שני יתרונות חזקים ממצבים את מדינת ישראל כמעצמת רפואה עולמית: הרופאים הטובים והמקצועיים ביותר והפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים בכל פרמטר קיים. בתחום הקרדיולוגיה בפרט, מגוון הטכנולוגיות הישראליות הוא מהנרחבים בעולם. כך גם כמות הפטנטים, ההשקעות והסטארט-אפים. כשהשימוש בטכנולוגיות הללו מובל על ידי הרופאים הטובים ביותר, התוצאות לא מאחרות לבוא.
המרכז הרפואי הדסה הוא מהגדולים בישראל ונחשב לבין המובילים בארץ בכל הקשור לרפואת הלב לרבות הטיפולים המוצעים בו, המחקר והחידושים בתחום. מערך הלב החדש הפועל בהדסה עין כרם ובהדסה הר הצופים מהווה את 'הלב הפועם' בפעילותם של שני הקמפוסים וכך גם תעיד ההשקעה הנרחבת בעיצוב המתחם ובאבזורו במיטב הפיתוחים העדכניים בתחום רפואת הלב. לצד אותן יכולות מתקדמות, עוסק כל העת צוות המערך בפיתוחה של טכנולוגיה מובילה עם חברות סטארט-אפ מבטיחות.
את מערך הלב בהדסה מנהל פרופ' עופר אמיר, בעל התמחות באי ספיקת לב מתקדמת מיוסטון, ארצות הברית. לאחר חזרתו מחו"ל, פרופ' אמיר הקים וניהל את יחידת אי ספיקת הלב של בית החולים כרמל ובהמשך הקים את מערך הלב המשולב של בית החולים פוריה. משנת 2019 הוא מנהל את מערך הלב בהדסה.
במערך הלב בהדסה פועלים רופאים מומחים יוצאי דופן במקצועיותם, בהם ניתן למנות את פרופ' דוד לוריא, מנהל היחידה לטיפול בהפרעות קצב לב וקוצבים (אלקטרופיזיולוגיה). פרופ' לוריא התמחה בהפרעות קצב לב וקוצבים בביה"ח Mayo בארה"ב ונבחר בשלוש השנים האחרונות על ידי מגזין Forbes לרשימת הרופאים הטובים בישראל.
רופא מוביל נוסף במערך הלב הוא ד"ר דוד פלנר, מנהל מחלקת הצנתורים בהדסה, מומחה בעל שם בתחום הקרדיולוגיה הפולשנית עם התמחות ייחודית בצנתורי הלב וכלי הדם ההיקפיים שביצע במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. הצוותים בראשות פרופ' לוריא וד"ר פלנר מבצעים הליכים ופרוצדורות רפואיות פורצי דרך בתחום הקרדיולוגיה ומאפשרים בכך למערך הלב של ביה"ח הדסה להימנות עם מחלקות הלב היוקרתיות והמובילות בעולם.
מהם החידושים העיקריים ברפואת הלב בשנים האחרונות?
"קיימים מספר תחומי חוזק בהן ניתן לציין את עיקר הקדמה הטכנולוגית בקרדיולוגיה" אומר פרופ' עופר אמיר, מנהל מערך הלב בהדסה, "התחום הראשון הוא העברת הטיפול במחלה במסתמי הלב מחדר הניתוח אל חדר הצנתור וכך חולים עם בעיה ספציפית במסתם שבעבר נזקקו להחלפה או תיקוני מסתמי לב, יכולים ליהנות כעת מפעולה כגון החלפת המסתם אאורטלי באמצעות צנתור ולהימנע מניתוח לב פתוח".
"התקדמות נוספת לה אנו עדים בשנים האחרונות היא בתחום הפרעות קצב, שמלבד היותן קטלניות הן גם פוגעות באיכות החיים של החולה. השינוי שחל הוא בפרדיגמה הטיפולית, שעברה מטיפול של לקיחת תרופות נגד הפרעות קצב לטיפול בצנתור, בו עושים צריבות של המעגלים החשמליים שגרמו להפרעת הקצב שהן גם יעילות יותר כטיפול וגם חוסכות מהחולה לקיחת תרופות נגד הפרעות קצב עם תופעות הלוואי שלהן".
מה מקורן של בעיות בקצב הלב וכיצד מטפלים בכך?
פרופ' דוד לוריא, מנהל יחידת האלקטרופיזיולוגיה בהדסה, מסביר: "כאשר המערכת החשמלית משתבשת נוצרת הפרעה בקצב הלב: האטה בקצב, או לחילופין הפרעות קצב מהירות. במטרה לשמור על קצב לב תקין, יושתל קוצב למשל כשהקצב נמוך מידי, או שתבוצע צריבה עבור קצב לב מהיר מידי".
המגזין האמריקאי Newsweek בחר את המערך הקרדיולוגי של הדסה לרשימת בתי החולים הטובים בעולם לשנת 2021. מהן הפרוצדורות המתקדמות שאתם מבצעים במערך הלב שממצבים אותו בין הטובים בעולם?
