מאחורי חברת סרנה הנדסה ניצבת היסטוריה ארוכה של ניסיון עשיר בתחום ההנדסה האזרחית והתשתיות. דוד סרנה, מייסד ויו"ר החברה, החל את דרכו בתחום מיד אחרי סיום לימודיו בטכניון בשנת 1958. "מאז ועד היום אני מתמחה בעבודות תיאום, פיקוח, תכנון וניהול פרויקטים הנדסיים גדולים. בשנות ה–60 המאוחרות הצטרפתי לצוות הקנדי שתיכנן את פרויקט נתיבי איילון, ולאחר מכן ניהלתי את התיאום והפיקוח על הקמתו במשך שלושה עשורים – ובסוף שנות ה–90 נקראתי על ידי בנק הפועלים ללוות את פרויקט כביש 6", מספר סרנה.
סרנה, אחד המהנדסים האזרחיים הוותיקים במדינת ישראל, התמחה לאורך הקריירה הארוכה שלו בכל שרשרת ההנדסה — מתכנון ועד פיקוח וניהול. לפני כ–30 שנה ייסד את חברת סרנה הנדסה, שמספקת מעטפת רחבה של שירותי ליווי, ניהול ובקרה בתחום ההנדסה האזרחית. החברה מתמחה בליווי הנדסי של מגה־פרויקטים בתחום התשתיות — ועובדת לרוב עבור הגופים המממנים.
חברת סרנה הנדסה שמרה לאורך השנים על אופייה כחברת בוטיק משפחתית. בתפקיד המנכ"ל משמש כיום מיקי סרנה, בנו של דוד, מהנדס תעשייה וניהול ומהנדס אזרחי מנוסה בוגר הטכניון. "חברתי לאבי בשנת 2007, אחרי שכיהנתי בתפקידים שונים ובהם כסמנכ"ל בחברה לפיתוח תיירות בהרצליה", אומר סרנה הבן. "בימים אלה בני אופק מסיים תואר ראשון בהנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון — כך שאנחנו רואים לפנינו גם את דור ההמשך".
מיקי סרנה מתאר כי החברה עוסקת בבקרה, בניהול ובהערכת סיכונים של מיזמי תשתיות עבור הגופים המממנים. "אנחנו משמשים כיועצים טכניים למלווים", הוא מסביר. "החברה עוסקת בעיקר בליווי פרויקטים שממומנים בשיטת BOT ו-PFI — ועובדת בצורה שוטפת עם ארבעת הבנקים הגדולים ועם שאר הגופים המממנים בשוק הפרטי. בפועל אנחנו אמונים על מעקב ובחינת ההתקדמות של העבודות השונות — משלב התכנון, דרך הרכש ועד לביצוע. התפקיד שלנו הוא ללוות את היבטי לוחות הזמנים, בטיחות הפרויקט, איכות הביצוע והקשרים בין הגופים המעורבים השונים, שביניהם קבלן ההקמה וקבלן ההפעלה והאחזקה. בין היתר אנחנו רוצים לוודא, כבר מהשלב הראשון, שקבלן ההקמה וקבלן ההפעלה והאחזקה עובדים יחד בצורה נכונה ובשיתוף פעולה. לאורך התקדמות הפרויקט אנחנו אחראים גם על אישור חשבונות ההקמה".
תפקידה של סרנה הנדסה מתחיל כבר בשלבים המוקדמים ביותר של מיזמי התשתיות שבהם היא מעורבת. "אנחנו נכנסים לתמונה יחד עם הגוף המממן עצמו", הוא מספר. "בשלב הראשון מבקשים מאיתנו לבצע בדיקת נאותות טכנית-הנדסית לפרויקט. אותה בדיקת נאותות כוללת ניתוח סיכונים והערכת סיכונים הנדסיים וטכניים לפרויקט והיא משמשת בסיס הנדסי להחלטות המלווים למימון הפרויקט. בהמשך, אנחנו עובדים יחד עם הגוף המממן עד לסגירה פיננסית של הפרויקט — בתהליך שנמשך לרוב כשנה. אחר כך, כשמתחילה תקופת הביצוע, אנחנו נשארים בתמונה בתור הזרוע הטכנית־ההנדסית של הגוף המממן. התפקיד שלנו נמשך גם בסיום הביצוע, כמלווים של התפעול והאחזקה השוטפת. כלומר, אנחנו מלווים את הפרויקט לאורך כל מחזור החיים שלו".
