שמעון בן דוד אמנם ידע מגיל צעיר מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול, אבל חווה הרבה קשיים בעסק המתהווה עד שייסד את חברת ד.ב.ש ייעוץ ופיקוח בשנת 2009. "הרגשתי שלא הכול הולך לי כמו שצריך, גם בחיים האישיים וגם בעסק, אז החלטתי לקרוא לחברה על שמי, בהיפוך ראשי התיבות", הוא אומר בחיוך. "ובאמת מאז הכול התהפך לטובה".
בן דוד עוסק בתחום אדריכלות נוף וגינון כבר למעלה משני עשורים. "תמיד היה לי חיבור לטבע ולעולם הצומח, וידעתי שבזה אני רוצה לעסוק", הוא מספר. הוא החל כשכיר, כחלק מצוות גינון שהפריח שממת בית אבות, ובהמשך עבר לעבוד בחברות קבלניות שונות ולקח חלק פעיל בתכנון וביצירה של שיתופי פעולה מוניציפליים.
"בעבודה הכרתי המון אנשים ברשויות המקומיות, ומהר מאוד הפכתי לקבלן משנה בעצמי", מספר בן דוד. בשנת 2008 הוצעה לו משרת פיקוח על קבלני גינון ציבורי מטעם עיריית חולון, שכללה את טיפוח קו הנוף והמרחב הציבורי ועבודות תחזוקה שוטפות, ומאז ההצעות לא פסקו. "עבדתי כפרילנס, וניהלתי עבור העירייה שכונות ואזורים שונים, ואז פנו אליי גם מעיריית רעננה, עיריית נתניה ועיריית כפר סבא. התחלתי להעסיק עובדים מטעמי, שיעבדו תחתיי ויפקחו על אותם אזורים, וזה היה השלב שבו החלטתי לקחת את האתגר בשתי ידיים ולהפוך לעסק צומח ומצמיח", הוא מסביר.
פתרונות טכנולוגיים מתקדמיםגם לעצים וצמחים
לדבריו של בן דוד, האתגר המבורך שבעבודה עם הרשויות המקומיות היה בשינוי מסורות בנות למעלה מ-40 שנה. "אמנם יש מודעות לחשיבות השטחים הירוקים, ברמת הרשות המקומית, אבל היא נעצרה בשלב הביצוע. אם בגלל תהליכים ביורוקרטיים או עובדים שחסרים הכשרה מקצועית מתאימה", הוא מסביר. בן דוד מציין כי ברגע שבו החלו העיריות להיעזר, לראשונה, בחברת פיקוח חיצונית, נשכרו שירותיה של חברת ד.ב.ש לטובת ניהול שטחי הגינון, האדרת וטיפוח קו הנוף, ייעוץ, כתיבת מכרזים ופיקוח על עבודות הביצוע השונות, לרבות עבודות של תחזוקה שוטפת.
עם הזמן פיתח בן דוד שיטת פיקוח ייחודית עבור אותן רשויות מקומיות, תוך שהוא מעסיק מומחים בעלי ניסיון כאגרונומים, אדריכלי נוף, הנדסאים, מתכננים וגננים.
כיום מועסקים בחברת ד.ב.ש יותר מ–120 עובדים, כ–30 אחוזים מתוכם אגרונומים, 60 אחוזים הנדסאי אדריכלות נוף ומתכנני נוף ואילו היתר גננים ומומחים בנישות ספציפיות, דוגמת מערכות השקיה וגיזום.
מתוך החזון להעלות את רמת הגינון במרחב הציבורי השיקה ד.ב.ש בשנה שעברה חברה־בת, תחת השם "כוורת אגרוטק", בשותפות עם אלון קונון שצמח מתוך חברת ד.ב.ש. "כוורת אגרוטק" מספקת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לבדיקות עצים, וכן ייעוץ והערכת סיכונים.
כיצד הדבר נעשה?
