המושג "עיר חכמה" (smart city) החל לתפוס תאוצה כבר לפני כ–15 שנים. עבור מי מכם שאינו בקיא בפרטים, מדובר בתהליך מקיף שבמסגרתו החלו חברות טכנולוגיה וחברות הזנק למיניהן לפתח וליישם טכנולוגיות ותשתיות, לצד מוצרים, פרויקטים ומומחים, שגויסו יחדיו לטובת קידום פתרונות של הטמעת "תשתיות חכמות" בערים.
פתרונות אלו הפכו לשגורים בקרב המגזר הציבורי, לרבות רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה, אשר ביקשו להשתדרג בכמה צעדים קדימה ולהתמזג יחד עם מהפכת החדשנות שחדרה כמעט לכל תחום בחיינו.
הדור הראשון של העיר החכמה
החזון שהוביל את כל גורמי המקצוע עמד בסימן פתחה של מהפכה, שכן "העיר החכמה" נועדה לשרת את התושבים בצורה אוטומטית, להפחית ביורוקרטיה ולקדם שירותים עירוניים ביעילות.
ואכן, נכון להיום ניכר שרוב הרשויות בישראל אימצו את הטכנולוגיות הללו, תוך שהן משקיעות משאבים כספיים משמעותיים בהיקפים של מיליונים רבים כמעט בכל התשתית במרחב העירוני, החל בתחבורה, עבור במים, אשפה, ביטחון, סדר ציבורי ועד לאיכות האוויר ומערכות דיגיטליות המחליפות את טופסי הרישום. בנוסף הרשויות היטיבו לאמץ הליכי דיגיטציה באמצעות הסמארטפונים והרשתות החברתיות, והן מתמידות בדרך קבע בהעברת מידע באמצעות מסרונים ומפקחות על הנעשה בתחומן באמצעות מצלמות, סנסורים וגלאים המתריעים מפני מפגעים ועוד.
אולם עדיין נשאלת השאלה: האם משתמש הקצה באמת נהנה מאותה "עיר חכמה"? ספוילר, לא תקבלו על כך תשובה חד משמעית. ובכל זאת, הנה כמה דוגמאות מהשטח שיעשו לכם קצת סדר ויבהירו את המצב הקיים.
מסתבר כי יש לא מעט רשויות אשר גם כיום לא הצליחו לרכוב על גלי המהפכה ולגייס את טכנולוגיות "העיר החכמה" כדי לייצר ערך מוסף אמיתי עבור התושבים והמשתמשים במרחב הציבורי שבתחומן.
כך, לדוגמה, הצמתים המרומזרים בישראל מופעלים על בסיס אותה פרדיגמה ששירתה את משרד התחבורה עוד בשנות ה–70. ברובם המוחלט התעדוף נקבע על פי "חלונות זמן" שאינם מותאמים כלל לעומסי התנועה. בפועל הפקקים נעשים יותר ארוכים, בעוד שרמת היעילות של הרמזור לא השתנתה. בהיבט אחר, התושבים "נהנים" מרמת שירות דומה לזו שהיתה בימי הפרסום בשלטי חוצות ובעיתונים, שכן מערכות הדיוור והעברת המסרונים אינן ממוקדות בתושב הבודד, אלא מכוונות לקהל הרחב או לאוכלוסיות בעלות מאפיינים דומים.
וזה עוד לא הכול. המידע אינו מועבר בצורה מיידית ברמת הרשות, אלא מעובד במשך ימים ושבועות עד לקבלת "אישורים" מצד הגורמים המוסמכים. גם תשלומים וחובות לרשות (כגון אגרות, קנסות ותשלומים) אינם שקופים לתושב. יתרה מכך, התושב צריך לברר ביוזמתו, לטפל ולהסדיר חובות, בהיעדר "אזור אישי" המרכז את כל חובותיו מול הרשות המקומית.
