מיד לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" גויסו עשרות אלפי חיילי מילואים בצו 8. לא כולם יודעים, אבל רכבים וכלי צמ"ה (כלי מכני הנדסי) גויסו גם כן. אולניק היא חברה קבלנית ותיקה בענף התשתיות והבנייה ובשל היותה מל"ח — משק לשעת חירום — הגיעו אליה נציגי צה"ל וגייסו את הכלים שבבעלותה. מדובר על הירתמות במלוא מובן המילה למדינת ישראל, מבחינת כוח האדם, הציוד והכלים שנשלחו לשטח. דוד ודורון אולניק, בניו של המייסד אליעזר אולניק ז"ל, מנהלים היום את קבוצת אולניק.
"מסרנו עשרות כלים לצבא בזמן המלחמה, עד להודעה חדשה ובלי לשאול שאלות", אומר דוד. "היות שאנחנו מוגדרים כמשק לשעת חירום, בשעת מלחמה אנחנו מגויסים. עשרות מרכבי החברה, המשאיות והכלים הכבדים, כמו גם עובדי החברה, אם זה מפעילים, נהגים ומנהלי עבודה, גויסו לטובת הלחימה בגבולות המדינה. גייסנו אפילו טרנזיטים שבבעלותנו והורדנו את הכיסאות כדי לעזור בהובלת הארונות ללוויות, לצערנו הרב". כשאני שואלת את דוד איך מקבלים החלטה כזאת, כשחלק מהפעילות העיקרית של החברה מבוססת על הכלים וכוח האדם שלה, הוא משיב בפסקנות: "שיתפנו פעולה ב–200%, בלי לשאול שאלות. שלחנו את הדבר החשוב ביותר לנו, את הילדים שלנו, שנלחמים בחזית, לא נשלח את הכלים? זאת המדינה שלנו, נתנו את הכלים ברוחב לב ואנחנו רוצים שצה"ל ינצח".
דורון אולניק, שמשמש כמנכ"ל החברה, גויס בעצמו למאמץ המלחמתי. "במשך כמה חודשים זכיתי לפעול כתף אל כתף עם חבריי לצוות ועובדים מהחברה, לפתוח צירים, לגלות פירים ולהיות חלק מתהליכים הנדסיים כאלה ואחרים. עשינו פעולות לטובת הגנה על הגבולות", הוא מספר.
איך מנהלים חברה עסקית בתקופה של מלחמה?
אולניק: "האתגר גדול במיוחד בעסק כמו שלנו. צריך להבין שההשפעות היו רוחביות. גיוס של עובדים, מחסור בכוח אדם בשל סגירת גבולות המדינה, ייקור עלויות ההובלה, גיוס הכלים של החברה ועוד. נדרשת גמישות מחשבתית בתקופות כאלה. אנחנו עדיין מתמודדים עם ההשלכות ובעזרת שכל ונחישות צולחים זאת".
לצד התגייסות החברה ניהלה אולניק גם מערך פעילות יוצא דופן למען כוחות הביטחון והעורף. בשיתוף עם כמה אנשי עסקים וביחד עם עובדי החברה אירחה חיילים רבים וערכה למענם ערבי הוקרה שכללו הופעות ואוכל טוב. כמו כן גויסו כוכבי ילדים למופע מרגש עבור הילדים המפונים מהיישובים בנגב המערבי שהתיישבו בנתניה.
גם בשגרה, הפעילות הקהילתית־החברתית שמקדמת הקבוצה היא חלק מהד־נ־א שלה. רוח הנתינה ניכרת וקירות המשרדים מעידים על כך. לצד פעילויות חברתיות רבות שאליהן נחשפתי, אחד הפרויקטים המרגשים שצדו את עיניי הוא פרויקט בר המצווה שאולניק מנהלת. בעזרת החברה, מדי שנה חוגגים למעלה מ–40 נערים ממשפחות מצוקה בר מצווה בכותל, עם בני משפחתם. שבוע לאחר החגיגה מתקיימים אירועים בעמק חפר (אזור שבו ממוקמים מטה החברה והמרכז הלוגיסטי שלה), שבהם מקבל כל ילד מתנות דוגמת מחשב, אופניים, ביגוד ועוד. הליווי, שמתחיל ברגע מיוחד ומרגש, נמשך שנים רבות ויש נערים שבבגרותם משתלבים כעובדי הקבוצה.
