חדשנות טכנולוגית, טיפול מותאם אישי לכל חולה והפיכת כל אבן בארץ ואף מעבר לים, על מנת לספק את הטיפול האופטימאלי ביותר לחולים. אלו הם הנדבכים עליהם מושתת מרכז הלב המשולב בשערי צדק, מרכז הנחשב לחלוץ בארץ ובעולם בביצוע פרוצדורות חדשניות בבעיות לב שונות. "תחום החדשנות בקרדיולוגיה הוא תחום בו "שערי צדק" משקיע משאבים רבים ומאמצים. ההיסטוריה של המרכז הרפואי הזה הולכת שנים רבות אחורה בהובלת תחום זה בישראל תוך הכנסת אמצעים חדשים לארץ ותרומה לפיתוח אמצעים חדשים כולל כאלה שנוסו לראשונה בבני אדם כאן", אומר פרופ' מיכאל גליקסון, מנהל מרכז הלב המשולב בשערי צדק. "אנו נלחמים, פשוטו כמשמעו, על כל חולה, מטמיעים את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם, מפתחים בעצמנו שיטות טיפול חלוציות ואף מביאים במקרי הצורך אמצעים מיוחדים לראשונה מחו"ל המסייעים לנו במתן פתרונות נקודתיים לכל חולה", הוא מסביר. "שילוב זה קנה את שמו של מכון הלב שלנו, כמכון מתקדם וחדשני."
ניתוח ללא ניתוח? העתיד כבר כאן
בבואנו לסקור את החדשנות בה מתאפיין מכון הלב המשולב נתחיל בהליך הנפוץ ביותר – הניתוח. עבור רובנו משמעותה של מילה זו היא פעולה כירורגית בה פותחים המנתחים את אחד מחלקי הגוף ומבצעים בו טיפול פולשני, אך מסתבר שבשערי צדק זה לא ממש מדויק כי במרכז הלב הייחודי מבצעים הקרדיולוגים ניתוחי לב ללא פתיחת בית החזה על ידי צנתורים מיוחדים.
אם זה נשמע לכם קצת כמו מדע בדיוני, אז למען האמת שזה לא רחוק מכך. "היכולות הטיפוליות שעומדות כיום בפנינו בחדרי הצנתור בשערי צדק נחשבו בעבר הלא רחוק ל"מדע בדיוני של ממש" מציין ד"ר דני דביר מנהל יחידת הצנתורים במרכז הלב. "צריך להבין, הלב הוא איבר מורכב שפועם כל הזמן ואי אפשר להשבית אותו, וכיום אנו מצליחים לבצע צנתורים מורכבים, בין היתר באמצעות סכין מזערית העוברת דרך כלי הדם הקטנים המגיעים אל הלב, ללא פתיחת החזה. אם בעבר הדבר המקובל בצנתור היה לשים סטנט, לנפח בלון, או לשים מסתם מקופל או אטב על מסתם קיים, במצבים קיצוניים זה כבר לא מספיק והיום יש לנו אפשרויות מתקדמות לבצע חיתוכים בלב פועם וכל זאת בלי לעצור תפקוד הלב או לפתוח את גוף החולה. מטרתנו היא לעשות כל זאת מבלי לסכן את החולה בניתוח לב פתוח."
לדבריו, "רק לפני כשבוע הגיע אלינו למרכז קשיש ניצול שואה שחיכה זמן רב לטיפול והייתה הבנה במקומות אחרים שעשו בשבילו הכל ובעצם ימיו ספורים. באמצעות הטיפולים המתקדמים שיש רק אצלנו הצלחנו לתקן לו את בעיית הלב ועכשיו הוא בריא ועומד על הרגליים. הגישה הזו נובעת מעיקרון דגל שלפיו אנו לא מתפשרים על בריאות המטופלים שלנו, גם אם מדובר במצב קיצוני וייחודי. אנו נעשה הכל בשביל למצוא עבור אותו חולה את הפיתרון המיטבי שישפר את בריאותו ולעיתים יציל את חייו. במיוחד הדברים אמורים באוכלוסיית הקשישים בישראל. תוחלת החיים מתארכת ואנחנו צריכים לספק לבני הגיל השלישי את אותם טיפולים ומענים המסופקים לשאר האוכלוסייה. הקושי הוא שמטופלים קשישים אלה הם בסיכון גבוה לניתוח לב פתוח קונבנציונאלי ולעיתים גם הטיפול הצנתורי הוא מורכב ביותר ודורש שיטות ייחודיות שחלקן מבוצעות רק אצלנו. במרכז הלב בשערי צדק אנו מתחייבים להפוך כל אבן בחיפוש אחר הפתרון המיטבי לבעיית המטופל."
