אחד האתגרים שעלו שוב במהלך מלחמת "חרבות ברזל" הוא נושא המנהרות, שהתגלו כעולם תת־קרקעי שלם ומורכב הכולל מגוון תשתיות המיועדות לחיים מתחת לפני האדמה. מנהרות כאלו כבר היו מוכרות לנו בצפון ברצועת עזה, אבל במלחמה הנוכחית התקבלו גם לא מעט דיווחים על רעשי חפירות מתושבי עוטף יו"ש, בסמיכות ליישובים כמו טול־כרם וקלקיליה.
"אנשים לפעמים חושבים שאיתור מנהרות הוא מדע בדיוני או מעשה בלתי אפשרי, אך למעשה ההפך הוא הנכון. במידה שמבינים את הפיזיקה והגיאולוגיה של תת־הקרקע, הסיכוי לאישוש או שלילת מנהרות תת־קרקעיות הופך לפשוט יותר. לדוגמה, מנהרות טבעיות באות בצורות וגדלים שונים. לעומתן, מנהרות פח"ע הן בעלות מבנה גיאומטרי אחיד וכוללות לפעמים תשתיות כמו חשמל ומים. לכן איתורן דומה למעשה לאיתור תשתיות עירוניות, שבו אנחנו מאתרים ומתמקדים באותן תשתיות תת־קרקעיות, בכל עומק שאליו נדרש לעשות זאת, ועוקבים אחריהן. במקרה של יישובים צמודי גדר חשוב להבין שאם יש ספק — אין ספק, אנחנו מגיעים תוך 24 שעות ופותרים את האירוע", מסביר מיכה פריד, מנכ"ל ובעלים של חברת "גיאו־סקופ בע"מ", העוסקת בכל ההיבטים של תכנון הנדסי, חקר ומיפוי תת־קרקע. לדבריו, מדובר בחברה היחידה בעולם שיודעת לתת מענה כולל לא פולשני לסריקה ומיפוי תת־קרקע מהשטח, מהאוויר ומהים, והכול באמצעות שילוב טכנולוגיות חדשניות שונות ומגוונות לחישה מרחוק, כלים מעולם ההייטק ומומחים בסדר גודל עולמי.
מיפוי מקדים לאיתור תשתיותומוקדים בעייתיים
חשוב להדגיש כי "גיאו־סקופ" מציעה מוצר מוגמר! ללא צורך בתהליכי פיתוח, ניסוי וטעייה, עם מגוון פתרונות חדשניים לאיתור ומיפוי תשתיות ומוקדים בעייתיים מכל הסוגים, בכל מקום, בכל זמן ובכל תוואי גיאוגרפי. כל זאת גם בזכות שיתוף פעולה ארוך השנים עם חברת "מאיה", המומחית במתן פתרונות לאיתור ומיפוי תשתיות במגוון טכנולוגיות כגון: מכשור אלקטרואקוסטי, אלקטרומגנטי, טכנולוגיית רדאר חודר קרקע (GPR) ושימוש במכ"מ מולטיסנסורי. משה סירי, מנכ"ל ובעלים של "מאיה איתור ומיפוי תשתיות תת־קרקעיות", מסביר כי "המענה ההוליסטי שיוצר את המוצר המוגמר באיכות הגבוהה ביותר מבוסס על היותן חברות המשלימות האחת את השנייה. לדוגמה, בזמן שאנחנו עוסקים במיפוי תשתיות עירוניות קונוונציונליות, חברת 'גיאו־סקופ' משלימה את המיפוי הלא קונוונציונלי בעומק האדמה, שכולל תשתיות עתיקות או לא מתכתיות (כמו פלסטיק או אסבסט), מוקדים בעייתיים כמו שקיעות קרקע (בולענים), עתיקות, קברים, עוגנים, ביסוס, קירות ומדרונות".
כיצד נוצר שיתוף הפעולה בין שתי החברות?