עבר, הווה ועתיד בפיתוח ובניית הארץ
בין הפרויקטים הרבים שמובילה קבוצת אולניק, ניתן למצוא מיזמים רבים שמתוכננים ומבוצעים בשיתוף מערכת הביטחון, שהשתיקה יפה להם. מבין הפרויקטים שנמצאים בביצוע או שהסתיימו, ואותם אפשר להציג, מתנוסס בגאווה "שער הכניסה למדינת ישראל" — מיזם שכולל איסוף, ליקוט והובלה של מעל למיליון טונה אבן באמצעות משאיות, במסגרת בניית נמל חיפה ונמל אשדוד החדשים, כולל כרייה וסיתות האבן. פרויקט נוסף הוא בניית המכשול התת־ימי בעזה, שנבנה נגד צוללנים כדי למנוע מהאויב לחדור לישראל דרך הים.
בגבולות המדינה מבצעת החברה פרויקטים בעלי חשיבות לאומית. החברה מעורבת בפרויקט להרחבת כביש 85 עבור נתיבי ישראל ובפרויקטים במסגרת הרכבת הקלה בתל אביב. בדרום מבצעת החברה עבודות להכנת שטח, תשתיות וסלילת כביש פטרולים, במטרה לשקם את התשתיות והמגורים ביישובי הנגב המערבי, כולל עבודות הריסה והכנת השטח לבנייה.
אולניק היא אחת מקבוצות הבנייה והתשתיות הפרטיות הצומחות והמרשימות בארץ. בביקוריי במשרדי החברה נחשפתי לכוח הביצוע של אולניק. אחד הפרויקטים שבהם היתה מעורבת, "פרויקט שיקום ושדרוג הגן הלאומי מגדל צדק בפארק אפק", אף זכה בפרס מצוינות לבנייה של הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל והתאחדות הקבלנים בוני הארץ. בימים אלה משלימה החברה את אחד הפרויקטים המשמעותיים שלה בתחום הלוגיסטיקה והתעשייה ביזמות פרטית — מבנה לוגיסטי מפואר ומתקדם ביותר בשטח של כ–11,000 מ"ר, שממוקם באזור התעשייה עמק חפר. בין לקוחותיה של החברה אפשר למצוא את כלל החברות הממשלתיות והגופים הציבוריים במשק, ובהם נתיבי ישראל, נתיבי איילון, נת"ע, רכבת ישראל, משרד הביטחון, חוצה ישראל, משרד הבינוי והשיכון, קש"מ, מקורות, המשרד להגנת הסביבה, חברת נמלי ישראל.
פיתוח סביבתי והתחדשות
כחלק ממגמה ירוקה מקדמת הקבוצה גם את סוגיית הפיתוח הסביבתי. מדובר בעבודות פינוי פסולת אסבסט וחומרים מסוכנים, שילוב אלמנטים בר־קיימא בפרויקטים רבים והתייעלות אנרגטית, כפי שמעיד אולניק: "במשרדי הקבוצה החלפנו גופי תאורה ועל גבי המרלו"ג החדש הכנו את הגג לפאנלים סולאריים. כעת אנחנו מחכים שהגורמים המדיניים הרלוונטיים יאשרו את בקשת המכסות שהגשנו. זאת במסגרת פעילות מחלקת הפיתוח שלנו, המקדמת פרויקטים המשלבים אנרגיה ירוקה וסולארית". בנוסף הוא מעיד כי באתרים שבהם פועלת הקבוצה ממוחזרת כל פסולת הבנייה באמצעות גריסה, והתוצרים משמשים כחומרים לתשתיות. במסגרת הפיקוח הסביבתי בפרויקטים הכוללים צמחייה נאגרים מי הגשמים ומבוצעת הזרמתם לאדמה בצורה מבוקרת. אולניק מדגיש כי כל פרויקט ומיזם זוכים להסתכלות בת־קיימא, גם בזכות היועצים הסביבתיים שמלווים את הקבוצה.