פרופ' לוריא: "עד לאחרונה, צריבות חשמליות בצנתור נעשו מתוך הלב בחלק הפנימי שלו והבעיה הייתה שחלק מהמעגלים שצריך לצרוב ממוקמים דווקא בשכבה החיצונית של הלב, אליה לא ניתן להגיע מבפנים. עם השנים פותחו שיטות המאפשרות להגיע ישירות ללב באמצעות דיקור החזה מבחוץ, עד לקרום הלב, מה שנקרא 'גישה אפיקרדיאלית'. מה שייחודי אצלנו בהדסה, שאנחנו מטפלים באמצעות שיטה זו גם בהפרעות קצב שמקורן מהחלק העליון של הלב – כלומר משתי העליות. צריבות בחלק העליון של הלב לא נעשו בבתי חולים אחרים בארץ ויש מעט מאוד מרכזים בעולם שמנסים לבצע זאת ולשמחתנו אנחנו יכולים לסייע גם לחולים שסובלים מהפרעות קצב במיקום זה. הטכניקה מבוצעת בצנתור, בהליך זעיר פולשני ללא ניתוח החוסך החלמה ארוכה ומונע סיכוי לסיבוכים".
מדוע השיטה הזו אינה מבוצעת כמעט בשום מקום?
פרופ' לוריא: "יש שני אתגרים עיקריים בטיפול. הראשון הוא הקושי להיכנס עם המחט לחלל קרום הלב והשני, שיש שכבה דקה מאוד שניתן לנוע בה - 1-2 מ"מ, מבלי לפגוע בלב. בטכניקה זו אנו מעבירים תיל מוביל דרך המחט באמצעות צינור וצנתר מיוחד המאפשר מיפוי וצריבה של מוקד הפרעת הקצב בעזרת חיישנים שרושמים פעילות חשמלית ומאפשרים לאתר את המיקום בו מיוצרת בלב הפרעת הקצב ולהציגו במבנה תלת ממד. זו פרוצדורה מתקדמת מאוד המבוססת על טכנולוגיה חדשנית המצריכה מיומנות מיוחדת ולא כל רופא יכול לבצעה".
האם נכון כי חלק לא מבוטל מהפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים מפותחים בהדסה על ידי צוות המערך הקרדיולוגי?
פרופ' לוריא: "בהדסה אנו עובדים רבות עם חברות הזנק על פיתוח התקנים וטכנולוגיות למחלות לב. בימים אלו למשל, אנחנו לקראת שלב ניסויים ראשונים בבני אדם במיזם עם חברת 'קרדיו-ויה' - מכשיר מיוחד שיחליף את המחט בניקור ויאפשר להגיע לאזור חלל קרום הלב בצורה בטוחה וקלה יותר.
פיתוח נוסף, שעונה על הבעיה הנובעת מכך שצנתורים נעשים במקומות חשוכים ומלאי דם בלב שאינם מאפשרים נראות תקינה הוא עם חברה ישראלית בשם EPD המייצרת הדמיה של השטח המדויק בו אנו נמצאים בלב על ידי זרמים חשמליים. המצלמה נכנסת דרך צנתור והפיתוח הזה מעלה את רמת הדיוק של הטיפול ע"י שיפור תנאי ההדמיה בזמן הפעולה".
מהו צוות המשימה המיוחד שהקמתם במחלקת הצנתורים בהדסה?
"מאחר ואנו מבצעים היום פרוצדורות קרדיולוגיות מתקדמות ע"י צנתור: טיפול בעורקים, מסתמים, ועוד, הקמנו צוות משימה מיוחד עם מנתחי הלב בהדסה לתכנון וביצוע פרוצדורות אלו", אומר ד"ר דוד פלנר, מנהל מחלקת הצנתורים בהדסה, "צוות המשימה כולל מומחים מתחומים שונים בקרדיולוגיה, קרדיולוגים מומחים בהדמיה לבבית, צוות טיפול נמרץ, מנתחי לב חזה, מרדימים ועוד. באופן זה אנו יושבים ומתכננים ביחד את הפעולה כצוות, אשר לכל אחד ממנו ישנה מיומנות מקצועית ייחודית רבה מאוד בתחומו, דבר שהוא חיוני להצלחת הפעולה הקולקטיבית".
ד"ר פלנר עוסק רבות גם בפיתוחים עתידיים שצפויים בעתיד להיות מיושמים בהדסה ומחוצה לה.
"פיתחנו מערכת לתיקון קשת אבי העורקים בצנתור. החלק של הקשת באבי העורקים הוא האזור הכי מאתגר לטיפול כיוון שמהקשת יוצאים כלי הדם המספקים דם למוח. ניתוח לב פתוח גדול ומורכב, לעיתים כמצב חירום, הוא כיום הפתרון היחיד לבעיה בקשת אבי העורקים".
הפיתוח שד"ר פלנר עובד עליו כולל תחליף לניתוח המורכב ותומכן מודולרי אותו מרכיבים בתוך הגוף, בפעולה בחדר הצנתורים בטכניקת צנתור עם מערכת 'נקסוס'. עד היום בוצעו הליכים מסוג זה בהנחיית ד"ר פלנר במעל 80 מטופלים ברחבי העולם; כולל ניו זילנד, הונג קונג, קנדה ואירופה.
לסיכום, מדגישים בהדסה כי ד"ר פלנר וצוותו מובילים בבית החולים בין היתר גם את המחקר הקליני הראשוני בבני אדם עם חברת מיטרליקס, במסגרתו מבוצע תיקון המסתם התלת עלי. מדובר בהתקן דמוי ספירלה שבאמצעותו מקטינים את הדליפה במסתם, טכנולוגיה המעוררת אף היא עניין רב בעולם.
