לא כולם יודעים זאת, אבל גם היום במדינת ישראל עדיין לא לכולם יש זכות בעלות מלאה בנכס שלהם, משום שלא מעט אנשים עדיין רשומים ברשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) בתור חוכרים לדורות. במרבית המקרים, לרישום של חכירה לדורות אין משמעות ממשית, אולם בכל הנוגע למשקים חקלאיים - ישנם סדרי דין שקשה ליישב עם המציאות הכלכלית של 2025.
אחד מהנושאים המעניינים הוא הנושא של נחלות חקלאיות. אדמות אלו הינן בבעלות רמ"י, כאשר החקלאים שגרים בקרקע הינם במעמד של חוכרים לדורות וכפופים להוראות רמ"י שונות ביחס לאותה נחלה. כך לדוגמה, מותר לחקלאים האלו לבנות בנחלה, אבל רק מבני מגורים שישמשו את עצמם ואת בני משפחתם, וברובם של המקרים מדובר על לא יותר משלושה מבנים שונים. כמו כן, ניתן להוריש את הקרקע, אולם רק לבן ממשיך אחד בלבד.
"הסכסוכים הנפוצים בהקשר הזה נובעים מטעויות ומחוסר הבנה בסיסי של המורישים, ולעתים אף של עורכי הדין שניסחו את הצוואות", אומר עו"ד גיל לוי, המתמחה בדיני מקרקעין, גם במגזר הכפרי. "המחלוקת נובעת מכך שלא כולם מכירים את המטריה של נחלות למשל, כך שלא כולם יודעים שיכול להיות רק בן ממשיך אחד בנחלה. הרבה פעמים עושים טעויות ורושמים את כל בני המשפחה בירושה. ככל שקיימת הוראה כזאת בצוואה, מדובר בהוראה שפשוט לא ניתן לקיים באופן חוקי, ולכן בתי משפט נאלצים להתעלם ממנה".
אז מה עושים כשיש נחלה ויש מספר יורשים?
"תלוי כמה רכוש יש למוריש. אפשרות אחת היא למכור את הנחלה ולחלק בין היורשים את הסכום, אולם זו אפשרות בעייתית שיכולה להביא למריבות. עוד אפשרות היא למנות בן ממשיך בנחלה, אבל לתת ליורשים האחרים נכסים אחרים מהעיזבון, כך שהירושה תתחלק בצורה מאוזנת. אפשרות נוספת היא למנות בן ממשיך, אבל להתנות זאת בכך שהוא יפצה את הרוכשים האחרים בסכום כזה או אחר בהתאם לשווי הנחלה. מכל מקום, חשוב לעשות זאת בצורה נכונה, לא רק כדי למנוע מחלוקת בין היורשים, אלא סכנות משפטיות ונזקים רבים".
מה למשל?
"בנחלות יש לא פעם חריגות בנייה, בעיות רישום וכדומה. לכן כשסכסוך משפטי בנחלה מגיע לבית משפט, ייתכן שרמ"י תתערב בסכסוך, בתור הבעלים הרשום של הקרקע. במקרים חריגים, רמ"י אף יכולה להפקיע בחזרה את הקרקע מהיורשים, והם יאבדו את הנחלה. המפתח לפתרון הוא להגיע להסכמה לפני שרמ"י מתערבת, לטובת כל המעורבים בדבר".
עו"ד גיל לוי
טלפון: 054-7880481
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
בשיתוף עו"ד גיל לוי