במסגרת המגמה הירוקה שאתם מובילים, מה הפתרונות שאתם מספקים לאתרים שמהווים מקור לזיהום?
אולניק: "לצערי, עדיין ישנם מקורות תעשייתיים ומפעלים שעושים שימוש בחומרים מזהמים ומסוכנים לצורך בנייה ותשתיות, שעלולים גם לסכן את הסביבה וחיי אדם. לשמחתנו, גם לסוגיה זאת קבוצת אולניק נותנת מענה, בזכות הידע הרב של ההון האנושי שלנו ואנשי המקצוע בתחום הסביבתי. הפתרונות לטיפול במקורות הזיהום המדוברים משלבים טכנולוגיות מתקדמות שבבעלותנו וכוללים תהליכי עבודה מוסדרים שמתחילים עם זיהוי האתר החשוד וביצוע סקר היסטורי וסקר קרקע, ונמשכים עם שיקומו של האתר".
אפרופו נושא סביבתי: כאחד שעוסק בתחום התשתיות, איך אתה מתייחס להתחדשות העירונית ולאתגרי התשתיות שנובעים ממנה?
אולניק: "אני חושב שכולם מבינים שהתחדשות עירונית זה הרבה מעבר לכותרת. מדובר פה במשימה לאומית. אנחנו נמצאים באזור מלא בסכנות — סכנות ביטחוניות, סכנות לרעידות אדמה ועוד. אני מאמין שבעוד 20 שנה התחדשות עירונית תהיה הפתרון הבלעדי למצוקת הדיור. באשר לנושא התשתיות אין סיבה להיות מודאג, כי זאת סוגיה שמקבלת מענה. המגמה היום היא לקדם מתחמים שלמים של התחדשות עירונית מתוך כוונה לייצר פתרונות הולמים לתשתיות. אולניק מקדמת לא מעט פרויקטים כאלה בשנים האחרונות".
השקעה במנועי צמיחה
קבוצת אולניק רואה בפיתוח הארץ ציונות וערך עליון, תפיסה שבאה לידי ביטוי באיכות בביצוע כל פרויקט שלה, בגבולות המדינה ומחוץ לה. מדובר בחברה ותיקה ומנוסה שנמצאת באופן מתמיד בהתפתחות ובצמיחה, כפי שמעיד סמנכ"ל הפיתוח העסקי שלה, אביתר כהן: "מתוך ראייה אסטרטגית שכוללת גם חדשנות וקדמה, נכנסנו בשנים האחרונות למגזרי פעילות נוספים: התחדשות עירונית, אנרגיה ירוקה, פינוי וטיהור קרקעות מזוהמות ויזמות בתחומי התעשייה והלוגיסטיקה. הכניסה לפעילויות הנוספות הופכת אותנו ל-One Stop Shop. הלקוחות שלנו, ציבוריים ופרטיים, נהנים מהיתרונות של החברה ביזמות, בביצוע, בניסיון ובשירות המקצועי. את היכולות, המוניטין והכישורים שצברה אולניק עם השנים אנחנו מביאים לאותם מגזרי פעילות נוספים, שבסופו של דבר משמשים כמנועי צמיחה נוספים. התקופה מייצרת לא מעט הזדמנויות וב"ה יש לנו את התנאים והאפשרות לממש אותן".