סירי: "חברת מאיה התחילה את דרכה לפני 36 שנה, כשהתמחתה במיפוי תשתיות המים ואיתור דליפות המים במערכות השייכות לרשויות העירוניות. בראשית שנות ה–2000 הגיע המפנה הגדול, עם תחילת עבודות החפירה של הרכבת הקלה. בתוואי דרך של שלושה קילומטרים, שנחפרו על סמך נתונים היסטוריים בלבד שסיפקו הרשויות, התגלו סטיות של עשרות מטרים לכל צד ועשרות פגיעות בתשתיות שהובילו לנזקים רבים. כל זה רק מכיוון שהשטח לא נבדק מראש. בהמשך, כדי לתת את המענה השלם והנכון לתהליך המקצועי למיפוי מלא של תשתיות תת־קרקעיות בלתי ידועות, בנוסף לרכישת ציוד ומערכות טכנולוגיות שתרמו למערך זה, פניתי למיכה, שבמקצועיות רבה השלים את פערי הידע. מאז ועד היום אנחנו עדים לתרומתה של 'גיאו־סקופ', שיחד איתנו מצליחה למקסם את היכולות בכל הקשור למיפוי ואיתור תשתיות בכל עומק שאליו אנחנו נדרשים".
פריד מוסיף: "מדובר בשיתוף פעולה מאוד פורה ברמה המקצועית. חברת 'גיאו־סקופ' התחילה את דרכה בתחום איתור המנהרות בעוטף עזה, שהיו כמובן אתגר לא קטן, ועם הזמן נכנסה גם לתחום איתור ומיפוי תשתיות בכבישים ומסילות רכבת. לדוגמה, אנשינו היו הראשונים בארץ לסרוק את כל תוואי תשתיות רכבת ישראל מצפון ועד דרום, כולל אזורים שבהם אז טרם הוקמו מסילות רכבת. היום הגבולות בתחום איתור ומיפוי תשתיות היטשטשו ויש גם חפיפה בתחומי העשייה, אך לזכותה של חברת 'מאיה' ייאמר כי מבחינתנו היא בין החברות היחידות בארץ שבאמת מבינות ומכירות את התחום, דבר המאפשר מציאת פתרונות איכותיים ומקצועיים באפס זמן".
כחברות מקצועיות שעובדות גם עם מערכות ביטחוניות, כיצד אתם מתייחסים לעובדה שכיום כל אחד יכול לקנות מכשיר תת־קרקע וללא קריטריונים מוגדרים מראש?
מיכה: "זה שיש לך סטטוסקופ לא הופך אותך לרופא. מדובר באחד האתגרים הגדולים בענף הבנייה וההנדסה, עקב אי קבלת מענה מקצועי הולם. לצערי ישנן בארץ לא מעט חברות שנכללות במכרזים תחת הסקציה של 'מיפוי תת־קרקע', ללא יכולת אמיתית לתת מענה מקצועי אמיתי בקטגוריה. זה גורם לתסכול מצד הקבלנים, החברות והיזמים ולחוסר אמון בטכנולוגיה הקיימת. בין היתר, מה שתורם לכך הוא המחסור המובהק בחוק המחייב בדיקה ומיפוי תת־קרקע בכל מטר רבוע במדינה, באמצעות טכנולוגיה של המאה ה–21 על ידי אנשים בעלי הסכמה וניסיון מוכח. כך נוצר מצב שבו ישנן חברות רבות שרוכשות את הציוד, לדוגמה מכ"מ חודר קרקע, אך בפועל אין להן מושג כיצד עובדים איתו".
