נגיף מיקרוסקופי אחד שמגיח לאוויר העולם בעיר אלמונית בסין מסוגל לשנות בן רגע את שגרת החיים של מיליארדי בני אדם. את הלקח הזה למדנו כולנו בשנים האחרונות, כאשר מגפת הקורונה הובילה להפעלת סגרים כלליים ברוב מדינות העולם – ולכניסתן לתוקף של מגבלות קורונה חריפות. המגפה עצמה אמנם כנראה כבר מאחורינו, אבל ההשלכות הדרמטיות שלה מוסיפות לטלטל את השווקים – ואת החלטותיהם הכלכליות של משקי בית וחוסכים בארץ ובעולם.
העלאת הריבית, האינפלציה והירידות בבורסה משפיעות בצורה דרמטית על אסטרטגיות ההשקעה והחיסכון של משקיעים רבים. אחרי עשור של תשואות גבוהות בשווקי המניות, כעת הבורסה סופגת הפסדים חדים. מנגד, הריבית הגבוהה מגדילה את התשואה הממוצעת על מכשירי חיסכון שמרניים כמו פיקדונות וקרנות נאמנות כספיות. בעקבות השינויים הללו, דווקא אותם מכשירי השקעה סולידיים, שלא זכו לתשומת לב ניכרת בשנים האחרונות, הופכים פתאום לאטרקטיביים. בשנה החולפת יותר ויותר משקיעים בוחרים לשלב את מכשירי החיסכון הללו בתיקי ההשקעות שלהם.
עידן הריבית הנמוכה מאחורינו
מהרגע שבו פרץ לחיינו נגיף הקורונה, אבני הדומינו נפלו במהירות. השיתוק העולמי הוביל להזרמות כספים ממשלתיות בהיקפים אדירים, במטרה להמריץ את הכלכלה בימי הסגרים הקשים. הקורונה פגעה בשרשראות האספקה של חברות מכל הגדלים – וכך הקשתה על יכולתן לעמוד בביקושים המתעוררים. השילוב בין עלייה בביקוש כתוצאה מהתעוררות הכלכלה לבין משבר שרשראות האספקה – הוביל לזינוק חד באינפלציה. אל תוך הסערה הזאת נכנס בתחילת השנה שעברה גורם כאוטי נוסף: המלחמה באוקראינה. הפלישה הרוסית העלתה את מחירי האנרגיה והקשתה עוד יותר על שרשראות האספקה הפגועות – מה ששפך עוד שמן למדורת האינפלציה.
כדי למנוע מהמשבר לצאת משליטה, הבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות, ובהן גם ישראל, פנו לתרופה המוכחת למחלת האינפלציה: העלאת ריבית. רק לאחרונה הודיעו בבנק ישראל על העלאה נוספת של הריבית במשק, שתביא אותה לרמה של 3.75%. בבנק ישראל אף הבהירו כי הריבית תישאר ברמתה הגבוהה לאורך זמן.
ההעלאה האחרונה הביאה את ריבית בנק ישראל לשיא חדש מאז שנת 2008. באותה השנה טרפה את הקלפים טלטלה כלכלית אחרת: המשבר העולמי שהציתה בועת הסאב-פריים בארצות הברית. בעקבות אותו משבר, התבצעו ברחבי העולם הורדות ריבית משמעותיות – שגרמו לכך שריבית בנק ישראל ניצבה על רמה כמעט אפסית במשך יותר מעשור.
משקיעים שנכנסו לעולם ההשקעות בסוף שנת 2009 כלל לא חוו מציאות ממושכת של ריביות גבוהות. מסוף שנת 2014 ועד תחילת שנת 2022, ריבית בנק ישראל נותרה יציבה בטווח שבין 0.1%-0.25%.
מכיוון שריבית בנק ישראל מכתיבה את ריבית הפריים ואת הריביות על רוב ההלוואות בשוק, במציאות של ריבית אפסית – משקיעים יכלו לקבל בקלות אשראי בתנאים נוחים ביותר. מהצד השני של המשוואה, שבו ריבית בנק ישראל משפיעה על הריביות על פיקדונות ומכשירי חיסכון רבים, עידן הריבית הנמוכה פגע משמעותית באטרקטיביות שלהם.
כאמור, בשנה החולפת דברים התחילו להשתנות. ריבית בנק ישראל עלתה מ-0.1% בנובמבר 2021 – ל-3.75% כיום. לפתע פיקדונות בנקאיים, אגרות חוב ומכשירי חיסכון סולידיים אחרים הפכו למשתלמים הרבה יותר – בוודאי בהשוואה למציאות שלפני הקורונה.
מעבר לכך, היתרונות של מכשירים פיננסיים אלו בולטים כיום במיוחד אל מול המצב בבורסות המובילות בעולם. בשנת 2022, הנאסד"ק איבד כ-30% מערכו, מדד ה-S&P 500 איבד כ-20% מערכו – וגם הדאו ג'ונס חווה ירידה של כ-10%. מניות רבות שזכו לשבחי המשקיעים בשנים האחרונות, כמו רוב ממניות הטכנולוגיה המדוברות, התרסקו בצורה חדה עוד יותר.