אספקת פתרונות הוליסטיים במרחב העירוני
מי שמיטיב להרחיב את היריעה ביחס לתופעה המתוארת הוא עזרא דיין, בעלים ומייסד של חברת תשתיות מידע וטכנולוגיות המתמחה במתן ייעוץ בתחום מערכות ותשתיות מידע לארגונים במגזר הציבורי, שחרתה על דגלה אספקת פתרונות הוליסטיים במרחב העירוני.
"גם בשנת 2024 אנחנו עדיין עדים למקרים לא מבוטלים שבהם התושב מבקש לקבל מידע מתוקף זכותו הטבעית, אולם נאלץ להמתין זמן רב, עד כדי שבועות ארוכים, למענה של נציג אנושי, מחלקה עירונית, מנהל או בעל תפקיד מוסמך שיוכל לספק לו תשובה מקצועית או פתרון לבעיה", אומר דיין. "פירוש הדבר הוא שגם כיום רוב השירותים העירוניים עדיין 'תלויים' בגורם האנושי, בין אם בעובדי הניקיון ובמשאיות האשפה המגיעים בימים הקבועים או בעובדי האחזקה המגיעים לטפל בתאורת הרחובות ובצנרת המים והביוב רק לאחר שהתושבים מדווחים על תקלות במוקד העירוני. גם בנושאי ביטחון ציבורי לא קיימת כל שקיפות והעברת מידע לנפגעי העבירה. המידע אמנם מתקבל ממאות מצלמות אבטחה המותקנות במרחב הציבורי, אבל המידע מהן לרוב כלל אינו מעובד לכדי ממצאים שיסייעו להתמודד עם העבירות השונות. היוצאות מן הכלל הן מחלקות החינוך, הקהילה והתרבות, אשר מכינות ומנהלות מערכות רישום מקוונת בעלת תוצאות מוכחות".
הבינה המלאכותית למיקסום השירות
התשתיות החכמות מייצרות הרבה מאוד נתונים אודות הנעשה בשטח. אלא שניסיון העבר מלמד כי עודף המידע אינו מאפשר הצפת ערך ללא מערכות לומדות בינה מלאכותית, המגייסות את הנתונים יחדיו לטובת יצירת ערך והעברתו למשתמש הסופי.
יישום של מערכות אלו הינו מורכב ביותר, שכן הוא מחייב ממשקי מידע בין גורמים שעד כה לא "דיברו" האחד עם השני ודורש ראייה מערכתית, לרבות ירידה עד לפרטים הקטנים של הנתונים (שני מושגים הסותרים זה את זה).
ובכל זאת, בהעדר גורם אנושי המסוגל לנתח מידע בפריזמה כל כך רחבה ועמוקה של נתונים נדרשת מערכת בינה מלאכותית (AI) המשתלבת עם מערכת למידת מכונה (ML), שאמנם נבנו למטרת למידה עצמית ולהעברת ניתוח ומסקנות למקבלי ההחלטות, אך נדרשות כעת לספק ערך מוסף ברמה המוניציפלית. הרי איזה ראש עיר לא היה רוצה מערכת בעלת יכולות למדוד מדי יום את הדופק של העיר שלו?
"כדי להקים מערכות אלו נדרשים ניסיון וידע רב, הן בעולם התשתיות החכמות והן בעולם מסדי הנתונים ומערכות המידע של הרשות, כולל הפגנת בקיאות בעולמות הסנסורים והתקשורת וכמובן בעולמות שירות הלקוחות, החינוך, התרבות, התפעול והתחזוקה של העיר", אומר דיין.
האחרון מוביל ב–20 השנים האחרונות את חברת תשתיות מידע וטכנולוגיות כברת דרך בצוותא עם רשויות מקומיות בפריסה ארצית רחבה, תוך מתן דגש על הובלה ותכנון "הדור הבא" של מערכות "העיר החכמה" ושילוב בינה מלאכותית כחלק אינטגרלי מסך השיקולים של מקבלי ההחלטות, ובעיקר לטובת רווחת התושב.
מה דרוש כדי ליישם את המהפכה שאתה מתאר?