"זו למעשה חברת בקרה עירונית טכנולוגית, שייצרנו עבורה שיטה ייחודית שלא קיימת בשום מקום אחר, בארץ או בעולם", מסביר בן דוד. "ערכנו אינטגרציה של שלושה מכשירים מתקדמים, שאותם רכשנו מרינטק (RINNTECH), חברה גרמנית ייחודית לייצור מכשירי בדיקה מדעיים לבחינת מצבם הבריאותי של העצים — לטובת הפקת נתונים מדעיים ברמה הגבוהה ביותר. החל בהיקף שורשי העץ ורמת היציבות והעמידות שלו, וכלה באינדיקציה לבריאותו".
הבדיקה המשולשת — T.I.S Triple Inspection System — נערכת, לדברי בן דוד, בעזרת שלושה מכשירים עיקריים: רזיסטוגרף (Resistograph) מכשיר שמאפשר זיהוי והערכת כשלים קיימים ופוטנציאלים בגזע העץ, הודות לקדח קטן של כשני מ"מ, שאינו גורם לו נזק. בעזרת המכשיר ניתן לזהות, בין השאר, חללים בתוך העץ או ריקבון שיכול להזיק לו ולסביבה; טומוגרף, מכשיר מבוסס גלי קול וחיישנים, שמאפשר לבצע בדיקת חתך רוחבי לגזע ולענפים, מבלי לחדור לעץ. הבדיקה מאפשרת להבין אם הוא מהווה מפגע לסביבה, בהתאם למצבו ולמיקומו בשטח האורבני; ופולי, מכשיר לביצוע בדיקת משיכה שמאפשר לבחון את יציבות העץ, הנותן גם אינדיקציה על מערכת שורשי העץ, לטובת צמצום הסיכון לקריסתו.
מזכיר מאוד בדיקות סקר לבני אדם.
"בהחלט (מחייך). הרזיזטוגרף הוא ממש כמו קולונוסקופיה לעץ והטומוגרף הוא סוג של דימות, כמו בדיקת MRI. אני בעיקר גאה בעובדה שהצלחנו ליצור אינטגרציה מקצועית — שמאגדת את כל התוצאות והנתונים ביחד. זו שיטה שלא נהוגה בשום מקום אחר ובלעדית לנו. בזכותה מתאפשר לנו לייצר דאטה בייס לכל העיר ולנהל את המידע, כמו מערכת GIS, מאגר מידע גיאוגרפי מקיף שמורכב מתצלומי אוויר ומשכבות של מידע".
בן דוד מוסיף כי בזכות אותן בדיקות נבנית מעין "תעודת זהות" לכל עץ ועץ, בהתייחס לפרמטרים השונים, כמו גובה, גודל, גמישות, מצב בריאותי ועוד, ואליה מתלווים הממצאים המספריים וצילומים של הנעשה בשטח. "באופן כזה אפשר לקבל החלטות מושכלות בהתבסס על רמת מסוכנות העץ לסביבה, ולמזער למינימום נזקים סביבתיים, תוך שמירה על סביבה עירונית בטוחה", הוא אומר. "הערכת המצב הזו והטיפול בממצאים מובילים, בין היתר, לחיסכון במשאבים ולשימור ערך העץ בשטח האורבני".
עסק בצמיחה מתמדת
אין תמה ששטחים ירוקים ונוף עצים, במיוחד בסביבה העירונית, הכרחיים לחיים בריאים ואיכותיים יותר. ממצאי מחקרים מאששים כי אכן נוף העצים העירוני חיוני לסביבת המחייה שלנו ולו ערך רב, ולכן מתמקד חזונן של שתי החברות, ד.ב.ש ו"כוורת אגרוטק", בתכנון ובשמירה על סביבה אורבנית ובטוחה.
מהם האתגרים הגדולים בעבודתך?
