המהפכה התעשייתית הרביעית, כפי שמכונה העידן הטכנולוגי הזה, הופכת כל תחום על פיו. כשמיליארדי בני אדם מקושרים דרך מכשירים ניידים בעלי נגישות אינסופית למידע, כוח עיבוד עצום וכושר אחסון שרק הולך וגדל – פריצות הדרך מגיעות בקצב אקספוננציאלי, עם השלכות מרחיקות לכת על התפיסות ומערכות הייצור, המסחר, הניהול והממשל. כך השתנתה מהיסוד תרבות הפנאי, השירותים והצריכה, מקניות ברשת עד שירותי משלוחים. המהפכה הזאת לא פוסחת על שוק ההון.
כשחושבים על פרופיל המשקיע הקלאסי, יש מי שעדיין מדמיין אדם מבוגר יותר, בעל הון וממון, שיכול להרשות לעצמו גם להפסיד לא מעט, אדם ששוחה בעולם ההשקעות והתנסה בו לאורך שנים רבות. ובכן, התמונה הזאת היא חלקית למדי. יש כיום מגמה מתמשכת של ירידה בגיל המשקיעים החציוני, כניסה לבורסה בסכומים נמוכים משמעותית ממה שהוגדר עד לא מזמן כמינימום וגידול מרשים במניין הסוחרים באופן עצמאי.
מאחורי הגל הזה עומד שילוב של גורמים: סביבת ריבית אפסית, שהופכת את החסכונות הבנקאיים לפחות ופחות משתלמים; שינויים רגולטוריים, שנועדו להנגיש את שוקי ההון לקהל רחב; צמיחה של בתי השקעות, שמצמצמים את העמלות בעשרות אחוזים ביחס לבנקים ומובילים שינוי תפיסתי; ומכשירי השקעה וחיסכון חדשים וחדשניים שהם מכניסים ושמאפשרים ללקוחות לבצע פעולות בקליק מכל מקום ובכל שעה, עם נגישות מקסימלית לשווקים בארץ ובעולם.
כמובן, עם הנגישות והזמינות המוגברת באות גם הטעויות. אנשים נוטים לחשוב שזול הוא סיבה מספקת לקנייה, ולא אחת הולכים שולל אחר הבטחות חסרות ביסוס לתשואה ("לעשות מכה"). באופן טבעי, כמו לכל שוק, גם לשוק הזה הסתננו שרלטנים ונוכלים. בתי ההשקעות מודעים לבעיה וחלקם חרתו על דגלם, כחלק מסל השירותים הרחב, לחנך את ציבור המשקיעים לניתוח, הבנה והשקעה נבונה. אפשר היום למצוא קורסים מסוגים שונים ועבור קהלים שונים, ממושגי יסוד ומדריכי "איך מתחילים" ועד וובינרים ייעודיים על מינופים וסקטורים מורכבים במיוחד.
משימור לקוחות למשרד קליטה
בית השקעות הוא גוף שמשקיע את הכספים עבור לקוחותיו במטרה להניב עבורם תשואה. המיקוד וההתמקצעות בתחום הזה, ללא "רעשי רקע", הוא בין יתרונותיו הגדולים. הוא יכול להיות פרטי או ציבורי, כשבמקרה השני מניותיו עשויות להיסחר בבורסה בעצמן. כל בית השקעות מתחרה בדומיו, כמו גם בבנקים, על היקף הכספים והנכסים המנוהלים על ידו ועל התשואה שהוא מצליח להניב באפיקים השונים. את הכספים הוא מנהל באמצעות אפיקי השקעה מגוונים המותאמים לצורכי הלקוח (למשל: נזיל או ארוך טווח), בתמהיל שתואם את רמת הסיכון שהוא מוכן לקחת ושנכונה לו(בעיקר: שיעור מנייתי לעומת אג"ח סולידי).
האפיקים כוללים תיקי השקעות מנוהלים, קופות גמל, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות ועוד, ולכל אפיק יתרונות וחסרונות משלו. קופת גמל להשקעה, למשל, היא מוצר חדש יחסית שמאפשר "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה": גם ליהנות מתשואה עקב העליות בבורסה, וגם להשאיר את הכסף נזיל ולפדות אותו בכל עת ללא קנס (בשונה למשל מקרן פנסיה). תקנה רגולטורית מיוחדת אף מקנה פטור במוצר הזה ממס רווח הון למי שפודה את הסכום מגיל 60 ומעלה כקצבה חודשית. תיק השקעות מנוהל הוא מוצר שנתפר יותר למידותיו ולצרכיו של המשקיע. בדרך כלל אפשר לפתוח תיק כזה – וליהנות מהחוסן הפיננסי של הגוף המנהל וכן מהידע, המומחיות והיד על הדופק של מיטב האנליסטים שלו – מסכום של 300-250 אלף שקל ומעלה. ביישומים הדיגיטליים אפשר לרוב להיכנס גם עם הרבה פחות, אך חבילת הליווי והשירותים מצטמצמת.
בשנים האחרונות, כמענה לרצון לבצע מסחר עצמאי לגמרי בבורסות בארץ ובעולם, נפתחו גם חדרי השקעות ופלטפורמות טרייד דיגיטליות. אלו מנגישים את שוקי המניות לסוחרי היום ומספקים להם מידע עדכני, תמיכה מלאה ובמידת הצורך, בעיקר למשקיעים ה"כבדים" יותר, גם ליווי והכוונה. הרעיון במסחר כזה הוא שהמשקיע מקבל בעצמו ומממש את ההחלטות, למשל: רכישה או מכירה של ניירות ערך מסקטור כזה או אחר. לפיכך קריטי עבורו להתעדכן בנתונים בזמן אמת. פלטפורמות המסחר אמורות לדאוג להזנה של פיד חי וללא שיהוי מתל אביב, ניו יורק וכל זירות ההשקעה.
את המגמות החדשות שתיארנו כאן הבליט עידן הקורונה ביתר שאת. בבתי ההשקעות נפתחו חמ"לים לשימור לקוחות, אך עד מהרה רבים מהם הפכו למשרדי קליטה של לקוחות חדשים. החוויה היתה של כניסה מאסיבית של משקיעים, כששיעורים גדולים מתוכם עושים זאת לראשונה בחייהם. באפריל 2020 דובר על פי ארבעה ולפעמים פי חמישה מצטרפים חדשים ביחס לחודש ממוצע ב-2019. את הסיבות שהובילו ל"בהלה לבורסה" הזו תלו בבתי ההשקעות השונים בחוסר הוודאות הפיננסית שחבר לאכזבה מהפרנסה הקבועה, יחד עם עודף זמן פנוי ובשלות למימוש הבטחות שאנשים נתנו לעצמם מזמן.