"אתגר מהותי נוסף בשל העדר חוק הוא חוסר המודעות לצורך לעשות את הבדיקה המקדימה למיפוי תת־קרקע לפני תחילת כל פרויקט הנדסי. כתוצאה מכך צצות לא מעט בעיות ונזקים שתיקונם המצטבר עולה פי כמה וכמה יותר כסף לקבלנים מאשר הבדיקה המקדימה עצמה. לדוגמה, באחד הפרויקטים לשחזור מבנה עתיק ביפו התבצעה חפירה לעומק של 10 מטרים מתחת למפלס הרחוב. נתונים הנדסיים מקדימים הראו שבזמן החפירה האתר צפוי להיות מוצף במי תהום, אבל בפועל הצוות שעבד הוצף ב... ביוב. תוצאות המיפוי שעשינו סביב המבנה הראו כי התשתיות היו פגומות ואף עלה חשד להשחלת צינור ביוב לתוך צינור ניקוז מקומי, שעם תחילת הגשמים עלה על גדותיו, זיהם את תת־הקרקע מסביבו ועקב שאיבת מים בתחתית החפירה חילחל פנימה והציף את האתר. אם היתה מתבצעת הבדיקה המקדימה הכול היה נמנע. לשמחתנו, במקרה הזה זיהינו את הבעיה בזמן, עצרנו הכול והבנייה נמשכה לאחר הטיפול בתשתיות וטיפול נכון בביוב מבחינה סביבתית. עם זאת, מדובר בטיפה בים לעומת מה שקורה בפועל בענף התשתיות. דוגמה נוספת לכך היא נושא הבולענים העירוניים. אם כל רשות מקומית היתה משקיעה זמן וכסף בבדיקות הכוללות מיפוי מקדים לאיתור תשתיות ומוקדים בעייתיים שבהם יכולים להתפתח בולענים, למשל ברחובות ישנים או רחובות שבדיוק עברו שיפוץ או רחובות בהם מתקיימת בנייה, ניתן היה לטפל בנושא מראש ולא לחכות לסופת החורף שתקריס את הערים לתוך עצמן". כחלק ממתן פתרון הולם לערים שכן החלו ליזום בדיקות נקודתיות נעשה בשיתוף "גיאו־סקופ" ו"מאיה" שימוש בכלים ממונעים על הכביש שאליהם מחוברים חיישנים רבים, שיודעים לסרוק ולאסוף מידע רב על התשתיות ועל מצב התת־קרקע. "הטכנולוגיה מאפשרת לנו לסרוק קילומטרים בכלום זמן", אומר משה ומיכה מוסיף ומחזק "ואף למפות אזורים בעייתיים ובכך לחזור אליהם בצורה מדויקת למיפוי עוד יותר מעמיק".
מהאוויר לבטן האדמה
"גיאו־סקופ" הינה החברה היחידה היום בעולם שעושה שימוש בטכנולוגיה ייחודית של חישה מרחוק למיפוי תשתיות גם מהאוויר. "מדובר במכשור למיפוי תשתיות תת־קרקעיות בצורה אווירית, באמצעות רחפנים הכוללים בין היתר חיישנים ייעודיים שפותחו בחברה, שאוספים מידע על כל אזור שהגישה אליו מוגבלת, ולא חסר כאלה בארץ", מסביר פריד. "הכוונה לאזורים משופעים, שמורות טבע, שחשוב שלא ייפגעו, דיונות האופייניות למישור החוף וגם אזורים ביטחוניים שעדיף לא לגשת אליהם רגלית. בשיתוף פעולה עם חברת 'מאיה' נעשה שימוש דומה ברחפנים גם לאיתור ומיפוי דליפות גז מתשתיות תת־קרקעיות". המקצועיות הבלתי מתפשרת יחד עם הרבה מאוד ניסיון, נחישות וידע בתחום מיפוי תת־הקרקע הובילו את חברת "גיאו־סקופ" גם לזכות השנה במקום הראשון באתגר הלאומי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה למיפוי עתיקות ואובייקטים מעניינים נוספים בתת־הקרקע באמצעות הפעלת טכנולוגיה אווירית לחישה מרחוק. "בזכות ההון האנושי, הפיתוחים הטכנולוגיים והיכולת לבצע סקר תת־קרקע פשוט, מהיר וזול אפשר להציע הנגשה מלאה של הידע אודות תת־הקרקע בצורה אמינה, מדויקת ובזמן אמת יחד עם קבלת 'תעודת ביטוח' לתקינות התשתיות ומבנה תת־הקרקע לפני או אחרי עליית הטרקטורים לשטח", מוסיף מיכה.