הירידות בשווקי המניות נובעות גם ממשבר האספקה ומהאינפלציה – אך גם מעליית הריבית. הקונצנזוס במחקר הכלכלי גורס כי העלאה של הריבית מצננת את ההתלהבות של משקיעים מכניסה לשוק ההון – בעקבות שחיקה של היתרון היחסי של תשואת מניות אל מול תשואת פיקדונות ומכשירים פיננסיים סולידיים יותר.
משקיעים רבים התרגלו לתקופה ממושכת של עלייה במחירי המניות – ואפילו לא טרחו לשקול את האפשרות של השקעה במכשירים פיננסיים אחרים. אלא שבעקבות התבטאויות בנק ישראל לפיהן אנו עומדים בתחילתה של תקופה ממושכת של ריביות גבוהות, כולם נדרשים לחשב מסלול מחדש. כל המשקיעים, מהמוסדיים הגדולים ועד למשקיעים העצמאיים הקטנים, מחפשים הזדמנויות חדשות בתוך המציאות המשתנה.
יציבות גבוהה - ותשואה גדלה
אחד ממכשירי החיסכון וההשקעה הראשונים שנהנים מעליית הריבית הוא הפיקדונות. אלו הם מכשירים שבמסגרתם החוסך מפקיד את כספו בידי בנק או גוף פיננסי אחר – בתמורה לריבית מוסכמת מראש. למעשה, במובנים מסוימים פיקדון הוא הלוואה שאנחנו מעניקים לבנק: אנחנו מעמידים לרשותו את כספנו בתמורה לריבית. הריבית על הפיקדונות נגזרת מריבית בנק ישראל, ולכן בשנה האחרונה התשואה הממוצעת של פיקדונות בנקאיים עלתה בצורה חדה.
פיקדונות שונים נבדלים זה מזה במספר תבחינים משמעותיים: הגוף שמציע את הפיקדון, הריבית המוצעת – וכן משך הפיקדון. לרוב הבנק דורש מהמשקיע להעמיד לרשותו את הפיקדון לתקופה מוגדרת מראש: במהלך תקופה זאת המשקיע לא יוכל למשוך כספים מהפיקדון. בשוק ניתן למצוא כיום פיקדונות קצרי מועד (פק"מ) שמוגדרים לתקופה של שבועות או חודשים – וכן פיקדונות קלאסיים לטווח ארוך.
בהתחשב בכך שבנק ישראל עשוי להוסיף להעלות את הריבית בעתיד הקרוב, משקיעים רבים מעדיפים פיקדונות בעלי ריבית משתנה – שמתעדכנת בהתאם להחלטות הבנק המרכזי. כמה מהבנקים הגדולים בארץ מציעים פיקדונות מורכבים יותר בעלי תשואה דו-מסלולית – שנקבעת על פי הגבוה מבין שני חישובים שונים: העלייה במדד המחירים והריבית הקבועה.
כלי השקעה נוסף שצובר פופולריות בעת האחרונה הוא קרנות נאמנות כספיות. בפשטות, מדובר בחלופה לפיקדון – במסגרתה אנו משקיעים בקרן נאמנות בתמורה לריבית קבועה המתבססת על ריבית בנק ישראל. נתוני הרשות לניירות ערך שפורסמו בשנה שעברה מראים כי במהלך שנת 2022 הישראלים נהרו אל הקרנות הכספיות – שאותן משווקים מרבית בתי ההשקעות הגדולים בארץ.
היתרון המרכזי של שני אפיקי ההשקעה הללו טמון ביציבות הגבוהה שלהם. בניגוד להשקעה במניות או במוצרים פיננסיים נגזרים אחרים, כספי ההשקעה מוגנים – וחשופים אך ורק לסיכון של חדלות פירעון מצד הבנק. מעבר לכך, גם התשואה על ההשקעה מובטחת בסבירות כמעט ודאית – ואינה תלויה בגורמים חיצוניים כמו ביצועי השוק.
בשנה האחרונה, בשל הירידות בשווקים, הפיקדונות הבנקאיים ניצחו בצורה מובהקת את מדדי המניות הגדולים. כאמור, העלאת הריבית מגדילה בצורה משמעותית את התשואה הממוצעת על פיקדונות ועל קרנות נאמנות כספיות – ועשויה להפוך אותם למכשירי השקעה אטרקטיביים גם לטווח ארוך יותר.
השילוב בין שני התהליכים הללו – עליית הריבית והירידות בבורסה – מאפשרים למכשירי ההשקעה הסולידיים להתחרות בצורה משמעותית ואפקטיבית בשוק ההון. משקיעים רבים, גדולים וקטנים כאחד, ממהרים לנצל את ההזדמנויות החדשות בעולמות החיסכון וההשקעה – כדי ליהנות מיציבות גבוהה במיוחד לקראת העתיד הבלתי צפוי.
אין האמור לעיל מהווה משום המלצה או חוות דעת מקצועית והוא אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מוסמך בתחום