בשלבי העבודה השונים סרנה הנדסה מעמידה את ניסיונה ארוך השנים לטובת גופי המימון בפרויקט. "אפשר לומר שאנחנו משמשים כעיניים של הגופים המממנים. בין אם מדובר בבנק או בגוף מלווה אחר הם מפקידים בידינו את ליווי הפרויקט — וזה מעיד על האמון הרב שצברנו לאורך השנים. כיום אנחנו הגוף הוותיק והמנוסה ביותר בישראל בתחום הייעוץ הטכני למלווים".
מעטפת הנדסית לבנקים
דוד, מייסד החברה, מסביר כי היועץ הטכני לגוף המממן נועד לגשר על הפערים בין מממני הפרויקטים לבין חברות הביצוע. "אנחנו מדברים כאן על מגה־פרויקטים שכרוכים בהשקעות עצומות — ואין בארץ אף גוף שיכול לממן אותם למעט הבנקים והגופים הפיננסיים הגדולים. בתהליך מעורבים מתכננים וקבלנים טובים, אך בלי המשאבים הכספיים בהיקפים הנדרשים, ובנקים בלי יכולת ביצוע הנדסית. השילוב בין שני צדי המשוואה מאפשר לאותם מגה־פרויקטים לצאת לדרך, ואנחנו מספקים לבנק את המעטפת ההנדסית שחסרה לו. השילוב הזה מוכיח את עצמו בפועל", הוא מדגיש. "בשנת 1999 נקראתי על ידי בנק הפועלים ללוות את פרויקט הקמת כביש 6. זה היה פרויקט התשתיות הראשון שניתן למגזר הפרטי בישראל. בניגוד לפרויקט נתיבי איילון שנמשך 30 שנים, בפרויקט כביש 6 החלק הראשון הסתיים בתוך ארבע שנים וחצי בלבד ונפתח לתנועה. זאת הוכחה ליתרון של הוצאת מיזמי תשתיות למגזר הפרטי".
המפתח לעבודת הייעוץ הטכני, אומר סרנה, טמון בהקפדה על הפרטים הקטנים ביותר. "ליווי פרויקטים הוא תורה בפני עצמה. הבנקים זקוקים לליווי הנדסי: הם מעמידים הלוואה לפרויקט — שאותה הזכיין או הלווה מחזירים להם לאורך תקופת ההפעלה שצפויה להימשך עשרות שנים. כדי שהבנק יקבל בחזרה את הכסף שהעמיד הפרויקט צריך לקום בזמן, ללא תקלות ובצורה מוצלחת. כל תקלה בביצוע מובילה בהמשך הדרך להשקעות משמעותיות של כסף בתחזוקה, ולכן הבנקים מעוניינים שהכל יתנהל כשורה".
מאז שנת 1999 ועד היום, סרנה הנדסה מלווה את בנק הפועלים בפרויקט כביש 6. מגה־פרויקטים בולטים נוספים שהחברה ליוותה לאורך השנים הם הרכבת הקלה בירושלים, מנהרות הכרמל, מתקן ההתפלה באשדוד, נמל הדרום, טרמינל המטענים בנתב"ג, בסיס עיר הבה"דים בנגב, קריית ההדרכה של משטרת ישראל, כביש 431 ועוד.
"בין היתר אנחנו מלווים היום את פרויקט הנתיבים המהירים בין שפיים לראשון לציון", מספר מיקי סרנה. "זהו פרויקט זכייני גדול עם הרבה אלמנטים מורכבים — שמערב גם טכנולוגיות שונות. פרויקטים בולטים נוספים שאנחנו מלווים הם הארכת הקו האדום והקמת הקו הירוק החדש של הרכבת הקלה בירושלים — וכן הקמת שתי תחנות כוח באגירה שאובה".
קיצור לוחות הזמנים
אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בעבודתו של היועץ הטכני עם המלווים הוא ההקפדה על לוח הזמנים של הפרויקט. "חשוב להבין שיש כאן אינטרס מובנה של כל הצדדים לקיצור לוח הזמנים", מסביר מיקי סרנה. "לאורך הדרך אנחנו עוקבים אחרי לוחות הזמנים — ומתריעים במקרה של חריגה. חריגות עלולות להופיע בשל אילוצים שונים, כמו צדדים שלישיים שמתממשקים עם הפרויקט או אירועי כוח עליון כמו המלחמה הנוכחית".