טובים השניים
במשרדי קבוצת אולניק הקירות משתלבים בעיצוב מוקפד וייחודי שמביא לידי ביטוי את ערכי החברה העיקריים: ציונות, אהבת הארץ, מקצועיות בלתי מתפשרת, איכות ותקומה. הסלוגן של החברה, "סוללים עתיד בטוח יותר", קורם עור וגידים בכל חדר ופינה ומחדד את ההבנה שמעבר לכך שאולניק מובילה את הפיתוח והתשתיות בישראל, השכילה הקבוצה לגעת בתחומים רבים לאורך ההיסטוריה של המדינה. בנוסף לצילומים של בני המשפחה והעובדים, מגילת העצמאות ומילות ההמנון "התקווה" מעטרות את המשרדים, כמו גם מפת ישראל ופריטי יודאיקה. מדובר בחברה ציונית־משפחתית שהקים ב–1978 אליעזר אולניק ז"ל, ניצול שואה שעלה לארץ לבדו לאחר שכל משפחתו נספתה. חזונו, לחיות ולבנות את מדינת היהודים, נהפך היום למציאות עם הפיכת אולניק לאחת מקבוצות הבנייה, התשתיות וההובלה המובילות בישראל, שאותה מנהל כיום דור ההמשך.
החוסן הכלכלי והתכנון המוקפד, שהפכו את קבוצת אולניק לאחת החברות המובילות בתחומה מבוססים על אופיים ופעילותם של שני הבנים, דורון ודוד אולניק. דורון (54), נשוי ואב לחמישה, ובהם שלושה לוחמים ביחידות מובחרות (קבע ושני מילואימינקים), בת 15 ובן 12. הוא התנדב ושירת כחודשיים במילואים עם תחילת המלחמה. כחובב חיות מגיל צעיר שרצה ללמוד וטרינריה, הוא מודה שנשאב לקבוצה מתוך צורך משפחתי, למד מדידות ובניין וכיום הוא נהנה מכל רגע, עם דגש מתפקידה של אולניק בבניית הארץ ושיקומה. דוד (57), נשוי ואב לארבעה, ובהם לוחמים ביחידות מובחרות (סדיר ומילואימניק), בת 25 ובת 12, מודה שכבר מגיל צעיר אהב טרקטורים ובנייה, דבר ששימש בסיס לכניסה לחברה ולאהבה למקצוע.
כילדים גדלו וצמחו הבנים באווירה משפחתית־מקצועית. כפי שהם מעידים, בכל חופשה היו מסייעים לאביהם בעבודתו וכך למדו את המקצוע. זה הרגע שבו דורון מבקש להדגיש את המוטו שלפיו "הדרך הקשה היא הנכונה", או כמו שאמרו חז"ל: "דרך ארוכה שהיא קצרה". "לפני שהפכתי לבעלים של החברה הייתי פועל, מפעיל צמ"ה, מודד ומנהל עבודה בשטח. זה רק מוכיח שאי אפשר לדלג על שלבים, רעיון שאני מנסה להנחיל גם לילדיי ולעובדי הקבוצה. במיוחד בתחום הבנייה והתשתיות, חייבים להתחיל מהרמה הפשוטה ביותר כדי להבין איך הדברים עובדים בפועל ולא רק בתיאוריה. הדבר הופך את החברה להרבה יותר טובה, עם דגש על יכולת פתרון בעיות", מסביר דורון.
לסיום מבקשים השניים להציג את ה"אני מאמין" שלהם, במיוחד לאור התקופה שבה אנחנו נמצאים. "בהתחשב באיומים שלפתחנו, המדינה חייבת לפתח עצמאות בתחום החקלאות, התעשייה, הבנייה והתשתיות ועוד. מדובר בקידום הכשרות, הורדת עודף ביורוקרטיה ושילוב ישראלים ותושבים זרים בכוח העבודה המרכזי", מסביר דורון. דוד מוסיף: "הכרחי גם להוריד את יוקר המחיה ולפתוח בתי ספר למפעילים ומכונאים שמבוססים על שיתוף הפעולה בין משרד החינוך לצה"ל, כפי שהיה בעבר. אחת האפשרויות היא שילוב כוח עבודה צעיר שכולל גם נוער בסיכון, הזוכה למקצוע לחיים וגם מסייע בניית ישראל".
בשיתוף קבוצת אולניק