איתור ומיפוי תשתיות גם במלחמה
כשתי חברות המספקות פתרונות גם למערכות הביטחון נכנסו "גיאו־סקופ" ו"מאיה" מתחת לאלונקה כבר בימים הראשונים למלחמה, שתיהן יחד וכל אחת לחוד. פריד מספר כי כתושב הדרום תפסה אותו המלחמה כבר בשעות הראשונות כמעט על סף הדלת, תרתי משמע, ועם כ–50% עובדים שגויסו מיידית למילואים. לדבריו, את המענה והגיבוי נתנו העובדים והעובדות הנותרים. רובם נותרו עם ילדים ובני זוג שגויסו למילואים ולמרות הכול כולם נתנו את המקסימום. "בשלב מסוים אפילו פתחנו גן ילדים מאולתר במשרדינו, על מנת להחזיר במעט לשגרה את הקטנטנים ומנגד לעזור אחד לשני לעבור את התקופה המאתגרת. ברמת החברה, הפכנו לגוף המייעץ לצבא מבחינת חישה מרחוק, בכל הקשור למיפוי תת־קרקע. מדובר על יחידות הנדסיות מסווגות, יחידות מודיעין ויחידות רבות נוספות שצריכות, כל אחת מסיבותיה, לבצע איתור מתחת לאדמה. המענה שניתן כלל גם סיוע בחבירת הציוד הנדרש, הדרכות לביצוע הבדיקות בשטח ואף ביצוע הבדיקה על ידינו כשנדרש".
פריד מתייחס גם לסוגיית ביצוע הבדיקות הרלוונטיות בעקבות החשד לחפירת מנהרות על ידי האויב באזור יו"ש. לטענתו, זוהי דוגמה לאופן שבו מסייעת החברה לצבא ולגופים ביטחוניים נוספים, גם בדרך עקיפה. דוגמה טובה נוספת היא הסיוע שניתן לדבריו במהלך ירי על מרכזים אסטרטגיים בצפון הארץ, שגרם להשבתת מערכות חשובות. "באישון לילה ביצענו בדיקות תת קרקעיות לאורך הגבול, כדי לאתר ולמפות את תת הקרקע ואת התשתיות המקומיות, וכך לקבוע את מיקומם המדויק של המרכזים האסטרטגיים החלופיים. עד היום אנחנו עובדים מול כל הגורמים הביטחוניים השונים, 24/7", הוא מגלה.
סירי: "המענה שאנחנו נותנים כולל גם סיוע לפעילות בתוך עזה. דוגמה לכך היא שינוע של שלוש משאיות עם ציוד לאיתור פירים וחשיפת מנהרות, עם צינורות שאיבה של עד 70 מטר להסרת חול ועפר. בחברת 'מאיה', מהיום הראשון למלחמה גויסו כמעט כל העובדים, כולל גיוס מילואים שלי ל–60 יום. זאת משום שמראש, וכאיש צבא לשעבר ששירת כסא"ל בחיל הים, וגם לאור שיתוף הפעולה עם מערכות ביטחוניות גם בשגרה, אני מקפיד לגייס עובדים ועובדים שהיו לוחמים ולוחמות. מדובר גם על חיילים בודדים, שזוכים לסיוע מטעם החברה בתשלומי שכר הדירה ועוד. לשמחתי, נשארו צוותים מקצועיים ואיכותיים שחיפו על החוסר בכוח אדם, גם אם זה אומר שבתקופות מסוימות נותרו שמונה עובדים בלבד".
בשיתוף גיאו־סקופ
