הדיגיטלי חשיבות גבוהה למיצוי יכולות המשק הישראלי״.
רז הילמן, סמנכ"ל יבוא, מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר, מתייחס לצורך ולפתרון המצוי בהישג יד: "הגיוס המאסיבי של נהגים ושל רכבי הובלה על ידי הצבא מחייב פתרונות יצירתיים. לצד פעילות הלשכה לסייע בשחרור רכבי הובלה לעסקים חיוניים, המערכת של טראקנט מהווה פתרון הובלה מצוין, שיסייע לייצר המשכיות ורציפות תפקודית של המשק בתקופת חירום".
"אין חולק כי בימים אלה של מצב חירום לאומי מדובר בצו השעה", מסכם פרידמן. "החמ"ל הלוגיסטי עושה את מרב המאמצים על מנת לסייע לחזית ולעורף ולאפשר פעילות לוגיסטית סדירה ותמיכה בשרשרת האספקה במדינת ישראל".
>>> לאתר החברה
בשיתוף מכון הייצוא והמרכז להתייעלות במשאבים (בבעלות הסוכנות היהודית)