לראות את הלב לפרטי פרטים
הלב שלנו הוא מכונה מורכבת ביותר הזקוקה בין השאר לפעילות חשמלית סדירה על מנת לתפקד כיאות. כשזו משתבשת היא עלולה לסכן את חיינו. ההפרעה השכיחה ביותר נקראת פרפור עליות או פרפור פרוזדורים ממנה סובלים כ-90 אלף ישראלים. מי שנמצא בחוד החנית של התחום הזה הוא ד"ר יואב מיכוביץ' מנהל היחידה לאלקטרופיזיקה במרכז הלב המשולב של שערי צדק.
"הבעיה מתבטאת לרוב בתחושות של חולשה, עייפות, ודפיקות לב מואצות וקוצר נשימה. לעיתים גם תפקוד הלב מתחיל לרדת", הוא מסביר. "לעיתים מקור ההפרעות הקצב הוא בקטעים מצולקים בעליות או בחדרי הלב, מקומות בהם נוצרה צלקת החוסמת את מעבר הזרם החשמלי שנאלץ להקיף אותה. הטיפול השכיח בחולים שלא מגיבים לטיפול תרופתי הוא אבלציה – במקרה של פרפור עליות מוחדר צנתר לעלייה השמאלית תוך צריבת אזורים שונים שבהם נוצרים המעגלים החשמליים הלא תקינים שגורמים להפרעות הקצב."
"פעולה זו נעשתה עד לא מזמן אך ורק על בסיס מיפוי הפעילות החשמלית של הלב, מיפוי שאינו מדויק לחלוטין וגרם למעשה להישנות של הפרעות קצב הלב בקרב 10-40% מהלב וכאן מגיעה הייחודיות שלנו. נכון להיום אנחנו המרכז הרפואי היחיד בישראל ומהבודדים בעולם אשר משתמש ב-MRI משוכלל המדמה את הלב באופן כמעט מושלם. באמצעות MRI זה אנו מקבלים תמונה מדויקת יותר של הלב, סוג של מודיעין מקדים, המאפשר לנו לצרוב כל צלקת בלי לפספס אף מוקד. למעשה השילוב בין המיפוי החשמלי אשר אומר לנו איך זורם החשמל בלב, ל–MRI שמעניק לי תמונה אנטומית של הצלקות ניתן לקבל תמונה הרבה יותר מדויקת, היכן צריך לצרוב. הדבר מסייע לנו גם עם חולים שכבר עברו אבלציה והפרעת הקצב שלהם חזרה, שכן באמצעות ה–MRI המדויק אנו יכולים לזהות אם בצלקות קיימים עדיין מוקדים שלא נצרבו."
הדמיה תלת ממדית
נושא נוסף בו עוסק ד"ר מיכוביץ' הוא ביצוע פעולות צריבה באמצעות הדמיה משוכללת אשר מציגה את מבנה הלב בצורה תלת ממדית ולא דו ממדית. את זאת הוא עושה בין השאר באמצעות מערכת כחול-לבן בשם EPD שפותחה על ידי פרופסור שלמה בן חיים, ממציא ותיק שפיתח לאורך השנים טכנולוגיות מובילות בתחום הלב . "המערכת מאפשרת לנו להבין לעומק את המבנה האנטומי של ליבו של המטופל מבלי שניגע פיזית בדפנות הלב", הוא מסביר.
הקוצב החדשני המושתל במלואו בלב
הלב כידוע מצויד בקוצב לב טבעי היוצר גירויים חשמליים הגורמים להתכווצותו של שריר הלב. לעתים, מסיבות שונות, משתבשת פעילותו של הקוצב הטבעי, כלומר הוא מעביר את הגירויים החשמליים בקצב איטי מדי ואז יש צורך להיעזר בקוצב לב מלאכותי. גם בנושא זה מתחוללות התקדמויות רבות במרכז הלב. "בדרך כלל הקוצב מונח בדופן עצם החזה ויש לו אלקטרודות שנכנסות דרך הוורידים ללב", מציין ד"ר מיכוביץ' "ובמרכז הלב אנחנו משתמשים בקוצב חדשני המושתל כולו בלב. אם החיסרון שלו עד כה היה בעובדה שהוא ידע רק לקצב את החדר ולא עשה סנכרון בין העליות לחדרים, הרי שאנו משתמשים בקוצבים משוכללים שעושים גם את הסנכרון הזה."