"כדי ליישם את המהפכה הבאה נדרשים לא רק ניסיון וידע טכני רב, אלא גם חזון והשקעה של ראשי הרשויות בהכוונת המערכות העירוניות והאנושיות לטובת שיתוף המידע עם מערכות הבינה המלאכותית, להובלת מהלך ארוך טווח שבסופו התושב ומשתמש הקצה יוכלו ליהנות מתשתיות עירוניות חכמות. כפועל יוצא מכך הם יוכלו לקבל שירות מהיר ויעיל המותאם לצרכיהם".
המטרה: ייעול מיטבי של הליכי עבודה
תשתיות מידע וטכנולוגיות פועלת זה כשני עשורים בהלימה עם המגזר הציבורי בישראל. בחברה השכילו במרוצת השנים לפתח פלטפורמה מתקדמת לניהול ועריכה של עשרות התקשרויות בעת ובעונה אחת בתחומים הטכנולוגיים עבור רשויות מקומיות, המשתלבות עם מהפכת הבינה המלאכותית והנדסת המערכות.
החברה מציגה פתרונות מותאמים בתחומים רבים ומגוונים, דוגמת מערכות מידע, מחשוב ארגוני, תקשורת, אבטחת מידע, מערכות בקרה וחישה, כמו גם שירותי תכנון, ארכיטקטורה ופיקוח, עבור פרויקטים הנדסיים תוך התבססות על טכנולוגיות מתקדמות שנועדו לייעל את הליך העבודה בצורה המיטבית.
שירותים אלו מסופקים על ידי צוות המונה כ–20 מומחים ויועצים בעלי ניסיון עשיר בתחומים אלו, לרבות בעולמות המחשוב, מערכות הבקרה, מידע ומתח נמוך. הם גם עוסקים בחברה השכם והערב בצדדים טכניים־טכנולוגיים עבור קהל הלקוחות, החל בכתיבת מפרטי דרישות, ליווי, ביצוע והגדרת המסגרת העסקית שבין הספק לרשות המקומית. כל אלו ועוד העניקו לחברה מוניטין רב כספקית פתרונות מותאמים וכחברה מובילה המתמחה בהטמעת טכנולוגיות חדשניות בעלות תועלת לכל ארגון או גוף ציבורי באשר הוא.
בין הפרויקטים הבולטים שהובילה החברה ניתן למנות תכנון והקמה של רשתות תקשורת עירוניות מבוססות תקשורת אופטית, ניהול מערכי מחשוב אורגני ומערכי IOT בעלות עשרות אלפי יחידות קצה, תכנון מערכי שרידות והמשכיות עסקית לטובת מערכות מחשוב ומידע חיוניות, לצד התנעת תהליכים ארגוניים ועסקים בשילוב בינה מלאכותית.
לצד זאת מספקת החברה שירותים טכנולוגיים מתקדמים בתחומי מערכות בקרת מתקני תשתיות מים, ביוב, גז; מערכות אנרגיה ירוקה ואגירת אנרגיה; מערכות מחשוב ארגוני, לרבות המשכיות עסקית ואתרי DR; מערכות מידע לניהול גבייה (billing) ומערכות פיננסיות וכן מערכות מידע הנדסיות וגיאוגרפיות.
"ההיכרות רבת השנים של החברה עם המגזר הציבורי והיותה חברה טכנולוגית המתמחה במספר רב של תחומים: מחשוב, מערכות מידע, אבטחת מידע ומערכות בקרה וגילוי מקנים לה יתרון איכותי על פני חברות ייעוץ אחרות בשוק, שעיקר פעילותן מתרכזת בתחומים סטנדרטיים של עריכת התקשרויות או יישום בתחום ספציפי", מבהיר דיין.
מה שבטוח, בעולם שממשיך לצעוד קדימה ללא מעצורים מבחינה טכנולוגית, ניכר כי חברת תשתיות מידע וטכנולוגיות הינה שחקנית מרכזית, שעשויה להעניק ערך מוסף לכל רשות מוניציפלית ולהוביל אותה יד ביד כחלק ממהפכת ה-AI.
לפרטים:
אתר החברה: www.iti-il.com
אימייל: office@iti-il.com
בשיתוף תשתיות מידע וטכנולוגיות