"מדובר בתחום מאוד רחב, שחולש על הרבה נושאים ורווי באתגרים. אנחנו מתמחים בעבודה מול רשויות, הן מקומיות והן ממשלתיות, כמו נתיבי איילון, חברת חשמל, הקרן הקיימת לישראל, ועיקר העבודה מולן הוא בפיתוח תשתיות ובשמירה ובניהול יער עירוני. ישנם מאות אלפי עצים במרחב הציבורי, והשמירה עליהם מעוגנת בחוק הגנת האילנות, מה שמצריך עבודה בהתאם לנוהל פקיד היערות לשימור עצים וניהול ממשק קבוע בין צוותי התכנון השונים בעיר. כל אלמנט — החל בשילוט ועד לכבישים ושבילי אופניים — דורש עבודה בצמוד לגורמי ההנדסה ובחינת התוכניות לשימור הנוף הקיים במרחב הציבורי. זה מצריך התמקצעות במגוון תחומים הנדסיים, בתכנון תעבורתי, ידע בקווי מים וביוב ועוד הרבה יותר, מלבד באגרונומיה. בעיניי התכנון החדש הרבה פחות מאתגר מלתכנן במגבלות הקיים. ישנם אינספור פרויקטים של פיתוח תשתיות שנתקלים בחסם של עצים, ופרויקטים של עשרות מיליונים ואפילו מאות מיליונים לפעמים תלויים באוויר בגלל שצריך להזיז עץ אחד".
האם יש אתגרים מיוחדים גם בתקופה הנוכחית?
"כמובן. יש קשר שעוד לא נחקר בין אלה שאוהבים את עולם הטבע והסביבה לבין התפקידים החשובים שהם ממלאים בצבא (מחייך). רוב העובדים שלנו הם לוחמים שקיבלו צו שמונה, כולל שני הבנים הגדולים שלי, שעובדים איתי בעסק ומשרתים תקופות ארוכות במילואים. חלק מהאחריות שלי, מלבד שימור הטבע, הוא גם בשימור העובדים, המשרות והפרויקטים בתוך שגרת המלחמה. הפרויקטים הרי ממשיכים במרץ, אבל העובדים לצערי לא זמינים כמו בעתות שלום. אבל אני גאה לומר שלא פגעתי או פיטרתי אף עובד שנאלץ להיעדר ואני 'הולך בין הטיפות' ומצליח להחזיק את העסק גם בתקופה הקשה הזו".
מהם הטרנדים החדשים בעולם הגינון והנוף?
"אחד הטרנדים, שהתגלגל עד מהרה כמו כדור שלג, הוא טיפול משמר עצים, סקרי עצים והגדרת יער עירוני בכל פרויקט. כיום הוא נלמד כקורס מטעם משרד החקלאות, אבל בתחילת הדרך היינו חלוצים ביישומו. הרבה חברות בשוק התחילו אצלנו כאדריכלי נוף או אגרונומים, עבדו תקופה של שנתיים־שלוש, רכשו ניסיון ופתחו חברות שהן לכאורה מתחרות שלנו בנושא הזה. אני אומר לכאורה, כי כמובן כולנו למען הסביבה וכולנו פועלים להאדרת שטחי העצים והריאות הירוקות. בנוסף חשוב לנו הקשר הקהילתי, ואנחנו מייצרים רשתות של גינות קהילתיות, תוך הפעלה של גרעין אנושי־קהילתי שמגיע ומטפל. אנחנו מספקים הדרכות וידע אגרונומי דרך הרצאות, ומלמדים כיצד לייצר תוצרת חקלאית. אני סבור שהקורונה היתה מעין מאיץ להתמקדות בחשיבות האוכל הבריא ובניית מעין משק אוטרקי קטן שמאפשר ליהנות מהפירות, תרתי משמע. לאחרונה תיכננו יער במועצה המקומית שוהם — מרמת התכנון ועד גזירת הסרט עם ראש המועצה, ליער מאכל מפואר, עם שטח התכנסות שמתאים ללימוד במסגרת בית ספרית ומערכת החינוך העירונית, עם עצי מאכל ופרי ושילוט מתאים. זה תהליך שצובר תאוצה בהרבה רשויות, ואני מקווה שיהיו עוד הרבה פרויקטים דומים כאלה".
בשיתוף ד.ב.ש ייעוץ ופיקוח