מטבע הדברים ד"ר מיכוביץ' ושאר חברי הצוות הרפואי נתקלים מדי יום בסיפורים אנושיים מורכבים הבאים לפתחם. אחד מהם הוא של אישה בשנות השלושים לחייה, אמא לשלושה ילדים, שנולדה עם מום לב מאוד מסובך והייתה מילדות במעקב רפואי רציף ועברה ניתוחים מצילי חיים בארץ ובחו"ל. לאחרונה היא החלה לפתח הפרעות קצב חדריות שעלולות היו לסכן את חייה."
"היינו צריכים למצוא פיתרון לבעיות המורכבות שלה ולצורך הטיפול בה השתמשנו בכל האמצעים אותם מניתי על מנת לקבל כמה שיותר הדמיות מדויקות על מבנה הלב שלה. המודיעין המקדים הזה חשוב במיוחד במקרים של מומים מולדים בהם מבנה הלב של המטופלים אינו רגיל. בסופו של יום עשינו לה אבלציה מורכבת שארכה שעות ארוכות. לשמחתנו ההליך עבר בהצלחה וכיום, חצי שנה אחרי, היא חזרה לשגרת חייה."
קונספט חדשני בתיקון מסתמים
מתברר שהסיפורים האלו, על אנשים שהגיעו למרכז הלב במצבי סכנת חיים ויצאו ממנו על הרגליים בריאים ומאושרים, עובר במרכז הייחודי הזה כחוט השני. "לפני חודשיים קיבלתי טלפון מאחד מבתי החולים בארץ בו הודיעו לי כי יש להם חולה בן 93 שעבר התקף לב והם לא מצליחים לייצב אותו", מספר ד"ר מוני שובי, מנהל יחידת המסתמים במרכז. "כמקום שחרט על דגלו לא לוותר על אף אדם הבהלנו את המטופל הקשיש למרכז הלב שלנו ובבדיקה גילינו שיש לו דליפה חמורה במסתם המיטראלי. למעשה הוא הגיע אלינו במצב קשה ביותר ללא הרבה סיכוי אבל החלטנו להילחם עליו. ובאמת, הצלחנו לייצב אותו בטיפול הנמרץ ומיד לאחר כן ביצענו לו תיקון דחוף של המסתם המיטראלי על ידי התקנת קליפ, הליך ממש לא מקובל לאחר התקף לב. לשמחתי הגישה החדשנית והיצירתית בה נקטנו הצילה את חייו ושלושה ימים בלבד לאחר הטיפול הוא כבר חזר הביתה", הוא מציין.
לדברי ד"ר שובי, "מדובר על קונספט חדשני שלא מוכר בעולם ואנו מובילים בו. הראינו שבלי תיקון דחוף של המסתם הזה החולה יכול היה למות ורק ההליך הדחוף שביצענו בו הציל את חייו".
חדשנות נוספת אליה מבקש ד"ר שובי להתייחס נוגעת לאספקת הפתרונות המקיפה שיש למרכז להציע לכל חולה שיש לו בעיות הן במסתם המיטראלי והן במסתם הטריקוספידאלי. "ארגז הכלים שלנו הוא רחב ביותר ואנו יכולים לספק תוצאות טובות לחולים עם בעיות בשני המסתמים, מרביתם חולים מבוגרים ובעלי מחלות רקע שהפתרונות הקונבנציונאליים אינם מתאימים להם. למעשה אנו המרכז היחיד שמעניקים פתרונות בהתאמה אישית גם לקשישים בני 80 ו-90 הסובלים מבעיה מסתמית קשה. מבחינתי הטיפול המילעורי במסתמים באמצעות מתקנים ספציפיים לכל חולה בהתאם לאפיונים הרפואיים שלו, ותיאום הציפיות הנעשה מולו ומול בני משפחתו לאיכות חייו העתידית, הם אומנות של ממש", הוא מסכם בגאווה.
