במהלך ההיסטוריה של האנושות שימשה חדשנות טכנולוגית הן כמובילה שינויים כלכליים והן כנתרמת מהם. טכנולוגיות משפיעות באופן עמוק על הדרכים שבהן אנו מתקשרים עם העולם ועם בני אדם אחרים. הן משנות את האפשרויות שעומדות לפנינו, ואת הדרך שבה אנחנו מייצרים אפשרויות חדשות. בשנת 2014 טבעה גרטנר את המונח "כלכלה מתוכנתת" (Programable Economy), המכוון ל"מערכת כלכלית "חכמה", שהיא חזון לכלכלה של העתיד, חזון הצופה שינוי הן בצורה שבה נוכל לסחור בערך והן בדרכים שאנו בוחרים לסחור בו.
הניפטי (NFT) לדוגמה הם חלק קטן במכלול התפתחות טכנולוגית בכלכלה הגלובלית ובשווקים הפיננסיים העולמיים. בתוך עשור יתחולל שינוי מהותי בכלכלה, שדרכי פעולתה לא השתנו עשרות בשנים, לכלכלה המתוכנתת (כלכלת הטוקנים). הספקנים המתעלמים מהתפתחויות טכנולוגיות לטווח הארוך ומהשלכותיהן הצפויות על החברה ועל הכלכלה, חוברים לאמירתו האומללה של פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה, 1998: "עד 2005 יהיה ברור כי השפעת האינטרנט על הכלכלה אינה גדולה מזו של מכונת הפקס".
מראשית היסטוריית ההשקעות למימון הפלגתן של אוניות בין יבשות בעת העתיקה ועד השוק הפיננסי והשקעות ההון, היה זה מועדון אליטיסטי וסגור, הנשען על משקיעים כבדים הגורפים סכומי עתק. השוק הפיננסי נסמך על ארגונים פיננסיים, "לוויתנים", חברות יוניקורן, ממציאים אגדתיים ומתווכים רבי עוצמה. לפיכך, הביטקוין מהווה חדשנות פורצת דרך מכיוון שהוא משנה את חוקי המשחק הטכנולוגיים, הכלכליים והחברתיים גם יחד. הטכנולוגיות המבוזרות (DLT – Distributed Ledger Technologies) שהביטקוין נמנה עליהן, מאפשר לשלוח הודעות מאובטחות ומיידיות לאדם בצידו האחר של העולם, והמשמעות היא שהמערכת הפיננסית לא תידרש עוד למתווכים רבי העוצמה הנדרשים היום כדי לבסס אמון בין השותפים לעסקה, לחוזי מסחר ולהשקעות. עלויות המתווכים מוערכות במיליארדים ומהוות חסם כניסה גבוה לשחקנים חדשים בתחום.
יתרונות כלכליים ברורים
הכלכלה המבוזרת (המבוססת על טכנולוגיות מבוזרות – DLT) תאומץ בידי בעלי העניין בשוק הפיננסי לא מאהבת הטכנולוגיה או התשוקה לחדשנות, אלא משום שהיתרונות הכלכליים שלה ברורים: עלויות חיכוך נמוכות בעסקאות מכוח האוטומציה, ביצוע בזמן אמת (Real time) של העסקאות ורישום סופי שלהן, וכן מידע וניתוח של תנאי השוק, אבטחה טובה יותר לעסקאות, ויכולת פרסונליזציה גבוהה יותר של מוצרים ושירותים – כל אלה מבטיחים עלויות נמוכות יותר לכל הצדדים והקטנת סיכונים לפעולה הכלכלית. הללו, מתבצעים באמצעות שימוש בטוקנים (ייצוג קוד) ברי תכנות ומבוססי חוזים חכמים, שהם משפטים לוגיים (If Than) הנשענים על מידע הקיים ברשת (או מיובא על ידי פרוטוקול אורקל ממאגרי מידע). בכלכלה המתוכנתת (כלכלת הטוקנים) הטוקן משמש במגוון תפקידים: הוא יכול לשמש מטבע כסף, או לשמש מייצג של מניה או נייר ערך; יש גם טוקן שימושי (Utility) שתפקידו לאפשר גישה לפעולות, הרשאה או זכות מוגדרת – הבעלות על טוקן מאפשרת למשל קול בהצבעה בתהליך קבלת החלטה.
הטוקנים יחליפו את הצורך במתווכים
חשוב להבין כי טוקנים, דהיינו ייצוג וירטואלי של פעולות ונכסים בעולם האמיתי, יחליפו את הצורך במתווכים, היות שאנחנו נפעל באופן בלתי אמצעי על ידי הטוקן, ונוכל לבצע הוראות ופעולות בתוך המערכות הכלכליות, שעד כה יכלו להיעשות רק על ידי ארגונים פיננסיים או נציגים (ברוקר, חברת אשראי, ספק פלטפורמה או בנק). הכלכלה המבוזרת תהיה פתוחה בהרבה מהנוכחית, מיידית וחדשנית. דוגמה מינורית היא ההכרח הקיים היום לשלם עבור מנויים שנתיים אחדים לשירותי תוכן. מעתה נוכל לקרוא כתבה מעניינת או להאזין למוזיקה ונעביר מיקרו-תשלום מידי לכותב או למבצע במקום התשלום הקבוע לפלטפורמה שגובה מאיתנו וגם מהיוצרים, ונהנית בעצם מתשלום כפול. כלומר, זאת במקום המצב עד כה שאמנים מעבירים מחצית ההכנסות מיצירותיהם לגלריות ומוזיקאים משלמים תשלום גבוה לפלטפורמות המתווכות בין הצרכן ליוצר.
פלטפורמות חברתיות ופלטפורמות מסחר, סוחרות בנתונים אודות המשתמשים תמורת כסף. הן והלקוחות שלהן מקנים ערך לנתונים – שער חליפין, אבל משתמש הופך להיות ה"מוצר". הכלכלה "חדשה" – הכלכלה "מתוכנתת" – שתשתווה להשפעת האינטרנט מבחינת היקף השיבושיות (Disruption) שלה היא שינוי מבני המורכב מסילוק המתווכים (Middlemen), ביזור הכלכלה, הסרת מחסומים לביצוע עסקאות כספיות ופונקציונליות, פעולות שטכנולוגיית הבלוקצ'יין היא הבסיס הטכנולוגי והקונספטואלי שלהן. כמו כן, הקשר שבין הטכנולוגיה ומערכות יחסים שלטוניות יידרש לחשיבה מחדש.
ד"ר מילי פרי עומדת בראש מרכז הבלוקצ'יין של הלשכה לטכנולוגיות מידע, נמנית על קבוצות מומחי הבלוקצ'יין בפורום הכלכלי העולמי, בארגון הסטנדרטים ISO באיחוד האירופי ובאיגוד הבלוקצ'יין האירופאי. ד"ר פרי היא מחברת הספר האלקטרוני "בלוקצ'יין - מאגוסיסטם לאקוסיסטם"