"בדרך כלל הגופים שמקימים את הפרויקטים שאנחנו מלווים הם גופים חזקים וגדולים שיכולים להציג תוכניות לקיצור לוחות הזמנים. במקרה של חריגה בזמנים אנחנו דורשים מהגופים המבצעים להציג תוכניות להדבקת הפער. באופן טבעי לוח הזמנים הוא בעל חשיבות גדולה עבור הגוף המממן, כי יש לזמנים השפעה גדולה על קצב החזר החוב. התפקיד שלנו הוא לסייע למממנים לעקוב אחרי ההתקדמות ועמידה באבני הדרך ולוודא שהן מתקדמות כמתוכנן".
סרנה הנדסה מעסיקה צוות מצומצם של אנשי מקצוע מנוסים. "אנחנו חברה משפחתית רזה, לכן יש לנו מדיניות של עבודה עם מיקור חוץ — פרילנסרים מקצועיים. בכל תחום שבו נדרשת השלמה שנמצאת מחוץ לתחומי ההתמחות שלנו, אנחנו עובדים עם מהנדסים חיצוניים מקומיים ועם יועצים טכניים זרים, בעיקר מאירופה. למשל, בפרויקטים רכבתיים או בתחנות כוח אנחנו נעזרים באנשי מקצוע מהמובילים בחו"ל".
ראייה ארוכת טווח
מיקי סרנה מאמין כי מודל השותפות הציבורית-פרטית הוא הדרך לקידום מיזמי תשתיות בארץ. "עולם ה-PPP (Public–Private Partnership) הוא הדרך להוציא לפועל פרויקטים של תשתיות — גם בלוח זמנים מהיר יותר וגם בצורה יעילה יותר. שותפות בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי מאפשרת ראייה ארוכה טווח על כל מחזור החיים של הפרויקט. כך ניתן להבטיח שהפרויקטים יבוצעו ויפעלו בצורה טובה יותר לאורך כל תקופת הזיכיון של הזכיין הפרטי בפרויקט".
"למדינה אין יתרון בניהול פרויקטים גדולים של תשתיות", אומר דוד סרנה. "אנחנו רואים שהמדינה נוטה לקצץ בתקציבים של מיזמי תשתיות בכל פעם שבה נדרשים קיצוצים בתקציב, מה שמקשה על השלמה של פרויקטים. בהקשר הזה אפשר להשוות בין הקמת הרכבת הקלה בירושלים — שהושלמה במהירות יחסית ועובדת כמו שצריך מהרגע הראשון — לבין פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, שנדחה שוב ושוב ועדיין סובל מחבלי לידה. במגה־פרויקטים של תשתיות יש צורך בזכיין פרטי אחד שיש לו אינטרס ברור להשלים את הפרויקט ולהפעיל אותו מהר ככל האפשר. המדינה נוטה לחפש קיצורי דרך בפרויקטים שהיא מבצעת בעצמה, וקשה לה יותר לבצע אינטגרציה בין המערכות השונות. מהניסיון שלנו, כאשר נכנס לתמונה יזם פרטי אחד — אנחנו רואים איך הוא מנהל יחד את ההיבטים השונים של הפרויקט".
כדי לייעל את תחום מיזמי התשתיות, מיקי סרנה ממליץ למדינה להקים מנהלת PPP עצמאית. "לאורך השנים אנחנו רואים הרבה מחלוקות בין הזכיין הפרטי לבין הגוף שמייצג את המדינה. היינו מצפים לראות מינהלת PPP שתהיה בעלת אוריינטציה למגזר הפרטי ותוכל לפתור בעיות בצורה יעילה. כך ניתן יהיה למנוע מחלוקות שנמשכות שנים ארוכות, אפילו אחרי שהפרויקט עצמו כבר הוקם. מינהלת PPP מטעם המדינה תוכל להכניס סטנדרטיזציה ולהביא לתחום אוריינטציה עסקית נחוצה. ככל שמדינת ישראל צומחת והאוכלוסייה גדלה, כך גדל גם הצורך במיזמי תשתיות", הוא אומר.
"אין ספק כי תחום ה-PPP בארץ יוסיף לצמוח בצורה משמעותית", הוא אומר לסיכום. "אנחנו בחברת סרנה הנדסה שואפים להמשיך ללוות את מיזמי התשתיות הגדולים בישראל ולשמור על שיתוף הפעולה הפורה שלנו עם הגופים המממנים. יש לנו שפה משותפת והיכרות ארוכת שנים עם גופי המימון המקומיים ועם הדרישות והצרכים המיוחדים שלהם ואנחנו ממשיכים קדימה בעשייה המשותפת שלנו איתם".
לאתר החברה >>
בשיתוף סרנה הנדסה
